חיים חדשים - תוכנית 597 - מחורבן לפריחה

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום נדבר על נושא מרתק "מחורבן לפריחה", איך אפשר לקחת דברים הרוסים ולהפריח אותם. זה מאוד רלוונטי לחיים שלנו כאן בישראל, ואני חושב שבכל מקום בעולם המערכות היום די נרקבות, די קורסות בכל תחומי החיים, ולכן נרצה לדבר על איך אפשר להביא מצב של הרס וחורבן למצב של פריחה ולבלוב.

ניצה: בתוכנית הקודמת דיברנו על כוח השנאה, שהוא כוח הרסני, שהוא שובר ומנפץ ומנתץ כל מערכת. והיום היינו רוצים להבין את הכוח השני, כוח האהבה, אותו כוח שיכול לגרום לפריחה, ללבלוב, לשפע, לצמיחה, להתפתחות. קודם כל להבין את הכוח הזה, מה זה כוח האהבה, ואחר כך לראות איך אפשר לרכוש את הכוח הזה בצורה חברתית, ואולי גם לנסות ולראות איך אנחנו עוברים ממצב של חברה שסועה ומפולגת, לחברה שחיה במציאות טובה יותר וחיובית.

אנחנו רואים מהטבע שכל בניה מביאה לתוצאות טובות. נתחיל מזה שגם החומר הרכיב את עצמו במשך מיליארדי שנה בהתפתחות היקום, מזה שיותר ויותר צורות של אטומים, מולקולות למיניהם התחברו ביניהם לחומר מוצק, ועד כמה שהקשר בין האטומים בתוך החומר יותר חזק, אז החומר יותר חזק, יותר מוצק. ואיפה שאין כל כך חיבור בין האטומים, אז אפשר לשבור את הדבר, אפשר לחמם אותו והוא יעלם וכן הלאה.

אחר כך בא הצומח, הצומח כבר מתפתח בשילוב שני כוחות, פלוס ומינוס. לא פלוס ומינוס כמו באטום, אלא כבר יש ביניהם תחלופה כללית, התכנסות אחד לשני, למען השני וכן הלאה, יש ויתור הדדי. זה לא איזון בין פלוס ומינוס, בין שני חלקיקים כמו שיש באטום, אלא יש ביניהם כבר חיים משותפים. בדרגת חי זה כבר אחרת לגמרי, זה התחיל כבר בדרגת הצומח, שצריכים להתחבר זכר ונקבה כדי להוליד מישהו, ויש ביניהם איזה מין ריקוד וחיים משותפים, לפחות במשהו כדי לגדל את הגורים שלהם.

באדם אנחנו כבר לא מדברים בכלל, כי כאן אנחנו צריכים להיות קשורים בעל ואישה וחברה סביבם כדי לתת לדור העתידי להתפתח. אם אנחנו מסתכלים על הטבע, הטבע דואג איך לפתח אותנו כך שכל מין יגדל, יוליד את מינו, את הדור הבא וכך הכל יתקדם. כך הטבע.

אנחנו רואים שבכל הדרגות, מהדרגה הקטנה עד דרגה הגבוהה, דומם, צומח, חי ומדבר, שעד כמה שהרצון יותר חזק, שההתפתחות יותר חזקה, שם הטבע דורש חיבור יותר חזק כדי להביא את היצור הזה לפריחה, לטוב. כדי להביא אדם לצורה הטובה אנחנו צריכים לבנות גם משפחה, גם חברה, גם אוניברסיטאות, בתי ספר, אלף ואחד דברים. החיות לא צריכות את זה, אצלן זו דרגה פחותה בהרבה מזה, אבל בכל זאת הן צריכות איזה מקום, תנאי גידול, סביבה מסוימת וכן הלאה. והצומח עוד פחות.

זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על בני האדם, הכל תלוי במידת ההסכמה החברתית. כי בדומם צומח, חי, פחות או יותר זה לא תלוי בהם, אלא זה בצורה שהטבע מנהל, אבל אצל בני האדם זה תלוי ביחס שלנו בינינו. עד כמה שבני אדם מוצאים ביניהם את השפה המשותפת, עד כמה שיש להם הסכמה חברתית, לפי זה יש פריחה חברתית. ולהיפך, עד כמה שיש חורבן חברתי זה גורם למלחמות, מלחמת אחים, ובכלל מלחמות והרס כללי.

זאת אומרת, יש כאן שתי צורות שבהן אנחנו יכולים להתקיים, והכל תלוי בקשר בינינו, יש קשר טוב תהיה פריחה, יש קשר רע יהיה הרס. הכל תלוי במה שקורה עם החברה.

אורן: מה ההבדל המהותי בין שנאה לבין אהבה?

איך אנחנו משתמשים ברצון שלנו.

אורן: איזה רצון?

רצון ליהנות, רצון לחיות, רצון להתקיים, כי האדם זה רצון. יש לי רצון לחיות, להתקיים, ליהנות, לגדול. הכל זה רצון, "רוצה אני". מה אני רוצה? זה כבר משהו אחר, כל אחד זה משהו אחר, גם אני בכל רגע משהו אחר. אבל זה נקרא "רצון", רצון למלא את עצמו. במה? בכל מיני דברים, כל פעם משהו אחר. זה תלוי בהתפתחות שלי, זה תלוי במצב רוח שלי, בגיל וכן הלאה, אבל רצון זה סך הכל אני. אני כמו איזה כלי שדורש מילוי, זה הטבע שלנו.

אותו דבר גם דומם, צומח וחי. מה רוצה כדור הארץ? הוא רוצה שהכל יהיה מסודר על פניו. מה דורש צמח? הוא רוצה למלא את עצמו, בשמש, מים, אוויר, כל מיני דברים, הוא רוצה כמה שיותר בצורה טובה, מגוונת, לבלוע מהסביבה את כל הדברים שיכולים לעזור לו להחזיק את עצמו ולהתפתח. זה נקרא "רצון ליהנות", "רצון לקבל", "רצון".

אורן: אז מה ההבדל המהותי בין שנאה לבין אהבה?

כשמדברים על ההבדל בין שנאה לאהבה, אנחנו לא מדברים על רצון, אלא על היחס שלי לסביבה. סביבה זה נקרא כל מה שיש מחוצה לי, זה הגוף שלי ומחוצה לגוף שלי, ממש מילימטר מהגוף שלי, היחס שלי למה שמחוצה לי. אז היחס הזה יכול להיות משנאה עד לאהבה בכל המצבים שבדרך.

אורן: אז בוא ניקח שתי נקודות קיצון, מה היחס שלי בשנאה?

שנאה לא יכולה להיות סתם שנאה, אבל נניח שנאה זה שאני נהנה מזה שאני מזיק לזולת.

אורן: ובאהבה?

אני נהנה מזה שאני מיטיב לזולת. אבל איך זה יכול להיות? זה מפני שאני בניגוד לדומם, צומח וחי, מרגיש את הזולת. זה משהו שאין אפילו בחיות. אני מרגיש את הזולת ולכן אני נהנה מזה שאני גורם לו טוב, או אני נהנה מזה שאני גורם לו רע.

ניצה: למה זה תנאי שאני צריכה להרגיש את זולת?

אחרת מה זה נקרא אהבה או שנאה?

ניצה: זאת אומרת, אני צריכה להרגיש את הזולת כדי לדעת אם אני מזיקה לו או מיטיבה לו?

כן.

ניצה: זה התנאי הראשון שאני צריכה להרגיש אותו?

כן.

ניצה: אחרת מה?

אחרת זה לא נקרא שנאה או אהבה, זה נקרא שכמו שאני נהנה מהתה אז כך אני נהנה מהזולת. זה לא אנושי, זה בהמי.

ניצה: אם אני מסתכלת על החברה הישראלית, יש כל מיני תפיסות ושסעים ופילוגים, זה רוצה כך וזה רוצה כך, וכל אחד מושך לכיוון אחר, ואנחנו אומרים שהחברה שלנו מאוד יפה ומגוונת. האם זה אומר שיש לי רגש כלפי הזולת? זה נקרא שנאה, זה נקרא אהבה, מה זה נקרא המצב הזה?

וודאי שיש רגש כלפי זולת כי אנחנו בני אדם, אנחנו כבר נולדים עם רגש לזולת, ואחר כך זה מתפתח כתלות בחינוך, בסביבה, בית ספר וכולי. זה מתפתח ואז השאלה איך זה מתפתח. רגש לזולת זה יכול להיות רגש לקרובים שלי, רגש לתושבים שאני חי איתם, לבני העיר שלי, למדינה, לעם שלי. זה לעומת זה, זה תמיד לעומת משהו אחר, מישהו אחר, כי בכל דבר אני צריך להיות במאמץ בעד ונגד, אחרת אני לא מבחין בו.

אורן: איך זה בתוך משפחה? אנחנו רוצים להיות חיוביים ולדבר על אהבה ובנייה ולבלוב ופריחה. רגש של אהבה קיים באופן טבעי בתוך משפחה.

זאת אומרת הטבע מפתח בנו את הרגש הזה. אל תגיד שזה סתם קיים, האם זה נופל מהשמיים? אתה היית בן 10 ולא חשבת על אהבה, נעשית בן 14 ופתאום אתה מסתכל על איזו ילדה שלומדת איתך בבית ספר, ואומר "אה, יופי, איזה יפה, אני פתאום רוצה לראות אותה, עוד נמשך אליה", אז מאיפה זה בא, סתם?

אורן: הורמונים שמתפתחים.

נכון, מתפתחים. זאת אומרת הטבע מפתח לך את הרגש הזה.

אורן אני התכוונתי יותר לאהבה של הורים לילדים, לא בקטע זוגי, כי הזוגיות לפעמים מסתבכת. יותר פשוט לי הורים וילדים.

אהבה בין הורים לילדים זו אהבה בהמית. זו אהבה כמו שיש בין החיות.

אורן: כמו שחתול אוהב את הגורים שלו כך האדם אוהב את ילדיו?

וודאי שיש תוספת גדולה בדרגה שלנו, אבל בעצם כן. זה נקרא "אהבה טבעית".

אורן: בוא נדבר על קצת יותר מאהבה טבעית. אני מבין שהטבע נותן בנו אהבה לילדים שלנו, שם רגש האהבה קיים באופן טבעי, זאת אומרת הטבע מפתח בנו את הרגש הזה. אתה אומר שהאדם נהנה מזה שהוא או מזיק לזולת ואז הרגש הזה נקרא "שנאה" או מיטיב לזולת ואז הרגש נקרא "אהבה". אם נצא מתוך החוג הטבעי שבו יש אהבה שקוראים לו "משפחה", ונדבר על היחסים בין אנשים בכלל, מאיפה מתפתחת באדם אהבה למישהו שהוא לא הילדים שלו או הקרובים שלו? מאיפה הרגש הזה מתרחב כך שהוא מכסה גם אנשים שבאופן טבעי לא ניתנה לאדם אהבה כלפיהם?

אהבה מתחלקת לכמה סוגים. אנחנו לא יכולים סתם לדבר על אהבה. אם אדם נמצא בתוך הרצון האגואיסטי שלי ליהנות, אז אני אוהב אותו, כי הוא גורם לי הנאה. כמו ילדים שאני דואג להם, למה אני דואג להם? כי אני נהנה מזה. אני נהנה שהם טובים וטוב להם, כי זה המשך של הגוף שלי. אני יכול ליהנות כך עם אנשים שאני גורם להם טוב שהם בני עירי או בני אותה מדינה, בני עמי.

אורן: התרחבת לשני מעגלים. אני גר בעיר שיש בה כמה מאות אלפי תושבים, אני לא מרגיש בקרבי שום אהבה לאף אחד מהם, אני אפילו לא מכיר אותם.

בסדר, אז תעזוב את זה. נכון, כך אנחנו בנויים היום.

אורן: אני מנסה להבין את רגש האהבה, איך הוא מתפתח ואיך הוא מביא לפריחה ולבלוב?

זה רגש אגואיסטי לחלוטין.

אורן: אמרת להיטיב לזולת, אז אולי לא הבנתי את ההגדרות?

 לא, אני אמרתי לך שיש הרבה סוגי האהבה.

אורן: שאלתי אותך מה ההבדל המהותי בין שנאה לאהבה ואמרת לי דבר אחד, היחס שלך למה שסביבך, כל מה שמחוץ לגופך. אם אתה נהנה מזה שאתה מזיק לזולת זה נקרא שנאה, אם אתה נהנה מזה שאתה מיטיב לזולת, זה נקרא אהבה.

כן.

אורן: איך מתפתחת בקרבי, או איך צריכה להתפתח בקרבי אהבה לאנשים שהם לא קרובים לי באופן טבעי, אני לא מכיר אותם לצורך העניין, או שאולי אני כן מכיר אותם, ואני פשוט אדיש אליהם. איך הרגש החיובי הזה, רגש האהבה, הכוח הבונה הזה שיש בכוחו להעביר את החברה שלנו מחורבן לפריחה וללבלוב, להצלחה, בכל תחומי החיים, מתחיל להתהוות? האם הוא יכול בכלל להתהוות ממני למישהו שהוא לא קרוב לי באופן טבעי?

רק ממך. מאיפה זה מתחיל להתפתח? מתוך זה שאתה מתחיל להרגיש עד כמה אתה תלוי בהם. אתה תלוי בהם, פשוט מאוד. פתאום אני מרגיש שאני תלוי בכל תושבי המדינה כי אם לא הם, אז יבואו שונאים שלי ויהרגו אותי. אז אני כבר מתחיל לדאוג לכל בני המדינה, כי רק אם נהיה יחד אנחנו נוכל להתמודד עם האויב הזה, השונא החיצון.

אורן: זה כמו דאגה לחיילים בזמן מלחמה?

כן, וודאי. אתה רוצה אהבה יותר גדולה?

אורן: אני מנסה לשחזר את הרגש שהיה בי כלפי החיילים בזמן המלחמה.

בעולם שלנו אין אהבה שהיא לא תלויה בדבר. אין אהבה שאתה יכול לאהוב סתם כך. על סמך מה? עבור מה? או שהבחורה הזאת יפה, או שזה נעים וטעים, אז אני אוהב את העוגה הזאת. או שאני אוהב את האנשים האלה כי איתם אני מרגיש יותר ביטחון. או שזו המשפחה שלי והקרובים שלי שאני יודע שהם יעזרו לי אם יהיה לי רע.

אני צריך לראות רווח מהדברים. ואז אני אוהב את הדברים האלה. זה יכול להיות דומם, צומח, חי או בני אדם.

ניצה: כל סוג אהבה שעכשיו תיארת הוא יכול להביא לפריחה?

הכל בנוי על האגו.

אורן: אז אנחנו רוצים לדבר עכשיו על הצד הבונה. איזה רגש צריך להתפתח בין האנשים כדי שבמקום הרס וחורבן יבואו לבלוב ופריחה?

קודם כל לתת חינוך לכולם, שבחיבור בינינו אנחנו בונים את החיים שלנו, את החברה שלנו, משפחות, ילדים, מדינה, בצורה שלכולם יהיה טוב. ולא יכול להיות שיהיה לי טוב אם לא יהיה טוב לאחרים. אני מתחיל בדרגת אהבה מאוד פשוטה. בדרגות האהבה יש מאה עשרים וחמש מדרגות. ארבע דרגות שמתחלקות לארבע דרגות של אהבה.

אנחנו לומדים את הדברים האלה ומדברים עליהם, כל חכמת הקבלה מדברת על איך להשיג אהבה.

אורן: כשדיברנו באחת התוכניות הקודמות על רגש השנאה, אמרת לי, זה שיש לך שנאה בלב כלפי מישהו, אפילו אם אתה לא עושה כלום, הרגש הזה בעצמו פועל במציאות כמו כוח מחריב והורס. עצם מציאותו של רגש השנאה בלב שלך כלפי אדם אחר, הוא כבר זורע הרס ומפרק והורס.

כן.

אורן: אני מניח שאם אני הופך את המשוואה, אתה תגיד לי אותו דבר. עצם הימצאותו של רגש האהבה בלב שלך כלפי מישהו הוא כבר בונה ומפריח וגורם ללבלוב.

אמת.

אורן: בוא נתרכז רגע ברגש הזה שמתחיל להביא אותנו ממקום של להרוס זה את זה ואת החיים שלנו למקום של לבנות ולהפריח. איזה רגש צריך להיות בי, בתוך הלב שלי כלפי הסובבים אותי, כדי שתתחיל פריחה ולבלוב ובניה במקום הרס? איזו אהבה, איזה רגש, איזה יחס?

אהבה שאני מרוויח ממנה. מתחילים מזה.

אורן: ומה אז יש בליבי כלפי האחר?

הוא קרוב לי, אני תלוי בו, כמו בקרובים, כמו בילדים. אני תלוי בו, ואני רוצה שיהיה לו טוב. למה? כי במקרה הזה הוא יגרום לי גם טוב. אולי אנחנו נמצאים יחד כשותפים בעסקי המדינה, בכל מיני עסקים, אז כדאי לי שיהיה בריא, שיהיה לו טוב, למשפחה שלו ולהכל. ואז אני בטוח שהעתיד שלי מובטח גם על ידו, וגם הוא כך כמוני. ואז אנחנו נקראים "חברים טובים".

אורן: והרגש הזה, היחס הזה של אדם לזולתו, הוא מייצר כוח בונה?

לפחות כך, גם מזה. אבל זאת סך הכל אהבה שהיא אגואיסטית. שברגע שאני לא צריך את הזולת, ברגע שאני משיג איזה כוח ביטחון, שאני לא זקוק לסביבה ולמדינה ולעם שלי ולכלום, אז מצידי שייעלמו. זה נקרא "אהבה התלויה בדבר".

אורן: מה יותר מתקדם מזה? איזה רגש הוא יותר בונה ומתקדם מזה?

אהבה בלתי תלויה.

אורן: ומה זה?

בלתי תלויה זו כבר התפתחות מאוד מיוחדת, שלזה צריכים לקבל כוחות מיוחדים. אתה אוהב את הילדים שלך?

אורן: מאוד.

ולמה אתה לא אוהב את הילדים של השכן?

אורן: הם של השכן, שהוא יאהב אותם.

זהו. אז אם היית אוהב את הילדים של השכן כמו שאתה אוהב את הילדים שלך, אז האהבה שלך לילדי השכן הייתה נקראת "אהבה לא תלויה בדבר".

אורן: אבל איך אני יכול לאהוב את הילדים של השכן כמו את הילדים שלי? הילדים שלי הם שלי, והילדים של השכן הם לא שלי.

מה זאת אומרת הם שלך או לא שלך?

אורן: עם הילדים שלי אני נמצא מגיל אפס, הולדתי אותם, טיפלתי בהם, השקעתי בהם.

אז מה?

אורן: אם אלה ילדים של אדם אחר, אין לי שום קשר אליהם.

זאת אומרת אין שום קשר.

אורן: אין לי תחושת קשר. זה לא שמשהו לא בסדר, פשוט אין לי שום קשר אליהם.

נכון.

אורן: אנחנו מדברים עכשיו על לבדוק רגשות, אז אין בליבי שום רגש כזה.

אין לנו הכנה מצד הטבע לאהוב את הזולת. כשאני מגיע להכרעה הזאת שאני לא יכול לאהוב את הזולת, ההכרעה הזאת היא נקראת "הכרת הרע". מה זה הכרת הרע? שאני מכיר את הטבע שלי, שהוא רע. למה זה רע שאני לא אוהב את הילדים של השכן? כי אם הייתי אוהב אותם, אז הייתי דואג לכל הילדים שבמדינה והייתי בונה להם כל מיני דברים טובים. ואילו כך אני חושב רק על עצמי, ולא אכפת לי מהאחרים בכלל. וגם השכן כך חושב לכיוון שלי.

אורן: זה נכון.

וזה מה שאנחנו רואים שיש לנו במדינה.

אורן: אז למה זה רע אם זה טבעי?

כי אנחנו רואים למה אנחנו הגענו. סיפרתם קודם איפה אנחנו נמצאים, באיזו שנאה, באיזו דחייה, באיזה מצב חברתי. אז טוב לי או רע לי?

אורן: המצב החברתי היום בישראל הוא זוועה.

אז תגיד שזה שלא נקרא הכרת הרע אלא הכרת הזוועה.

אורן: ומה מפה הלאה?

עכשיו יש שאלה, האם אנחנו בכל זאת יכולים לאהוב את הזולת כמו שאנחנו אוהבים את עצמנו.

אורן: התשובה היא ברורה.

לא יכול להיות.

אורן: ברור שלא.

ואולי יש שיטה שכן יכולה לעשות את זה?

אורן: אז נשמח לשמוע.

זאת אומרת, אם הייתי אוהב את כל עם ישראל כמו שאני אוהב את הילדים שלי, וכך כולם, גם אתה, גם הוא וגם הוא, היינו ממש כולם אחים.

ניצה: אז הייתה פריחה?

זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך". היינו מגיעים למצב שעליו כבר כתוב שזה מצב מיוחד. רק הבעיה היא, מאיפה אני אקח את הכוח הזה, האהבה לזולת. אז יש שיטה שהיא מסבירה לנו איך אנחנו משיגים את הכוח הזה, כוח האהבה. אין לנו אותו, ואנחנו לא יכולים בעצמנו לחטט ולחפש בנו או באיזה מקום, אלא זו באמת שיטה איך למשוך את כוח האהבה הזה מבחוץ. הוא נמצא באוויר.

כוח האהבה הזה הוא נקרא "כוח עליון". כי הוא באמת העליון, הוא באמת מנהל את הכל. וברא בנו את כל היצר הרע, ואת כל השנאה כדי שאנחנו נרצה אותו, ונדרוש אותו.

ניצה: מה אני יכולה לעשות מחר בבוקר כדי שהילדים שלי יחיו בחברה שהיא פורחת?

לכי לשכנה שלך, ולעוד שכנה, ולעוד שכנה, ותתחילי לדבר איתן על כך שכולנו צריכים איכשהו להביע יחסים יפים וטובים, לפי שיטה מיוחדת שנקראת סדנה, חיבור בינינו. ועל ידי זה אתן תרכשו את כוח האהבה. וזה לא רחוק, "קרוב אליך הדבר".

עכשיו מובן מדוע אנחנו נמצאים כל הזמן בירידה מתמדת? בנפילה חברתית?

ניצה: הסיבה היא כדי שנחפש את כוח האהבה?

כן, ברור.

ניצה: כשמסתכלים על הטבע רואים שיש איזו קריסה והתפרקות.

וודאי.

ניצה: אבל הטבע קודם כל מתפרק ואז הוא צומח מחדש.

וודאי, זה יקרה. אבל בינתיים צריכים לעבור אולי כמה מיליוני שנה בתקופת הקרח.

ניצה: אני שואלת האם יש אפשרות לדלג על החורבן?

לא. לדלג על החורבן אנחנו יכולים אם אנחנו מגלים את החורבן בנו ומתקנים אותו בפנים. אז וודאי שבחוץ הוא יהיה מתוקן. אנחנו נמצאים במערכת אחת, ולכן אם אנחנו מתקנים את השנאה שבנו, שזה הריחוק והפירוד, ומתחילים לאסוף את בני האדם, את הרגשות שלנו, אז כל הטבע חוזר להיות אינטגרלי, מחובר, באיזון, בהרמוניה. ואז הכל חוזר לעולם שכולו טוב. ציפורים, שמש, אוויר צח, הכל יפה.

אורן: איך הציפורים ידעו שאני פתאום אוהב את השכנה שלי?

כי אתה נמצא בדרגה העליונה של הטבע, דרגת האדם. ורק אתה מסוגל לגלות את השנאה ולחבר דברים על ידי כך שאתה עובר משנאה לאהבה. ואז אתה תגרום להתחברות, וכמו שאתה תגיע להתחברות בדרגה שלך, אתה תגרום התחברות לכל יתר חלקי הטבע. והכל יתחבר לשלום, לחיבור הדדי, וכל הטבע יתוקן.

אורן: אבל מי יגיד לציפורים שאני פתאום פיתחתי אהבה לשכנה?

אותו הכוח שאתה מפעיל, כוח האהבה שלך, כוח החיבור שאתה מפעיל בטבע, הוא ישפיע גם על הציפורים.

אורן: הן ידעו מזה?

האדם כולל את הכל. הן ירגישו את זה, וודאי.

אורן: הציפורים מרגישות אם יש בי אהבה?

כן.

אורן: אמרת שהכוח הטוב, החיובי של האהבה נמצא באוויר, בכל מקום. נניח שאני רוצה להתחבר אליו ולהביא אותו במשהו לחיים שלי, מה אני צריך לעשות?

סדנה.

אורן: כלומר?

יש לנו כאלה סדנאות, שבהן בתוך חצי שעה, אפילו עשרים דקות, כשאתה נכנס בפעם הראשונה, אתה כבר מתחיל להרגיש שיש שיטה שעל ידה אני משיג את הכוח הטוב, ואיתו אני יכול לשפר את החיים שלי מכאן והלאה. תצליח.