חיים חדשים - תוכנית 607 - יחסי ישראל והעולם
+תקציר השיחה
יחסי ישראל והעולם | ||
האם ישראל תלויה בארה"ב או רוסיה? - מעצמות אלו ואחרות, ובכלל כל שינוי בעולם, נועד לקרב את ישראל לתפקידה ההיסטורי - אם ישראל תתפקד נכון, נהיה בראש. העולם כולו יכבד אותנו, ישמח לסייע לנו וללמוד מאיתנו - רק ישראל יכולה להגיש לעולם שיטה לאיחוד בין כולם, מעל האגו, מעל ההבדלים בעתיד הטכנולוגיה תפתור אותנו מדאגות חומריות, ונעסוק בפיתוח קשר טוב בינינו - כיום העולם שונא את ישראל עקב חוסר תפקוד נכון, וקושר זאת ליחסנו לפלסטינאים - השנאה נובעת מכך שישראל "מחזיקה" ב'ברז העליון'. אם לא בא דרכנו שפע לעולם, אז רע לכולם - דווקא היום, כשכל יום מתגלה שחיתות גדולה יותר, הזמן לחקור את השורש שלנו - עלינו להגיע לחיבור בינינו, עד שכולנו נרגיש כגוף אחד. כמו משפחה מתוקנת |
||
+תמליל השיחה
אורן: אנחנו רוצים לדבר היום על העולם שמשתנה, והמדינה הקטנטונת שלנו שבתוכו. רוסיה, ארצות הברית וישראל, הן משולש כזה, ואם נזכור את מאה השנים האחרונות, אז עברו בהן כל מיני התפתחויות מעניינות. והיום, כשהיחסים שלנו עם ארצות הברית מתקררים, באות מחשבות חדשות על כל מיני אפיקים חדשים שאולי אפשר להתפתח בהם. נרצה לשמוע איך הרב לייטמן מסתכל עד הדברים.
ניצה: מערכת היחסים בין רוסיה לארצות הברית, בעיקר בכל מה שקשור לאזור המזרח התיכון, תמיד הייתה רגישה מאוד. אנחנו, ישראל, תמיד היינו תחת חסותה של ארצות הברית, שתמיד הייתה הידידה הגדולה שלנו שנתנה לנו חסות, הגנה מבחינה פוליטית, כלכלית וכן הלאה. ואנחנו רואים שלאחרונה יש כל מיני שינויים, דברים משתנים, וזה מעלה שאלות.
אנחנו גם רואים, שלצד ארצות הברית וישראל, יש את רוסיה, שבמשך כל השנים חברה למדינות ערב, במטרה לשים דריסת רגל במזרח התיכון.
המפות משתנות והדברים משתנים, ואם נסתכל איך מערכת היחסים המיוחדת בין ארצות הברית לרוסיה משפיעה על ישראל, השאלה האם כדאי אולי להחליף צד, אולי כדאי ללכת דווקא עם רוסיה? זה מעלה הרבה מאוד שאלות מאוד מעניינות שהיינו רוצים לבדוק איתך.
אז השאלה הראשונה, איך מערכת היחסים בין רוסיה וארצות הברית משפיעה על ישראל?
אני לא יכול לראות כך את העולם, כי אני לא רואה את ישראל כמי שנמצאת בין רוסיה לארצות הברית, מבחינת התלות של ישראל בהן, אלא הייתי אומר שהן תלויות בישראל כמו כל העולם.
אז האם ישראל מושפעת מהיחסים ביניהן? ודאי שכן. זאת אומרת, ההשגחה העליונה סובבת את כל העולם בצורה כזאת, שאנחנו כל הזמן מרגישים את עצמנו באיזה כיוון, כך או כך, לצד ימין או לצד שמאל, שהכל מסתובב כלפינו, וכל הזמן עם אותה השאלה, איך זה ליהודים, האם זה טוב או רע?
זה נכון שכך אנחנו שואלים את עצמנו תמיד. אבל הבעיה היא שאנחנו לא מבינים, שזה לא איך זה ליהודים אם זה טוב או רע, יחסים כאלו או יחסים כאלו, וכל מה שקורה בעולם. וכשאני פותח את החדשות, צופה בטלוויזיה, שומע רדיו, קורא בכל מיני עיתונים, תמיד אני צריך לשקול, שאם קרה משהו בצרפת, באנגליה, בארצות הברית או ברוסיה, ועוד כל מיני דברים, איך כל הדברים האלה משפיעים על ישראל.
הגישה שלי היא לא כזאת, כי אני ממש הופך את זה מהרגליים על הראש, או ההיפך. כל מה שמשתנה ביחסים בין המעצמות האלה והאחרות, זה אך ורק כדי להביא את ישראל לתפקיד שלה המלא, ההיסטורי, הנכון. ואין כאן שום דבר אחר שיש למדוד או לשאול, אלא רק אם נסתכל מהזווית הזאת, אנחנו נוכל להבין מה קורה כאן.
נכון שפעם רוסיה הייתה עוזרת לישראל, אחר כך דרך צ'כיה, אחר כך דרך צרפת, הצרפתים היו ממש כל הזמן מחזיקים אותנו, ואחר כך זה עבר לארצות הברית. אנחנו תמיד קשרנו את זה עם הלובי היהודי שיש בארצות הברית, ורוסיה תמיד הייתה בעינינו כאנטישמית במיוחד, אנטי ישראלית. זה הכל מאוד תלוי, שונה ולא החלטי.
אני חושב שאין כאן יותר, חוץ ממשחק של כסף, במה שהם יכולים להתחשב, ושליטה. אין כאן שום ידידות מצד ארצות הברית אלינו, ודאי שלא, ולא הייתה אף פעם, אלא תמיד היה חשבון עד כמה כדאי להם להחזיק אותנו כביכול. אבל עד כמה כדאי להם להחזיק אותנו, אנחנו קובעים, על ידי התפקיד ההיסטורי שלנו.
ניצה: זו זווית מאוד מעניינת להתבוננות.
אם אני מתפקד נכון, אני בכך מחייב את אומות העולם להיות תלויות בי, בישראל, ואז אני רואה עד כמה שהן נמצאות במצב טוב כלפינו, עד כמה שהן קונות מאיתנו את כל הסחורות, מביאות לנו כל מיני דברים משלהן, מוכנות למכור נשק, מוכנות לבנות בשבילנו נניח אניות, צוללות וכן הלאה. וברגע שאנחנו לא כל כך טובים בינינו, בתפקיד ההיסטורי שלנו, הרוחני, אז אותן ארצות הברית ורוסיה, ובכלל כל המדינות, הן מתחילות להיסגר סביבנו וללחוץ עלינו. ופתאום ארצות הברית ורוסיה פועלות יחד. אני רואה שכלפי אירן הן פועלות יחד, כלפי סוריה עוד מעט הן יפעלו יחד. כלפי כל דבר. גם כלפי ישראל הן יפעלו יחד, כשירצו לבטל את מדינת ישראל.
למה? כי בצורה כמו שאנחנו מתפקדים היום בעולם, העולם לא זקוק לנו. וההיפך, העולם לא יכול להתייחס אלינו כאילו הוא לא צריך אותנו. הוא לא יכול כך להתייחס. הוא יכול לשכוח מאה מדינות בעולם, שהן קיימות או לא, אבל את ישראל, רגע אחד הוא לא יכול לשכוח. כי אם לא ישראל, אז אין מה לעשות באו"ם, כי רוב העבודה שלהם היא רק עם ישראל. כי הם מרגישים שכאן זה שורש ומקור של כל מה שקורה בעולם.
ולכן, אם אנחנו מבינים שאנחנו נמצאים לא רק בין רוסיה לאמריקה, אלא בין כל המדינות, ואנחנו לא נמצאים ביניהן, אלא אנחנו מוקפים בכל המדינות, והן ממש עוד קצת ועוד קצת מתקרבות אלינו כמו אריות, לתפוס את הכבשה המסכנה, אז אנחנו צריכים להראות להן שאנחנו הולכים לתפקד נכון במה שהם מצפים מאיתנו. וכמו שהם אומרים שאנחנו מביאים את כל הצרות לעולם, אז הם יבינו וירגישו שאנחנו הולכים להביא כל טוב לעולם. כי רק בנו יש כוח לעשות את זה ולשנות את העולם, לשנות את כיוון התפתחות העולם לכיוון הטוב והנכון, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות.
ואז, אנחנו לא נהיה נניח בין רוסיה לארצות הברית, אלא אנחנו נמשיך להיות בין כולם, אבל בין כולם בצורה כזאת, שאנחנו נהיה למעלה מכולם ולא למטה מכולם כך שאנחנו תלויים בהם. אלא אם אנחנו נתחיל לתפקד נכון, הם פתאום ירגישו, כמו שהיום הם מרגישים שהם תלויים בנו ברע שיוצא מאיתנו, הם יהיו תלויים בנו בטוב שיוצא מאיתנו, כי רק דרכנו העולם יקבל את כוח החיוּת שמחייה אותו, את כל העולם. את כל זה אנחנו צריכים להביא לעולם.
ולכן, אני לא מסתכל על כל היחסים ביניהם, מה קורה כאן, אלא אני מסתכל עד כמה שאנחנו בכל זאת נתקרב להבין את הייעוד שלנו ולממש אותו.
ניצה: אם אני מסתכלת דרך העיניים של רוסיה, אז מה פוטין רוצה מישראל?
מה חשוב לי מה הוא רוצה? "לב שרים ומלאכים ביד ה'". אני בכלל לא מתחשב עם זה, לא מתחשב עימו, כי הוא לא מבין מה קורה בעולם באמת, כמו שגם אובמה לא מבין, כמו שכל אחד. לצערנו גם המנהיגים שלנו לא מבינים. אלא הכל ביד ה', וברוך ה' שזה כך, ולא בידי פוטין ולא בידי אובמה או ביבי, אחרת באמת העולם היה כבר מזמן מפסיק להתקיים.
זאת אומרת, אנחנו צריכים רק לגרום לאיזון העולם, לזה שהוא יתקיים ויתקדם למצב שהוא יגלה את מערכת היחסים ויידע איך לתקן אותה. וזה אך ורק על ידי חיבור. אין כאן שום זכר מפוליטיקה, מכלכלה, מתעשייה, מעוד כל מיני רשתות חברתיות, בינלאומיות, כלכליות, מסחריות. לא. זה אך ורק אם אנחנו נתחיל לחנך את עצמנו לחינוך החדש, לחיבור הגלובלי.
ניצה: זאת אומרת, ישראל עתידה לגלות לעולם איזה סוג של חיבור על בסיס אחר? כי עד עכשיו העולם התקשר והתחבר על כל מיני בסיסים של מסחר, של כלכלה, של ענייני ביטחון וצבא, וכמובן על כל מערכות היחסים של שליטה.
אנחנו רואים שכל זה זמני, בא והולך. העולם הזה, כמו שאת מספרת לנו, הוא כבר נגמר.
ניצה: זאת אומרת מעצמות עולות, יורדות, נפתחות, מתפרקות.
כן, זה כבר זהו.
ניצה: איזה סוג של חיבור או קשר, עתידים להציע מדינת ישראל או עם ישראל?
איחוד בין כל העמים, בתוך העמים ובין כל העמים. איחוד. איחוד על הרקע של למעלה מהאגו. האגו שלנו צריך ללמד אותנו איך אנחנו נתעלה מעליו, ושם מתקשרים כולם יחד.
אורן: האם אתה יכול להסביר את הנוסחה הזו שאתה מגדיר, איחוד בין כל העמים ובתוך כל עם? זה משהו שישראל תוכל לספק לעולם?
ודאי. זו שיטה.
אורן: האם זה הדבר שישראל בלבד יכולה לספק לעולם?
כן, בלעדית.
אורן: אם ישראל תצליח לספק אותו, היא תהיה מעצמת על?
ודאי. היא תשלוט, במובן הטוב של המילה, בכל העולם. במה? בלגשת לעולם ולהביא לעולם, להגיש לעולם את שיטת התיקון, שיטת החיבור, שיטת האהבה.
אורן: האם אז היא תביא אותנו למצב שיהיה איחוד בין כל העמים ובתוך כל עם ועם?
כן.
אורן: מה זאת אומרת איחוד בין כל העמים ובתוך כל עם ועם? על מה אתה מדבר?
אני מדבר על כך שהאופי של כל העולם הוא אגואיסטי, כמו שכתוב "בראתי יצר הרע", ואנחנו צריכים מעל האופי האגואיסטי הזה שבוער בכל אחד ובכל העמים ובין המדינות, בין העמים, להביא נוסחה, שיטה, איך יכולים להתחבר למעלה מזה.
השיטה הזאת קיימת בנו, כבר מימשנו אותה פעם לפני אלפיים שנה, יש לנו רשימות מזה, נתונים פנימיים. אנחנו בעצמנו קיימנו את זה, כי נוסדנו כעם שהוא כולו מחובר, שאין לו שום דבר חוץ מהחיבור הזה. כך היינו קיימים מזמני אברהם ועד לפני אלפיים שנה, שזה בערך אלף חמש מאות שנה שהיינו קיימים בצורה כזאת, ובאלפיים השנים האחרונות נפלנו מזה.
אורן: מהו הדבר הזה שאתה קורא לו "מזה", הדבר "הזה", היינו "בזה". מהו הדבר הזה?
"מזה", מהקשר בינינו למעלה מהאגו.
אורן: מה זאת אומרת הקשר מעל האגו?
שבתוכנו ישנו האגו, בכל אחד ואחד, ואני רוכש כוח שעוזר לי להיות למעלה מהאגו.
אורן: מה זה מעל האגו, ואיפה אתה נמצא?
אני נמצא מעל האגו שכל הזמן בוער ומתחדש, גם בי וגם בך, ובו, ובה, האגו הכללי שלנו. אנחנו כולנו משתדלים לעלות מעליו ולהתחבר בינינו, ובקשר המשותף שלנו מעל האגו, אנחנו מגלים מציאות חדשה שנקראת "העולם העליון". כשאנחנו מחברים את עצמנו, אנחנו בונים בזה כביכול מציאות חדשה שנקראת "אדם", ומגלים במציאות החדשה הזאת בינינו רוח חדשה שנקראת הנשמה, האור העליון או הבורא.
אורן: העולם מתקדם למקום הזה.
כן.
אורן: היום יש מאבק בין עמים, בין מדינות. יש מאבקים בתוך כל עם, בתוך כל מדינה. איך החיים נראים במציאות שאתה מתאר?
החיים נראים כך, שעל ידי טכנולוגיה חדשה, מדע, יחסים בינינו והכל, אנחנו כמעט ולא צריכים להשקיע כוח כדי לספק לעצמנו דברים הכרחיים לקיום. ואת כל יתר המרץ, הכוח שלנו, הרצון שלנו, אנחנו מכוונים לבניית קשר יותר ויותר עמוק ורחב בינינו, וכך אנחנו מגיעים לגילוי הטבע בדרגות יותר ויותר גבוהות, שנקרא גילוי הא-לוקות.
אורן: זה סוג של מחקר?
זה סוג של מחקר ומימוש.
אורן: מימוש של מה?
של אותו המחקר שאנחנו מגלים. אנחנו לומדים ומגלים את שיטת החיבור, ומממשים אותה בינינו בצורה פרטית, במשפחות, בתוך העם ובין העמים.
אורן: ישראל מצטיינת במחקר ופיתוח, והיא חדשנית גם היום. אתה אומר שפה יהיה מחקר ופיתוח של משהו חדש שאנחנו כיום לא מכירים, לא עוסקים, ורק פה בישראל הוא יכול להתפתח. העולם מצפה לפיתוח החדשני הזה רק מאיתנו, ורק אנחנו נביא אותו, וכשנביא אותו נהיה מעצמת על.
מה היום ישראל צריכה להתחיל לפתח או לחקור, כדי שהמצב ישתנה? כי התמונה שאתה מתאר היא הפוכה לגמרי מהמצב של היום. היום ישראל היא המדינה הכי בזויה, הכי שנואה בעולם, ואילו אתה מתאר שישראל אמורה להיות מעצמת על. אפילו לא מעצמה בכוח, אלא מבחינת אהדה, היא תהיה המדינה הכי אהודה?
זה קשור אחד לשני. למה היום היא שנואה?
אורן: אומרים שאנחנו ברברים.
ברברים זו לא מילה.
אורן: אומרים שאנחנו לא נותנים זכויות אדם לשכנים שלנו.
זה הכל שטויות, כולם מבינים שזה לא כך. אלא מתוך השנאה אלינו.
אורן: למה שונאים?
על זה אני רוצה שאתה תענה לי.
אורן: אני לא יודע למה, אמרתי לך מה הם אומרים.
לא בגלל שיש לך כאן אפרטהייד. אין לך כאן אפרטהייד. אם אני שונא מישהו, אני אומר עליו כל מה שאני רק יכול למצוא במילים גסות.
אורן: להגיד שאנחנו מדינת אפרטהייד זה רק תירוץ?
ודאי.
אורן: תירוץ למה? מה באמת מסתתר?
מסתתרת השנאה אלינו.
אורן: למה יש שנאה?
הם שונאים אותנו בגלל שהם סובלים בעקבותינו.
אורן: למה?
כי אנחנו לא מביאים להם חיים טובים.
אורן: החיים הטובים שלהם בידיים שלנו?
בטח.
אורן: מה הקשר?
זה כך במאה אחוז.
אורן: למה, איך זה קשור?
כי השפע, האור העליון, הרוגע, הסדר, הוא מגיע לעולם הזה רק דרך ישראל.
אורן: הוא מגיע?
מה שמגיע, מגיע דרך ישראל. אם לא היה מגיע, הם לא היו מרגישים שבנו תלוי משהו.
אורן: והיום, מה מגיע לעולם דרך ישראל?
מה שאתה רואה בעולם.
אורן: מה?
גניבות, שקרים למיניהם, התנסות, גירושים, זבל, וכן הלאה כל מה שאתה רק רוצה. כל הרע מגיע לעולם.
אורן: דרכנו?
כן.
אורן: בלי שאנחנו מודעים לזה?
כן.
אורן: בלי שאנחנו עושים משהו אקטיבי כדי להביא את זה? הרי אנחנו לא מייצאים רע, אין לנו המשרד של ייצוא הרע לעולם.
אתה לא מביא טוב, סימן שאתה נותן לרע שלך לחגוג וזה מה שאתה רואה כתוצאה.
אורן: שוב, אם אנחנו לא מביאים טוב, אנחנו נותנים לרע שלנו לחגוג, ואז מה התוצאה?
התוצאה היא יצר הרע.
אורן: הרע בישראל חוגג לגמרי. אף פעם לא חגג כמו שחוגג היום. בכל המישורים, בכל התחומים, בכל דקה מתפרסמת ידיעה יותר מזעזעת מהקודמת לה, על שחיתות, על ניצול, על אונס, אין יותר רע ממה שהיה השנה. אז הרע הזה מעתיק את עצמו לכל מדינות העולם?
ודאי.
אורן: למה?
כי דרכנו בא לעולם או טוב או רע.
אורן: ובמה זה תלוי?
אנחנו קשורים לברז העליון שממנו מגיע או שפע טוב, או שפע רע.
אורן: אבל זו לא פעולה אקטיבית שאנחנו שולחים משהו החוצה למדינות אחרות.
אנחנו קשורים ברשת קשר בינינו שהיא קיימת כל הזמן, ואנחנו לא יכולים לחתוך אותה, לסדר אותה אחרת, אלא היא קיימת, היא נתון טבעי.
אורן: אם אני מבין את המודל הזה שאתה מצייר, אתה אומר איך שאנחנו פה בישראל, כך, לפי זה כל העולם מתיישר?
כן.
אורן: אם אנחנו פה רעים, מתייחסים רע זה לזה, בכל מיני ביטויים ותופעות, העולם מתמלא ברע.
כן.
אורן: זה המצב היום ולכן אנחנו הכי שנואים בעולם.
נכון. התגובה של אומות העולם היא נכונה.
אורן: ואז אתה הופך את המטבע לצידו השני ואומר, נאמר שאנחנו נתחיל להיות טובים יותר, כאן, בתוך ישראל, כי אתה מדבר על תוך ישראל עצמה?
בלבד.
אורן: כתוצאה מזה יהיה ייצוא של הדבר הטוב הזה, דרך הרשת הזאת הפנימית, לכל מדינות העולם האחרות?
לכל העמים, כן.
אורן: כתוצאה מזה, החיים שלהם יהפכו להיות טובים יותר.
ודאי.
אורן: וכתוצאה מזה תבוא אהדה אלינו.
כן.
אורן: כמעיין שממנו בא הטוב הזה.
נכון, במקום אנטישמיות, תבוא אהבה.
אורן: נניח שנהיה טובים, שגם זאת שאלה גדולה, כי החיים בישראל הם לא החיים, החיים יכולים להיות יותר טובים, אבל היחסים בין מגזרים, בין אנשים בכל רמה נהיים יותר גרועים.
לא, זה טוב שרע כל כך, כי אז אנחנו יכולים לגלות את הסיבה לרע, ושאין לנו ברירה אנחנו צריכים לתקן אותו. שמח אני ברשעים שמתגלים.
אורן: כלומר? כל יום מתגלים רשעים, כל עשר דקות, בחדשות אתה רואה רשע יותר גדול מקודמו.
יופי, שיתגלה יותר ויותר. כי כל הרשעים האלה בישראל, בעם ישראל היו גם קודם, בזמן חורבן בית המקדש, רק עכשיו זה סוף סוף מתפרץ. יוצא החוצה, ובצורה כזאת שאנחנו לא יכולים לעשות עם זה כלום, בצורה רגילה, לא להרגיע, לא להשתיק, לא לטייח, נשאר לנו רק דבר אחד, באמת לחקור ולהבין מה היא הסיבה האמיתית.
ואז העם מגלה שיש לו את חכמת הקבלה ושם מדובר על זה, וישנם אנשים שהם כן יודעים מה לעשות, וכדאי ללמוד מהם. ויש להם מערכת שצריכים לחזק אותה, להרחיב אותה. אבל דווקא מתוך הקומץ הקטן הזה של האנשים, מגיעה הגאולה.
אורן: המילה הזאת, גאולה, היא קצת מלחיצה. למה אתה מתכוון שאתה אומר גאולה?
מה זו גאולה?
אורן: לא יודע. כל אחד וציורי הגאולה שלו. מדמיינים משהו טוב.
יציאה מהרע, זה נקרא גאולה.
אורן: אם היום תעשה סקר, מה בשבילך כישראלי יחשב לגאולה? אתה תקבל תשובות מגוונות, הפוכות זו מזו, שבשביל אחד מה שהגאולה שלו זה החורבן שלי, וכן הלאה. אז לכן אני אומר, שכשאתה אומר גאולה, למה אתה מתכוון? יציאה מהרע. בסדר, אבל מהו הטוב? כל אחד מגדיר את הטוב אחרת. איך אתה מגדיר את הטוב?
הטוב, רק אהבה לאומית.
אורן: מה זה אומר אהבה לאומית?
שאנחנו נגיע לחיבור בינינו כך, שכולנו נרגיש את עצמנו כגוף אחד. ואז השיטה הזאת וגם התוצאות האלה מאיתנו יתפזרו ויתפתחו, וימלאו את כל העולם.
אורן: מה זה להרגיש כגוף אחד? מה זה מדינה שהאנשים בה מרגישים כגוף אחד?
כמו במשפחה מתוקנת. כולנו מרגישים את עצמנו כמו במצדה, סימפטום, אפקט מצדה, אבל בצורה טובה.
ניצה: ואיך זה משליך על היחסים הבינלאומיים?
זה מחייב את כל אומות העולם, מחייב, כי אין להם בחירה, אלא מחייב אותם לקבל גם אותה הצורה כמונו. והיום הם מקבלים את הצורה השלילית כמונו, ולכן שונאים וכך עומדים עלינו. וכשנגיע להשפיע להם כל טוב, הם יכירו בצורה החיובית.
אורן: צריכים להיות מוטרדים מזה שהעולם שונא אותנו היום, ואומר "אתם עושים כך וכך, זה היחס שלכם לפלסטינאים".
כן. צריכים להבין את הסיבה, ושאנחנו לא נצא מזה, ולא נחשוב שלפנינו יש ימים טובים. הימים יהיו יותר ויותר גרועים. כמו שכתוב, בבוקר תשאל, מתי כבר יהיה ערב? ובערב תשאל, אולי מתי יהיה הבוקר. עד שאנחנו נממש את התפקיד שלנו. לא נברח ממנו. כי רק אנחנו בעלי הבחירה.
אורן: תודה הרב לייטמן. עם מה אנחנו צריכים לצאת, אמרת הרבה דברים, תן לי משפט אחד עליו צריך לחשוב הלאה.
אנחנו הקובעים את כל היחסים, כולל עם רוסיה ואמריקה.
אורן: תודה לכם שהייתם איתנו. חיים חדשים. כל טוב. להתראות.