חיים חדשים - תוכנית 641 - אלימות והסתה ברשת

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: אנחנו רוצים היום לדבר על נושא לא כל כך משמח שתופס תאוצה יותר ויותר, "אלימות והסתה ברשתות החברתיות". ננסה להבין מה קורה שם ואיך אפשר אולי להתמודד עם הגל הזה.

ניצה: כולנו עדים לכך שהשיח ברשתות החברתיות הולך ומקצין מיום ליום. יש שימוש מאוד גדול במילים אלימות, כוחנות, וביטויי הסתה. אפשר לראות שלמרות שהתופעה הזו היא לכאורה לא תופעה חדשה, בהחלט אפשר לראות בתקופה האחרונה שיש הקצנה, שיש חוסר סובלנות מובהק למה שקורה ברשתות החברתיות.

ישנה תופעה מעניינת נוספת, שבעבר אנשים היו כותבים תגובות נאצה בצורה אנונימית, היום זה כבר הפך להיות מאוד גלוי ופתוח, אנשים כותבים בצורה גלויה את דעתם, הם משתלחים באנשים, הם מגיבים על פוסטים או על תמונות שמעלים בצורה פוגענית, מעליבה, וללא ספק התופעה הזאת הולכת ומדאיגה, ומעלה הרבה מאוד שאלות.

כל עניין הרשתות החברתיות התחיל כתהליך חברתי מאוד חיובי. כשפייסבוק נולד וכל הרשתות שבעקבותיו, זו הייתה פלטפורמה למפגש בין אנשים, למקום להחליף מידע ולשיתוף, ולאט לאט המקום הופך מיום ליום למקום קיצוני, לכמעט שדה קרב והתופעה הזאת מאוד מאוד מדאיגה.

איך מקום שלכאורה אמור להיות מקום מפגש להעשרה, לשיתוף, להעברת מידע, הפך להיות סוג של שדה קרב, כזה שאחד תוקף את השני וכולם נגד כולם.

אני דווקא שמח ואני חושב שבעלי פייסבוק גם כן שמחים שזה קורה, זה רק אומר על הרשת הזאת, הפלטפורמה הזאת שנקראת "פייסבוק", איפה שנפגשים אנשים, שם באמת יש הדגמה של החברה האנושית הנכונה. ואמנם אני בעצמי לא נמצא שם, יש מישהו שמנהל את הדברים האלה במקומי, ואני לא מתבייש להגיד שאני אף פעם לא נכנסתי לפייסבוק, אבל מבין, כי סיפרו לי איך זה מתנהל, ומטבע הדברים מכיוון שאני עוסק ברשתות רוחניות, אז אני וודאי מבין את הרשת הזאת. ואני לכן מכבד את זה מאוד, מצדי להתנגש בשדה הקרב הווירטואלי זה בוודאי יותר טוב מאשר להתנגש בשדה הקרב הריאלי.

ניצה: הפיזי.

הפיזי. ואומנם יש תופעות מאוד לא נעימות, עד ההתאבדות וכן הלאה, אבל זה גם היה קודם כתוצאה מהעיתונות ומכל מיני השמצות שהיו פעם בלי הרשתות האלו. לכן, יותר טוב שאנחנו נתקדם יותר מהר להכרת הטבע הרע שלנו, שאנחנו מנוהלים על ידי האגו. וקנאה, תאווה, כבוד, ושנאה אלו התכונות הטבעיות שלנו, הנטיות הטבעיות שלנו. וכשנכיר בזה, אולי אנחנו נרצה לעקור אותן כי בכל זאת לא יהיו לנו חיים. אבל תמיד קודם כל זה בא עם הכרת הרע, ואחר כך, כשאנחנו מכירים אותו, אנחנו רוצים להתעלות מעליו.

אז אנחנו עדיין נמצאים בהכרה. ואולי אפילו לא הכרת הרע, אלא עדיין בהפצת הרע. אבל קודם היה טוב כשהיינו בחיתולים בתוך הרשתות האלה. גם העיתונות בהתחלה הייתה מסבירה לנו על תרבות, חינוך, מה קורה בתיאטרון, וחצי מהעיתון היה רומן, עד שזה הכל הפך להיות לרכילות ולשון הרע. כי זה לפי טבע האדם, אין מה לעשות, כמה שאנחנו מתפתחים אנחנו מתוך עצמנו גם מעבירים את הטבע הפנימי שלנו לכל דבר שאנחנו מייצבים, מייצרים, בונים בעולם הזה. ולכן טבעי שהרשת החברתית מקבלת צורה כמו כל אחד מאתנו וכל היחסים שבינינו זה הדגמה.

ניצה: זה סוג של השתתפות, הרשת משקפת את המצב שלנו?

וודאי שכן. ולכן זה טוב מאוד שאנחנו נכיר כך יותר מהר את הטבע שלנו, איך אנחנו באמת מתייחסים זה לזה, עד כמה שאנחנו חיות רעות. ולא מדברים על החינוך, על התרבות, זה לא שייך, זה הטבע של אדם שיוצא החוצה. אפילו שאנחנו נהייה אחרי אוניברסיטאות ואחרי כל מיני לימודים,  אנחנו רואים פרופסורים מאוניברסיטאות, שפתאום מדברים דברים כאלה ומתייחסים כמו בן אדם מהג'ונגל, והאדם מהג'ונגל דווקא מציג לנו את היחס שלו הישר והטוב לחברה האנושית.

זאת אומרת שממש צריך עוד הרבה ללמוד את הדברים, אבל בסופו של דבר, באמת אני שמח לשמוע עוד ועוד, כך שעוד מעט יכול להיות שיגיעו מים עד נפש, ואז אנחנו נישאר עם השאלה מה אנחנו עושים עם עצמנו? האם זה מה שאנחנו רוצים, זאת הסביבה שאנחנו רוצים שתהייה לדור הבא? האם אנחנו אפילו בדורנו יכולים כך להמשיך להתקיים?

אבל טוב שזה קורה ווירטואלי ולא בשדה הקרב. ואני מאוד מקווה שלאט לאט יותר ויותר הרשת הווירטואלית הזאת תיקח על עצמה את אותו תפקיד כמו שהיינו פעם חושבים שיהיה באו"ם, באונסק"ו, בכל מיני פלטפורמות בינלאומיות. ששם ידברו כל אלו שחושבים שהם קובעים משהו ועושים משהו, אבל האמת שעתידה של האנושות נקבע ברשת החברתית.

ניצה: זה כבר ניכר שהחיים הם ברשת. לגמרי. אתה גם ציינת תופעה שקראתי עליה, שמסתבר שדווקא אנשים שהם לכאורה מאוד נורמטיביים, נורמליים לחלוטין, פתאום יכולים לקרוא ברשתות החברתיות כל מיני קריאות אלימות.

הם נותנים לעצמם להתפרץ כמו שהם. וטבע האדם, לא חשוב מהי רמת החינוך הפורמלי שלו, את טבע האדם אנחנו לא מתקנים ולכן כל הרע שלו, כל הרוע שלו, הוא כמו שהיה לפני אלף ואלפיים שנה. ועכשיו זה עוד יותר ועוד יותר, כי אנחנו כל הזמן מתקדמים על ידי האגו שגדל בנו, אז לכן אנחנו היום נמצאים במצב כזה. אבל זה עוד לא הסוף, בכל זאת אנחנו עוד לא משתמשים ברשתות האלה בטכניקות שאולי עוד לא התגלו, ועל ידן אנחנו נוכל להרוג עמים שלמים.

ניצה: זה בדיוק הנושא הבא שרצית לדבר עליו. כי מסתבר שהעניין של האלימות ברשת, ובכלל בריונות ברשת, היא תחום שמתפתח עכשיו מאוד חזק. נושא ההסתה לטרור, הסתה לאלימות.

אבל אנחנו עושים הסתה דרך הרשת למלחמות בנשק חם באיזה מקום, והרשת היא כמכוונת. אנחנו עוד נגיע למצב שלא צריכים אפילו נשק חם, והרשת בעצמה תהרוג את האנשים.

ניצה: הרשת בעצמה?

כן. עד כדי כך אנחנו נשפיע.

ניצה: במה, במילים?

כן, במילים, בקליפים, לא חשוב במה, בכוח החברה שתחבר בlike וב shareוכל מיני כאלה. שההשפעה תהייה כל כך גדולה שבזה אנחנו פשוט נגרום לאויב המסוים הזה להיעלם מהמפה, מהרשת ובכלל מהחיים. כן, זה יבוא.

ניצה: זה נשמע מעניין. זאת אומרת, אפילו לא יצטרכו לצאת לרחוב עם סכין לדקור.

לא, לא, בשביל מה? בתוך הרשת אפילו נחייה את כל החיים שלנו, מהתחלה ועד הסוף. להרוג בן אדם אנחנו יכולים במילים.

ניצה: מילים הורגות.

כן. אנחנו יכולים לחייב אותו בעצמו להיהרג.

ניצה: עד כדי כך?

כן.

ניצה: אחד הדברים המדאיגים מאוד, זה השימוש של הגורמים העוינים ברשת כפלטפורמה לעידוד ולהסתה. אחד הקליפים שהתפרסם לאחרונה, מראה ממש דוגמה איך לדרוס ואיך לדקור יהודים ויש שם מה שנקרא "הוראות הפעלה למשתמש הצעיר". לא צריך ידע מוקדם, לא צריך שום דבר, מראים סרטון של כמה דקות, וזה כבר מסית וקורא לפעולה. זאת אומרת, ההסתה הספציפית הזאת זה לא רק אמירה כזו או אחרת, או ניסיון שכנוע, אלא ממש קריאה ליציאה לפעולה אקטיבית. וזה באמת מאוד מאוד מדאיג, הייתי אומרת שזה גם די חדש. בצורה וויראלית סרטונים כאלה גורמים שאנשים קמים ועושים פעולות.

זה בסדר, זה בית ספר ל"שהיד הצעיר", מה יש?

ניצה: ממש, בית ספר ל"שהיד הצעיר", אין הגדרה יותר טובה מזו.

כן. אז מה? וודאי, ויש עוד יותר מזה, יש לך ברשת הרבה דברים. עוד מעט יהיה שם הסבר איך להכין במטבח פצצת אטום. וזה יקרה.

ניצה: האמת היא שזה באמת מזעזע. יש מן תחושה שהרשת קיבלה אופי כל כך שלילי.

לא, היא קיבלה את האופי של האדם. של המשתמשים בה. זה הכל. ולכן אני דווקא שמח.

ניצה: אומרים "פני הדור כפני הכלב", אבל פה "פני הדור כפני הרשת". זה המצב?

כן. וזה טוב כי אנחנו בזה יותר מבררים את הרע שבנו, ונרצה בסופו של דבר לעלות מעליו. כי אחרת לא נישאר בחיים אם אנחנו כך נתחיל, כי שם אנחנו יכולים באמת לתקוף כל אחד ואחד.

ניצה: האם אתה רואה שיש חוקיות מסוימת ברשת?

הרשת היא ההדגמה של התפתחות האגו בנו, ואני לא כל כך מבין למה האנושות כל כך מזועזעת.

אורן: אני אגיד לך. אם פעם היה בן אדם מטורף שרוצה לרצוח מישהו, אז הוא היה אחד שהולך ורוצח במקרה שהצליח, או לא הצליח ותפסו אותו. היום על ידי הרשת אני יכול לעודד המון אנשים חוץ ממני גם לקום ולרצוח. אז הרשת לא רק שהיא מכפילה, אלא שהיא פי אין סוף לוקחת את הרע שיש במקום מסוים, ומעצימה אותו לעוצמה שהפוטנציאל שלו בעצם הוא אין סופי. כי הכל וויראלי, הכל מתפשט מעצמו לפי כמות האוהדים.

היום נניח שיש לך ברגע אחד מחשבה לקום ולרצוח יהודים, אז אם אתמול היית יכול לספר על זה לחברים שלך בשכונה, וגם הם רוצים לרצוח יהודים, היום אתה בצ'יק מעיף את זה ברשת לאנשים שאתה לא מכיר ולא יודע איפה, ואיך הם יפרשו וייקחו את הדברים. אתה מפיץ את הרעיון הזה.  

ומה אתה ממליץ לעשות, לסגור את הרשת? נניח שמדינה מסוגלת לסגור את רשת האינטרנט, כך עושים בסין, ברוסיה. כמדומני, אני לא בדקתי את זה. ישנם מקומות כאלה בעולם שהם סוגרים במשהו, בצורה חלקית או לגמרי את הרשת. המדינה מסוגלת לעשות את זה. הכבלים נמצאים בידיים של המדינה. ומה?

ניצה: זה עדיין לא ימנע מאחרים להפיץ עליה רע. לדוגמה.

כן, אבל נניח שזה יהיה מחוץ לגבולות המדינה.

ניצה: נניח שתושבי המדינה לא יוכלו לקרוא על זה, אבל העולם עדיין רועש וגועש מסביב.

העולם לא מעניין אותי.

ניצה: בעצם מדובר פה על מהירות ההתפשטות, שזה העניין, כמו איזו מחלה שמתפשטת.

מהירות ההתפשטות וכמות ההתפשטות, זה באמת גורם לזירוז ההתפתחות. ואני חושב שזה מה שטוב.

ניצה: היה איזה מחקר שבו עשו בדיקה וראו איך הרשת מתנהגת עם הפצה שהיא לטובה, של משהו חיובי, לנגד משהו שהוא שלילי. קודם כל מסתבר שמהירות ההפצה של משהו שלילי היא פי שתיים ויותר מהירה מאשר ההפצה של משהו חיובי.

ודאי, כי זה הטבע שלנו.

ניצה: וכמות השיתופים שעושים לכזה דבר, היא למעלה מפי חמש. פי חמש נוהגים לשתף במשהו רע לעומת משהו שהוא טוב, חיובי.

זה תואם לאגו שלנו.

אורן: תסביר את עצמך?

לשנאה שקיימת בנו האחד כלפי השני בצורה הטבעית. אם אני רואה שם משהו שהוא עוד יותר תומך באופי שלנו, בטבע שלנו, בכיוון שלנו כלפי הזולת, אז ודאי שאני לוקח את זה, ודאי שאני בשמחה מפזר את זה עוד יותר. הרע שבתוך האדם, בטבע האדם הוא לא נרגע, הוא רק מתפתח, ולכן כל הדברים הרעים שאנחנו רואים ברשת, הם תומכים בטבע שלנו הרע.

אורן: לא הבנתי.

נניח שאני לא אוהב משהו, פתאום אני רואה שיש איזה סרטון שגם לא אוהב אותו הדבר, אז אני מפזר אותו, מפרסם אותו, שולח אותו לכל מי שאני קשור אליהם.

אורן: ולמה כשאתה רואה משהו שאתה אוהב אתה לא שולח אותו, או שולח אותו פחות?

גם זה. אבל זה משהו שהוא לא כל כך מעורר אותי.

אורן: למה?

כי כוח הטוב אין לו כוח בעולם שלנו. כל העולם מתנהג לפי כוח הרע. כוח הרע, תחרות, שנאת חינם, להיות יותר מאחרים במשהו, בכל דבר. זה הכוח ששולט בעולם.

אורן: למה?

העולם נשלט על ידי כוח האגו, כוח הרע, כוח הספיגה. כמה שאני נהנה, ונהנה אני, זה נובע בכלל מהאנרגיה שיש בעולם. אם אני נהנה אני לוקח מהעולם, זאת אומרת, אני כנראה לוקח על חשבון האחרים. אם אני רוצה להוסיף לעצמי, אני בזה מרוקן משהו לשכן שלי. כך זה קורה, כי סך הכל אנחנו נמצאים במערכת סגורה אינטגרלית, ולכן אני צריך להצדיק את עצמי למה אני כזה, למה מגיע לי טוב, למה מגיע לו רע, וכן הלאה. זה מעולם, מתמיד היה כך.

לכן אם אנחנו רוצים לראות את עתיד הרשת, היא תהיה מאוד גרועה, היא תהיה עד כדי שלא נרצה יותר לסבול אותה. נצעק לסגור אותה מילדים, ואיך בכלל לשלוט בה, ולא נוכל. עד שאנחנו נבין שאין לנו שום ברירה, שהרשת הזאת היא פשוט הרנטגן שלנו. זו תמונת הרנטגן שלנו. ואנחנו לא יכולים שום דבר לעשות אלא לתקן את עצמנו, ולא את הרנטגן הזה.

 אלה אנחנו החולים בצורה כזאת, אנחנו כאלו מבפנים בתוך כל אחד ובקשר בינינו, ולכן אנחנו מזה נגיע לתיקון שלנו. אנחנו נצטרך לתקן את טבע האדם, את רוע האדם, ובהתאם לכך שנתקן את עצמנו, דווקא על ידי הרשת הזאת שהיא כל כך קושרת אותנו יחד. ועל ידה אנחנו נגיע לכך שכל העולם יהיה מקושר, וכולם יהיו קשורים לכולם.

ויהיו שם כאלו אפשרויות שאני אראה במבט אחד את כל העולם. עכשיו אני לא יכול, איך? אני נניח קשור לאלף אנשים. וגם איך אני יכול לעקוב אחריהם והם אחרי, אלא מדובר סך הכל על יצירת אווירה מיוחדת, כוח מיוחד שהוא קיים ברשת. אם יש לי נגיד חמישים אלף מקושרים אלי, אז אני יכול להיכנס ולקרוא לכל אחד ולדבר עם כל אחד או הם אלי? ודאי שלא. אלא אנחנו מייצבים איזה ענן שמקשר אותנו יחד לפי הדעות, לפי הנטיות, לפי כל מיני תגובות. ואז אנחנו מייצבים כך את העולם בסופו של דבר, ביחס שלנו הדדי.

 אנחנו נראה אותו כל כך שחור, אנחנו נראה אותו כולו בשנאה בצורה נוראית, אנחנו נרצה לתקן אותו, לשפר אותו, אבל לא נוכל. כאן כבר תתגלה חכמת הקבלה, והיא באמת תעזור לאנושות לשנות את הטבע שלו. ואז אנחנו נגיע למצב שבאותה רשת, על ידי אותה רשת, אנחנו נתחיל לחנך את עצמנו ולתקן את עצמנו, את היחסים בינינו. ואותה רשת תהפוך להיות באמת הפנים שלנו.

 היא תהפוך להיות לפנים טובות, נחמדות, יפות, מתוקנות. לכן אני חושב שהדבר הזה שאנחנו רואים אותו היום, כמו, ההסתה ברשתות חברתיות, האלימות, וכל הדברים השליליים, בסופו של דבר זה כרגיל. זה כמו שאנחנו עולים מדרגה לדרגה. אנחנו צריכים לעבור את המצבים האלה לקבוע שהם רעים, ואז אנחנו רוצים לסלוד מהם ולעלות לדרגה הבאה. אנחנו תמיד כך דורכים על מה שהיה קודם, ומציבים את עצמנו בצורה יותר יפה.  

ניצה: אני רוצה לספר לך על עוד מקרה מאוד מעניין שהוא רק ממשיך כך את הצעד הבא.

יש הרבה צעדים לפנינו להכרת הרע ממש.

ניצה: כן. אני חושבת שמה שאני הולכת לספר עכשיו, זה הצעד הבא. קודם דברנו על זה שהרע מתפשט הרבה יותר טוב מהדברים הטובים, והסיפור הזה קרה ממש השבוע. חיילת צילמה את עצמה עם כף היד, בה היא כתבה "לשנוא ערבים זו לא גזענות זה ערכים". תוך כמה שניות היא קיבלה שם עשרים אלף לייקים, עד שפייסבוק או גורם כלשהו הוריד לה את התמונות. כנגד זה הלך בחור וכתב על היד "אהבת חינם וסובלנות, אלה ערכים". הוא קיבל מאות תגובות נאצה, זאת אומרת, לא רק שלא שיתפו את זה, אלא נאצה על זה, עד שהפילו לו את העמוד, לא מצד פייסבוק, אלא מצד זה, של איך אתה מעז בכלל לפרסם דבר כזה. חוסר הסבלנות כלפי משהו שהוא חיובי מעורר דחייה.

כי זה מגעיל.

ניצה: למה זה כך?

כי אני לא רוצה לשמוע. כמו ילד קטן שלא רוצה לשמוע איזה מוסר מההורים, כך אני לא רוצה לשמוע שום דבר טוב. אני משתוקק לרע, אני אוהב את הרע, אני אוהב שנאה, אני חי בזה. זה לפי טבע שלי, זה הים הפתוח, האוויר הפתוח שלי, כך זה. אתם לא מרגישים את זה? כך הוא האדם ואין לנו מה לצבוע את עצמנו במשהו ורוד. זה אנחנו. ולכן עד שאנחנו לא נגיע לשנאה להרע, להכרת הרע שלא מסוגלים יותר. וזה יבוא. אז זה לא יקרה. אני מאוד שמח במה שסיפרת שלדברים הרעים יש מיד תגובה, ולדברים הטובים התגובה היא שלילית. מצוין, סימן שאנחנו כבר מתקדמים לתיקון. יש תקווה שנגיע מהר.

 אני שוב חוזר ואומר, דווקא בזכות הרשתות האלו אנחנו חוסכים הרבה דם. אנחנו בזה מתחנכים. זו הרשת שמחנכת את האדם. לא מבית הספר מביאים חינוך לילדים, הם דווקא מתחנכים על ידי זה. זה המקום שמחנך אותנו בצורה לא נעימה, אבל אין לנו ברירה, כי אנחנו עם האגו שלנו לא מסוגלים להתחנך אחרת. הלוואי שיהיו יותר ויותר תגובות כאלה, כולנו נסבול עד כדי להחליט שאסור לנו כך להמשיך.

אורן: וכמה מילים על מצב עתידי טוב יותר. אמרת שהרשת דווקא בעתיד תוכל לעזור לנו.

לחנך את עצמנו. לשנות את הטבע שלנו, ולהתייחס לכולם בחיבור, באהבה, באהדה.

אורן: איך נראית רשת מתוקנת?

כולנו מדברים על החיבור היפה, וחיים בענן של אהבה ולא בענן של שנאה. עכשיו אנחנו נהנים, אנחנו ניזונים מהשנאה, מזה שאני מזיק לזולת, מזה שאני יותר למעלה ממנו, מזה שתראה מי הוא ומה אני, לפחות במשהו אני יותר ממנו וכן הלאה. אנחנו נגיע למצב שנתחיל להתקשר ולמצוא בענן הקשר בינינו הטוב חיים באמת וריטואלים נכונים. אנחנו נתחיל לעלות למטריצה יותר רוחנית, לממדים רוחניים, ונתחיל לגלות את השכל והרגש שיוצאים מהמוגבלות של העולם הזה, שנעשים רבגוניים. את זה הרשת תספק לנו. לא בתוך הרשת, זה בעצמו יהיה, אלא בזה שהאדם כבר ישתמש בה. בתוך האדם זה יבנה. אנחנו עוד נמשיך לדבר על זה, אבל בהחלט כל הכבוד לפייסבוק.