חיים חדשים - תוכנית 747 - אהבה - אבן הבניין של המציאות

+תקציר השיחה
אהבה - אבן הבניין של המציאות | ||
גם אם איננו מזהים זאת, בכל דבר במציאות טמונה החלוקה לארבע בחינות
גילוי הבורא עונה לאדם על כל שאלותיו. גילוי השורש לכול, שהוא כוח הנתינה והאהבה |
||
+תמליל השיחה
אורן: אנחנו רוצים ללמוד הפעם מהרב לייטמן על יסודות החיים, על כל הכוחות הבסיסיים שפועלים בכל מערכות הטבע, בכול המציאות, בכול החיים שלנו.
כמו שאנחנו רואים הרבה דברים במציאות מחולקים לארבע, למה זה ומה אפשר ללמוד מזה משהו פרקטי שייקח את החיים שלנו למקום טוב יותר.
טל: כן, החיים קורים סביבנו ומתממשים בנו כל הזמן. תהליכי החיים עוברים לידינו ובטוח שיש להם איזה מנגנון. בתכנית הקודמת דיברנו על כך שהכול מתחיל משורש אחד שבו יש אינטראקציה בין שני כוחות בארבעה שלבים, ושהאינטראקציה הזאת קובעת את כול המציאות שאנחנו רואים ומרגישים בכול הרבדים.
אנחנו רוצים להבין קצת יותר איך אפשר לזהות את ארבעת השלבים האלה בחיים שלנו, גם בטבע סביבנו, גם בתוך עצמנו ואיך כול זה יכול לעזור לנו. כמו שאנחנו רואים יש בטבע שלנו חלוקה לדומם, צומח, חי, ומדבר, האם גם באדם יש חלוקה כזאת, ואיך אפשר להסביר את הדברים?
באדם יש ארבע סוגי אישיות, סנגוויני, מלנכולי, כולרי, פלגמטי, ועוד ועוד, תלוי על מה את רוצה לדבר. אבל בשביל זה אנחנו צריכים לקחת איזה הבחן בתוך האדם, וקודם לראות שיש ארבעה סוגים כאלה, אחרת אנחנו פשוט לא יודעים ולא מבינים שיש ארבע תופעות של אופי האדם נניח, ואז לראות לאיזה סוג מתוך הארבע שייך האופי הזה.
טל: אפילו כשאנחנו מסתכלים על התפתחות העובר ברחם או על התפתחות כול החיים כולם, אנחנו רואים התפתחות בארבעה שלבים.
ודאי.
טל: מה בדיוק קורה כאן, למה החיים עוברים בארבעה שלבים, שלב אחרי שלב?
הכול נובע מאותו שורש ואחר כך זה מתפשט כמו תגובת שרשרת לכול חלקי הבריאה, לכן כל חלק וחלק בבריאה וגם הקשר ביניהם, הכול כלול מארבע.
טל: אני מנסה להבין איך לקחת את ההבנה שדיברת עליה בתכנית הקודמת, כלומר שיש משהו ברמה של הכוחות ולהבין איך זה מיושם בחיים שלי, בעולם שלי, בנפש שלי, בתוך העולם הפנימי שלי. איפה אני יכולה להתחיל לזהות את זה בחיים כדי שאני אוכל להשתמש בידע הזה.
רק כשאנחנו ממשיכים ללמוד את ארבע הבחינות הללו, את ארבע החלוקות, ולומדים את החלוקה האחרונה שזה בעצם הנברא, אנחנו לומדים שאחרי שהנברא הזה מרגיש עד כמה הוא רוצה ליהנות מזה שהבורא ממלא אותו, עד כדי כך שממש נחנק ומאז לא חושב על כלום מלבד איך ליהנות, רק אז הוא רואה שבסופו של דבר הוא הפוך מהבורא. ההפכיות הזאת בונה בו ממש דרמה, טרגדיה פנימית. קיים בו פיצול גדול. כי מצד אחד הוא נהנה, ומצד שני התענוג הזה שנוא עליו כי הוא מרגיש שהוא הפוך מהאוהב אותו, מהבורא שממלא אותו ונותן לו כול טוב, את כול התענוגים, ואילו הוא לא חושב עליו בחזרה, אלא רק איך הוא נהנה.
זאת אומרת הוא מגלה שהבורא מחבק אותו ונותן לו את הכול, חושב עליו מכול וכול, במאה אחוז. לכן כשהוא מרגיש שהבורא עוטף אותו ואוהב אותו והכול, ואילו הוא נהנה ולגמרי לא צריך את הבורא עצמו, אלא רק לקבל ממנו, אז הפער הזה, הניגוד הזה בין מה שיש, בין היחס שהוא מרגיש מהבורא אליו ובין היחס שלו אל הבורא, הניגוד הזה מביא אותו למצב שהוא לא מסוגל להיות יותר כמקבל ולכן הוא עושה צמצום. הוא קורע את הקשר שלו עם הבורא. הוא כאילו דוחף את הבורא בחזרה, ונשאר לבד. ואז הוא אומר, מעכשיו והלאה אני מוכן לקבל ממך רק בתנאי שאני אוכל גם להחזיר לך. כי ההרגשה הזאת שהרגשתי עכשיו, שנקראת בושה, היא כל כך גדולה ונוראית שאני לא יכול לסבול אותה.
מכאן אנחנו רואים התפתחות של עולם שלם. הנברא מתחיל לקבל מהבורא חלקים של תענוגים שהבורא רוצה לתת לו, אבל חלקים קטנים, וגם זה רק בתנאי שגם הוא יוכל להתייחס בחזרה לבורא בצורה מיוחדת כדי שתהיה ביניהם השתוות. זאת אומרת אני אוהב אותך כמו שאתה אוהב אותי, ואני מרשה לך לאהוב אותי רק בתנאי שאני מסוגל באותה מידה לאהוב אותך.
טל: איפה כל התהליך הזה קורה?
זה עדיין לפני הבריאה, לפני העולם הזה.
טל: יש כאן סיפור של מערכת יחסים שלמה.
כן, את מסוגלת לתאר את זה?
טל: קצת קשה לי להבין איך זה קורה בכוח מופשט.
לא, בלי כוח מופשט. נניח בין בני אדם. כשהאחד מרגיש שהשני כל כך אוהב אותו ומסור לו במאה אחוז, והוא עצמו אפילו לא מסוגל להחזיר לו במאומה, אז הוא קורע את היחסים האלה. הוא מעמיד את עצמו ואומר, אני מקבל את האהבה שלך, אני מבין שאתה אוהב אותי במאה אחוז, אבל אני מרשה לך להראות את האהבה שלך רק בתנאי שאני אהיה מסוגל להראות לך בחזרה את האהבה שלי.
טל: איך זה קשור, מה הקשר בין מערכת יחסים כל כך מיוחדת ועדינה ובין שני כוחות?
זה הקשר בין שני חלקי הבריאה ההפוכים זה מזה. אם הבורא כולו משפיע והנברא כולו מקבל, אז איך הם יכולים להגיע לקשר ביניהם? לכן הנברא מוכן לקבל מהבורא את האהבה, אבל בתנאי שהוא יכול להחזיר לו אותה אהבה, כי אז יש ביניהם ממש התחברות שנקראת דביקות. התנאי לדביקות הוא כזה שהנברא לא ירצה להתקשר לבורא אלא בתנאי שהוא יוכל לתת לבורא בחזרה אותו יחס שהבורא רוצה לתת לו.
טל: אני מנסה להבין איך זה קשור להתפתחות של כול המציאות שאני רואה היום.
למה מכול מה שקרה ומכול מה שנמצא למעלה מהעולם הזה, את קופצת ישירות למזבלה, לבית הקברות שלנו. סליחה שאני אומר כך, אבל כך זה באמת.
בינתיים את לא יכולה לקשור את הדברים האלה. זה כמו ילד קטן שלימדו אותו אחד פלוס אחד והוא אומר למורה, "אבל שמעתי מאבא שיש אינטגרליים". האם המורה יכולה להסביר לו את דברים האלה בכיתה א'. אלה הדברים בסיסיים שאנחנו לומדים כיסודות הבריאה. בינתיים אנחנו לומדים שהם נמצאים, אבל כדי להבין אותם קצת, אנחנו איכשהו נותנים דוגמאות מהעולם הזה.
אנחנו למדנו עכשיו דבר גדול. אבל אם שאלת כבר על העולם שלנו, אז בואי נגיע לזה. היחס בין כול נברא, וזה יכול להיות אדם גדול, אדם קטן, כי אנחנו מדברים על מישהו שמרגיש, על היחס של האדם, אז היחס בין אדם לבורא יכול להיות בשני תנאים. אם לאדם תהיה יכולת לא לקבל כלום מהבורא, אלא להתאזר, להכין את עצמו בכוח אהבה לבורא, אז במידה הזאת הוא פותח לבורא את היכולת להתגלות ולהראות את עצמו. כי בצורה כזאת היחס ביניהם יהיה שווה ויגיע לחיבוק.
זה בעצם החוק לגילוי הבורא. פשוט. אם כול אדם מהעולם הזה רוצה לגלות את הבורא, הוא צריך לסדר את הרצון לקבל שלו, כי הוא כולו אגואיסט, ואז להכין את עצמו לאהבה לבורא. לכן כתוב "שמע ישראל, ואהבת את ה' א-לוהיך", זה התנאי לגילוי הבורא לאדם.
אורן: מה לגבי היחס בין אדם לאדם?
אנחנו מגיעים עכשיו לנחיצות של העולם הזה, בשביל מה הוא קיים. כי דיברנו על כוחות, על רצונות שמשוטטים באוויר.
אורן: רומן בשמים בין כוח הנותן לכוח המקבל.
תגיד רוחות.
אורן: רוחות?
כן. רוחות, כי כוח ללא התלבשות בגשמיות, זה רוח.
אורן: הבנתי, בוא נדבר עכשיו בין אדם לאדם?
כן, מה קורה אצלנו, לא רוחות, אלא גופים.
אורן: באינטראקציות שיש לי בחיים אני לא מזהה את כול ארבעת השלבים. אנחנו מכירים רק את השלב ראשון, כשכולם רוצים לקחת. אנחנו עדיין לא מכירים את השלבים הבאים, כשמישהו רוצה לאהוב אותנו ולתת.
שאלה נכונה, אבל אנחנו מתפתחים מלמטה למעלה, כלומר משלב ארבע לשלב ראשון, ולא מלמעלה למטה, מהשלב הראשון עד השלב הרביעי.
המטרה היא שכול אדם ואדם בעולמנו יגיע לגילוי הבורא. כמו שאנחנו לומדים מבעל הסולם, חכמת הקבלה היא שיטת גילוי הבורא לאדם בעולם הזה. פשוט.
אם כך איך אדם יכול לגלות את הבורא בעולם הזה, זאת אומרת בזמן שהוא חי, כמו שעכשיו אני חי? זה פשוט, אני צריך לגלות לבורא אהבה. ואז באותה מידה שאני מגלה אליו אהבה, הוא מתגלה בי, ואז אנחנו מתחבקים, זאת אומרת ממלאים זה את זה ביחסים זה לזה. זה נקרא גילוי הבורא לנברא. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. בזה עוסקת חכמת הקבלה, איך להביא את האדם לאהבת הבורא.
כמו שאתה שאני מכיר אותך אתה כנראה כל יום אומר, עם התפילין, עם הטלית, "שמע ישראל". מה זה "ואהבת את ה' א-לוהיך בכל לבבך", וכן הלאה? "ואהבת", לזה בעצם חכמת הקבלה מביאה את האדם, כדי שהוא יגיע למימוש בפועל של המצווה הגדולה מכול המצוות. מצוות האהבה היא הגדולה ביותר וכל יתר המצוות תומכות בה. בתרי"ג המצוות היא המצווה האחרונה, וכול התיקונים שלנו הם כדי לגלות אותה כי אי אפשר לחייב לאהבה. יש בזה גם הרבה הסברים ופלפולים.
טל: לפי מה שהבנתי התהליך הזה כבר טמון בנו, ביסודות שלנו.
נכון, אנחנו רק צריכים לסדר כך שיהיה לנו איזה קשר לזה, חלק בזה, לכן כתוב "ואהבת". איך אנחנו עושים זאת, נניח שאני רוח ואני צריך לגבש עכשיו את האהבה שלי לבורא, כי אז אני אוכל לפתוח את עצמי בכזאת בצורה שהוא יתגלה בי ואנחנו נפגש בי. כי אני כמו כלי, כמו ספל, וכשהוא ימלא אותי אנחנו נהייה יחד בדבקות. איך אני יכול לעשות זאת? לשם כך נברא העולם הזה. מה קורה לנו בעולם המיוחד הזה? בעולם הזה אנחנו יכולים לשחק בשנאה, באהבה, בכל מיני צורות של יחסים בין בני אדם, ומתוך היחסים בינינו ללמוד איך אנחנו צריכים להתייחס לבורא.
אורן: לא נעים להגיד, אבל לָמה אכפת לי מהבורא?
התהליך הוא בכלל בכיוון הפוך, מלמעלה למטה. בגלל שלנברא ישנה מטרה להגיע לאהבת הבורא ולקבל את כול האור העליון שרוצה למלא את הנברא במלואו, כי זה נקרא אהבת הבורא אליי, יש לי בעיה להגיע לזה. אבל כדי שאני אוכל להגיע לזה, אז במקום רוח אני מגלה פתאום שאני בעולם הזה. אבל מה קורה לי כאן, יש הרבה בני אדם ואני שונא אותם, אותו אולי קצת, את האחר קצת יותר , ואותה אולי אני אוהב, אני אתחתן איתה, ואז יהיו לי איתה ילדים וכן הלאה. זאת אומרת אדם נכנס לקשרים פחות נעימים, יותר נעימים, אהבה, שנאה, קנאה, תאווה, כבוד, יחד עם כול הטיפול בגשמיות שלו. הייתי אומר בבהמיות שלו, כי לפי הגוף אנחנו בהמות.
אם הייתי לפי הרוח, הייתי נקרא אדם. מי שרוצה להידמות לבורא נקרא אדם, דומה לבורא. אבל לפי הגופים שלנו אנחנו חיות. הרי מה אני חושב בתוך הגוף שלי? איך למלא אותו באוכל, אחר כך במין, במשפחה, כמו החיות. אחר כך יש לי התעסקויות נוספות, כסף, כבוד, ידיעות, מדע, מושכלות. זה הכול.
לכן מתוך זה שאני נמצא ברצונות הללו, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, ובאינטראקציה, בהתחברות הדדית עם כל העולם, במיוחד היום, כי בעולם הגלובלי אני ממש עם כל העולם, ולכן מתוך היחס לבני אדם אני מכין את עצמי ליחס לבורא. זה נקרא "מאהבת הבריות לאהבת ה'". כי יש לי כאן יכולת ללמוד. פעם אני נותן לך מכות ופעם אתה נותן לי מכות, פעם אני גונב ממך ופעם אתה גונב ממני, ופעם אנחנו עושים אולי טובות אחד לשני מתוך האגו שלנו, כי כולנו אגואיסטים. בצורה כזאת אנחנו לומדים ולומדים, משך מאות אלפי שנים, מה זה טוב ומה זה רע בטבע שלנו. בלי שום קשר לבורא. הבורא לא נמצא.
זאת אומרת אנחנו קודם כול צריכים להגיע למצב של "ואהבת לרעך כמוך", ורק מאהבת הבריות נגיע אחר כך לאהבת ה', אבל בינתיים עלינו להגיע לאהבת הבריות.
יוצא שאנחנו נמצאים כאן בהתעסקות הזאת. וזה שאתה אומר בחיים שלי אני כך וכך, אז אני אגיד לך, אתה בחיים שלך רק מברר מה היחס בינך לאגו שלך, כל הזמן. אבל לאט לאט משך אלפי שנות ההתפתחות, מגלגול לגלגול, כל האנושות, בהתרבות, בהתקשרות, ובמה שקורה לה בין כול החלקים שבה, היא מבררת את עניין ההתקשרות בין בני אדם וההשפעה ההדדית בין בני אדם. ומתוך זה, במיוחד בזמננו, מתחילים להתקשר יחד לגוף אחד.
אנחנו מתחילים להתקשר סביב כדור הארץ על ידי תאוות גשמיות, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. כולנו תלויים זה בזה, שקועים זה בזה וכן הלאה.
אבל יחד עם זה שהאגו שלנו מתפתח, אנחנו מתחילים לשאול בשביל מה, למה, מה הסבל הזה, הרי הוא ללא שום מטרה, אני לא מרגיש שאני ממלא את עצמי. הרצון לקבל שלי בינתיים גדל יותר. פעם הוא גדל רק לאוכל ולהתרבות, כמו בהמות, לצאצאים, משפחה, אבל אחר כך אני רוצה כבר כבוד, שליטה, עושר, ידע, ואחר כך אני מגיע למצב שאני רוצה יותר מזה, אני רוצה לדעת בשביל מה כל זה. בשביל מה לי אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, זאת אומרת בשביל לי מה החיים האלה. וכשאני מתחיל לשאול את השאלות האלה, אני מתחיל לעשות רביזיה כללית, בירור על הכול, מה יש לי מהחיים, ואז אני מבין שבתוך החיים אין מטרה. זה מצד אחד. מדובר על אנשים שמסתכלים קצת יותר למעלה, מה יוצא מכול החיים האלה, כי בשביל זה לא כדאי לחיות. ומצד שני ישנם כאלה שאומרים, אני סובל מהחיים האלה וכלום לא חשוב לי, אלא רק איך אני יכול להיפטר מהסבל. אבל גם אלה וגם אלה שואלים על מהות החיים, רק ברמה אחרת, וכך כל אחד ואחד.
יוצא שמתוך זה מתחילה להגיע לנו ידיעה שהחיים שלנו, של כולנו, מכוונים למטרה עליונה, לגלות את הכוח שמנהל אותנו. כי אנחנו מרגישים שאנחנו לא מנהלים את עצמנו, שאנחנו לעולם לא יכולים למלא את הרצון שלנו באוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, ובסופו של דבר מתים וחבל שאנחנו חיים וכן הלאה. הידיעה הזאת מגיעה לנו ידיעה מחכמת הקבלה שהתגלתה למין האדם כבר לפני ששת אלפים שנה, והיא מתגלה דווקא בזמננו. היא הייתה פחות או יותר נסתרת, ועכשיו היא מתגלה ואנחנו צריכים לממש אותה. כי חוכמת הקבלה היא, כמו שכתוב בה, "גילוי הבורא לנברא בעולם הזה".
לכן אחרי שניסית לעשות כל מיני שמיניות בעולם הזה ולנצל את כולו, את כול העולם ואת כל אחד ואחד, אתה מתחיל ללמוד איך אתה באמת יכול לנצל את העולם אבל לצורך גבוה, לגילוי הבורא. ואז אתה מבין שכדי להגיע לגילוי הבורא אתה צריך להגיע קודם כול לאהבת הבריות. זאת אומרת קודם אני אלמד עליהם מה זה נקרא אהבה, כי האהבה ללא תנאי היא באמת מחוצה לי. כשאני אוהב זה חד סטרי, זה רק ממני החוצה, זה מה שאולי בנות צעירות חולמות, "שיאהב אותי ככה". יש בנו את זה, השורש של האהבה יורד מהשורש הגבוה, לכן יש לנו איזו נקודת אחיזה בזה שבאהבה הוא שייך לי ולא שייך לעצמו. ממש רק לי, גם אחר כך יש לי מזה עובר בתוך הרחם, זאת אומרת לי, הוא שלי. כך אנחנו מתחילים להתפתח.
לכן כול ההתפתחות שלנו בעולם הזה, משך אלפי דורות, זה רק כדי לצבור את הסבל ולהגיד לא לשם זה האדם קיים אלא לצורך גבוה. זאת אומרת עלינו לגלות כאן בעולם הזה את הבורא. איך? להכין כלי לגילוי שלו בקשר בינינו, כי אם אנחנו נגיע לאהבה בינינו, לחיבור בינינו, אז גם הבורא, בהתאם למידת האהבה בינינו, ישרה בתוכנו.
אורן: למה זה כדאי?
כי זה עונה לך על כול השאלות. בשביל מה אתה חי, למה אתה מתפתח, למה אתה מתגלגל. אתה בזה מונע את הסבל ממך, אתה משיג מציאות שהיא מעל העולם שלנו, אתה משיג את העולם הנצחי שהוא מעל החיים והמוות הגופניים שלך, ואת הכול אתה מגלה על ידי זה שאתה משיג את הבורא. כלומר התשובה לכול השאלות שיכולות להיות, זה קיום ברמה הכי גבוהה של המציאות.
אורן: הסיפור הזה קשור לארבעת השלבים היסודיים שנמצאים ביסוד החיים.
מצוין, מפני שגם התיקון שלנו הוא בארבע שלבים.
טל: הבנתי שארבעת השלבים הם בעצם סיפור אהבה כזה, או סיפור של יחסים, זה נמצא בכול מקום בטבע, זה היסוד של החיים.
כן, כי דרך ארבעת שלבים האלה אנחנו מתקשרים לשורש. השורש זה שורש האהבה, כי הבורא זה כוח האהבה. אנחנו צריכים רק לממש, נשאר לנו רק לממש את זה.
אורן: עוד מילה, לא נעים, אבל אני אשאל, בדקות האחרונות דיברת הרבה על גילוי הבורא עם תשוקה מאוד דתית ועוצמתית, מה כל הספור הזה?
זה גילוי כוח האהבה באדם לכל הבריות, ודרך זה הוא מגיע לשלב נוסף, לכוח האהבה שנמצא למעלה מהבריאה, שזה הבורא. אבל רק דרך אהבה לכול הבריאה.