חיים חדשים - תוכנית 608 - לגליזציית קנאביס בישראל

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום נדבר על תופעה שתופסת יותר ויותר כותרות, וגם נידונה בכנסת בימים אלה, הלגליזציה או אי הלגליזציה של הקנאביס בישראל.

ניצה:  יש לומר שזו תופעה עולמית, שכמובן שוטפת גם את ישראל, והביאה לדיון ציבורי סביב הלגליזציה של הקנאביס בישראל ובכנסת היה דיון סוער סביב לשאלה, האם לאשר את השימוש. כרגע יש כל מיני תהליכים, ויש תהליך ראשוני שנקרא "אי הפללה", זאת אומרת זה עדיין לפני הלגליזציה, אבל לא מפללים. ואם מישהו עושה שימוש ביתי בביתו, זה בסדר, לא עוצרים אותו על זה.

מבחינת האחוזים, מסתבר שיש מעל למיליון ישראלים שמשתמשים וצורכים את הקנאביס על כל צורותיו, אבל זה בזהירות, כי אני חושבת שהמספר הרבה יותר גדול. ואם פעם דמיינו שאנשים שצורכים חומרים מהסוג הזה, הם כאלה שיכולים להיות זרוקים ברחוב, נוער שוליים או חבר'ה שהם בצדי השוליים, אז מסתבר לחלוטין שלא, זה היום ממש חלק מהמיינסטרים, אנשים מכל שכבות האוכלוסייה, החל מאנשי המקצועות החופשיים, רופאים, עורכי דין ומורים.

זאת אומרת זה לא מפריע להם לתפקד בצורה ממש נורמלית, אחראית?

ניצה: הם טוענים שלא רק שזה לא מפריע, אפילו חלקם טוענים שזה הופך אותם לטובים יותר, יש להם יותר סבלנות.

ריכוז?

ניצה: אבל גם סובלנות, פחות מתח, עוזר להם להתמודד עם החיים הלא פשוטים.

זה נכון, זה אני מבין. האם אפשר לנהוג באוטו?

ניצה: כן. לפחות כך אומרים, ואין איזושהי הגבלה מסוימת.

זאת אומרת אני יכול לעשן סיגריה כזאת בזמן הנהיגה?

ניצה: לתפקד רגיל לחלוטין.

ואפילו להטיס מטוס?

ניצה: את זה לא בדקתי. אבל צפיתי בסרטון שבודק מה קורה לאדם שמעשן קנאביס, ולצדו מישהו ששתה כוס אלכוהול. אז אפשר היה לראות, שמי שמעשן מתפקד לחלוטין רגיל, ודווקא מי ששתה אלכוהול התקשה לעשות הרבה מאוד פעולות שהשני עשה אותם די בקלות. אז לכאורה נראה שהכל בסדר.

עכשיו, כמובן שזה מעורר דיון מאוד מאוד סוער. כי יש כמובן את מי שטוען שזה ממש לא לעניין, ולאיזה חברה אנחנו שואפים להגיע ומה קורה לצעירים? צריך לשים לב, שאחד הנתונים המדאיגים אולי, שדווקא הצעירים, אני מדברת על כיתות ו' עד י"ב, כלומר, מגיל 12 ועד 18, יש עלייה של כ50% אחוז בשנה האחרונה בצריכה של קנאביס. זאת אומרת צריך לזכור שיש פה תהליך.

האם מי שמתחיל צריך כל הזמן לעלות את המינון?

ניצה: בעניין הזה יש כאלה שטוענים שלא, זה לא משהו שהוא בהכרח ממכר, זאת לפחות הטענה. אני מניחה שיש לזה הרבה מאוד דעות לכאן או לכאן, אבל בעיקרון זה לא משהו אמור להיות ממכר. אני כן חושבת שאולי מתמכרים להרגשה. זאת אומרת לאו דווקא לסם, אלא למה שהסם הזה מייצר בהם, להרגשה הזאת שזה נותן. ואנחנו רואים שיש לזה הרבה מאוד שימושים וסביב זה יש מין סערה, האם לאשר, לא לאשר. יש מדינות למשל, כמו קולרדו בארצות הברית, שם אישרו את זה כבר לפני שנתיים שלוש, ויש כבר מדדים שאומרים שזה הקטין וצמצם ב10% את היקף הפשיעה. זאת אומרת, זה אפילו הטיב עם התושבים.

בקיצור יש פה דיון מאוד מעניין, ואנחנו רוצים לשוחח ולהבין קודם כל, מה זו המגמה הזו שהולכת ומתרחבת, הצורך האנושי לצרוך יותר ויותר סם. ואיך שלא נסתכל על זה, זה סם. אז איך אתה רואה את התופעה הזאת?

קודם כל על התופעה הזאת דיברתי לפני שנים, אני גם חושב שבמסגרת התוכניות האלה. ואמרתי כבר אז שזה נכנס ותהיה לגליזציה של הקנאביס בכל הצורות שלו. וגם אמרתי שכל היציאה נגד העישון בכלל של הסיגריות הרגילות והטבק, זה כדי להכניס במקום זה סיגריות מקנאביס. זאת אומרת, זו איזה תוכנית סודית בינלאומית, עולמית, שבה הגיעו להסכמה כל הממשלות, שכדאי את זה לבצע. ודאי שזה אחרי בדיקות, ואנחנו זוכרים עד כמה חזק התחיל המאבק נגד העישון בכל המדינות, והמעשנים המסכנים בקושי היו מוצאים פינה איפה לעשן, וכל זה כדי להביא במקום זה לכל אחד ואחד יכולת להשתמש בקנאביס.

אני עוד לא רואה באיזה צורה זה נכנס לשימוש ממש רחב בצורה נוחה, שנניח אני רוצה להיכנס לחנות רגילה, ויחד עם זה שאני קונה לחם, חלב וכל שאר הדברים, אני קונה קופסת סיגריות, עם יותר מינון, פחות מינון, עם כל מיני תוספות של טעם, מנטה ומשהו, ועוד ועוד דברים כאלה.   

זאת אומרת, וודאי שזה יכנס לשימוש רחב, במיוחד איפה שהסיגריות הרגילות אפילו לא היו כל כך נפוצות, גם בנישות האלה הקנאביס יתפוס. וגם ודאי שהממשלות, המשטרה, הרופאים וכל מי שמתעסק עם הקהל והבעיות של החברה האנושית, יגיד שזה טוב. כי זה מרגיע, זה מוריד באמת את אחוזי הפשיעה, זה מוריד את אחוזי הטרור בבתי ספר ובכל מיני מקומות, זה נותן ריכוז מסוים למוח.  

כאילו שאני עכשיו הופך להיות מין פרסומאי וכמי שמעודד את זה. אבל יש בזה הרבה דברים שהם עברו בדיקה קפדנית על ידי הממשלות ואחר כך החליטו שכדאי להביא את זה במקום הסיגריות הרגילות. כי זה באמת מרגיע את האדם, ומי יודע מה בתוכנית ולאן זה יכול להוביל אותנו. אנחנו יכולים להוסיף מינונים גדולים יותר ועוד חוזק השפעה וכך אנחנו יכולים להרגיע את האוכלוסייה, שזאת הבעיה שלנו, כי אנחנו מתקדמים לעידן שלא יהיה לאנשים איפה לעבוד, לא יהיה במה להעסיק אותם, אז לפחות קנאביס זה דבר מאוד זול. בינתיים זה עכשיו כך.

ניצה: בינתיים זה עוד לא כל כך זול.

אבל אפשר לעשות שזה יהיה כמו צמח שצומח ברחוב. ואז אנחנו מרגיעים בזה את האוכלוסייה שנמצאת בלי עבודה ואין לה כלום, ולא צריך להיות, כי הקנאביס מרגיע וממלא את כל החסרונות. ולכן כך אני מבין, שאם מצד הממשלות, מצד השליטים של העולם הזה, אנחנו נספק לאדם אוכל נפש מה שנחוץ לו כדי להתקיים ועוד את הסיגריות האלה, אז האדם יהיה מסודר. יש לו טלוויזיה חינם עם כדורגל, יש לו קנאביס, יש לו משהו לאכול, והוא לא צריך כלום. כך חושבים שיהיה.

אני לא חושב שזה יצליח כל כך, כי זה נגד התוכנית הכללית ותכלית הבריאה. ולכן זה לא ילך, ולא יצליח להרגיע בזה את העמים, אלא בינתיים זה כך. אבל כמו שדיברתי לפני כמה שנים, בסופו של דבר הקנאביס יכנס, ובגלל זה התחילו את המלחמה בעישון. וגם זה לא סוף הדרך, הוא יצטרך עוד להיכנס לתוך האוכלוסייה האנושית, ויתחילו לעשות מזה עוד כל מיני שימושים ותופעות, ובכל זאת למרות שהאנשים יהיו מאוד רגילים לזה, הם יעברו כמה ייסורים ובכל זאת ישאלו על התכלית. זה לא יעזור להם, לא קנאביס ולא שום סם לנתק את עצמם מחוסר במטרת החיים.

אנחנו מתפתחים כל פעם על ידי האגו שלנו. והמנוע שמפתח את האגו שלנו שמתפתח, זה הטבע הכללי שמפתח אותנו, ואנחנו לא נוכל לברוח מזה ולסגור עיניים ולהיות כל הזמן בתוך הסם. הטבע הוא שינצח. ולכן אנחנו נצטרך אחרי תקופת מה להתאושש מהקנאביס ולראות שאין לנו באמת כלום. לא עבודה, כי אין צורך לעבוד, ולא עיסוק ולא כלום, ואנחנו פשוט כמו חתול ששוכב כל הזמן וישן, ואין לו יותר מה לעשות. כך גם אנחנו. מצד אחד, זה החיים שבנינו לעצמנו, ומצד שני אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא מסוגלים עם זה להסכים, כי האגו שלנו מעלה אותנו לשאלות נצח. ולכן אנחנו נעבור את התקופה הזאת. אבל קודם יכנס הקנאביס בתוך סיגריות, בתוך מסטיקים, בתוך כל דבר.

ניצה: יש היום כבר תעשייה שלמה, עוגיות, כל מיני חטיפים.

כן, מוסיפים את זה לכל דבר, עוד מעט כשהתינוק שלי לא יהיה רגוע, אני אתן לו מוצץ עם קנאביס בפנים והוא יירגע.

ניצה: כשסיפרת את זה נזכרתי, שלאורך ההיסטוריה היו הרבה דוגמאות מסוג זה. למשל בתקופת הקיסרות הרומית התפתח עניין הגלדיאטורים והקולוסאום, מה שנקרא, "לחם ושעשועים". אז גם עכשיו, בואו ניתן להם "לחם ושעשועים" שאפשר יהיה להיות בשקט.  אוכלים ונהנים.

הסמים ידועים לאנושות מאז שהאנושות קיימת.

ניצה: נכון, הקנאביס ידוע עשרת אלפים שנה, עוד לפני הספירה.

השבטים הפרימיטיביים היו להם כל מיני צורות שימוש מפטריות וצמחים וממה לא.

ניצה: נכון, ואנחנו רואים שזו תופעה שהייתה לאורך כל ההיסטוריה האנושית. מה בכל זאת מיוחד בתקופה שלנו?

אני חושב שבתקופה שלנו הבעיה היא שהאדם לא מרגיש שיש לו משהו לעשות בעולם הזה, והוא לא יכול סתם להיות משועמם. אני ראיתי הרבה אנשים בעולם, שנמצאים בהתפתחות לא מתקדמת בלשון המעטה, והסתכלתי עליהם איך הם חיים. הם יכולים לשבת כל היום, ושום דבר לא לעשות, הזמן עובר, כמו חיה שיש לה מה לאכול, והיא לא צריכה לזוז, היא יושבת, שוכבת. אפשר לראות כאלה אנשים באפריקה, בצפון בין העמים הצפוניים, העמים שבאלסקה. פעם היו כאלה אינדיאנים, אבל אחר כך הם נכנסו לתרבות האירופאית. זאת אומרת, הרבה עמים, הרבה מאוד אנשים בעולם מוכנים לשבת אפילו היום ולא לעשות כלום, אם יש להם את המינימום שהם צריכים לחיים.

אבל ההתפתחות שלנו היא כזאת, שהיא מביאה אותנו לדרישה, "אני רוצה". חוץ מאוכל, מין, משפחה, אני צריך עושר, כבוד, שליטה, מושכלות, ואז אנשים מתפתחים. אפילו שיש לי אוכל, מין, משפחה, אני רוצה יותר מזה. כי אוכל, מין, משפחה אלה תענוגים, מילויים, רצונות גופניים שקשורים לגוף שלנו. ועושר היינו כסף, כבוד, שליטה, מושכלות הם אנושיים, שנמצאים בנו.

חוץ מזה, אחרי שאנחנו אפילו את זה ממלאים במשהו, צומח בנו, מתעורר בנו עוד רצון אחד, חסרון אחד, שהוא להכרת מהות החיים. אני ממלא את החיים שלי באוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. מילאתי, ומה הלאה? אני מלאתי את עצמי מאפס עד מאה ועשרים שנה, חייתי וזהו. אז בשביל מה לי לסיים? יותר טוב לא לחיות. זאת אומרת, מתחילים להגיע שאלות כאלה לאדם, כי אנחנו מתפתחים, האגו שלנו כל הזמן מתפתח.

אם אני מסתכל על העולם שלנו, אני מבין שבעוד כמה שנים, עשרות שנים או מאתיים שנה, אני לא יודע כמה, העולם שלנו הולך להיגמר. כשאני מתעורר עם הרצון לקבל שלי קצת יותר גבוה, ואני רואה קצת יותר מהאופק של הגוף שלי, מחוץ לגוף, או מחוץ לאנושות, ומסתכל על כל מה שקורה כאן ביקום והכל, אני צריך לדעת מה זה, בשביל מה זה, מה הסיבה לזה, מה התועלת מזה, אחרת אני לא יכול לחיות.

אנשים מגיעים לשאלות האלה יותר ויותר. ואז הם לא מסוגלים להרגיע את עצמם עם שום סם, כי הם מרגיעים בזה את הגוף שלהם, אבל השאלות האלה הן שייכות לנשמה. ולכן אני חושב שבינתיים אנחנו נמצאים ב"תקופת קנאביס".

ניצה: אם היינו לוקחים לשם ההשוואה את אותו אינדיאני לפני אלף שנים שמעשן קנאביס ולידו שמים עכשיו ישראלי.

הם לא מעשנים קנאביס. כשהם היו מעשנים, זה לא היה קנאביס. קנאביס הם לועסים.

אני הייתי אצלם, הייתי באנדים, במקומות כאלה, איפה שחיים אינדיאנים אמיתיים. הייתי איתם, ודיברתי איתם. הם לועסים קאנביס.

ניצה: אני לא מתייחסת לאופן השימוש עצמו. אני מניחה, שאופן השימוש השתנה והשתכלל.

העישון שלהם זה משהו אחר לגמרי.

ניצה: מה מטרתו? מה הבדל בין אותו אינדיאני שצרך קנאביס לאותו ישראלי היום שיושב בסלון וצורך קנאביס?

מקטרת השלום.

ניצה: מה זה?

כמו שאצלנו נהוג לשבת בערב כל המשפחה יחד לאכול ולדבר, אצלם זה מעשה רוחני, מעשה חברתי, שכל אחד ואחד מהם בצורה כזאת מתחבר עם אחרים. יושבים גברים בעיגול ומעשנים את הפייפ הזה, ובעישון שלהם הם לא שואפים פנימה, כמו שאנחנו לוקחים לתוך הריאות, זו תרבות עישון אחרת לגמרי. כשאני עישנתי לידם את הסיגריות הרגילות שלי, הם כולם אמרו, "זה לא בריא". אז אמרתי להם, "אבל אתם הבאתם את זה לכל הציוויליזציה". והם אמרו, "לא, מה פתאום. זה לא היה אצלנו אף פעם, אצלנו בתרבות זה לא היה כך. את המקטרת הזאת, ההיפך, אנחנו לא מעשנים, אנחנו נותנים לה קצת אוויר שהיא תדלק ותביא את העשן". זה איזה מין פולחן רוחני כזה.

ניצה: נושפים דווקא החוצה.

כן. ו"זה סימן, שאנחנו כולנו משתתפים בלהתעלות מעלינו, להתחבר, ואנחנו כולנו בעיגול, יחד עם המעשה הזה". וקנאביס הם כן לוקחים, אבל אצלם זה מיובש קצת, וחתוך לכאלה ריבועים קטנים של סנטימטר אחד כל ריבוע, ונמצא אצלם בכיס.

ניצה: כמו טבק כזה.

כן. חתיכות עלים מיובשים קצת וחתוכים.

ניצה: במילים אחרות אתה אומר, הקנאביס נשאר אותו קנאביס, אולי עיבדו אותו אחרת, אבל הצורך האנושי הוא שונה.

הצורך הוא מריקנות. כי הוא היה תמיד ולא רק קנאביס. במיוחד היה הקנאביס, אבל יש עוד כמה צמחים, ופטריות. ואנחנו יודעים איך להשתמש בזה, זו הייתה תרבות עתיקה ורחבה לאנושות. אבל לא היה צורך, כי אנשים עסקו במה שעניין אותם להיטיב לחיים, לעשות כל מיני דברים.

עכשיו אנחנו הגענו למצב, שאנחנו מרגישים ריקים וריקניים, אנחנו לא יודעים מה לעשות בחיים. יש ערים שעשרות מיליוני אנשים חיים בהם, יש שם אנשים מובטלים, וכאלה שלא יודעים בכלל מה לעשות עם עצמם. אנחנו משתדלים לפתוח ברים, מועדונים, יש כדורגל, אז גם הקנאביס הצטרף לזה. אבל לא לאורך זמן, זה בינתיים.

 לכן על הלגליזציה של הקנאביס כבר לא מדברים, זה ברור שזה נכנס לכל דבר, וגם בישראל זה יהיה. ואני לא חושב שיש פה איזו בעיה אפילו עם הדת, וכך זה יתפתח.

ניצה: אז איך אתה צופה את ההשלכות של זה?

אנשים היום לוקחים סיגריה ומרגיעים את עצמם, יש כאלה שעושים את זה כבר בבוקר, יש כאלה בצהרים, יש כאלה רק בערב כשהולכים לנוח. אני חושב שאדם ירגיש את השקר שבזה. כמו שאז, במשך אלפי שנים האנושות לא השתמשה בזה כי זה שקר, זה מנתק את האדם מלהתפתח בחיים, אז היום אין לנו לאן להתפתח בחיים שלנו, אבל אנחנו גם לא יכולים להסכים עם השיכרון הזה, עם הבלבול הזה, עם הסגירות הזאת, עם זה שזה מרדים אותנו. כי בכל זאת זה לא מנתק אותי ממהות השאלה, מה הטעם בחיי. כך זה יהיה.

יש לנו הכל בעולם הזה, ואין לנו כלום בעולם הזה. אנחנו נצטרך להשיג את המטרה האמיתית שהיא מעל החיים האלה, מעל העולם הקטן. ואז הם יצטרכו לפנות אלינו, לאלה שמתעסקים בחכמת הקבלה.

ניצה: מה יש לחכמת הקבלה?

חכמת הקבלה היא מעלה את האדם לדרגה אחרת לגמרי של הקיום. היא כבר מביאה אותו לממד אחר, נצחי, שלם, ללא הגבלות. המילוי שלו הוא לא שקרי, כמו על ידי הסמים, ולא שקרי על ידי הצלחה בדברים חולפים כמו כסף, כבוד, שליטה, אלא הוא עולה לממדים שאין שם זמן, תנועה ומקום, למעלה מהעולם הזה. ואת זה באמת כל אחד יכול להשיג על ידי שימוש נכון בחכמת הקבלה.

אני מקווה מאוד, שעוד נראה איך האנושות עוזבת את כל ההרגל החולף הזה ומגיעה אלינו. אין תשובה אחרת לבן אדם בעולם הזה. כי הרצון לקבל מלכתחילה חייב לגדול עד הרמה שהוא שואל על השאלות למעלה מהחיים, ואדם יצטרך לחפש את התשובות האלה. והן כולן בחכמת הקבלה.