חיים חדשים - תוכנית 704 - מיניות רוחנית

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים להתבונן קצת יותר לעומק עם הרב לייטמן על הנושא של יצר המין שטבוע באדם. הדחפים המיניים שיש בנו, זה משהו שאם נבדוק את מה שאנחנו רואים בתקשורת, זה ממלא בעצם את רוב התקשורת שלנו. זה משפיע על ההתנהלות במדינה, בחברה, בכל סדרי החיים שלנו. יצר המין, הדחף המיני.

 יעל: זה דחף חזק מאוד, אנחנו רואים שהוא מנהל אותנו בהרבה מאוד תחומים, מעסיק אותנו הרבה מאוד שעות, שולט בגברים כנראה יותר מאשר בנשים, אבל עדיין מעסיק את האנושות כולה. הרבה מאוד שלבים התפתחותיים של בני האדם, מוגדרים בהתאם להתפתחות המינית שלנו. אנחנו רואים קשר חזק מאוד בהתפתחות המינית שלנו החל מינקות, עד שאתה נעשה לאדם מבוגר, ברמה שכלית, ברמה התנהגותית, ברמה הרגשית, כל הדברים האלה קשורים גם להתפתחות המינית שלנו כבני אדם. למה המנגנון הזה כל כך משמעותי בחיים שלנו?

כי כל ההיווצרות של מערכת העולם, תלויה בקשר בין החלקיקים השליליים והחיוביים, שיחד משלימים זה את זה והופכים להיות למבנה שקיים, קבוע, ויכול להתקדם ולהתפתח. וכל התקדמות והתפתחות היא רק על ידי זה שהם מתחברים לעוד חלקיקים, גם שליליים וגם חיוביים. אנחנו רואים שכך במבנה של האטום ובמבנה של המקולקלות, הפלוס והמינוס נמצאים בחיבור.

זה נמצא ברמת הכוחות הפיסיים של אלקטרונים, פרוטונים, ובכוחות שנמצאים כבר בחומר הביולוגי, וכך הכול מתחבר יחד והאחד מחזיק את השני בצורת החיים הקיימת ביניהם, לא באחד ולא בשני, אלא בקשר בין הפלוס לבין המינוס, בין הזכר לבין הנקבה, וברמות הדומם, הצומח, החי ובני האדם. ברמות דומם, צומח וחי זה מתקיים ברמת החומר, וברמת המדבר, הרמה האנושית, זה מתקיים מבחינת הרגש, שהוא למעלה מהחומר. ולכן אנחנו צריכים להבין שהדחף למין זה דחף לחיים, זה התקשרות שמביאה אותנו להתפתחות, ללידת הדור החדש, כמו שהתקשרות בין החלקיקים האלמנטריים בונה אטומים, מולקולות וכן הלאה, בכל מיני צורות החומר, מהחומר המוצק לחומר החי, בכל מיני צורות.

ולכן הנטייה הזאת היא נטייה מאוד חזקה, כי על ידי זה הטבע שמפתח בנו התקרבות זה לזה, מקיים בנו את התכנית הכללית שלו, להביא אותנו לאיזו התפתחות הנקובה מראש במחשבת הבריאה, מטרת הבריאה. ולכן גם המין האנושי כשהוא מתפתח, ככל שהוא מתפתח יותר, אז הדחף למין גדל יותר. ואנחנו רואים את זה מצורות פרימיטיביות שהיו ונמצאות עכשיו אולי באילו תרבויות פרימיטיביות שאנחנו מגלים באמזון או באפריקה, או בעוד מקומות, וזה מגיע לצורות יותר ויותר מורכבות ככל שאנחנו מתקדמים. אנחנו רואים שזה תמיד העסיק מאוד את האנושות, עניין המשפחה, השייכות של האישה לגבר בדרך כלל, מפני שזה גם שייך לדור, לנאמנות, לזה שהגבר רוצה לפתח ודווקא להיות שייך לצאצאים, כי הוא זה שבדרך כלל דואג להמשך ולמה שקורה איתם, מגן עליהם, מאכיל אותם וכן הלאה, אז אפילו במין החי אנחנו רואים איך שחיות, למשל אריות דואגים שדווקא הנקבה תהיה שייכת לו ולא לאחרים, והוא צריך להיות בטוח שהצאצאים הם דווקא שלו, וכן הלאה. זה נמצא ברמה מאוד מאוד עמוקה של מין החי ולכן זה גם נמצא בנו. וגם במין המדבר, אנחנו אספנו לזה עוד הרבה מאוד מהתרבות שלנו סביב זה. אבל זה בסך הכול כדי לקיים אותן הנטיות, אותם הדחפים הפנימיים, העמוקים, הטבעיים, הפרימיטיביים, שאינסטינקטיבית, קיימים ונמצאים בנו.

לכן אנחנו צריכים לראות, וזה עוד נושא למחקר גדול ורחב שאני חושב שאפשר לעשות כאן בנושא המין במשך ההיסטוריה, את היחסים וההבדלים האלה בין הגבר לאישה במשך ההיסטוריה וכן הלאה. אני חושב שהם נמצאים ביסודה של כל האנושות, בכל התרבות והחינוך שאנחנו מייצרים, שבסופו של דבר כל מה שאנחנו בונים, כל מה שאנחנו עושים, נמצא בזה היחס למין.

אפילו הפסיכולוגים אומרים שבכל דבר שאנחנו עושים, אפילו אם אנחנו בונים בניין או בונים כלים כלשהם, או עושים אילו צורות בבית או מייצרים מכונות, מכוניות, לא חשוב מה, בכל דבר אנחנו רואים בתת ההכרה צורות גבריות וצורות נשיות, וזה תמיד לפנינו. ואנחנו אפילו לא מודעים לזה, אבל במיוחד הפסיכולוגים המודרניים, מפרויד והלאה אומרים שעניין המין, עניין הגוף של האישה או של הגבר עם אברי המין שלהם, כאילו קובעים לנו איך אנחנו בונים, איך אנחנו מתייחסים לכל מיני דברים, לכל מיני צורות, למרות שאפילו אין להם שום קשר למיניות.

ויוצא שעניין המין, כשאנחנו מחפשים איך להתחבר עם האחרים ולהמשיך את החיים, נמצא ביסוד של ההסתכלות שלנו על החיים, בהתכללות בינינו. ואם אנחנו הולכים לחכמת הקבלה, אז אנחנו עוד יותר מבינים על פי חכמת הקבלה, שאנחנו באמת כולנו כולנו מכוונים להיות בזיווג, בחיבור, בצורה רוחנית בינינו, בהשלמה הדדית, בקשר הדדי, כשכל אחד רואה בשני את הקשר שאיתו אפשר להתקשר נפשית. וכל אחד כאן כגבר וכל אחד כאן גם כאישה בצורה הדדית כשאנחנו מתקשרים זה לזה, עד שאנחנו מגיעים לאהבה. הביטוי של האהבה הוא כשיש קשר הדדי, כל אחד כלפי האחרים. כשאנחנו מתקשרים לרצונות של הזולת וממלאים את הרצונות של הזולת, בזה הזולת הופך להיות כנקבה ואני כזכר.

הייחס שלי לזולת הוא בזה שכולנו צריכים לחזור לאנושות אחידה, שכולנו מחוברים יחד, לחזור לאותה הצורה המתוקנת שהייתה לפני חטא האדם הראשון, אז אנחנו צריכים להיות "כאיש אחד בלב אחד". זאת אומרת, כל אחד צריך להתקשר לרצונות של השני ולמלא אותם. זה נקרא שאני ממלא נניח את הרצון של אורן ושלך, אז בשבילי אתם כנקבה ואני כזכר, רוחנית, ואני כלפיכם צריך להיות כנקבה, כשאתם יכולים למלא את הרצונות שלי.

אף אחד לא יכול למלא את הרצונות של עצמו, זה מה שהאנושות צריכה להבין, שהיא נמצאת עכשיו בתקופת התפתחות כזאת, שאף אחד לא יכול להרגיע את עצמו, להרגיע את האגו שלו. ואנחנו מסודרים בצורה כזאת, שאנחנו כולנו מהווים איזו צורת מערכת כללית, שלמה, שכל החלקים שלה קשורים יחד, כמו האברים בגוף האדם, שכל אחד מתפקד כדי להפעיל נכון את כל החלקים של הזולת. ואז אנחנו צריכים להימשך האחד לשני, כדי שכל אחד ימלא את רצונו של הזולת, רצונות לחיבור. ולכן לכל אחד מאתנו, יש בו גם חלק גברי כדי למלא את האחרים, וגם חלק נשי כדי לקבל מאחרים.

יעל:  מה זה חלק נשי ברוחניות ומה זה חלק גברי ברוחניות?

החלק הנשי ברוחניות הוא, שאני מוכן לקבל את המילוי מהאחרים, והחלק הגברי ברוחניות הוא, שאני מוכן למלא את כולם לפי הרצונות שלהם, לפי החלק הנשי שבהם, כך חכמת הקבלה מלמדת אותנו. יוצא שהיא חכמה על המיניות הרוחנית, והיא אומרת שהקבלה והנתינה נמצאים ביסודו של כל הטבע, כך אנחנו נמצאים בזה כל הזמן, גם אם רוצים וגם אם לא רוצים, ולכן מכאן נובעת ההסתכלות שלנו על החיים. אני כל הזמן מחפש סביבי כל מיני דברים, וכשאני מאתר אותם, אני מאתר אותם קודם כל לפי המין הזה, לפי היחס כלפיהם.

או שמדברים בצורה אחרת, בצורה טכנית יותר, טכנולוגית, נאמר בצורה כלכלית, אני מסתכל על כל דבר ואני קודם כל חושב איך אני יכול להשפיע לו ואיך הוא יכול להשפיע לי, מה אני יכול להרוויח מזה שאני נותן לו ומה אני יכול להרוויח מזה שאני מקבל ממנו.

יעל: ואיך זה קשור למיניות?

וזו בדיוק המיניות. היחס שלנו בצורה הגשמית, בצורה הגופנית, הוא גם מה אני נותן ומה אני מקבל ברמת הגוף.

יעל:  מאיפה נובע החשבון הזה?

החשבון הזה הוא חשבון שנובע מהשורש הרוחני שלנו בכלל.

יעל: והוא קשור למיניות שלנו, זה בעצם חשבון מיני הדבר הזה?

 כן, ודאי, והוא קשור למיניות הרוחנית, ומזה נובעות כל צורות המיניות שיש בנו, בבני אדם, בחיות, בכל מיני צורות של עולם החי ועולם הצומח, עד רמת עולם המדבר, שגם שם ההתקשרות, הוולנטיות בין החלקיקים, המולקולות, האטומים,  כל אלה גם לפי אותם החוקים.

יעל: ואיך זה קשור לדחף לחיים שדיברת עליו בתחילת התכנית, אמרת שדחף למין הוא בעצם הדחף לחיים?

לחיים, כי ככל שאני מתחבר ליתר בני האדם, גם גברים וגם נשים, בצורה שאנחנו משלימים זה את זה, בזה אנחנו בונים מערכת שלמה ובה אנחנו מגיעים לגילוי כוח החיים, רוח החיים החדשה שנקראת רמה אחרת, "רמת המדבר" או "העולם הבא", זאת המדרגה הבאה של הקיום. 

 יעל: אמרנו שברוחניות "אישה" זו מי שמוכנה לקבל מילוי, ו"גבר" זה מי שרוצה למלא את אותו רצון שרוצה לקבל. אז מה זה היצר המיני בכל המערכת הזאת, הדחף המיני, מה זה הדבר הזה ברמה רוחנית?

זה דחף שמגיע לנו מהמקור שלנו, מאותו כוח שיוצר אותנו, שזה הבורא, והוא רוצה שאנחנו נגיע אליו, כמו רצון לקבל ממנו כל טוב. שהוא במקרה הזה כגבר, ואנחנו כולנו, כל בני האדם שמחוברים יחד, כאישה. ומקבלים ממנו את האור העליון שממלא אותנו.

יעל: אז הדחף המיני ברמה הרוחנית הוא בעצם דחף למילוי בכל טוב, לאושר האולטימטיבי?

כן. ומתוך זה נובעות כל יתר הצורות המיניות שיש לנו בצורה הפסיכולוגית הגשמית, וגם בכל מיני רמות החיים, של דומם, צומח, חי ומדבר.

יעל: כשאנחנו מסתכלים על חיות, אנחנו רואים בעצם שהדחף המיני בא לידי ביטוי בעיקר בשביל רביה, זאת אומרת כשיש עונות של ייחום, אז כל המערכת עובדת בצורה יותר עוצמתית, וכשאין תקופה של ייחום, אז בעצם המערכת נרגעת. אבל אצלנו בני האדם, המערכת לא עובדת כך.

נכון.

יעל: אצלנו כבני האדם, הדבר הזה מתקיים כל הזמן. מה הסיבה? האם יש לזה עוד מטרה מעבר למטרה של רביה, או של לייצר חיים?

כמה שמן הטבע הוא יותר מפותח, הוא יותר מתרחק מכל צורות הטבע שקשורות לזמן, תנועה, מקום. הוא יותר מופשט. לכן, אם אנחנו מדברים על צמחים או חיות, אז אנחנו רואים בהם הכל בצורה מסודרת, שהטבע מפעיל אותם בצורה אינסטינקטיבית ואז הם נפעלים ומקיימים מה שצריכים לקיים. הם לא עושים חשבון. אלא האינסטינקטים, איך זכר מתקרב לנקבה, איך שהוא רוכש אותה וכן הלאה, זה הכל מתקיים לפי חוקים ברורים מאוד. למשל יש דגים שמגיעים לאותו מקום שבו הם בעצמם בקעו, ורק שם הם יכולים להשריץ את הצאצאים שלהם וכולי. כל זה מתקיים בצורה של זמן, תנועה ומקום, מוגדרים בטבע היטב. האדם נמצא ברמה שהוא כמעט ולא שייך לטבע. אמנם יש עונות יותר רגועות ופחות רגועות, כמו האביב למשל, שאז כביכול יש יותר התפרצות מינית מסוימת, אבל זה כמעט ולא קיים.

זאת אומרת זה לא כל כך משפיע עלינו. אנחנו נמצאים, מתעלים מעל לטבע של דומם, צומח, חי כי המין האנושי יש בו שניים. יש בו חלק שנקרא "חי" שזה לפי הגוף שלנו, וחלק שאנחנו חייבים לתקן, לעדכן, לחיות בצורת המדבר. מדבר זה בכלל לא שייך לטבע שלנו, של העולם הזה דומם, צומח חי, אלא זה הרוחניות שבנו. ובחלק הזה של הרוחני שבנו, אנחנו שם לגמרי לא תלויים בשום צורות של הטבע.

ולכן מזה באים כל מיני עיוותים בעניין המין. ואנחנו רואים איך שבאינטרנט, שם מגיעים לכל מיני צורות כאלו וכאלו, שמין החי, חיות, בהמות, לא היו מגיעים לזה בכלל אף פעם, כי אצלם זה חוק ואינסטינקט. ואצלנו מפני שאנחנו קיימים משתי הצורות, גם דרגת חי וגם דרגת המדבר, אז אנחנו על ידי זה נמצאים ביכולת להתבלבל בין כל האלו ולהתחיל להגיע לאיזה צורות מופרזות ומאוד מאוד משונות. גם בקיום המין וגם בקיום של כל מיני דברים.

ולכן, זו הבעיה של האנושות, שהיא לא מבינה ולא מבדילה בין הקיום הגשמי, עניין המין, לבין הקיום הרוחני בעניין המין. הקיום הרוחני של המין זה בדיוק חוכמת הקבלה.

יעל: שזה מה?

זה מלמד אותנו איך אנחנו יכולים להתקרב זה לזה בצורה כזאת שאנחנו ממלאים זה את זה. לכן בחכמת הקבלה דווקא הקשר בינינו נקרא "זיווג" וזיווג בין זכר לנקבה, אבל זה לא שייך למין, זה שייך למה שבין שני אנשים, שכל אחד רוצה למלא את השני, אז כל אחד שנותן לשני הזדמנות לתת לו, הוא נקרא "נקבה" לעומתו הוא גם נותן לשני ובזה הוא נקרא "זכר". זאת אומרת, יש כאן מיניות ולפי הפעולה שבאותו רגע ביניהם, היא מתקיימת.

יעל: זה לקבל או לתת.

לתת או לקבל. זה למשל כמו בעולם שלנו, אני מביא מתנה אז אני בזה כאילו הנותן, אני כגבר, ומי שמקבל ממני הוא האישה. אבל יכול להיות שיחד עם זה, מישהו מקבל ממני, הוא עושה לי בזה תענוג גדול, ואז הוא המשפיע, והוא הגבר.

יעל: מה זה משפיע?

משפיע תענוג. ואני שנותן לו מתנה, בעצם מקבל ממנו תענוג ואני בזה אישה, ולא נותן אלא מקבל. זאת אומרת יש כאן דברים שהם לגמרי לא שייכים לעניין המין הגשמי.

 יעל: אז איך כל זה קשור למין הגשמי, כל מה שאמרת עכשיו ברמה הרוחנית?

כי בזה אנחנו בעצם גם מקיימים את צורות הקשר שלנו, צורות המין שלנו בדרגת האדם. ובדרגת האדם זה למעלה מהגופים.

יעל: אז אם תיארת לפני כן את המין הרוחני כאיזה זיווג של שלמות שבין משהו שנותן לבין משהו שמקבל, אז איך זה אמור להיראות ברמה הגשמית המושלמת?

ברמה הגשמית המושלמת אנחנו כולנו גברים ונשים עושים הטבה זה לזה, וממלאים זה את זה בכל מיני הטבות, מה שכל אחד רוצה, ואנחנו בזה ממש מתקשרים זה לזה כמו תאים בגוף אחד, ואז אנחנו חיים בהרגשת מערכת מושלמת, אידיאלית, בהרמוניה, ואין לזה שום קשר לגופים שלנו. עד כדי כך שהגופים שלנו יכולים למות ואם מתים הקשר הרוחני שלנו הוא נשאר ואנחנו חיים בו, וזה נקרא "העולם הבא".

 יעל: אז אתה מדבר כאן על איזה תענוג.

מהשלמה הדדית זה מזה.

יעל: אבל אפילו שלא קשור לשום דבר גשמי.

לשום דבר גשמי לא שייך.

יעל: אלא שיש לו איזה קיום בפני עצמו שלא תלוי בכלום במקום הזה.

כן.

יעל: אני רוצה במעט זמן שנשאר לנו לשאול אותך שאלה לגבי הסתרה. יש לנו נטייה להסתיר את הדחף המיני שלנו. אם אתה מסתכל על חיות, אז הכל גלוי ופתוח ואין שום הסתרה. אצלנו בני האדם אנחנו כל הזמן מצניעים את הדבר הזה, מסתירים אותו.

יחסית.

 יעל: זה נשאר עדיין משהו שאני עושה אותו יחסית לא בצורה גלויה לחלוטין. למה זה ככה?

ההסתרה שאנחנו עושים, היא כדי להדגיש את המיניות.

יעל: תסביר לי.

מה יש לי להסביר לאישה? באישה זה מאוד מובן. עד כמה שהיא רוצה להראות את עצמה שיראו בה אישה, ושיש לה את כל הסימנים של אישה, שזה מושך גברים לפי האיפור, לפי כל מיני צורות, לפי הגזרה איך שהיא, תופרת בגדים, איך שהיא מתלבשת, איך שהיא עושה צבע נועלת נעליים עם עקבים, מה שהיא עושה לעצמה וכן הלאה.

יעל: אז אנחנו מסתירות או לא מסתירות?

לא מסתירות, בטח שלא. דווקא הפוך. אלא כל העניין הזה של ההבעה החיצונה שנשים עושות, זה אך ורק כדי להדגיש בה את המיניות שלהן. 

יעל: ועדיין נשאר המשחק הזה.

זה חלק מהמשחק. זה כאילו הסתרה, אבל כדי לגלות עוד יותר. זה המשחק. זה הפלירט.

 יעל: ומה המשחק של הגבר בעניין הזה?

הגבר הוא יותר פרימיטיבי. יש לו מספיק מהטבע. זה כמו שאנחנו רואים בטבע שהגברים הזכרים הם יפים והנקבות לא. שזה ה"כאילו", מכאן באה נטייה של אישה להיות נעימה, יפה, מושכת במין האנושי, לעומת הגבר. והיום אצל הגבר הכל הוא לא לפי הטבע.

יעל: אבל אתה אומר שלגבר יש תחושה פנימית שהוא יפה גם ככה, ואישה צריכה להתאמץ בשביל זה. להראות שהיא גם.

כן. זה נמשך מזה שהגבר נמשך לפי חיצוניות האישה, זה מושך אותו, ואישה היא בכל זאת בודקת את הפנימיות של הגבר. 

יעל: למה זה ככה?

זה כבר נושא בפני עצמו, אני לא אוכל להסביר בדקה שנשארה.

אורן: אז בוא נסכם את מה שלמדנו היום. מה התובנה הכי חשובה שחשוב להבין בקשר ליצר מיני ודחף מיני.

היצר והדחף, קיימים בתוכנו ממחשבת הבריאה "להטיב לנבראיו", כי הבורא רוצה שאנחנו נהיה מוכנים לקבל ממנו את כל ההטבה. ולהטבה הזאת והנכונות לקבל אותה ולהיות קשורים אליו, אנחנו צריכים להגיע בעצמנו. לבדוק שאין דבר יותר מושלם, אלא להיות המקבלים ממנו מה שהוא רוצה לתת. ודווקא מה שהוא רוצה לתת ובצורה ובכל התנאי שיש בזה.

לכן, השיטה הזאת שמביאה אותנו להיות המוכנים לקבל כל טוב מהבורא היא נקראת "חכמת הקבלה" כי באמת זו חכמה גדולה איך לקבל מהבורא כל טוב, חיים נצחיים, שלמים, ללא שום הגבלות. בזה אנחנו צריכים ללמוד מה לעשות, ואת זה חכמת הקבלה מלמדת. וכל מה שיש לנו בעולם שלנו, בכל מיני צורות החיים, זה רק כדי לדחוף אותנו לאותה העבודה המיוחדת מאוד, להיות המיועדים לקבל את המילוי המושלם, העליון.

אורן: וזה בעצם הזיווג המושלם.

כן. 

אורן: ומי הם שני הצדדים בזיווג?

האנושות והכוח העליון.

לחצו כאן להורדה