חיים חדשים - תוכנית 743 - צמצום הילודה והתפתחות האדם

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: אנחנו רוצים היום לדבר על המצב הדמוגרפי בעולם. יש מגמה של שינויים שהולכת וצוברת תאוצה. העתיד לא נראה מזהיר. ננסה להבין מה קורה, למה ולאן הולכים.

יעל: אם בעבר דברנו על פיצוץ אוכלוסין בעולם, שכיום בעולם שלנו כמות האוכלוסייה הולכת וגדלה. אבל עדיין כרגע מדברים על בעיה אחרת שהיא הבעיה היותר מרכזית, שמדברת על זה שבאוכלוסייה הצעירה יש הרבה פחות ילודה. וגם האוכלוסייה הולכת ונעשית יותר ויותר מבוגרת. זאת אומרת, יש מחסור בעצם צעירים.  

מחסור אין. לא להגיד שיש מחסור.

יעל: אז לא נדבר על מחסור. נדבר בעצם על זה שביחס לאוכלוסייה כולה, האוכלוסייה בממוצע הולכת ונעשית יותר ויותר מבוגרת ביחס למה שהיה לפני כן.

והשאלה שאני רוצה להפנות אליך מנקודת המבט שלך כמקובל היא, האם באמת חשוב שהעולם יהיה צעיר? אנחנו חיים בתקופה שנותנים הרבה מאוד כוח לצעירים, "העולם שייך לצעירים". האם חשוב שהעולם יהיה צעיר?

לא. אני לא חושב שזה כך. אנחנו צריכים קודם כל להבין שכל התוצאות שיש לנו, כמו למה אנחנו לא רוצים להביא ילדים, למה אנחנו בכלל לא רוצים להתחתן ועוד ועוד תופעות כאלה שישנן בעולם, ולא חשוב איזה מין, עדה ואומה. כל הדברים האלה, הם תוצאה מהיחס שלנו למטרת ההתפתחות שלנו.

 כי אנחנו בעצם צריכים להגיע לאיזה מצב מסוים, כי בטבע הכול הולך לפי חשבון ולפי תכנית. אם אנחנו לא מבינים את החשבון ולא רואים את התכנית, אז זו בעיה שלנו. אבל זה לא שאנחנו יכולים לצאת מהטבע, אנחנו סך הכול נמצאים ב "הטבע", ולכן רצוי לנו קודם כל לדעת באיזה מקום אנחנו חיים, באיזה בית אנחנו חיים, איך אנחנו מתנהלים, מי מנהל אותנו וכן הלאה. ואחר כך להגיד זה טוב, זה רע, צריכים כך לא צריכים כך, אלא לא לעשות חשבון לפי השכל שלנו שעכשיו אומר לנו כך, ובעוד רגע יגיד אחרת.

יעל: מה הכוונה לפי תכנית.

כי אני לא יודע מה זה טוב ומה זה רע בדמוגרפיה שהיא עולה ויורדת, ובאיזה מקום, וכך וכך. אני לא יודע. צריכים קודם לדעת בשביל מה ולמה אנחנו קיימים בכלל, ואז נדבר על, האם אנחנו צריכים להיות עשרה מיליארד איש, או מספיק לנו שבע שמונה מיליארד, או אפילו זה מדי.

בוא נחליט קודם כל איפה זה נמצא. זאת אומרת, בואו נחקור האם אנחנו צריכים את זה או לא. אם אנחנו רואים את כל ההתפתחות שלנו באלפי אלפי שנים, אז אנחנו רואים שאנחנו נמצאים בתהליך שנקרא "אבולוציה". היתה אבולוציה בדומם, אחר כך בצומח, אחר כך בחי, ואחר כך בבני אדם, המדבר. וכל מין ומין בטבע עבר את החלק שלו שהתפתח, והוא לא החליט לפני שהוא מתפתח שהוא רוצה להיות במצב כזה. אלא מכבש ההתפתחות לוחץ עלינו כמו על כל הדומם, צומח, חי, מדבר, ומבצע פעולות.

יעל: מה זה מכבש ההתפתחות?

מכבש ההתפתחות. ניתן לפתוח בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק נניח, ולראות איך מספרים שם על החיות. כמו, איך הן חיות, מתרבות, אוכלות זו את זו וכן הלאה. מי מפעיל אותם האם הן בעצמן מחליטים משהו? לא, אלה האינסטינקטים שלהם. מה זה אינסטינקטים? התוכנה הפנימית שנמצאת בכל אחד, ובכולם יחד. והתוכנה הזאת הפנימית היא קיימת בכל הטבע שלעינינו מתראה כדומם, צומח, חי ומדבר. ארבעה סוגים.

אז אנחנו מתפתחים. אף אחד מאתנו, אם אנחנו מסתכלים אחורנית, אז "אין חכם כבעל ניסיון" כשאני מסתכל על הניסיון של כל אלפי השנים שאנושות התפתחה, אני לא רואה שבאותו רגע שהם התפתחו הם היו יכולים להחליט משהו, כמו "בוא אנחנו עכשיו בחמישים שנה קדימה נתפתח בצורה כזאת או בצורה כזאת, לא. אלא אף אחד לא ידע מראש.

יעל: התוכנה מפעילה אותנו.

כן. אפילו שבא איזה חכם ואומר "אני אהיה נניח עכשיו ראש הפרלמנט, או ראש הממשלה עם תכניות". אנחנו רואים את התכניות האלה אחר כך שאת כל זה מיד שוכחים, ובאים תנאים חדשים וכן הלאה. זאת אומרת האדם נמצא כאן כמתפתח על ידי הטבע, על ידי תוכנה שקיימת בתוך הטבע, שהתוכנה הזאת היא כוללת בתוכה גם את המין האנושי והחברה האנושית.

עכשיו השאלה, אם אנחנו לא רואים ולא יודעים את צורת ההתפתחות, ומטרת ההתפתחות, איך אנחנו יכולים להגיד שזה יותר טוב אם אנחנו נגדל לכמה מיליארד אנשים, או יותר טוב אם אנחנו נוריד את עצמנו מגובה של שמונה מיליארד לחמישה מיליארד. איך אנחנו יכולים כך להתייחס לזה? אנחנו רואים שזה קורה ללא שום התערבות שלנו.

אלא אני לא יכול לעצור את ההתפתחות הטכנולוגית, את המכונות בבית שעוזרות לכל אחד ואחד להחליף את הגבר או האישה. את הביטוח שיכול להחליף לי את המשפחה שפעם הייתי מטופל על ידה, משחליתי ועד המוות. ועוד. אני לא צריך פרה לידי כדי שאני אחלוב חלב, ואקבל כמה ביצים מהתרנגולת וכן הלאה.

 הכול היום עובר, ובכלל אומרים שתוך עשר השנים הקרובות זה יהיה בכלל בצורה כזאת, שלא רק שיספיק לכל אחד, אלא שיהיה בשפע ובכל מקום. וזה בהתערבות של מקסימום אחוז אחד מאוכלוסיית העולם, שהיא תהיה עסוקה בלהכיל את כל האנושות. אז בשביל מה אני צריך משפחה? בשביל מה אני צריך להיכנס להתחייבויות, לחובות? בשביל מה אני צריך ילדים, כדי למות על ידיים שלהם? זה לא קורה כך היום. וכן הלאה.  

זאת אומרת, אנחנו רואים שאין שום צורך במשפחה, והעולם כך רואה ומרגיש. וכל בני האדם נעשו יותר אגואיסטים, האגו מתפתח בנו יותר, ועושים חשבון נכון. "אני לא צריך משפחה, אני לא צריך ילדים, אני רוצה ליהנות עד סוף החיים". כשאני נמצא בחו"ל בכל מיני מקומות שאליהם אני נוסע, אני רואה שרוב האנשים שמטיילים הם אנשים שנמצאים קרוב לפנסיה, או אחרי שיצאו לפנסיה והם עושים חיים. אז בשביל מה אני צריך את הילדים, המשפחה, ההתחייבויות והכול?

בפרט כשיש בעיה כל כך עם העבודה, ובשנים הקרובות יהיה יותר גרוע, כי אנחנו נכנסים לעידן שאת הכול יעשו מכונות. כבר עכשיו אני קורא שתוך כמה שנים כל המוניות הן הופכות להיות אוטומטיות. אז נניח שיש בישראל מאה אלף איש שהם נהגי מוניות, יוצאים למה? הם כבר זהו, מובטלים.

יעל: כן, גם נותני שירות.

מדברים על מהפכה כזאת שאין מקום עבודה ליותר 10% אנשים מאוכלוסיית העולם. אז למה אנחנו דואגים להוסיף כל שנה 10%, במקום להוריד כל שנה לפחות 10% או 20%?

יעל: אז לא צריך בעצם.

לא צריך. למה יותר אנשים זה יותר טוב? במה זה יותר טוב?

יעל: זה מה שרציתי לשאול אותך.

אני לא יודע, זו איזו מגמה שאין לה שום הצדקה. אנחנו גם רואים שהיום המלחמות הן לא אותן מלחמות שהיו פעם. אם רציתי הרבה חיילים שיעמדו בכל גבולות המדינה, שכל אחד עם הרובה ואחריהם נשים וילדים שיכולים להחליף אותם ולהחזיק אותם. אין היום צורך בזה. היום אלו טילים ומטוסים, ולא רוצים לקבל לצבא את כל מי שמגיע לגיל הגיוס. לא רוצים. אין צורך.

נניח שיש היום אפילו במדינה הקטנה שלנו, אני כבר לא מדבר ברוסיה, באמריקה, באירופה, בשביל מה צריך להוסיף עוד נניח 10% לאוכלוסייה. במקום שמולידים שני ילדים למשפחה, שיהיו חמישה. מה נעשה עם זה? זה נטל, עד שהם גדלים העולם מתקדם. בעוד חמש עשרה שנה אנחנו לא נצטרך לא רק את אלו שנמצאים , לא כל שכן את אלו שיגדלו עד אז. בשביל מה?

זאת אומרת, הדאגה שלנו היא ממש דאגה לא מוצדקת, והולכת נגד התהליך ההתפתחותי.

אורן: בוא נתבונן רגע על איזו מדינה נניח באירופה, שהיא נמצאת בקצה של הדמוגרפיה השלילית.

אני לא רוצה לעשות חשבונות כאלה לפי השכל שלי. אני אומר, "מה שיש יש". למה אנחנו צריכים להתערב בזה, ובצורה מלאכותית, שזה גם לגמרי לא יעזור? אנחנו רואים שזה לא יעזור. מה תפעיל? תגיד להם שכדאי?

אורן: עושים היום. יש מדינות כמו בדנמרק למשל, שעושים היום קמפיין גדול שמעודד בני זוג לצאת לחופשה. שמטרת החופשה היא, שיהיה להם פנאי וראש טוב לעשות יחסי מין, כדי להביא ילדים לעולם. זאת אומרת, בגלל שהילודה היא כל כך נמוכה המדינה מעודדת, "תצאו לחופשה תקיימו יחסי מין, תעשו לנו טובה, תעשו ילדים".

יש היום כארבע עשרה מדינות שהן במצב קטסטרופלי, אם הם לא יצליחו להגיע לשינוי מגמה, אז תוך כמה עשרות שנים המדינות האלה אמורות להעלם פשוט ממפת האנושות.

כן, והיו כאלה הרבה בהיסטוריה, אז מה הבעיה?

אורן: זה מה שרציתי לשאול אותך, זה באמת הולך לקרות כל הזמן שייעלמו?

זה תהליך שהוא קורה.

אורן: דנמרק יכולה להיעלם פתאום. אין יותר דנים.

אז לא תהיה דנמרק. מה הבעיה?

אורן: לא, אני לא אומר שזו בעיה, זה פשוט הופך את הראש קצת.

זה שזה קורה מולך זה משהו אחר. אבל אני לא רואה בשום תהליך שקורה בטבע שיש לו איזה מצב טרגי. למה? למה אני צריך בכוח שלי לעשות כל מיני פעולות מלאכותיות, כדי לעצור את המגמה. אולי אני צריך לעשות משהו אחר. אולי אני צריך לחקור את הטבע מה הוא דורש מאתנו, מה אנחנו צריכים לעשות לפי התכנית של הטבע, ואז יכול להיות שאני אגלה שבאמת מספר האוכלוסין שיורד זה נכון, ואולי אם אני אעשה אילו שינויים בהתאם לתכנית הכללית של החברה האנושית, אז זה ייתקן. אבל אני לא רואה.

אני גם לא רואה מה טוב בעולם שלפני מאה, מאה חמישים שנה שהיינו נניח מיליארד אנשים והיום שבעה, שמונה מיליארד. מה טוב לעולם נעשה. למה טוב לאדם שהוא נולד? ידוע איך קבעו חכמים, מה יותר אוב לאדם, להיוולד או לא להיוולד? ומה הם חשבו ואמרו? טוב מי שלא נברא משנברא. אבל אם נברא, אם נולד, אז שיפשפש במעשיו, זאת אומרת, שיתפקד נכון. אבל אם לא יתפקד נכון חבל שנולד. מה יש לו מתוך החיים האלה? חי ועושה מלא פסולת מעצמו, ומת. מה יש סך הכול מחיים האלו? אני לא מבין את הגישה הצרה הזאת "ל"אוי, אבל הוא צריך לחיות". למה? "ברוך השם שנולד, ברוך השם שחי". למה, אני לא מבין?

 אנחנו צריכים להסתכל על הדברים האלה בצורה מגמתית, בצורה קצת יותר למעלה מעצמנו, למה זה טוב לחיות, ולמה זה לא טוב למות, ולמה זה לא טוב להיוולד? זאת השאלה. נניח, אני עכשיו יכול לעשות ילדים, ואני מחליט שלא.

אורן: זה נורמאלי? זו לא מוטציה?

מוטציה, אבל רואים שהמוטציה הזאת היא עוברת בכל העולם.

אורן: נכון. אז זה מה שאני שואל. המין האנושי הוא עובר עכשיו מין מוטציה?

לכן אני שואל, מה הרע שבזה? אז נגיד שאנחנו לא נמצאים במצב הרע. אנחנו סך הכול תוך מאה השנה האחרונות גדלנו נניח ממיליארד לשמונה מיליארד. למה עכשיו אנחנו לא יכולים לרדת משמונה מיליארד למיליארד בחזרה? זה ייקח לנו הרבה זמן.

אורן: בוא נתבונן רגע על בן אדם אחד, על גבר אחד, על אישה אחת, מה קורה להם? פעם היו להם דחפים אינסטינקטיביים כמו לכל בעלי החיים האחרים בטבע להתרבות. דחף אינסטינקטיבי. הטבע יותר חזק מאתנו, הכניס לנו כל מיני אינסטינקטים, תכנות הפעלה, גרמו לנו לעשות ילדים.

אני לא חושב שזה בדיוק כך. אני חושב שזה היה הכרחי כדי להתקיים. אני צריך הרבה ילדים במשפחה שיגדלו ויעזרו לי במשק הבית, כי יש לי פרות, וכבשים וחקלאות.

אורן: כמושבניק אני מבין את מה שאתה אומר

ואחר כך אני צריך את הילדים האלה שהם יעזרו לי, שהם ייקחו את העסק שלי, שאנחנו כבר מגיל ארבעים והלאה לא יכולים לעבוד וחיים אולי עד גיל שישים.

אורן: ברור. והיום העולם השתנה והתנאים השתנו. ומה קרה לך כתוצאה מזה? פתאום יש לי בן אדם שאומר, "לא בא לי לעשות ילדים".

אני בתוך האגו שלי. פעם רציתי הרבה ילדים, היום לא  משתלם.

אורן: כן, כמו שאומרים במדינות מסוימות, אחד פסיק אחד, או ילד אחד, או אפס.

כן.

אורן: אז אני רוצה להבין. האדם הזה, הייצור הזה, הוא עבר משהו במשך מאות שנים בכל ההיסטוריה שלו. מה קורה עכשיו? עכשיו יש לי ייצור שהוא לא רוצה, אין לו יותר דחף לעשות ילדים? אז מה יהיה אתו בעוד מאה שנה עם היצור הזה? אם היום הוא הגיע לילד אחד, עוד מאה שנה?

מדברים על האדם המלאכותי, שאנחנו נחיה עם מכונות במקום עם בן זוג נורמאלי של היום. האנושות היא כבר בכלל מסובבת על כל הראש. אבל מה שכן יהיה, אני אגיד לך מה יהיה. קודם כל לא קורה כלום, לא קורה שום דבר טראגי, ואפילו שנגיע בחזרה למיליארד אנשים על פני כדור הארץ. זה שום דבר. כבר היה דבר כזה, והיינו חיים. ומה יש?

אורן: הבנתי. במבט כולל ברור לגמרי.

זה מצד אחד. מצד שני, אנחנו מתפתחים פנימית. אם אתה שואל אותי לפי חכמת הקבלה אנחנו מגיעים לחשבון נפש שאנחנו מתחילים לשאול, אז בשביל מה בכלל לחיות? מה התועלת מהחיים? מה סוד החיים, טעם החיים, מטרת החיים? מי מנהל אותי? הטבע. מה התכנית שבטבע שמנהלת אותי? אני רוצה לדעת את התכנית הזאת. אולי אני יכול להיכנס בתוכה ולשנות משהו, אפילו עם השכל שלי המקולקל?

אנשים ילכו לקראת זה מתוך האגו שלהם, מתוך הסקרנות שיש בזה ויכולת באמת להגיע לכל מיני תוצאות. גם ההתפתחות המדעית תחייב אותי להיכנס לתוך עומקי הטבע.

אורן: לאן זה יוביל אותנו מבחינת הרצון לעשות ילדים, הוא יחזור? הוא יעלם בכלל, ירד לאפס, מה?

בעיני זה לא יחזור. בעיני אנחנו מתפתחים מדרגת החי לדרגת המדבר, והמדבר מתפתח בצורה הפנימית שלו להיכנס למחשב שבטבע, ולחיות בתוך מחשב. כמו שאתה קורא היום כל מיני סיפורים על העולם העתידי, אתה ראית? שמעת? קראת? אומרים שאנחנו נהיה בין המכונות ונהיה קשורים לכל מיני מכונות, והמוח שלנו יהפוך להיות למוח משותף וכן הלאה. המגמה הזאת היא תהיה כך, אבל לא בצורה כפי שהם כותבים. היא תהיה מתוך ההכרחיות שלנו, להגיע להיות כאיש אחד בלב אחד.

אורן: לא הבנתי. מה יהיה? מאד מסקרן.

אנחנו נגלה.

אורן: האדם העתידי הזה, אתה לא רואה שחוזר לו הדחף לעשות ילדים.

לא. זה טבעי לדרגת חי. לחיות.

אורן: אז לאדם העתידי לא יחזור הדחף לעשות ילדים. מה כן יהיה בו?

לא. אנחנו יצאנו מדרגת החי, ברגע שאנחנו קיבלנו מהטבע יכולת לשלוט על כמות הילדים במשפחה. אנחנו יצאנו מדרגת חי ברגע שאנחנו קיבלנו מהטבע לשלוט על כמות הילדים שבמשפחה. אנחנו קיבלנו מהטבע יכולת לא להתחתן.

שאלה: אוקיי. מה כן יהיה באדם העתידי?

באדם העתידי יהיה רצון להתרבות על ידי ההתחברות הפנימית, נפשית ושכלית עם כל יתר בני האדם.

אורן: תסביר את מה שאמרת.

זה קצת אחרת.

יעל: איזו מין התרבות זאת?

זה סגנון ההתפתחות החדש. סגנון חדש של ההתפתחות. שעל ידי זה שאנחנו מתחברים בינינו ברצונות, במחשבות, בתכונות, בכוונות, אנחנו מגיעים לחיבור שזה נקרא "אדם אחד". שהמחשבות שלנו יהיו משלימות זה את זה. הן לא יהיו כאחד, אבל משלימות זה את זה. שהרצונות שלנו יהיו גם משלימים זה את זה. ואז אנחנו נגיע למצב שאנחנו כולנו נרגיש את עצמנו קיימים באמת במטריצה אחת, במוח אחד, ובלב אחד. אנחנו כאילו נחזור לאדם אחד. לאדם, "אדם הראשון" זה נקרא המערכת הזאת. ובמערכת הזאת שכולנו קשורים יחד, אנחנו נתקיים, והקיום שלנו יהיה אחר לגמרי מהיום.

זאת אומרת, זה שיש את כל מיני האלו החכמים שמפתחים היום כל מיני תוספות לבני אדם, כמו בינה מלאכותית וכן הלאה. שאומרים שאנחנו נחיה עם בובות וכל מה שהם כותבים. יש על זה גם סרטים מאד מעניינים. אז אנחנו צריכים להבין שכל זה יקרה, אבל בצורה אחרת.  

שאנחנו נגלה שלא על ידי מכשירים אנחנו מתחברים בינינו למצב חדש. שאנחנו לא חיים בעולם שבו אנחנו כמו תוספת למחשבים ולבינה מלאכותית. אין כאן שום דבר מלאכותי, אלא ההיפך, אנחנו מתחברים לטבע בדרגה יותר גבוהה. לאותו מחשב, לאותו רצון, למוח ולב שקיימים בתוך הטבע ואנחנו נכללים שם, חוזרים לשם, ואז בזה אני מאבד את ההרגשה שלי של הקיום בעולם הזה ולא צריך באמת, לא ילדים, ולא מכונות, ולא מכוניות ולא כלום. אני עובר לעולם החדש, לעולם שקיים בכוח, במחשבה וברצון, ולא שהוא צריך אילו כלים גשמיים של דומם, צומח, חי. ואז אני אתחיל להרגיש שהעולם הזה הוא נעלם בכלל מההרגשה שלי, שאני לא חי בו.

זה כמו שאומרים לנו אפילו האנשים האלו שהם מפתחים מכונות כאלה. אבל הם הולכים בינתיים בצורה מלאכותית כאילו לעשות לנו את זה. אבל זה לא יהיה כך. זה שהם יעשו מחשבים שהם יותר ממוח האדם לפי היכולת שלהם לעשות חשבונות, זה לא יעזור, זה לא יחליף את הבינה, זו לא בינה מלאכותית שלהם. אצלם זה אותו מחשב רק שהוא יעשה אפילו אין סוף פעולות בשנייה, זה לא יעזור, כי אין לו אותה ההרגשה שיש לאדם. הוא לא מרגיש, הוא רק מחשב.  

ולכן הוא אף פעם לא יחליף את האדם, וזה לא יעזור לנו שהוא יבוא כתוספת לנו, אלא ההיפך. אנחנו נעביר את עצמנו דווקא כשאנחנו נתעסק בכל אלו ההתפתחויות המלאכותיות, אנחנו נגיע למצב שאנחנו נתחיל לגלות שאותן היכולות, ופי אין סוף יותר גדולות נמצאות כבר בנו, אם אנחנו מתחברים, מחברים את עצמנו למוח אחד ולרצון אחד. ועל ידי שילוב של מוח ורצון, אנחנו יכולים להגיע למצב כזה שאנחנו עולים לדרגה הבאה של הקיום שנקרא "האדם", זאת אומרת, הדומה לכל הטבע. וזה בעצם מושרש בתהליך שאנחנו הולכים בו, באבולוציה שלנו, שלפנינו נמצאת עכשיו מדרגת ההתפתחות הבאה שעליה אנחנו צריכים לעלות.

יעל: יש כאן בעצם איזו נקודת מפנה.

אנחנו היינו צריכים אנשים למשפחה, למדינה, ולצבא, ולעשות המון פועלים לעבוד בחקלאות בשדות, אין צורך לזה. ולכן, בואו נתפטר מכל ההסתכלות הזאת שהייתה קודם. אין היום צורך לזה. ולכן זה בצורה טבעית נעלם מאתנו.

יעל: ואותו אדם חדש שדיברת עליו, אמרת שהוא כבר לא צריך ילדים בעצם, הוא כבר לא צריך את כל הדברים הגשמיים האלה של רבייה. זה לא, זה יותר חייתי, זה פחות מעניין אותו.

נכון.

יעל: מה הוא צריך?

הוא לא צריך כלום. הוא צריך לברר מה הוא צריך. הוא רוצה להתפטר מכל הנטל שיש לו, מילדים, ממשפחה, מלהכין את האוכל, מלכבס בגדים, מכל מיני דברים, הוא רוצה להתפטר, הוא יתפטר. מה הלאה הוא יעשה? נרגילה? סמים? כדורים? משקפיים עם התמונות האלו שיסובבו לו את הראש? הוא יחבר את עצמו לאיזו מכונה, ואז היא תעשה עליו כל מיני דברים כאלה שהוא יחיה כך בנירוונה מלאכותית? מה הוא יעשה?

כאן אנחנו נמצאים לפני המהפכה הפנימית של האדם, שנקווה מאד שאנחנו נגרום לזה להתגלות ולהתממש כמה שיותר מהר, ובצורה כמה שיותר רכה ורחבה לכל האנושות.

אורן: זה מרתק הרב לייטמן, מה יהיה?

מה יהיה? אנחנו נממש את זה.

אורן: תודה רבה לך.

ולא לשים לב לדמוגרפיה. לזה אני גם לא יכול לעשות כלום. בצורה מלאכותית אתה יכול כאילו לעשות כל מיני דברים, זה סך הכול למישהו שמרוויח על זה. סך הכול אתה בזה לא תשנה, את התהליך הטבעי אתה לא תשנה.

לחצו כאן להורדה