חיים חדשים - תוכנית 647 - התפתחות האדם למימד הבא

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים להתבונן קצת פנימה, לתוכנו. אנחנו בחיים שלנו רצים ממקום למקום, ולפעמים יש כמה רגעים שאתה מצליח להתבונן קצת פנימה, ומגלה שיש בפנים עולם ומלאו. ויכול להיות שדווקא בפנים נמצא המפתח לכל מה שאתה רץ, מתרוצץ ומחפש בחוץ.

יעל: יש לנו הרגשה שבתוכנו נמצא משהו מאוד מיוחד, איזה כוח מאוד פנימי שיכול לעשות שינוי מאוד גדול. מרבית החיים שלנו מתנהלים בחוץ. רוב החושים שלנו מסתכלים החוצה. אנחנו רואים, אנחנו שומעים בחוץ, אנחנו מריחים את מה שקורה בחוץ, ומעט מאוד יש לנו את האפשרות להסתכל באמת למה שקורה פנימה בתוך האדם.

ומה שאנחנו רוצים לעשות בתכנית הזאת, זה באמת לבדוק מה יש בתוך האדם. מה הם אותם כוחות שנמצאים בתוכנו, ואיך אותם כוחות שנמצאים בתוך האדם, יכולים באמת לעזור לנו לשנות את המציאות. היום התפיסה הרווחת היא שקיים כזה כוח, ואנשים משקיעים הרבה מאוד מאמץ, אנרגיה, כסף, והולכים למטפלים פסיכולוגים, כדי לגלות אותו עולם פנימי.

עושים מדיטציות כדי לגלות את העולם פנימי. משתמשים בהרבה מאוד טכניקות, הולכים להרבה מאוד סדנאות בשביל לגלות אותו כוח פנימי, שכנראה יש בו אותו הקסם שיכול לעזור לנו לשנות את המציאות, ולעשות לנו חיים יותר טובים. והשאלה שלי היא, מהי פנימיות האדם, מהו אותו עולם פנימי שקיים בתוך האדם?

בכל אדם ואדם אין שום דבר חוץ מהרצון שלו ליהנות בכל מה שרק אפשר. לכל אחד ואחד ישנם אותם הרצונות, הם בסך הכל תרי"ג רצונות, שש מאות שלוש עשרה רצונות, וכולם הם ליהנות מכל מיני מקורות, כל מיני אופנים. לכל אחד ואחד יש אותה החבילה, אבל בכל אחד ואחד התמזגות הרצונות האלה היא אחרת.

ולכן אף אחד לא שווה לשני, כולם שונים. אחד רוצה יותר כסף, השני יותר כבוד, השלישי כך והרביעי כך, ופחדים, וחרדות, אלף ואחד רצונות. יש סך הכל תרי"ג. אבל יש תת רצונות, וסיבות למיניהן. למשל על הפחדים, יש מעל לשמונה מאות סוגי פחדים, זאת אומרת, יש מערכת פנימית, נפשית אדירה של האדם.

זה האדם שדואג רק איך להרגיש את עצמו בצורה כמה שיותר בטוחה, טובה. הטוב הוא סך הכל גם משתנה. כל הזמן שהאדם מכוון את עצמו סך הכל לטוב, מבין כל הרצונות האלה. אז יכול להיות פעם טוב שאני שוכב, פעם שאני עומד, פעם שאני רץ, יכול להיות שאני שומע, יכול להיות שאני סותם את האוזניים. וכולי .

זאת אומרת, הטוב אצלי הוא כל הזמן מקבל גם צביון אחר. ואני כלפי הטוב הזה כל הזמן מכוון את עצמי. זה כל האדם בסך הכל. זה מכלול של רצונות שהאדם סך הכל רוצה להרגיש בהם טוב. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר עם הרצונות האלו, הם משתנים, מקבלים כל מיני צורות. אנחנו רוצים על ידי כל מיני טכניקות אולי לשלוט עליהם במקצת, לכוון אותם כמו שהם למשהו אחר. להקטין קצת את אלו ולהגדיל את אלו. להקטין אולי פחדים וחרדות, ואילו תשוקות להגדיל, וכן הלאה. אבל בסך הכל אנחנו רוצים להרגיש טוב.  

אלה כל החיים שלנו. קודם כל בריחה מרע, ולהגיע לכמה שיותר טוב. ובסופם של החיים, אם מגיעים לסוף החיים, אנחנו נמצאים זקנים, חלשים, בחוסר אונים. החיים עברו במאבק שלנו להרגיש כל הזמן קצת פחות או קצת יותר טוב בכל מצב ומצב. לזה בזבזנו את החיים שלנו.

יותר מזה. אנחנו לומדים מהסביבה, מהקהל החיצון, כי מה שנקרא "אופנה", זה טוב. שלהיראות כך, זה טוב. לקבל הערכה כזאת, זה טוב. לזה אנחנו שורפים את החיים שלנו. אנחנו משקיעים בזה, אנחנו ממש מוכרים את עצמנו לזה, רק כדי להיראות טוב בעיני אחרים. כי קיבלנו מהסביבה הערכה שזה נקרא "הטוב".    

וכך אנחנו בעצם חיים, חיים מסכנים מאוד הרבה יותר מהחיות. החיות לפחות גם דואגות לטוב. כל הבריאה היא כך. אפילו אבן מחזיקה את עצמה, כי זה אצלה המצב הכי טוב שיש בה. וכל חיה וחיה רוצה לחיות בטוח וטוב. אבל הן לא לומדות מהסביבה כל מיני דברים חדשים, כמו שהן צריכות לפרגן לאחרים ולעשות טוב בעיני אחרים, כדי להרגיש את עצמן טוב ולא להפיל את עצמן לבושה.

זאת אומרת, החיים שלנו הרבה יותר מורכבים לרעה ולא לטובה. זאת אומרת, אנחנו הרבה יותר מסכנים, ניזוקים מכל יתר הבריות. זה האדם, ממש כך. הוא נברא עם פוטנציאל מאוד גבוה, והוא יכול להגיע עד לכוכבים. אבל הוא בעצמו מוריד את עצמו ממש לנבזות כזאת, שבושה לחשוב על זה.

מי אנחנו, במה אנחנו עוסקים, מה הם כלי התקשורת שלנו, במה בכלל ההסתכלות שלנו על עצמנו. אם מישהו היה מסתכל מבחוץ במה אנחנו עסוקים על כדור הארץ, אז לא היה לו בשביל מה לבוא אלינו לבקר אותנו. זה משהו, זו איזו נבזות כזאת.

 אבל יחד עם זה יש בנו עוד יותר דברים רעים ושפלים שאנחנו חושבים על החיים שלנו. מה הם החיים, מטרת החיים, מהות החיים. אנחנו רוצים לדעת בניגוד לחיות, בשביל מה אני חי? אני מתחיל את החיים, גומר את החיים, אז מה בין הלידה למוות נקרא "החיים". מה הם חיים האלה. אני עוסק כל הזמן רק כדי להרגיש את עצמי קצת יותר טוב? אלה כל החיים שלי, בשביל זה אני קיים? הקיום שלי הוא כולו רק בזה? איך יכול להיות שרק לזה אני קיים? זו לא נבזות, שפלות, זה יותר גרוע מלא להיות, כי אז אני לא רואה בזה שאני חי, שיש בכלל תועלת מהקיום שלי.

אלא אולי צריכה להיות כאן איזו מטרה יותר נעלה. בשביל מה החיים? לא כדי להחזיק את עצמנו לחיות בלבד, או להיראות טוב בעיני אלה שהם כמוני, האחרים. השאלה הזאת היא אמנם ממש מתעוררת בכל אחד לפעמים, אנחנו בכל זאת רוצים להתפטר ממנה, אנחנו רוצים לשכוח אותה, כי היא ממרמרת לנו את החיים, היא משפילה אותנו, עושה מאיתנו ממש יותר גרועים מהחיות. כי אצלם אין שאלה כזאת, הם חיים מתוך אינסטינקט, דחף שדוחף אותם לחיות, ואנחנו לא.  

אז יש כאלה שמתאבדים, יש כאלה שלוקחים סמים, יש כאלה שנכנסים לאלכוהול, יש כאלה שבכל זאת מוסרים את עצמם לאיזה רעיון מופשט כמו תרבות. למשל, להיות צייר, להיות מלחין, להיות מדען, להיות יותר משהו. זאת אומרת, הוא מכניס את הראש שלו באיזה משחק וזהו. אבל מה התועלת? רק לא לחשוב על זה. וכך אנחנו חיים.

 וכאן מתעורר בנו, במיוחד בדורנו, איזה ניצוץ קטן פנימי שמושך אותנו להכיר את המטרה, מטרת הבריאה, מטרת הקיום שלנו, מטרת החיים. הניצוץ הזה הוא לא נותן לנו מנוחה, הוא מושך אותנו לכך שאולי נתחיל לגלות את השורש שלנו, בזה שאנחנו נחקור מאיפה אנחנו. ואז נלך אחורה אל תוך הדורות, כדי לגלות איך חיינו קודם בכל מיני מערות. אולי שם מקור הידע בשביל מה אנחנו חיים, מאיפה אנחנו.

 אולי אנחנו נתקדם קדימה למעלה מהכוכבים, אל מחוץ לכדור הארץ. אולי אנחנו כמו עכשיו מתכננים לטוס למאדים, כי אומרים שהייתה שם ציביליזציה. פעם הייתה על המאדים ציביליזציה כמו שיש היום על כדור הארץ, והם בהתפתחות שלהם ממש מחקו את עצמם. ואולי נשאר שם משהו. אולי אנחנו יכולים ללמוד מזה משהו. כי אומרים שוונוס עתידה להיות כמו כדור הארץ, והמאדים זה כדור הארץ בעתיד. אנחנו לא יודעים איפה לחפש את התשובה על השאלה, מה הטעם בחיים? בשביל מה חיים? אבל זאת השאלה החשובה ביותר. כי אם היינו מוצאים עליה תשובה, לא היינו נכנסים לכל מיני משחקים השפלים האלו בהם אנחנו משחקים כל החיים.

אנחנו סך הכל צריכים לתת לגוף שלנו לחיות, להכניס לו כך וכך קלוריות ולהמשיך את הדורות. אבל בשביל מה לחיות? זה תמיד מעל הבהמה הזאת שאני מחייה אותה וממשיך מדור לדור. אלא האדם שבי, זה משהו שלא שייך, בתוכי, בתוך הגוף שלי. הוא המודעות שלו, ההתפתחות שלו איך הוא תופס את המציאות. אני צריך לחיות בשבילו כדי לפתח את החלק הזה שבי, כי החלק הגופני שבי הוא חי ומת. ולכן אם היינו מבינים בשביל מה החלק הזה, הפנימיות שבי שמתחילה למרר לי את החיים עם השאלות, בשביל מה אני חי? מה הטעם בחיי? אם הייתי מוצא על זה תשובה או כיוון לאן אני צריך להתקדם כדי לגלות את התשובה, אז הייתי כבר שמח שיש מטרה לחיים שלי. אולי במשהו לפחות לגלות.    

וכאן אנחנו באמת נתקעים בחכמת הקבלה. יחד עם התעוררות השאלה בשביל מה אני חי בדורנו, אותה אנחנו שואלים במיוחד. ישנם הרבה אנשים בכל העולם ששואלים בשביל מה אנחנו חיים? כי בני האדם בכל העולם לא שאלו את השאלה הזאת, ממש עד המאה העשרים, אפילו עד אמצע המאה העשרים. תקופת הייאוש שממש נפלה על העולם הזה, פקדה את העולם הזה, היא בעצם משנות השישים שבעים של המאה הקודמת.

אנחנו בעצם נמצאים בחמישים שנה האחרונות בייאוש המתקדם. ויחד עם זה העולם מתחיל להיות יותר עגול, יותר תלוי זה בזה, ויחד עם זה להרגיש עד כמה הוא נכנס למשבר שאין לו לאן להתפתח. במדע, בחינוך, ביחסים במשפחה. אנשים מתגרשים ולא רוצים להתחתן, לא רוצים להוליד ילדים. ולנוער לא בא לו שום דבר לעשות. והייאוש הוא כזה כללי שאין לנו בשביל מה לחיות, תן לנו בשביל מה לחיות, אחרת אין טעם. אחרת אנחנו ניקח סמים, ונכניס את עצמנו בזה עד שכך אנחנו גומרים עם החיים, נרדמים ולא קמים. זה הכל. רק הפחד מהמוות, מאיבוד ממשהו, הוא מחזיק אותנו ולא יותר. והחיים הם באמת חיים מאד מסכנים, מאוד שפלים.

יעל: למרות כל השפע, ולמרות כל ההזדמנויות וכל האפשרויות?

כן, למרות זאת, כי כל זה נמצא כאילו כנגד הגשמיות שלנו, כנגד הבהמה שלנו, ואנחנו כבר לא רוצים את זה, אנחנו בועטים בזה.

וכאן אנחנו יכולים להקשיב, שמתגלה בעולם שלנו משהו שהיה טמון בתוך העולם הזה במשך אלפי שנים, והחכמה הזאת, חכמת הקבלה, הייתה כל הזמן נסתרת ופועלת באנושות בצורה מאד מיוחדת, מסוימת, ודווקא עכשיו היא מתגלה ועומדת להתפרץ לכל האנושות כולה, ולהראות את עצמה, ודווקא לענות על השאלה הזאת, "מה הטעם בחיים, בשביל מה חיים, מה התועלת מהחיים שלי?".

ולכן אנחנו נמצאים כאן ממש בפרשת דרכים. או שאנחנו ממשיכים את החיים שלנו כמו קודם, אבל נצטרך יותר ויותר לסגור את החושים שלנו, וכמה שאפשר לחיות כך לעת עתה בצורה נורמאלית, זאת אומרת שאני חי רק כדי לתת לגוף שלי מקסימום שלא יסבול, אז יותר טוב שאני אקח כדור שינה ואירדם לשינה מתוקה, שבזמן שאני אישן, אני גם לא ארגיש אם זה מתוק או לא, וכך אני אגמור את החיים, או שאני בכל זאת אעשה שינוי בחיים.

יצירת השינוי בחיים יכולה להיות אך ורק כשאני מתחיל על ידי החכמה הזאת לגלות מה מטרת החיים, ואיך למצוא אותה, איך להגיע אליה, לממש אותה, ומה היא בכלל מציעה לי, שהיא אומרת שהיא יכולה לשפר לי את החיים. והיא דווקא מתגלה בדור שכולו מיואש, ש"כולו זכאי" מה שנקרא, או שכולו חייב. "זכאי", זה שאנשים יודעים ומבינים בשביל מה חיים, או בדור שכולו חייב, שהוא לא מרגיש כלום מהחיים שלו, והוא ממש מסכן.

בדור כזה מתגלה חכמת הקבלה שאומרת, אני יכולה להעלות אותך לרמה אחרת, ששם באמת החיים שלך. שהמסכנות וכל מה שאתה מרגיש, שאתה אומלל ושאין לך שום טעם בחיים האלו, זה מפני שאתה מרגיש כאדם שחי בתוך הבהמה, בתוך הגוף הזה, ושהאדם שבך הוא כזה אומלל, שהוא נמצא ללא מילוי. אפשר להגיע למצב, לדרגה, ששם אתה תרגיש מה זה נקרא להיות אדם באמת. לא לשרת את הבהמה שלך, אלא לחיות אדם, שזה חיי נצח, חיים שלמים, שאתה רואה מסוף העולם ועד סופו. שאתה מרגיש ומבין, ויודע ותופס בתוכך את המציאות שזה עולמות עליונים.

זה לא העולם הצר הזה שלך שיש בו דומם, צומח וחי, אלא האדם שייך כבר לעולם אחר, לעולם של מחשבות, רצונות, אידיאות, ועם האידיאולוגיה החדשה, עם התפיסה החדשה, עם החושים החדשים. לזה חכמת הקבלה רוצה להוביל אותנו, למשוך אותנו, מקיום רק לשם הבהמה שלנו, לדרגת קיום שתפתֵח את האדם שבנו, והיא מלמדת אותנו איך לעשות את השינוי הזה בחיים.

ואנחנו נמצאים בדור הראשון שנקרא "הדור האחרון". הוא נקרא "אחרון", כי מכל ההתפתחות שלנו, הגענו לסיום בהתפתחות הגשמית, הבהמית. הבהמה שלנו כבר הגיעה לשיא, ועכשיו אנחנו נמצאים מול ההתפתחות החדשה, ואנחנו צריכים לעלות מעל המדרגה הזאת, ולחיות במדרגה הבאה בחיים נצחיים, חוץ גופיים, לא תלויים בגוף שלנו בכלל, כי העולם הזה עובר למימד חדש.

זה הבחנות חדשות, חושים חדשים, חשיבה אחרת. זה לא לפי התלת מימד שיש לנו כאן בצורה מוגבלת בגוף החי, שרק דרך הגוף שלי, הבהמה הזאת, אני מקבל ראיה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, את תפיסת העולם שלי, אלא אני עולה לדרגה אחרת, לכלי קליטה חדש שנקרא "נשמה", ושם אני כבר מתחיל להרגיש גם את עצמי בגוף חדש ורוחני שנקרא "נשמה", ובעולם הרוחני החדש שנקרא "העולם העליון".

לזה אנחנו צריכים עכשיו להגיע, לזה בעצם כל המציאות הנוכחית מכוונת אותנו, ולכן אנחנו נקראים "הדור האחרון" של החיים הבהמיים, ובעצם אנחנו הדור הראשון שמתחיל את העלייה הזאת לדרגה חדשה, רוחנית.

יעל: את אותו עולם חדש, את אותו מקום של להיות אדם, את אותה מודעות, כולנו מחפשים כבר לפחות חמישים שנה, ולשם זה אנשים הולכים לפסיכולוגים, ועושים מדיטציות וכולי.

הם לא יכולים לעשות שום דבר, כי הם מטפלים דרך הבהמה שלהם. הם סתם מרגיעים כמו כדור הרגעה. זה לא עוזר לי לשנות את החיים שלי, זה עוזר לי רק להמתיק את הייסורים.

יעל: מה ההבדל בין כל הדרכים שהאנשים חיפשו בהן את אותו דבר עד עכשיו, לבין הדרך של חכמת הקבלה?

אני לא מדבר על דרך, אלא אני מדבר על עלייה, לעלות למציאות החדשה, לדרגה החדשה של החיים, לעולם החדש, לגוף החדש. כמו שעכשיו אני חי בגוף גשמי בעולם הגשמי, כך אני צריך לעשות איזה מעבר כדי להיות בגוף רוחני בעולם הרוחני.

יעל: איך זה קשור להסתכלות הפנימית של האדם אל תוך עצמו?

כשאדם מסתכל בפנים, הוא רואה את עצמו כולו ריק, נטול תוכן ומטרת החיים. וכשהוא יסתכל על מה שחכמת הקבלה מציעה לו לעשות, איזו טרנספורמציה, היפוך, שינוי, הוא יראה שכאן יש לו הזדמנות להגיע לחיים אחרים. חוץ מזה, אני לא מוצא את זה מתוך הדמיון הפרוע שלי, אלא אני הולך לחקור את הטבע ומתוך הטבע אני מוצא את זה.

הרי מה זו חכמת הקבלה? זו חכמה על הטבע הפנימי של העולם שלנו. היא פותחת לנו רק את החוק הכללי של העולם ואומרת, תראה לאן העולם זז כבר אלפי שנים. היא קיימת איתנו כבר כמעט 6000 שנה, ואנחנו חיים לפי זה, ואנחנו מתקדמים לפי זה ולמטרה הזו.

היא התחילה לפני 6000 שנה. משם אנחנו באים עם לוח השנה העברי שלנו, 5777 שנים אנחנו היום, ומהשנה הזאת והלאה אנחנו צריכים להתקדם עד שנת 6000. ובתוך השנים האלו, בטוח שאנחנו צריכים כולנו לצאת לדרגה הרוחנית, או בטוב או ברע. אם אנחנו נמשכים לזה מהר, אז אנחנו עוברים בטוב, בין משיכה יפה וטובה לחיים הטובים. אם לא, אז ייסורים עוד יותר גדולים מעכשיו, ידחפו אותנו בכל זאת להגיע לזה. ולכן מתגלה חכמת הקבלה ועוזרת לנו כדי שאנחנו נעלה בצורה מהירה ויפה.

אורן: בדרגה הזאת שאליה אנחנו מתקדמים, איך נראה האדם הרוחני הזה, מה יש בו שאין בנו היום?

האדם הרוחני הזה חי בתוך מנגנון שמחבר את כולנו פנימית ונפשית יחד לנשמה אחת, ובה אנחנו מגלים את החיים הנצחיים במימד העליון. יותר מזה אני לא יכול עכשיו להגיד. אנחנו כבר סיימנו את התכנית. מי שרוצה, צריך כבר להיכנס ללימוד, ודרך הלימוד להרגשה ולמימוש. אנחנו יכולים כאן ועכשיו להתחיל לממש את הדברים האלה.