חיים חדשים - תוכנית 630 - התגברות הטרור בישראל

+תקציר השיחה
התגברות הטרור בישראל | ||
על הסיבה לחולשתנו אם נפעל באגרסיביות העולם יקום נגדנו - ידינו כבולות. כולם צועקים איפה הביטחון, אך כשמגיעים לממשלה מבינים את הבעיה - אין מה לבנות על שיפור יחס אלינו - שום צבא לא מסוגל לעמוד מול טרור. כל אחד יכול לקנות סכין - העולם שונא אותנו, גם מבלי שידע למה, כי אנו מחזיקים במפתח לאושר העולמי היחסים הגרועים בינינו, גורמים ליחסים גרועים בין כל בני האדם בכלל - שיטת תיקון טבע האדם, מרע לטוב, נמצאת בידינו, אך איננו משתמשים בה - במידה שנתקן את עצמנו, את היחסים בינינו, מייד יירגע גל הטרור - עד אז אנו מתקיימים בחסד עליון, נותנים לנו קצת זמן להבין מה קורה ולתקן את עצמנו - הצבא החזק שלנו לא יציל אותנו הפעם. רק תיקון היחסים בינינו יוכל להרגיע את העולם שלום בין היהודים בישראל, יביא שלום בכל העולם. כשנרגיש כאגודה אחת, משפחה אחת - תיקון שלנו יתקן את העולם. למה? כי יש רשת קשר בין כולם, ואנו קובעים מה קורה בה - אנו החלק הקטן והקובע, כמו מוח של מכשיר גדול, שקובע כל מה שהמכשיר יבצע - בעולם של היום הטרור הופך לממשלה. הוא נובע מפוליטיקה עמוקה, מאורגן למופת נתקן את עצמנו, נתחבר בינינו, ובכך נכריח את העולם כולו להתאחד ולהגיע לשלום כולל |
||
+תמליל השיחה
אורן: המצב בישראל "לא משהו" בלשון המעטה, והוא הולך ומתדרדר מיום ליום, נרצה לדבר על הדברים כאן ולראות אם אפשר לעשות משהו.
יעל: אנחנו בתקופה של הסלמה מאוד גדולה של הטרור, אנחנו חווים פיגועי טרור, דקירות, יידוי אבנים.
אוקטובר 2015, אינתיפאדה שלישית.
יעל: באמת מדברים על תחילה של אינתיפאדה שלישית, יש כאלה שאומרים שזה עוד לא בפתח, יש כאלה שמרגישים שאנחנו כבר בפתחה של אינתיפאדה, וההרגשה הכללית בעם זה שאין מי שיגן עלינו. באמת בכל מקום מדברים על זה, התחושה היא מאד מאוד לא פשוטה. אנחנו יודעים שאנחנו עם חזק, אבל יחד עם החוזק שלנו, עם העוצמה שלנו, בתכלס אנחנו נשארים מאוד חשופים ולא מוגנים. היום אפילו היו שביתות, הורים לא שלחו את הילדים שלהם לבתי ספר בגלל תחושה של חוסר ביטחון, והקריאה בעם זה "החזירו את הביטחון, העם דורש ביטחון". היום אפילו ביקשו מאנשים שילכו עם הנשק האישי שלהם, והתחושה היא שאנחנו צריכים להגן על עצמנו ואין באמת מי שיכול להגן עלינו מה שאנחנו היינו מצפים בתור אזרחים. מה קורה לחוזק של ישראל?
אנחנו מאוד חלשים, מפני שאנחנו קודם כל נותנים לאויבים ולשונאים שלנו להיות בקרבנו, בערים שלנו, בכל מקום, בכל מושב, בכל צורה, בכל צומת, בכל רחוב הם יכולים להסתובב חופשי, אי אפשר לבדוק את כולם. הם יכולים להיכנס לכל חנות לקנות סכין ולהשתמש בו בצורה שהם אוהבים לעשות את זה ואנחנו וודאי שלא יכולים לשלוט במצב. אנחנו לא יכולים גם לתת פקודות לירות ימינה ושמאלה בכל אחד ואחד, כי אז כל העולם מבחוץ יבוא נגדנו. זאת אומרת, יש לנו אויבים מבחוץ ויש לנו אויבים מבפנים, ואנחנו באמצע בין שניהם ובאמת המצב שלנו הוא מצב מאוד מאוד לא טוב.
אנחנו לא יכולים לעשות חשבון נוקשה, אנחנו לא מסוגלים להרשות לחיילים לענות באש, ותושבי השטחים משתמשים בזה. והבעיה היא שבאמת הם יכולים היום להיכנס לכל בית ספר, לכל סופר, לקניון, להפעיל ולעשות שם הכל. זאת אומרת, אנחנו לא שולטים במצב במלוא מובן המילה, והבעיה היא שאנחנו לא מסוגלים להפעיל את עצמנו עם כל הרצון שלנו לשלוט, כי אם אנחנו נפעיל כוחות, מחר כל העולם יתחיל לצעוק, יעשו עלינו סגר וחרם ואנחנו פשוט לא נוכל להתקיים.
בעולם של היום כשכולם קשורים בכולם, תלויים בכולם, אנחנו לא נוכל שום דבר לעשות. זה לא סתם או"ם עם הדיבורים שלהם, זה ממש כמו שהם עשו עם רוסיה עם כל התנאים וההגבלות במסחר וכן הלאה. הרוסים גם אמרו, ש"אם תעשו נגדנו יותר אז אנחנו נצא למלחמה", כי נדמה לי שהם רצו לסגור אותם מסביב, ואז באמת מאוד קשה לקיים כל קנייה ומכירה וכל דבר, זאת אומרת בזה פשוט מנתקים את המדינה.
הרוסים אמרו "אם תעשו את זה, תדעו שזה סימן למלחמה. מלחמה של אש חיה." ואני חושב שדווקא אותו מצור שהם עשו על רוסיה, כאילו חלקי, אבל זה היה מספיק לרוסים, ואני חושב שזאת הסיבה שהם נכנסו לסוריה, להראות שאתם לא יכולים לעשות איתנו מה שאתם רוצים, וגם אנחנו יכולים.
אבל את זה הם יכולים להרשות לעצמם, ואנחנו לא מסוגלים להרשות לעצמנו, כי אנחנו מוקפים בשונאים, שגם מבפנים נתנו להם להיכנס לכל מקום. הם יכולים לקנות דירות בקרבנו, הם יכולים להיכנס לכל מקום ואני כבר לא מדבר על הכנסת ובכל דבר.
ולכן אנחנו בעצמנו הגענו למצב שאנחנו מאוד חלשים. וכאן כבר ישנה בעיה באמת רצינית, מה לעשות. אני חושב שאין מה לעשות, אנחנו אפילו לא יכולים לסגור להם את החשמל, לסגור להם את המים, ולהפסיק לשלם להם, כי בכסף שלנו הם משתמשים כדי להרוג אותנו וכולי. זאת אומרת אנחנו לא יכולים שום דבר לעשות. יוצא שאם מסתכל על זה האדם הפשוט, הוא צועק, "איפה הביטחון?" וכשהוא מגיע לממשלה נגיד, כשבוחרים אותו להיות חבר כנסת, אז הוא כבר שותק. אנחנו זוכרים כולנו את שרון ורבין שהיו כל כך תקיפים עד שהגיעו לשלטון. וכשהגיעו לשלטון הם כבר התחילו להתכופף, להתקפל.
יעל: מה קורה שם באמת?
שרון מסר את כל השטחים סביב עזה ובגלל זה יש לנו היום בעיות, ורבין גם כן עשה מה שעשה, ואנחנו נמצאים במצב, שבאמת אנחנו רואים שהממשלה לא מסוגלת לעשות יותר. זאת אומרת, לא יעזור לי לצעוק לביבי, שנראה לי שהוא האחרון שהיה מוותר במשהו מהביטחון לערבים, אבל הוא לא מסוגל והוא שוקל מקסימום עד כמה שהוא מסוגל לעשות. ראינו מה הוא עשה עם אירן, איך הוא הלך מול נשיא ארצות הברית ולא פחד ולא כלום וצעק בכל מקום.
וכאן הוא עושה משהו, אבל כנראה שיותר מזה גם הוא מרגיש שזה כבר הגבול. כי אחרת אם הוא היה שם רק נגד האמריקאים והאירופאים והרוסים היו עוד איכשהו, כאן אם נתקיף בחזרה, אנחנו בזה נעמיד נגדנו את כל העולם.
יעל: אנחנו היום במצב שאנחנו צריכים לחשוש מההתדרדרות הביטחונית זאת?
בוודאי.
שאלה: לאן זה יכול להגיע לדעתך?
זה יכול להגיע לכל דבר. זה יכול להגיע שיתחילו הפצצות, שהם יתחילו לפוצץ רימונים באמצע הרחוב ומה לעשות, הם נמצאים מאוד קרוב אלינו, זה לא מאחורי גדר. אין גדר היום הם נמצאים ממש בקרבנו ואנחנו לא מסוגלים לשלוט על כל דבר ודבר. אמנם יש היום תנאים חיצוניים טובים, שהסורים עסוקים, והירדנים מפחדים מהסורים ומדעא"ש, ולבנון גם כן מפחדת, וחיזבאללה לא כל כך, ועזה הרוסה, ומצרים בבעיות שלה ומתעסקת עם הבדואים. זאת אומרת, אנחנו בגבולות שלנו איכשהו מסודרים, כך שיכולים להגיד שיש לנו עכשיו זמן, והמצב כזה שאנחנו יכולים באמת ללחוץ על זורקי האבנים, אבל זה לא כך, אנחנו לא מסוגלים, כי העולם עם כל הבעיות שיש לו, מיד ישמח להפנות את הפרצוף שלו אלינו, לצעוק עלינו ולשכוח על כל יתר הדברים.
יעל: זה קורה בכל העולם, שנותנים להם להיכנס לתוך מרכזי אוכלוסייה, זה קורה היום באירופה.
זה לא חשוב, בכל זאת הם שונאים אותנו יותר ממה שהם שונאים אותם. והם לא יוכלו להגיד, "אתם צודקים בזה שאתם עושים כאן סדר איתם", האירופאים לא יגידו את זה, עם כל כמה שהם סובלים מאותה אוכלוסייה ערבית.
יעל: יש הרגשה שבכל העולם הטרור פתאום מרים את הראש וכולנו נותנים לזה יד, ולא נלחמים נגד.
בעולם הגלובלי, במצב שהגבולות של המדינות הם כבר לא גבולות, ואפשר להיכנס ולצאת לכל מדינה ומדינה, אני יכול לקחת או לשכור סירה ולהגיע לספרד, לאיטליה, ליוון, ואפילו לאנגליה, לכל מקום וכמעט ולא עוצרים אותי, אז מה אפשר לעשות? אנחנו הרשינו לעולם להיות פתוח, וזאת באמת שאלה האם היינו יכולים להמשיך לסגור אותו. אבל לעת עתה הוא כבר פתוח, ואנחנו לא יכולים לעשות כלום.
מה זה טרור? זה כשכל אחד יכול לקנות רובה וסכין, איזו פצצה קטנה, לכולם יש פלאפונים כולם מסודרים, כולם יודעים מה קורה בכל רגע בכל מקום, יש ביניהם קשר יפה וטוב, והם כולם יודעים איך להשתמש בכל האמצעים האלו, ולכן הם מתחילים לשלוט בעולם, הטרור, הטרוריסטים, במקום הממשלות והצבאות.
הצבא לא מסוגל לעמוד מול הטרור. הצבא לא בנוי להתמודד עם טרוריסטים באף מקום. תראו מה שקורה באירופה ובאמריקה, ואפילו ברוסיה עם כל המשטר שלהם. ואנחנו בישראל פי כמה וכמה, כי אנחנו לא מסוגלים להפעיל את הכוח אפילו את זה שיש לנו, ושבכל מקום היום מפעילים אותו, אנחנו לא מסוגלים להפעיל גם את זה, כי כל ארצות העולם יקומו עלינו.
יעל: יש לנו עדיין כוח מספיק?
יש לנו כוח מטעם פשוט, כי הם תלויים בנו בחשמל, באספקה, במים ובכסף. בכל דבר הם תלויים בנו ואנחנו יכולים בזה להשתמש. אנחנו יודעים טוב טוב מה קורה איתם, אבל עם כל הלוגיסטיקה הזאת היפה, אנחנו לא מסוגלים לפעול נגדם, כי הידיים שלנו כבולות.
יעל: אתה דיברת על זה, שבעצם צבא היום לא מסוגל למנוע טרור.
זה ידוע.
יעל: אנחנו במדינה עדיין משקיעים הרבה מאוד משאבים בביטחון.
אבל זה לא אותו ביטחון. אנחנו יכולים ואנחנו מונעים הרבה דברים בעבודה שלנו בשטח, ושם בין הערבים אנחנו מבזבזים מיליונים, מיליונים רבים כדי לקנות אנשים מביניהם.
יעל: אתה מתכוון מודיעין?
כן מודיעין והכל. אנחנו עושים הרבה דברים שאף אחד מהם לא יודע, אבל באמת זה כך ובלי זה, זה היה הרבה יותר. אבל יחד עם זאת הבעיה היא, שאם זה כבר מתפרץ אנחנו לא יכולים להגיב. בדרך כלל אנחנו עוצרים עוד לפני שזה מתפרץ, אבל לפעמים מגיע להם הרבה כסף ואז הם משלמים הרבה כסף לכל אותם הבחורים שאין להם מה לעשות, לילדים ולהורים שלהם וכולי ואנחנו כבר לא מסוגלים לשלוט.
יעל: אז באמת מה אפשר לעשות?
כלום.
יעל: אין הרבה אפשרויות.
לא שאין הרבה אפשרויות, אין בכלל שום אפשרות.
יעל: אז מכאן לאן?
מה שהם אומרים זה מה שנצטרך לעשות, להתקפל וללכת מכאן.
יעל: ויש אפשרות אחרת?
יש רק אפשרות אחת חוץ מזה.
יעל: שהיא?
שאנחנו נשתמש בכוח העליון.
יעל: תסביר.
אין שום צורה אחרת להתמודד עם מה שקורה. בפרט שלא לנצח יהיו בעיות בגבולות שלנו. אנחנו יודעים שהערבים היום נלחמים זה עם זה ומחר בקלות הם מתחבקים זה עם זה. אצלם מכאן לכאן המהפך הוא מהיר מאוד, ואז הם יתחילו גם מבחוץ ללחוץ עלינו וגם העולם באירופה ובאמריקה לא יהיה עסוק כל כך בבעיות שלו, וגם הם יתחילו ללחוץ עלינו ולעשות כל מיני ועידות כל שני וחמישי נגד ישראל, כמו שהם אוהבים לעשות את זה.
יעל: אבל למה דווקא נגדנו, חסרות מדינות בעולם?
תבדקי מה קורה באו"ם. במה האו"ם עוסק כל שנת 2014 ושנת 2015.
יעל: את העובדות אני מכירה. אני רק אני שואלת את עצמי למה זה קורה?
למה זה קורה לא חשוב לי, אני בינתיים עכשיו מציג עובדה. שאם יהיה להם קצת חופש, הם יתעסקו רק בנו, ואז גם מבפנים כמו שזה עכשיו ואפילו עוד יותר, וגם מהגבולות שלנו מבחוץ, המצב יכול להתהפך ולהיות מאוד מאוד קשה, וגם מכל מדינות העולם, זה יכול להגיע למצב שזה יקרה בבת אחת ואז אנחנו קורסים.
יעל: זה נראה לי מאוד מוזר. אנחנו סובלים מהטרור כבר הרבה מאוד שנים, זו לא התחלה.
מי מתחשב בזה? ההיפך, כולם אומרים שאנחנו אשמים בטרור.
יעל: כולם באים ללמוד מאתנו איך להתמודד עם הטרור כי לצערנו יש לנו כבר הרבה מאוד ניסיון.
הם לא אומרים תודה על זה. הם אומרים שאנחנו אשמים בזה שיש לנו טרור, אבל כשהוא נמצא, הם באים ולומדים, וזה לא מונע מהם לשנוא אותנו.
יעל: איך אתה מסביר את זה שאנחנו בעצם המדינה שבה מתחילים כל הדברים, ואחר כך אותם דברים רעים מתפשטים גם לשאר רחבי העולם. ראינו בארצות הברית, ראינו באירופה.
בטח, כי אנחנו המקור לכל הרע שבעולם, כך כתוב בספר הזוהר. כי אנחנו מחזיקים בידיים שלנו מפתח לשלום העולם, לפריחה, להתפתחות, לחיבור, לאהבה של כל בני האדם בעולם, ואנחנו בעצם עושים הכול הפוך. כך שיוצאות מלחמות, בעיות, אנשים הורגים זה את זה, גונבים, מקללים, הורסים, בכל מקום שנאה, בכל מקום מלחמה, בכל מקום עוני, אי צדק. מי אשם בזה? היהודים. אשמים בזה היהודים.
שיטת תיקון הטבע האנושי להפוך אותו מאגואיסטי, מלקבל כל הזמן, למשוך ולגנוב או על ידי מלחמות או על ידי סתם גניבה, ולשנות את הטבע הזה לטבע ההפוך, להשפעה, לאהבה, לנתינה, לחיבור, זה תלוי בנו. שיטת התיקון נמצאת בנו.
נניח שישנה כזאת שיטה, שפשוט בתוך שניה יכולים להפוך ממינוס לפלוס, אז זה נמצא אצלנו. אומות העולם מרגישים את זה, לכן שונאים אותנו. אנחנו לא מרגישים שישנה בנו השיטה הזאת, לכן ממשיכים במה שיש, ברע. ולכן זה ימשך עד שאנחנו נבין שאנחנו צריכים לשנות את עצמנו.
יעל: אנחנו מדברים עכשיו על רקע גל הטרור וכל מה שקורה, ואנחנו באמת מחפשים את הביטחון שלנו.
אין לנו ברירה, רק לגלות את שיטת התיקון של עצמנו. ואז, כשאנחנו נתקן את עצמנו, הכול יירגע, מיד. במידה שאנחנו מתקנים את היחסים בינינו, גל הטרור יירגע.
יעל: איך אחד קשור לשני, איך זה עובד?
זה נובע מהשנאה הכללית שאנחנו מארגנים אותה.
יעל: אנחנו היום אלו שמארגנים את כל השנאה בכל העולם?
כן, מה שקורה בעם ישראל, זה מיד עובר בהעתקה לכל אומות העולם וחוזר אלינו.
יעל: זה אומר שיש לנו הרבה כוח.
לצערנו יש לנו הרבה כוח ומעט מוח.
יעל: ואם אנחנו רוצים לדבר על חוזק, במה תלוי היום החוזק שלנו, תחושת הביטחון שלנו?
חוזק ומידת הביטחון, זה הכול בלוף, הכול ממש שקר. אין לנו חוזק ואין לנו ביטחון. הכול בינתיים מתקיים ממש בחסד עליון, כדי לתת לנו קצת זמן שאנחנו נבין מה קורה.
יעל: היה דירוג של כל הצבאות במזרח התיכון. לקחו חמש עשרה מדינות ואנחנו נחשבים לצבא החזק ביותר במזרח התיכון, חיל האוויר שלנו נחשב לטוב ביותר בעולם.
זה לא יעזור. זו מלחמה אחרת לגמרי. אנחנו צריכים לשקול את עצמנו במשקלות האחרות.
יעל: עד היום זה כן עזר לנו?
לא, זה לא תלוי במספר המטוסים, ועד כמה החיילים והטייסים שלנו טובים ומנוסים. בעצמי הייתי ארבע שנים בחיל אויר, אני מכיר את כל הדברים האלה. זה לא עוזר לכלום.
יעל: אז מה כן עוזר?
רק היחסים בינינו. אם הם יהיו טובים, אנחנו נקרין לעולם בהכרח אותה הצורה הטובה ביחס בין כולם והכול יירגע. גם באירופה, גם באמריקה, גם ברוסיה, גם בין כל המדינות ובמיוחד אצלנו כאן, הכול יירגע.
יעל: מה זה יירגע? לא יהיו גלי טרור, לא יהיו יידויי אבנים?
ודאי שלא. את לא צריכה יותר אלא רק לקחת את כל היהודים שבארץ ישראל ולהשתדל לעשות ביניהם שלום.
יעל: איך פועל הדבר הזה, זה נשמע כמו משהו שלא קשור?
זה מה שמעניין, שכל הגויים מרגישים את זה ומדברים על זה ומאשימים אותנו בזה, ואנחנו לא. אנחנו לא מבינים ולא מרגישים ולא רוצים לקבל את זה.
יעל: לא רואים את הקשר.
בסדר. אז כדי לראות, אנחנו צריכים כנראה לקבל עוד ועוד מכות.
יעל: החוזק האמיתי שלנו תלוי ביכולת שלנו להיות מה?
כאגודה אחת.
יעל: מה זה אומר, "אגודה אחת"?
שאנחנו כולנו נרגיש שאנחנו שייכים למשפחה אחת, למשפחה טובה. יש משפחות היום שלא יכולות להיות כדוגמה.
יעל: ועדיין יישארו בקרבנו אנשים כמו אותם טרוריסטים?
לא, הם ישתנו מיד. הם יבואו אליך לעזור לך.
יעל: עצם זה שאני משתנה ישנה גם אותם.
את מחייבת אותם גם להיות כאלו, כמוך.
יעל: לשינוי פנימי את המתכוון? הם יהפכו כאילו מהרעים לטובים?
כן. בהכרח. אפילו בלי אף מילה, בלי שום דבר. ככה זה יהיה. כי זו רשת שקושרת את כל העולם, את כל בני האדם בניהם, ואנחנו הקובעים מה שקורה בכל הרשת הזאת.
יעל: אתה יכול לדבר על אותה רשת ואיפה המקום שלנו בתוך הרשת הזאת?
המקום שלנו הוא, שאמנם אנחנו מעטים מהעמים אבל אנחנו קובעים את כל מה שקורה ברשת. זה כמו שיש לך מכשיר אדיר גדול מאוד, ויש לו איזה חלק הפעלה, ואיך שהחלק הזה מפעיל את כל יתר המערכות, מכשירים גדולים, זה הכול תלוי בו. ואנחנו אותו החלק הקטן.
יעל: ממש סוג של מוח במכשיר מסוים, שמפעיל הכול, והכול תלוי בעצם באופן שבו אנחנו מכוונים את הדברים.
נכון. בדיוק. ולכן אין לנו ברירה אלא להגיע לחיבור היפה בינינו, ואז, באותו החיבור היפה בינינו, אנחנו מחייבים את כל העולם.
יעל: היום הקריאות שעולות בציבור זה בעצם שאם ביבי היה פוטין, אז הכול היה נראה אחרת. מחפשים כוח חיצוני כל הזמן.
לא. גם פוטין לא יכול לעשות כל דבר שהוא רוצה. סתם כך עושים אותו מאצ'ו כזה. זה לא נכון. ואין לנו יותר חזק מביבי.
יעל: והתחושה שלנו היא שאנחנו מוצגים כחלשים, כפחדנים, זאת היא הרגשה בעם היום.
לא. שוב אני אומר, שרון היה גבר שבגברים. ומה קרה כשהוא הגיע לשלטון, נעשה סמרטוט? לא, הוא נשאר אותו שרון, רק הוא הבין שאין ברירה שלוחצים וסוחטים אותו מכל מקום וכך זה. כל הגנרלים האלה הגדולים, כל אלו שבאים וכולם חושבים ש"הוא ייתן באגרוף שלו כמו שבצבא". כלום.
יעל: ובהסתכלות גלובלית, כשאתה מסתכל היום על העולם במבט רחב, מה התפקיד של הטרור בעולם שלנו היום?
הטרור זה ממשלה. וממשלות הן כמו משרד לאומי, ביטוח לאומי, משהו כזה. זו הממשלה עם כל הצבא שלה ועם כל המשטרה. זה הכול שטויות. את רואה גם מה שהם עושים, הם רק גונבים ובמה הם מתעסקים.
יעל: מה התפקיד של הטרור? הטרור נכנס לחיים שלנו לא סתם.
טרור, זה לא טרור. טרור זה פוליטיקה. פוליטיקה גדולה, מכוונת נכון. לא סתם באה איזו כנופיה ועושה מה שבא לה, זה לא קורה כך היום. יש להם מערכות, בתי ספר, הם מאורגנים היטב. הם מקבלים המון כספים, יודעים לפזר אותם נכון. יש להם צבא, אימונים והכול. טרור זה לא סתם, זה לא כמו שהיה פעם, איזה קבוצות אנרכיסטיות למיניהן.
יעל: ולסיכום התכנית שלנו.
לא נשאר לנו אלא לתקן את עצמנו, ובאיחוד בינינו אנחנו נחייב את כל העולם להתקרב לאיחוד, ואז יהיה שלום.
אורן: באיחוד בינינו נחייב את כל העולם להיות מאוחד, ונביא שלום ורגיעה עלינו ועל בנינו.