חיים חדשים - תוכנית 739 - האם יש בחירה או הכול בידי שמיים?

+תקציר השיחה
האם יש בחירה או שהכול בידי שמים | ||
האדם - מערכת ביולוגית חסרת בחירה, אשר בה יש נתונים מולדים, נתונים שהאדם סופג מהסביבה ובמהלך החיים
יש פעולה מסוימת בחיינו שנחשבת בחירה חופשית, ומי שמבצע אותה הופך לאדם חופשי
ע"י בחירה בסביבת התפתחות רוחנית, האדם מתחיל ללמוד מה טבעו ומה טבע העולם
|
||
+תמליל השיחה
אורן: שלום לך הרב דוקטור מיכאל לייטמן, ושלום לך יעל לשד הראל. הפעם אנחנו רוצים לשוחח על נושא מאוד עקרוני ומהותי בחיים שלנו. מדורי דורות, כול גדולי המוחות בהיסטוריה האנושית דנים בשאלה האם יש בחירה לאדם או שהכול בידי שמיים.
יעל: יש לנו שתי גישות שהן מאוד שונות זו מזו. הגישה הראשונה אומרת שלאדם יש אפשרות לקבל בחירות בחיים שלו ולנתב את החיים שלו למקום כזה או למקום אחר. זאת אומרת שיש לו השפעה, אולי לא השפעה אבסולוטית, אבל יש לו השפעה רבה על האופן שבו מתנהלים החיים שלו. ואילו הגישה הנגדית אומרת שהכול בידי שמיים, שיש איזה גורל ולאדם אין שום יכולת בחירה בשום דבר בחיים שלו, ובעצם הכולל מתנהל על פי איזו מפת דרכים ידועה מראש.
אנחנו רוצים להרחיב את הידע שלנו בנושא ולשמוע את דעתך, האם באמת יש לאדם יכולת השפעה על מה שקורה לו בחיים, או שהדברים הם אבסולוטיים והוא לא בוחר בכלום?
המקצוע הראשון שלי זה ביוקיברנטיקה, הוא עוסק במערכות גוף האדם. בגוף שלנו יש הרבה מאוד מערכות שמנהלות את הגוף, מקיימות אותו ומביאות אותו לתפקיד ולמטרה מסוימת. לפי המקצוע שלי, אין שום בחירה חופשית כי זו מערכת ביולוגית שכך מתקיימת. במערכת הזאת ישנם נתונים שאיתם אדם נולד, שהוא קיבל אותם בתורשה, וישנם נתונים שהוא מקבל אותם מהחינוך, מהאוויר, לא חשוב מאיפה, אבל הוא מקבל נתונים מבפנים ומבחוץ. זאת אומרת בינתיים אין כאן שום אפשרות לאדם לעשות משהו, אני מדבר על האדם מהרחוב, יש לו גורמים פנימיים שאיתם הוא נולד, שקיבל אותם מההורים שלו, מהחינוך שלו, וכך הוא מתפתח.
עכשיו השאלה, האם אדם בוחר בגורמים נוספים שעל ידם הוא יכול להשתנות או לא, ואם הוא בוחר, אז על סמך מה הוא בוחר. האם זה לא על סמך מה שהיה לו כבר קודם מבפנים, מתוך מה שקיבל מההורים, מבחוץ, מהחינוך, מהסביבה. כי אפילו אם יש עוד משהו, נניח שנופל לו מהשמיים, גם זה לא תלוי בו, כך נפל, והוא לוקח את זה בחשבון וממשיך הלאה. זאת אומרת אנחנו צריכים להבין שכאשר אנחנו חושבים שאדם מחליט בצורה חופשית מתוך הנתונים שנמצאים לפניו בצורה מקרית, גם כאן אין מקרה ואין חופש בכלום. זה פשוט חוסר ידיעת המערכת.
כול הטבע הוא מערכת אחת גדולה שנקראת הטבע או הא-לוהים. בתוך המערכת הזאת יש תת מערכות וכולן קשורות זו לזו וזו לזו. אין שום דבר מקרי, הכול מתקיים בצורה דטרמיניסטית, בצורה שקשורה היטב, קשוחה.
לכן כשאנחנו מדברים על האדם, אז האדם הוא יצור שכביכול מוזמן כך מהטבע הפנימי והטבע הסובב, ולכן אי אפשר להתייחס אליו כאל מי שמקבל החלטות חופשיות שתלויות בו, ממש לא. אם כך, איך אנחנו יכולים לייחס לאדם פעולות טובות או רעות? האמת שלא יכולים. אם אנחנו מתסכלים בצורה נכונה על מכונה כלשהי שחלק מסוים מתקלקל בה, אז אנחנו צריכים להבין או שחלק הזה התקלקל מאיזה קלקול, איזה דפקט פנימי שהיה בחומר שלו, או בגלל שדברים חיצוניים שהיו איתו במגע גרמו לו להתקלקל. זהו, מאיפה עוד יכול להיות. לכן אם היינו מבינים נכון את המערכת, מרגישים אותה, אז היינו רואים שבאמת אי אפשר להעניש את האדם. לכן גם מבחינת התורה אין עונש, אלא תיקון. אנחנו מכניסים את האדם למערכות בהן הוא משתנה, זה נעשה על ידי זה שאנחנו משנים לו את גורמי החוץ ובזה אנחנו עושים לו תיקון בכיוון החיים שלו.
לכן כשאנחנו אומרים הכול בידי שמיים, או לא הכול בידי שמיים, רק חלק וכן הלאה, אז שמיים הכוונה היא לאותו מרכיב הלא ידוע. כך אנחנו מתייחסים אליו. ואם הוא לא ידוע אז עלינו רק להשתדל איכשהו להיות איתו בקשר כדי לתקן את עצמנו.
יעל: מה זה לתקן את עצמנו אם אני לא מחליטה שום דבר. כמו שאמרת, שום דבר לא פגום וגם ושום דבר לא טוב, כי בעצם שום דבר הוא לא באחריותי, יש יצרן, הבעיה אצלו.
כן. אם כך השאלה בשביל מה אנחנו קיימים?
יעל: בשביל מה?
זו השאלה, אם באמת הכול לגמרי לא תלוי בשום דבר, ואני נמצא כאן כחלק שפועל במכונה הכללית, ואני לא מבצע שום דבר בעצמי אלא הכול מתבצע עליי, אז מה הטעם?
יעל: כן, מה בכלל המשמעות של החיים שלי?
אין שום משמעות. אין שום הגיון. אנחנו באמת עומדים כאן לפני שאלה בשביל מה כל זה ולמה. ואכן מכאן אנחנו מגיעים לשאלה האם ישנה בחירה חופשית, היינו פעולה חופשית בחיי האדם ואם הוא מבצע אותה אז הוא באמת נקרא אדם חופשי? כנראה שרק בשביל לבצע את הפעולה הזאת הוא נולד וחי מגלגול לגלגול, וכך מיליארדי אנשים.
לכן כדאי לנו לברר מהי אותה פעולה חופשית. אולי היא קטנטנה, אבל כל החיים שלי סובבים אותה. הכול כדי שאנחנו סוף סוף נבצע, נממש אותה, ואז מהות החיים ממש תצמח ותתפרץ מאותה פעולה שנקראת בחירה חופשית.
יעל: היא יכולה להיות אולי קטנטנה, אבל היא צריכה להיות מאוד מאוד מתגמלת, עם איזה אפקט מאוד משמעותי על החיים שלי, אחרת בשביל מה לי.
בטוח, ברור שזה כך, היא החשובה ביותר, הרי כול החיים הם רק בשביל זה. לכן אם אנחנו חושבים כך וחוקרים, אז אנחנו רואים שאנחנו באמת נמצאים במערכת מאוד מיוחדת. מצד אחד כולנו אגואיסטיים, צורת החיים שלנו היא מאוד אינדיבידואליסטית, ככל שאנחנו יותר ויותר מתקדמים, כך אנחנו יותר ויותר נפרדים זה מזה ומתרחקים זה מזה. אף אחד לא זקוק כאילו לזולת ולא רוצה להיות קשור לזולת, אבל מצד שני, יחד עם זה שאנחנו נעשים אגואיסטיים מדור לדור, נפרדים יותר ויותר, אינדיבידואליסטים, הטבע דווקא סוגר אותנו יחד. אנחנו מרגישים שנמצאים בכדור הארץ הקטן, בכפר קטן, בקשר גלובלי ואינטגרלי בינינו.
הפער בין זה לזה, בין זה שאני לא רוצה להיות שייך לאף אחד, שכולם יעזבו אותי, לבין זה שאני ממש חייב להיות בקשר עם אחרים, כי כך הטבע מחייב אותי, הפער הזה, הניגוד הזה בולט יותר ויותר משנה לשנה. הפער הזה בולט עכשיו יותר באירופה, מצד אחד הם רצו להיות קשורים זה לזה בשוק המשותף, אבל מצד שני על ידי זה הם רק גילו עד כמה הם לא מסוגלים להתחבר נכון ולהיות בהדדיות במשהו.
כשאנחנו מסתכלים על הטבע הכללי, חוץ מהאנושות, על הדומם, צומח וחי, אנחנו רואים שקיים חוק מיוחד בטבע, חוק אחד שמתייחס לכולנו כאל מערכת אחת סגורה, אינטגרלית, מערכת שקשורה בצורה אידיאלית זה לזה וזה לזה. כך הטבע מתייחס אלינו. ורק אנחנו, רק בני האדם מנוגדים לזה לפי הטבע שלנו. מכאן אנחנו יכולים להבין שזה מה שאנחנו, ודווקא בני האדם, לא הדומם, צומח וחי, אלא דווקא החלק המדבר שבנו, כי לפי הגוף שלנו גם אנחנו בדרגת חי, אבל זה שאנחנו מנוגדים לטבע הכללי, כי אנחנו מולו, אנחנו מול הטבע, דווקא זה נותן לנו אפשרות ללמוד מהצד את הטבע הכללי, להבין אותו, להשיג אותו, להשתוות עימו. לא להיות כלול בו כמו דומם, צומח וחי, אלא להיות עצמאי, להשיג את כול הטבע ולהגיע לדרגה הכללית של כול הטבע, אפילו למעלה מהיקום שלנו, למעלה מאותו מפץ גדול שממנו בא כול היקום שלנו.
יעל: לאיזו דרגה אנחנו רוצים להגיע?
היא נקרא דרגת "המדבר", דרגת האדם. אדם מהמילה דומה למערכת הכללית. כדי שאני אהיה בעל המערכת הכללית, שאני אבין את כול הטבע, אשיג את כול המערכת, ארגיש אותה ואתכלל בה. אנחנו צריכים להבין שבזה יש לנו את כול מהות החיים, מטרת החיים, הבחירה החופשית שלנו. בשביל זה כדאי לנו לחיות. אחרת אנחנו סך הכול כמו נמלים קטנות שרק מקיימות את הפקודות של הגוף שלנו ולא יותר מזה.
לכן אנחנו כבר צריכים למצוא את השיטה, איך אנחנו עומדים מול הטבע, לומדים אותו, פותחים אותו, חוקרים אותו. בזה אנחנו גם בונים את עצמנו,אנחנו נעשים דומים לאותו טבע כללי גלובלי שכולל בתוכו את כול היקום שלנו עם כל האנושות, את הכול יחד, ומי יודע מה עוד למעלה מזה. לזה אנחנו צריכים להימשך. כי רק בזה, רק בהשגת המערכת הכללית הזאת, רק אם אני אפתח אותה, אם אני אדע בשביל מה אני קיים, איך נבראתי, איך אני מתקיים, איך אני מתפתח ולאיזה צורה כללית של הטבע הכולל אני צריך להגיע, רק אז אני באמת ממש את עצמי.
יעל: אני מבינה שבמצב הזה כל סודות הטבע בעצם פרושים בפניך, נפתחים בפניך, זאת אומרת בפני האדם.
נכון.
יעל: איזה בחירה יש כאן לאדם?
להשיג את המצב הזה או לא.
יעל: זאת אומרת שכיום, במצב הנוכחי שלנו, אנחנו בעצם לא מחליטים כלום. אנחנו לא בוחרים שום דבר. אנחנו כמו איזה רכיב, מפעילים עלינו גם את התוכנה של הגנים וגם את התוכנה של החינוך, ובכלל את כול התוכנות מסביב, יוצא שבסופו של דבר אנחנו פועלים באופן אוטומטי לפי התוכנות שקיימות בתוכנו.
נכון.
יעל: אז באותו מצב עתידי שתיארת כרגע, שבו באמת כל סודות הטבע פרושים בפני האדם והוא כנראה יכול לקרוא את המפה של החיים באיזו מידה, איפה הבחירה שלו שם?
האם לקרוא את זה או לא, האם להיכנס לאינטראקציה עם זה או לא. להתחברות, לפחות להתקרבות, להבנה, להשגה, לבנות את עצמו כאדם שמסוגל לכלול בתוכו את כל המערכת הזאת גם ברגש וגם בשכל, בכל הפרטים, עד הפרטים הקטנטנים ביותר. ואז הוא ייקרא "אדם".
יעל: מה ההבדל, למה במצב החדש הזה שתיארת הוא לא מופעל?
כי במצב הזה הוא נמצא בנוי משני כוחות מנוגדים, שאין משהו שמקשר ביניהם. במצב הזה הוא נמצא כאגואיסט מצד הטבע של העולם הזה, וכאלטרואיסט מצד הטבע שנמצא לפניו מהעולם הכללי, מהמערכת הכללית.
יעל: אז מצד אחד הוא מרגיש מאוד אגואיסט, ומצד שני הוא מרגיש מאוד אלטרואיסט?
לא, הוא לא מרגיש, הוא עוד לא השיג את זה, אלא הוא צריך להשיג את זה, זאת ההזדמנות שנמצאת לפניו וההזדמנות הזאת תלויה בו. והיא לא נמצאת בו, אלא הוא צריך לממש אותה.
יעל: מה זה אומר לבחור במצב הזה, מה זה אומר לממש, איפה הבחירה שלו כאן, במה הוא בוחר?
הבחירה שלו בעצם היא שמביאים אותו לאיזו הזדמנות, נניח לשמוע את התכנית שלנו, ומרגע זה והלאה זה תלוי בו, האם הוא רוצה להיות בזה או לא.
יעל: אבל אני לא כל כך הבנתי איזו בחירה יש לו?
בזה שיפתח לפניו את השיטה הזאת על ידי הספרים, על ידי מדריכים, על ידי המימוש בקבוצה, בדרך, כי קבוצה זה כביכול אותו מקום שבו הוא מממש את הקשר שלו עם הטבע הכולל, וכך הוא יכול להתקדם ולהגיע למצב שבאמת הכול ייפתח לו.
יעל: אילו בחירות יש לו במצב הזה?
האם להתכלל או לא להתכלל בחברה שעל ידה הוא לומד איך להתכלל בכל המערכת הכללית של הטבע.
יעל: ושם בעצם הוא עובר את אותו שינוי שדיברת עליו בהתחלה, על הגורמים שיכולים לשנות אותו?
כן.
יעל: אני רוצה לחזור למצב הנוכחי כרגע. רוב האנשים חיים באיזו סיטואציה שהם עדיין לא חשופים למקום הזה, או שהם לא בחרו במקום של התפתחות. אבל עדיין במקום שאנחנו נמצאים, שרוב האנשים נמצאים כרגע, יש כן הרגשה שאנחנו בוחרים.
זה מפני שאנחנו לא רואים את המערכת שבה אנחנו נמצאים. זה כמו ילד קטן, כמו תינוק שמסתובב בחדר שלו, אמא יצאה לכמה רגעים למטבח והשאירה אותו בחדר שלו, ונראה לו שהוא חופשי, הוא לא מכיר בכך שהיא עוקבת אחריו ורואה ומרגישה את מה שהוא עושה. זאת ההסתרה. אנחנו לא מרגישים שאנחנו נמצאים במערכת שמנהלת אותנו בכל תא בגוף ובכל מחשבה ובכל רצון.
יעל: זה מצב אבסורדי, כי בעצם מצפים ממני שאני כן אגיע למצב הטוב.
מצפים ממך רק לאתר איפה נמצאת הבחירה החופשית ושתממשי אותה. מתוך המצב הנוכחי שלך, שבזה אין לך שום בחירה חופשית, אלא את חלקיק קטן מכל המערכת הכללית.
יעל: אבל כאילו שמים לפני איזה מכשול, כי מצפים ממני בעצם להיחשף לאותה בחירה ולהבין את המערכת. ואז לעשות בתוכה את השינוי למצב הטוב.
כן.
יעל: אבל יוצא ששמים לפניי איזה מכשול, כי לא מראים לי בכלל שאני לא בוחרת.
לאט לאט. עכשיו את שומעת על זה, ובזה כבר נפתחת לפניך הזדמנות להכיר את החיים שלך, את עצמך ואת המערכת שאת נמצאת בה.
יעל: כצופה בטלוויזיה ושומעת את התכנית הזאת, פתאום לשמוע שאין לי בחירה בחיים שלי זה מאוד מפתיע אותי, זה אפילו מזעזע אותי קלות.
בסדר, אני מבין שזה פגם בגאווה שלך, בזה שאת אדם והכול. אז את לא אדם ואין שום פגם, אלא תכירי את עצמך.
יעל: אז כן נפתחת לפניי האפשרות, לעשות איזו בחירה שהיא יותר מהותית ויותר משמעותית.
לא יותר, אלא היחידה.
יעל: זאת הבחירה היחידה המשמעותית והמהותית בחיים שלי. ומהשלב הזה, מה אני צריכה לעשות כדי באמת לבחור?
מכאן את צריכה להחליט, האם את רוצה לבחור בזה או לא. זאת אומרת, למצוא את המקום שבו בדיוק מממשים את הבחירה, באיזו צורה, מה את משיגה על ידי הבחירה וכן הלאה. זאת אומרת יש לפנייך עכשיו איזו תקופת לימוד. מה קורה לי, איפה אני נמצא בדיוק, באיזה עולם, מה זה העולם הזה, מי זה האני, מה הקשר שלי עם העולם, איך אני יכולה להשפיע, למה נולדתי עם תכונות כאלה, ובדיוק עם אילו תכונות בכלל, ומהו העולם שמשפיע עלי וכן הלאה.
זאת אומרת ללמוד את הטבע. זה עכשיו לפנייך, במקצת. זה לא מוחק את כל החיים הרגילים שלך.
יעל: אדם שנמצא בחיים הרגילים, בכל זאת יש לו איזו הרגשה שהוא משנה כל מיני דברים בחיים שלו. שהוא מתקדם, שהוא מתפתח, הוא עושה אפילו מאמצים מאוד גדולים כדי לשנות חלקים בחיים שלו. לעבוד על תכונות שהוא לא אוהב, לשנות.
ודאי, אי אפשר אחרת. אחרת הוא יתאבד אם הוא יראה את האמת. צריכים לתת לו כאלה מצבים. האם הפרה או הנמלה יודעות בשביל מה הן חיות? הן חיות. גם האדם חי כך.
יעל: ומהי המטרה של אותה ההסתרה, של אותו מקום שהוא בעצם מרגיש כאילו הוא כן בוחר?
שבאחד מהדורות שאפשר כבר לפתוח לו את הידיעה הזאת, מביאים אותו להכרת המצב של בחירה חופשית. שהוא לא חופשי אבל יש בכל זאת בחירה, יש מקום שבו מתממשת הבחירה החופשית, ולשם מביאים אותו, מגלים לו.
יעל: האם בחירה חופשית הופכת אותי לחופשי?
היא הופכת אותך לחופשיה בבחירה הזאת, כן.
יעל: זאת אומרת המקום הזה של בחירה חופשית יהפוך אותי לבן אדם חופשי?
כן.
יעל: מה זה אומר בן אדם חופשי?
חופשי מהטבע שלך. להתעלות למעלה מהטבע, שתהיי קשורה לטבע הכולל של כל היקום ולמעלה ממנו.
יעל: למה כדאי לי, מה רע בטבע שיש לי היום?
לפחות בצורה אגואיסטית אפשר להגיד, כדי לחוות מה זה להיות חופשי, ושלם, ונצחי. להרגיש חיים חוץ גופיים.
יעל: בכל המקומות שאתה מתאר עכשיו, אותו מקום של חופש אבסולוטי, של איזו נצחיות, מקום של הרגשה מאוד חופשית, מה עוצר אותי היום כבן אדם רגיל להגיע למקום הזה?
את צריכה לאתר איפה נמצא מקום הבחירה, איך לבנות את עצמך כאדם החופשי באמת. החופשי מהטבע שלך, להתעלות מעל הטבע שלך. כי אם נולדתי עם כל מיני תכונות והתחנכתי בכל מיני חברות, סביבות, אני צריך עכשיו להיפטר מזה, להיות חופשי. שאני לא אחליט ולא אחשוב על סמך מה שהיה לי קודם, אלא שאני אגיע למצב שאני לגמרי לגמרי חופשי. וחופשי זאת אומרת שאני אראה עכשיו את המציאות שהיא לא מחייבת אותי, אלא אני עכשיו ארגיש מתוך נקודת האפס שלי, איך אני יכול לבנות את עצמי בעצמי, כאילו אני מוליד את עצמי.
וזה נקרא שאני מתחיל לבנות את הנשמה שלי. ואין לי בזה אבא ואמא ומקרה שהם נפגשו ועשו אותי וכן הלאה. לא, אין דבר כזה, אלא אני בוחר ואני עושה את עצמי.
יעל: יש קושי מאוד גדול לאדם לקבל את זה שהוא לא בוחר, שאין לו בחירה.
אני מבין שזה מכשול פסיכולוגי, כי הוא לא רוצה להסכים עם זה קודם כל. הגאווה שלו, האגו שלו לא נותנים לו אפשרות להסכים. אבל שיבדוק את עצמו ויראה עד כמה שזה כך. כי זה מוחק לו את כל החיים, את כל המציאות. אבל זה באמת כך. בעולם שלנו אין אף אחד חופשי, כולנו כנמלים. ובאמת מה אנחנו רואים כאן על פני כדור הארץ? תסתכלי עליו מבחוץ ותראי מה זה, איזה כדור זה. ומי אנחנו? אנחנו יותר גרועים מנמלים ומכולם. אנחנו הכי שפלים מכל היצורים.
יעל: במקום של בחירה חופשית, האם בסופו של דבר החיים יהיו יותר טובים, יותר מאוזנים, כי אתה מדבר על זה שהיום בעצם קיים איזה חוסר איזון?
כן, אנחנו נהיה הרבה יותר מוצלחים, מאוזנים, יפים, טובים, בחיים בטוחים, גם הארציים, וחוץ מזה, תפתח לנו המערכת הכללית ואנחנו נדע את הכול. קודם כל אנחנו נדע שבמצבנו אנחנו בכלל שבויים, אנחנו לא מסוגלים להחליט, שום דבר ולבצע שום דבר, אלא הכול כבר נכתב מראש, מצד אחד. מצד שני, נפתח לנו עולם שלם של אפשרויות, שבו, בעולם ההוא, אנחנו באמת חופשיים לבחור כל מיני דברים, ובזה אנחנו רק עוזרים זה לזה להיות יותר ויותר חופשיים.
אנחנו עוד נצטרך לדבר על זה פעם. לא פשוט לקלוט ולהסכים עם זה.