חיים חדשים - תוכנית 625 - הרב"ש

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום בתוכנית שלנו אנחנו רוצים לדבר על איש מיוחד, על המורה של הרב לייטמן, הרב ברוך שלום אשלג. הוא נולד ב-1907 בוורשה בפולין, וחי כאן בארץ. הרב לייטמן שהה במחיצתו ב-12 השנים האחרונות לחייו, עד פטירתו ב-1979. האיש כנראה הוא אחד הגדולים שחיו כאן, אבל לא כולם מכירים אותו. נרצה להתבונן קצת פנימה, לראות מי הוא, מה הוא היה, מה הוא תרם לעולם, ומה החשיבות שלו לגבינו היום.

טל: זה באמת מאוד מרגש שיש לנו אפשרות, להציץ קצת לתוך עולם שהוא נסתר בשביל רובנו, במיוחד לאנשים חילוניים, שלא שמעו אף פעם על אנשים כמו רב"ש, ועל הדברים שהם עשו, הפעלים שלהם. קראתי על רב"ש שהוא היה אדם מאוד צנוע, יחסית לזה שהוא היה בעל השגה מאוד גדולה, וכתב דברים מאוד מיוחדים. הוא סלד מפרסום, העביר את רוב זמנו בלימוד וכתיבה, כך קראתי עליו. ויחד עם זאת קשה אולי לתאר את התרומה העצומה שלו לדור שלנו.

ולכן היינו רוצים לשמוע ממך הרב לייטמן, שבאמת יש לך הכרות כל כך אישית איתו. רציתי לשאול מה היית מספר, כך מהמקום האישי שלך, לאדם שמעולם לא שמע על רב"ש ולא יודע עליו דבר, מה היית מספר לו עליו?

הוא נולד במשפחה של אבא גדול, מקובל גדול. הוא היה לידו ושמע הרבה, אפילו שהיה ילד צעיר, אבל הוא היה מכניס קפה לחדר הלימודים, לכולם, וכן הלאה. זאת אומרת, אפילו שהיה אסור לו לשבת במקום שישבו בעל הסולם ותלמידיו, בכל זאת הוא היה שומע. הוא מיהר מאוד להתחתן, כי אביו אסר עליו ללמוד ללא שתהיה לו משפחה. ביום למחרת נישואיו הוא הגיע לשיעור, וזה היה ממש היום הכי שמח בחייו. כל הזמן הוא היה מאוד צמוד לאבא, למרות שזה לא היה אבא אלא מורה. הוא גם סיפר לי בעצמו, עד כמה שזה היה קשה לו לבטל את עצמו כלפי המורה הזה, שהוא אבא. הוא למד הרבה, ובעצם השקיע את עצמו כל הזמן, למרות שעבד קשה. באותם הזמנים, בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, עוד לפני קום המדינה, הוא היה עובד כתפסן ברזל, בבטון, בכבישים, הוא ממש השקיע הרבה מאוד כדי להרוויח, כדי להחזיק את עצמו.

וליד האבא, הוא כל הזמן היה מבטל את עצמו כלפי האבא. אחר כך אבא אמר לו שהוא צריך לפתוח קבוצה בעצמו, שיהיו לו תלמידים, הוא פתח את הקבוצה והתחיל ללמד אותה, קבוצה צעירה כזאת ליד בעל הסולם. והתלמידים האלו גם היו לפעמים נכנסים לבעל הסולם, ובדרך כלל לומדים עם רב"ש. ואני עוד למדתי אצלם, אצל התלמידים האלו, וגם אצל אלו שלמדו אצל בעל הסולם. כשהגעתי לרב"ש הם עדיין היו בחיים והיו לומדים יחד, כמה שנשארו עד אז, נשארו בחיים.

וודאי שהוא כל הזמן היה משקיע את עצמו בלימוד, הלימוד היה מתחיל מוקדם בלילה, כרגיל. בעל הסולם בעצמו היה מתחיל ללמוד בשתים עשרה בלילה, הוא היה ישן לפני זה. היום שלו היה מתחיל תמיד מחצות הלילה, ואת התלמידים הוא היה מזמין בעצם לקראת בוקר, הם היו באים ולומדים, ואחר כך מתפזרים לעבודה. הוא היה דורש מהם שהם יעבדו, שלא יחיו מנדבות.

אורן: אם היינו רוצים לנסות לאפיין את הרב ברוך שלום אשלג, הרב"ש, המורה שלך, מה היה מיוחד בו? עם ישראל מכיר רבנים רבים לדורותיהם, מה היתה התרומה המיוחדת שלו שמיוחדת לו בעינייך?

אני ראיתי אדם מאוד מאוד צנוע, מאוד רגיל כביכול מבחוץ. וכשהכרתי אותו ראיתי עד כמה שהוא נסתר, עד כמה שהוא לא פותח את עצמו במאומה לאף אחד.

אורן: מה הוא מסתיר?

אם הוא מסתיר, אז אתה לא יודע מה הוא מסתיר.

אורן: אבל מה נראה לך שהוא הסתיר?

כשאתה מסתכל עליו זה איזה איש מבוגר, כשאני הכרתי אותו הוא היה נניח בן שבעים ושלוש בערך, כי הוא נפטר בגיל 86, והוא בארבעים שנה יותר מבוגר ממני, ולא היה אפשר להגיד עליו כלום. הוא עבד עם פועלים בבניין, בכבישים, בכל מיני מקומות, לכן הוא דיבר בסלנג, הוא יכול היה לדבר עם אדם פשוט, ויכול היה לדבר עם רבנים גדולים, תלמידים גדולים. כי הוא היה תלמיד חכם מאוד גדול. היתה לו אסמכתא של הרבנות גם מהרב זוננפלד וגם מהרב קוק.

אורן: אבל בכל זאת, מה היה מיוחד בו? אנחנו מכירים הרבה רבנים.

לא, כשאני אמרתי שהוא עבר בחינות אצל שניהם להיקרא רב, זה משהו לא פשוט, מאוד מיוחד.

אורן: אני מתעניין קצת בתחומים אחרים, לא מי הוא היה ולא מה היו חייו, אלא מה היא תרומתו המיוחדת לעולם?

תרומתו לעולם אלה הכתבים שלו שהוא כתב, כתב לשולחן, זאת אומרת למגירה. בעל הסולם כתב והדפיס כל מיני דברים, הקונטרסים שלו, הספרים שלו והכל, והוא לא. הוא לא ראה שאחרי אבא כל כך גדול ומיוחד, יש לו מה להוסיף. ולכן, כשהגעתי אנחנו למדנו רק את ספרי בעל הסולם, ומשהו משלו, לא. הוא רק הביא לי את מחברת "שמעתי", כך זה היה כתוב, "מחברת שמעתי", ואת זה הוא שמע מאבא וכתב את זה כשהוא שמע. וזה בעצם מה שאני קיבלתי ממנו, חוץ מזה שום דבר.

אורן: ב-1984 אני יודע שאתה בהוראתו יצאת ועשית הרצאות לציבור הרחב על קבלה, והבאת לו קבוצה של ארבעים תלמידים.

כן.

אורן: ארבעים בחורים צעירים, בעצם חילונים, שבאים מתל אביב לבני ברק ללמוד קבלה אצל הרב ברוך שלום אשלג. זה מעשה פורץ דרך בעצם.

ועוד איך. חלק מהם היו משתמשים בסמים, תל אביבים לכל דבר.

אורן: אז למה הוא באמת פתח את הקבלה, אחרי דורות רבים שהיא הייתה צפונה בחדרי חדרים, לציבור החילוני?

אני בטוח שאם הייתי מסדר דבר כזה לבעל הסולם, הוא היה מקבל את זה בשמחה.

אורן: אז מה מניע אותם, מה הם רואים שאנחנו לא רואים?

כי העולם שלנו כמו שהם כותבים, כמו שבעל הסולם כתב אפילו ב"דור האחרון", בכל הכתבים שלו על דורנו, שאנחנו דור המשיח, ואנחנו חייבים להחזיר את כל עם ישראל לצורה המתוקנת, היינו לחיבור כזה, שבתוך החיבור בינינו אנחנו מגלים את הדרגה הבאה של ההתפתחות שלנו. זאת אומרת, זאת דרגה רוחנית שתחיה בנו, שאנחנו נחייה לפי העולם הרוחני, הנצחי. זו חובתנו גם כלפי "מעלה" וכלפי "מטָה", מה שנקרא.

אורן: אז אם אנחנו מתבוננים על ההיסטוריה של עם ישראל לאורך הדורות, בדור שלנו או במאה העשרים, ואנחנו רואים שם את הרב יהודה אשלג האבא, ואחר כך את בנו הרב ברוך שלום אשלג, שבעצם פועלים לאורך המאה העשרים, וגם אחרי כל השנים הרבות של הפעילות שלהם, הציבור היום בישראל לא כל כך מכיר אותם. אז אם היית צריך להציג אותם לציבור, במה הם תרמו לעולם? הם חשובים לנו בעינייך, לציבור הישראלי של היום?

אני חושב שאין בעולמנו היום אף אדם יותר חשוב משניהם. לא בגלל שאני מקובל ואני למדתי מהם, אלא מפני ששני האנשים האלו הכינו את שיטת התיקון של האדם והעולם לכל הדור שלנו. שבלי זה הדור שלנו נכנס לכאלו צרות ובעיות, לכאלו ייסורים, שאני לא יודע באיזו צורה נוראית אנחנו חס ושלום נשרוד, אם לא נשתמש בשיטה שלהם. שהיא לקרב אלינו את הכוחות הטובים שישנם בטבע, ועל ידם לשנות את עצמנו, כך שנגיע לאותה המטרה המחייבת, המחויבת, ושתהייה גם רצויה לנו, שנגיע אליה בצורה מהירה, קצרה, מה שנקרא בדרך "האור", בדרך "אחישנה", ולא על ידי ייסורים נוראים ואריכות הזמן.

אורן: מהי אותה מטרה שעליה אתה מדבר?

להביא את כל האנושות לדרגה הבאה של התפתחותה. שזו כבר דרגה שאנחנו לא מכירים עכשיו, זו מן דרגה וירטואלית, שהאנושות כולה עולה לזה בהרגשה, בהבנה. אנחנו בזה מאבדים את התכונות שלנו הנוכחיות, אנחנו בזה מפסיקים להרגיש את הגוף שלנו, את העולם הזה. גם מדענים מדברים על זה היום הרבה, ופסיכולוגים ועוד, שזה כבר באמת כך, כי את זה צריכים ללמוד מתפיסת המציאות, את מה שאנחנו עכשיו תופסים. וזה בעצם מה שאפשר לעשות על ידי השיטה.

אורן: אתה מדבר על שיטת תיקון האדם והעולם.

כן. עכשיו אני רק רוצה להוסיף שאחרי שהבאתי לרב"ש ארבעים תלמידים, מזה שנתתי הרצאות בתל אביב והם התחילו ללמוד, הוא אמר שיש לארגן אותם לקבוצות. וכשהם התארגנו בקבוצות אז הוא התחיל לכתוב. אני שאלתי אותו על מה אני אדבר איתם? תן לי כמה מילים, כי הוא אמר לי לך תדבר, היום אתם תתאספו בערב, ובכל יום חמישי הוא דרש מאיתנו שאנחנו נתאסף. אז על מה לדבר?

אני זוכר שזה היה בגני יהושוע בתל אביב, אנחנו התיישבנו שם בפארק, היינו מטיילים שם, כל החורף היינו הולכים לשם לטייל. ואז הוא לקח ממני נייר אלומיניום מהסיגריות, לא היה שום דבר, והוא כתב עליו כמה שורות, וזהו, מזה התחילו המאמרים. בשבוע הבא, כבר לקראת שבוע הבא כשנסעתי עימו באוטו, אז שאלתי אותו שוב על מה נדבר השבוע? אז הוא התחיל לכתוב.

אורן: וכך מידי שבוע.

וכך מידי שבוע, במשך שש שנים.

אורן: עד שהוא בעצם נפטר.

עד שנפטר.

טל: מה היה מיוחד בדברים שהוא כתב לעומת מקובלים שהיו לפניו?

את מה שהוא כתב, אין לי מילים איך להעריך את זה בצורה רגועה, כי כשאני שוב מתחיל לחשוב על זה, אני מאד מתרגש בפנים. אני רק יכול להגיד כך, במאמרים האלה הוא ביטא את כל העבודה הפנימית של האדם, כדי להשיג את מטרת חייו, ממש. זאת אומרת, כל מה שאדם צריך לעשות, איך להתחבר לקבוצה, כי רק בקבוצה אנחנו יכולים להשיג את הכוח העליון, העולם העליון. באיזו צורה להתחבר, באיזו צורה אנחנו צריכים לממש את עצמנו, איך אנחנו צריכים לקשור את עצמנו בינינו, ולכל הכוחות העליונים. איך אנחנו קולטים אותם, איך אנחנו מקרבים את עצמנו אליהם, הכל שם מפורט ובצורה כזאת שזה בצורה הדרגתית, הדרגתית לאנשים שרוצים להיכנס באמת בסולם למדרגה הזאת העליונה, שנקראת העולם העליון.

אורן: אם אני אדבר על העולם שבו אנחנו חיים, יש היום המון בעיות. אמרת קודם ששני האנשים האלה, הרב יהודה אשלג ובנו הרב ברוך אשלג, בעיניך הם שני אנשים הכי חשובים בעולם. שאלתי אותך למה, ואמרת, כי הם הכינו לנו את שיטת תיקון האדם והעולם לזמן שלנו, לדור שלנו.

כי העולם שלנו התקדם בדרגות התפתחות בטבע הדומם, הצומח והחי, ועכשיו אנחנו צריכים לפתח בעצמנו כבר. אנחנו מקבלים דחף כדי להתפתח בדרגת המדבר. המדבר זה אדם, אדם הוא הדומה לכוח העליון, כוח השפעה, אהבה וכן הלאה.

זאת אומרת, אנחנו, במקום האגו שלנו שרוצה להרחיק בינינו ולהביא לנו כל מיני בעיות וצרות בחיכוך בינינו, צריכים דווקא את האגו הזה לסגור בינינו, ומעליו, כמו שכתוב "על כל הפשעים תכסה האהבה", לבנות ספרה כזאת מאהבה, מחיבור, "כאיש אחד בלב אחד".

להגיע לזה אנחנו יכולים, או על ידי צרות גדולות מאד מכך שאין לנו ברירה, ואנחנו הולכים להתחבר לא בגלל שאנחנו רוצים להתחבר, אבל הייסורים שאנחנו מרגישים, הם הרבה יותר מהסלידה מחיבור. זה נקרא דרך ייסורים, מאד ארוכה, מאד קשה, מלאה במלחמות, בבעיות שחס ושלום יכולות להיות לפנינו. ויכול להיות שאם אנחנו משתמשים במה שהשאירו לנו שני המקובלים האלו, אז אנחנו מגיעים לאותה המטרה של חיבור, של אהבה כללית של כל העולם, כמו שגם כתוב בנביא, ומגיעים למצב הזה בצורה יפה, טובה, קצרה. זה נקרא דרך האור, דרך אחישנה, במקום דרך ייסורים, דרך בעיתו. וההבדל בין שתי הדרכים האלה הוא הבדל גדול מאד.

הם מצאו תרופה, הם הכינו תרופה לכל האנושות, וקודם כל לעם ישראל. ואם אנחנו עושים את זה, אז אנחנו מיד מנטרלים את האנטישמיות, את השנאה הכללית אלינו, כי אנחנו גם יכולים להביא את התרופה הזאת לכל האנושות, להיות "אור לגויים" מה נקרא.

אורן: תרופה לאיזו בעיה הם הכינו?

נגד האגו שלנו, שהוא מפריע לנו להתחבר. ואם אנחנו מתחילים להתחבר, אנחנו מגלים בתוך החיבור בינינו את המדרגה הבאה הזאת שנקראת "אדם".

אורן: תרופה לאגו, זה מה שהם פיתחו?

לא לאגו, אלא נגד האגו.

אורן: למה האגו הוא בעייתי?

כי הוא מרחיק בינינו.

אורן: ומה הבעיה בזה? שכל אחד תהיה לו פינה משלו ושלום על ישראל.

לא.

אורן: אלא?

אלא להגיע לכוח השפעה, לכוח אהבה, לכוח העליון, אתה יכול רק בתנאי שאתה דומה לו.

אורן: שאלתי מה הבעיה שהם באו לפתור, אמרת שהם פיתחו תרופה שמיועדת לכל בני האדם, קודם לישראל ואחר כך לכל העולם. שאלתי תרופה למה? אמרת תרופה נגד האגו. שאלתי מה הבעיה עם האגו? לא הבנתי את התשובה.

הבעיה עם האגו שהוא מרחיק בינינו, ואז כל אחד ואחד מאיתנו נמצא בזלזול, בניגוד, במלחמה, נגד השני. והיום אנחנו כבר התפתחנו עד כדי כך בעולם, שאנחנו לא יכולים לנהל את העולם. לא יכולים. אנחנו נגיע עוד מעט למצב, שאנחנו נראה שאם לא חיבור בינינו אנחנו לא יכולים להינצל מהשמדה, באירופה, באמריקה, בכל מקום. האגו שלנו הולך למחוק אותנו מעל פני כדור הארץ.

אורן: כשאתה מדבר על אגו, על מה אתה מדבר?

אני מדבר על יחס האדם לזולת, שחייב להיות "כאיש אחד בלב אחד", עד כדי כך קרוב כמו שהתינוק שלי קרוב לי. כך חייב להיות היחס בין בני אדם. ואנחנו נמצאים בצורה הפוכה, וכל הזמן יותר ויותר דוחים, מתרחקים וכולי.

אורן: למה חייב להיות כזה יחס בין בני האדם שאני אתייחס לטל כמו לבת שלי נגיד, הרי היא לא הבת שלי?

זה נכון. אבל אם אנחנו מתחילים להתחבר בינינו, אנחנו בונים בינינו מערכת יחסים אינטגרלית, כללית, גלובלית, ואז בתוך המערכת הזאת אנחנו מרגישים חיים חדשים, רוחניים, עליונים, נצחיים, שלמים.

אורן: זה יפתור לנו את הבעיות של היום?

זה יפתור לנו את כל הבעיות בכלל, לא רק של היום. אלא בעיות עם חיים ומוות ואת כל הסכסוכים שלנו, השגת מטרת הבריאה, וייאוש שיש לנו לכולנו וסמים ומה שלא תגיד.

אורן: איך זה יפתור את כל הבעיות האלה?

מפני שעל ידי זה שאנחנו מתחילים להתחבר בינינו, אנחנו מגלים בתוכנו כוח מיוחד, כוח חיבור, כוח אהבה, וכוח האהבה הוא מרפא את כל הבעיות. כי אנחנו בסך הכל חלקים של מערכת אחת, ואם החלקים האלה מתחילים להתחבר נכון, אז הם הופכים להיות לגוף כזה שחי בהרמוניה, בהתקשרות הנכונה בין כל החלקים. זה לא כמו שגוף נשבר, וחלק אחד לא יודע מה שעושה החלק השני. זה מה שקורה לנו היום בעולם.

אורן: זה די עצוב לחשוב על עצמי כבורג בתוך מערכת, זה די מדכא.

אתה גם ככה בורג בתוך המערכת, רק במערכת שלא מתפקדת נכון.

אורן: זה מאוד מגמד את האדם.

למה?

אורן: אתה עושה ממני אפס.

כל אדם הוא אפס, ודאי שהוא אפס אם הוא לא מחובר לאחרים. זה כמו שאיבר מהגוף חתוך מהגוף, אז הוא מת והגוף הכללי מת, זה המצב שלנו. אם אנחנו נחבר את עצמנו בצורה יפה, נכונה, הדדית, אנחנו נתחיל להרגיש חיים חדשים ברמה אחרת ממה שעכשיו. זה לא שעכשיו אתה בזה מסדר את החיים שלך, ברור שאם אנחנו נהיה מחוברים טוב, אז החיים שלנו הם יהיו יותר טובים.

אורן: למה הכוונה אם היינו בקשרים טובים יותר?

בקשרים טובים בינינו. כל אחד דואג לשני איך לעזור לשני וכולנו כך יחד, ואז כל אחד בטוח בחיים שלו הרגילים ששום דבר לא חסר לו, שכולם מתייחסים יפה. אני נותן לילדים שלי לטייל בכל העיר, אני בעצמי נוסע. אני לא חושב עלי, אני דואג לאחרים, הם דואגים לי. אנחנו נמצאים כולנו כמו במשפחה, במשפחה טובה, לא המודרנית. למה זה רע? למה אתה לא רואה בזה פתרון לכל הבעיות?

אורן: התמונה שתיארת היא נראית טוב. אבל פשוט קודם שדיברת על החיבור זה היה נראה קצת דביק מידי.

זה ברור. אבל אתה לא חוקר, אתה לא יכול לראות את הדברים בצורה אובייקטיבית בלתי תלותית. אל תחשוב שאתה לא רוצה את זה, שהטבע שלך מנוגד לזה. נניח שהטבע לא יהיה מנוגד אלא יאפשר לך את החיבור, שאתה תרגיש בחיבור יפה וטוב. יש אנשים חברמנים כאלו שהם מרגישים טוב בחיבור עם אחרים. יש כאלה שלא. אני בטבע שלי מוכן לשבת בפינה שאף אחד לא יגע בי, לא יבוא אלי.

אורן: מה תעשה שעכשיו מחייבים אותך פה להתחבר?

כשאתה מתחיל ללמוד באיזה עולם אתה נמצא ולאיזה עולם אתה יכול להגיע, ובאיזה תנאים חיים שם וחיים כאן, אז אתה מתחיל להבין שכדאי לך את זה לעשות. ולאט לאט אתה מתקרב לפחות לאותם אנשים שאיתם אתה קצת מבין, קצת מרגיש, קצת לומד את הדברים האלו מכתבי רב"ש, מכתבי בעל הסולם, ובא לך הרצון.

ואז מתוך הרצון אתה מעורר את הקשר שלך עם אותו כוח שמאחד, שמתקן, שמקרב בין בני האדם. לא אתה צריך לעשות זאת, זה כוח כזה שבא ועושה בינינו. ואז אנחנו מתוך זה באים לחיבור, ובחיבור נפתח לנו עולם הבא, ממש.

אורן: כלומר?

כלומר, דרגה חדשה של קיום. אף אחד לא עוין לשני, כולנו מתייחסים יפה זה לזה, כולנו גם כך מבפנים. אנחנו לא צריכים להיות בקשר וירטואלי, אנחנו לא צריכים לפקסס לכל אחד ואחד את מה שאני חושב, את מה שהוא רוצה להגיד לי וכן הלאה.

אורן: למה לא צריכים?

כי אנחנו מבינים ומרגישים זה את זה מאליו. זה הקשר הבא שיהיה לנו, זה נקרא להיות "כאיש אחד בלב אחד". אם אנחנו אותו דבר מרגישים בכל הלבבות שלנו, אז מה הבעיה, בשביל מה אני צריך את הטלפונים האלה.

טל: זה נשמע מאד חופשי, וזה כאילו הפוך מאיך שהדת נתפסת היום בעיני אנשים חילוניים.

מה זה שייך לדת?

אורן: הרבנים.

טל: כן הרבנים, שמשם מגיע הרי החכמה הזאת שאתה מדבר עליה.

חכמת הקבלה היא לא מגיעה משם. חכמת הקבלה היא מגיעה מידיעת הכוח העליון. היא לא שייכת לדתות, וגם לא ליהדות. לכן יש התנגשות, וזה כבר נושא לשיחה נפרדת.

 שני המאורות הגדולים האלה, בעל הסולם ובנו הבכור הרב"ש, הם באמת אנשים שפתחו לנו פתח, דלת לעולם העליון, למדרגה עליונה. וחייבים להיכנס בה על ידי כל הייסורים האלה שהאנושות מתחילה עכשיו להרגיש. אלה בעצם אותם הדחפים שחייבים להכניס אותנו לדלת הזאת, אבל בעל כורחנו, ללא רצון. לכן על ידי הכתבים שלהם, אנחנו מקבלים לזה רצון ורוצים בעצמנו. ולכן תהליך הכניסה, הוא תהליך פשוט, קל ויפה. ואז אנחנו מוזמנים לזה.

לחצו כאן להורדה