חיים חדשים - תוכנית 769 - העובר, התינוק והנשמה

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים ללמוד מהרב לייטמן על נושא הלמידה והלימודים בחיים. אנחנו כל הזמן לומדים משהו, בין אם אנחנו שמים לב ובין אם לא. נרצה היום לנתח את המושג הזה ולהבין את השלבים שלו על מנת לצמוח למקום חדש, תהיו איתנו. יעל, בבקשה, בואי תפתחי.

יעל: כמו שאורן אמר, אנחנו כל החיים לומדים, מתחילים בתור תינוק קטן שיוצא לאוויר העולם ואני לא יודעת מה הוא יודע בכלל, תיכף נשמע ממך, ולאט לאט מתפתחים להיות בן אדם שהולך ומתבגר, עובר גם במסגרות לימודיות שונות. אנחנו נרצה להבין את שלבי ההתפתחות באמת של אותו אדם, תינוק שיוצא מרחם אימו ועד לבן אדם בוגר, מה הוא צריך ללמוד בחיים שלו, מה השלבים המהותיים של למידה בחיים שלו? ואני רוצה לפתוח בשאלה איזה תקופות חיים משמעותיות בתהליך הלמידה של בן אדם?

קודם כל התקופה החשובה מתחילה מזה שאנחנו צריכים לחנך את ההורים מגיל אפס ועד שהם מתחילים לעשות ילדים. ובמיוחד כשאישה נכנסת להריון מאוד חשוב מה היא שומעת, מה היא לומדת, מה היא מרגישה, מה עובר עליה, כי את זה מיד מקבל העובר יחד עם המזון. גם מזון רוחני, גם מזון גשמי, הכל מקבל. אנחנו לא כל כך מכירים את הדברים האלה בינתיים, אנחנו לא עד כדי כך מתמצאים בהתפתחות הזאת, גם הרחמית וגם בכלל, עוד לא הגענו לזה. הפסיכולוגיה רק התחילה להתפתח ונכנסה למשבר ואנחנו לא רואים במקומה מה יכול לבוא חוץ מחכמת הקבלה, בינתיים העולם לא כל כך רוצה לעסוק בה, אבל היא נותנת לנו תשובה על כל שלבי ההתפתחות האלו.

אורן: כשתינוק נולד יש בו כבר איזה מטען ידע התחלתי?

כן, אפילו בתוך הרחם, הוא מתפתח. מה זה נקרא מתפתח? זו לא רק חתיכת בשר שגדלים בה ידיים, רגליים וכל חלקי הגוף הפנימיים, החיצוניים, לא, זה יצור שמכין את עצמו, דרך הטבע דרך אימו הוא מכין את עצמו בצורה שכלית, נפשית, פנימית, בכל הדברים. אומרים בעצם שאין באדם יותר ממה שהוא מקבל דרך טיפת הזרע, דרך גוף האימא ואחר כך בהתפתחות שרק מוסיף. לא להתייחס אליו באופן שעכשיו הוא נולד ואנחנו יכולים לפתח אותו כמו שאנחנו רוצים, לא ייצא לך כמו שאתה רוצה. אתה רואה את הילדים עד כמה הם שונים, למרות שהם מקבלים אותו חינוך, אותה סביבה בעצם, לא חשוב.

יעל: מה יודע אותו תינוק שיוצא לאוויר העולם?

הוא מרגיש. הוא כל הזמן נמצא בקליטה חושית של הסביבה. הוא מרגיש את האימא שהוא נמצא בתוכה ברחם. אחר כך כשהוא יוצא, כשהוא חי, מזה שהוא נולד, הוא זוכר את הכל, הוא לא יודע לספר, אנחנו לא יודעים להוציא את זה מהזיכרון, אבל יש לנו את זה, לא נעלם שום דבר.

אורן: מה הוא לומד?

הוא לומד את הסביבה, מה קורה לו, מה עושים עימו, הוא הכל יודע. ואפילו שהוא נותן איזו תגובה כצורח הקטן הזה שעכשיו ממש עבר את תהליך הלידה, הוא גם צורח ויודע שהוא צורח.

יעל: אז יש מודעות מלאה, אתה אומר.

כן.

יעל: הוא נולד עם פוטנציאל, או עם איזה ידע שקיים בתוכו?

הוא נולד עם ידע גדול מאוד, מאגר מידע מאוד טוב, אבל הוא נסגר, מאגר המידע הזה נסגר, מפני שהעולם החיצון מתחיל ללחוץ עליו, להביא לו כל מיני התרשמויות ומדכא את אותה הרגשה פנימית שאיתה הוא נולד.

יעל: מתי זה קורה?

לאט לאט עד גיל שנתיים.

יעל: אז תינוק הוא עדיין כולו פתוח?

הוא פתוח ממש יותר מאדם גדול, מבוגר, הוא פתוח וקולט הרבה יותר ממנו, אבל הוא לא קולט בחמישה החושים שלנו, הם עדיין לא מתפתחים, הוא קולט את זה דרך החושים הפנימיים.

יעל: מה הם אותם חושים פנימיים?

חמשת חושי הנשמה, בוא נגיד, כי היא צריכה גם להתפתח יחד עם הגוף באיזו מידה. ואחר כך זה כבר תלוי עד כמה אדם, כשהוא בוגר, מפתח אותה בבחירה החופשית שלו.

יעל: זאת אומרת שלכולם בגיל מסוים הנשמה מתפתחת יחד עם החושים החיצוניים?

כל אחד מקבל את ההתפתחות המינימאלית של הנשמה. והלאה, האם הוא ממשיך אותה לא. אבל זה נחשב כמתנה, שהוא נולד בדור המסוים, ולכן מקבל את זה.

יעל: זה קורה רק בדור שלנו או שזה קרה גם בדורות הקודמים?

בכל הדורות. בכל הדורות עם כל אחד.

יעל: וכל דור מקבל מעין שק אחר של נשמה, איזה מאגר אחר?

זו אותה הנשמה שהייתה כבר בהתפתחות איכשהו וחוזרת בגוף להזדמנות להתפתח הלאה.

יעל: ולמה היא נסגרת? למה שהיא לא תמשיך להתפתח?

אם אדם מממש את ההזדמנות שלו אז הוא מפתח אותה.

יעל: ולמה חשוב לפתח ולמממש את ההזדמנות, או בכלל האם חשוב?

בשביל מה אנחנו חיים? כדי להאכיל את הבהמה שלנו?

יעל: אז בשביל מה?

כדי לפתח את הנשמה. לפתח אותה, לפתח את הקשר שלה עם האחרים, כדי להביא את כל הנשמות למצב שהן הופכות להיות שוב נשמה אחת גדולה, חזקה, מיוחדת.

יעל: זה עוד יותר מחדד לי את השאלה, אז למה זה נסגר? למה לא להשאיר את זה פתוח אם זו המטרה של החיים שלנו?

זה לא נסגר, אבל אם באמת יש באדם נשמה מיוחדת הוא מתחיל כבר מגיל מאוד רך להתחיל להרגיש בתוכו שאלות מהותיות, ממש בגילאים מאוד קטנים, הוא לא בדיוק כמו אחרים. והוא לא יודע לדבר על זה ואחרים גם רואים שהוא קצת שונה. כל אחד שונה, אבל אחר כך הוא יותר ויותר מגלה את עצמו כמיוחד. אולי זה לא נראה דווקא הכיוון הטוב, הוא אולי פחות ידידותי, פחות מתערב עם הסביבה, יותר נמשך לאיזה כיוון מסוים בהתפתחות שלו, מדע או משהו אחר, אבל בכל זאת הוא קצת שונה.

אורן: אותו מאגר ידע, שקראת לו, מאוד מאוד גדול, שכל אדם נולד איתו, אמרת שעד גיל שנתיים הוא עובר תהליך שבעצם מאגר הידע העצום הזה כאילו נסגר בגלל שהעולם החיצון מתחיל ללחוץ עליו, להביא לו כל מיני התרשמויות ולדכא את הידע שלו. חובה שהדיכוי הזה יקרה? חובה שמעגל הידע הזה שאיתו נולדתי ייסגר?

לא. אם האדם באמת נמצא עם שורש נשמה מיוחד, אז וודאי שהוא עובר תהליך של התפתחות גשמית ונותנים לו הזדמנות אחר כך להתפתחות רוחנית.

אורן: זה אחר כך, בבגרותו?

כן.

אורן: אני רוצה להבין שלב שלב. הוא נולד או לא עם מאגר ידע עצום?

זה לא עם מאגר ידע, אלא עם חושים פנימיים, אבל הם לא מפותחים, הוא צריך לפתח אותם. החושים האלה מתפתחים עד רמה מסוימת שהוא מרגיש אותם כ"נקודה שבלב" מה שנקרא אצלנו, משיכה למאגר מידע עליון, לא בעולם שלנו. שזה מתעורר בו כשאלה על מהות החיים, מטרת החיים, צורך לחיים, סיבת החיים.

אורן: על איזה גילאים אנחנו עכשיו מדברים?

זה יכול להיות מגיל מאוד קטן.

אורן: כמו מה?

כמו גיל שש, שבע, שמונה, שבו הרבה ילדים שואלים את עצמם בשביל מה חיים, למה מתים, כל זה מדאיג אותם. אבל כאן תלוי באיזו צורה זה מדאיג, או שזה מדאיג אותו כי זה דבר מפחיד, משהו מיוחד, או שזה מדאיג אותו בצורה יותר גבוהה, אז בשביל מה לחיות, מה החיים, מה סוד החיים? יש בזה הרבה דברים, קודם כל ילדים לא כל כך מבחינים בזה, אבל ישנם כאלה שנשארים עם השאלה הזאת בתת הכרה במשך כל החיים בילדות ובנערות ומגיעים כבר לגיל בוגר ועדיין השאלה בעינה עומדת. ואדם חייב לפתור אותה, לא יכול לעזוב, אחרת הוא מרגיש את עצמו כממש בהמה, יש לו חוש מאוד חזק להבדיל את עצמו מבהמה, לא יכול להרשות לעצמו כביכול להישאר בלי לדעת את מהות החיים ולהשיג אותה. ממש להשיג. כי בלי זה הוא מרגיש ריק.

יעל: אנחנו בתור הורים, או הסביבה החיצונית, יכולים למנוע את הסגירה הזאת של הנשמה?

לתת לו אפשרות להתפתח במה שהוא רוצה. זה ייצא בעצמו אם אדם מתפתח, אם החברה, הסביבה לא מדכאת אותו. לכן לתת לו ספרים, לתת לו להיות, לראות, לרצות לראות מה שהוא רוצה, להכיר את העולם.

יעל: לזה נמשך בדרך כלל מי שיש לו את הנקודה הזאת?

גם נמשך לזה, אומנם הוא מחפש כאילו את מהות החיים, אבל הוא חושב שהוא ימצא אותה בעולם, בהיסטוריה, בגיאוגרפיה, בעתיד העולם, באסטרונומיה ובכל דבר ודבר. הוא מחפש את סוד החיים בתוך כל מיני צורות המדע, עד שרואה שלא מוצא.

אורן: מה זה אומר לא לדכא ילד?

לא לדכא זאת אומרת לא להגביל אותו במה שהוא רוצה לדעת, אלא ההיפך. נניח הוא לא רוצה להיות ספורטאי, אל תלחץ עליו. הוא לא רוצה ללמוד משהו מיוחד, מוזיקה, רפואה, אל תלחץ עליו, אלא ההיפך, מה שהוא רוצה תן לו מהר מאוד לטעום את זה שהוא יבדוק האם באמת זה שלו.

אורן: הנשמה של הילד הצעיר מכוונת אותו לְמה הוא יימשך ללמוד, "זה שלו" כמו שאתה אומר? כאילו מבפנים.

כן. דרך איזו חכמה חיצונה הוא יתקרב לשאלה ולתשובה על מהות החיים.

יעל: ואם הוא לא מקבל את זה? אם הסביבה לא זורמת ולא הולכת איתו לתחומי העניין שהוא נמשך אליהם?

לא חשוב, סביבה כאן לא קובעת, אבל הוא יחפש. הוא ילך ללמוד דברים כלשהם, כאילו זה מקצוע אבל בכל זאת לא יחזיק בהם.

אורן: לפי מה אדם יימשך ללמוד מקצוע מסוים או תחום ידע מסוים? למה אחד נמשך לתחום ידע כזה ואחר נמשך לכזה? לי יש תאומים אז זה מאוד בולט מה שאמרת קודם, שאלתי אותך מה זה לא לדכא ילד, אמרת תזרום איתו, הוא לא רוצה להיות ספורטאי, אל תלחץ עליו, הוא רוצה ללמוד משהו, מתעניין בו, תן לו כמה שיותר מהר ללמוד דווקא אותו. אז אני שואל, לפי מה לאחד יש משיכה ללמידה של דברים מסוימים ולאחר יש דווקא דחייה, מה קובע למה הוא יימשך? למה אחד רוצה ללמוד X ושני רוצה ללמוד Y?

דרך זה הוא מתקרב לגילוי הנשמה.

יעל: מה אומר המשפט הזה?

שבכל זאת, מה שהוא לומד בעולם שלנו, אפילו שזו חכמה חיצונה, שאין בה שום דבר חוץ מלדעת כמה פרטים, ואיך שהם קשורים זה לזה, בפיסיקה, כימיה, ביולוגיה, זואולוגיה וכן הלאה. כשאנחנו לומדים על הפרטים והחיבורים בין כל מיני סוגי החומר, זה מקרב אותו בצורה מיוחדת במינה לתיקון הנשמה. עדיין לא יכול להיות שהוא נכנס לזה, עדיין לא הגיע הגלגול שלו, אבל כבר נמצא בהתפתחות הקודמת לזה.

יעל: לכל אחד יש דרך אחרת לתקן את הנשמה שלו?

כן. לפי שורש הנשמה.

יעל: ובהתאם לזה הוא נמשך גם מראש למקומות אחרים.

כן. אפילו עד כדי כך, שדומם צומח וחי, תלוי באיזה רמה הוא מתעניין בהם. בגיאולוגיה נגיד, תורת המתכות, בכל מיני דברים, או בבוטניקה, זואולוגיה וכן הלאה. אנחנו עדין לא רואים שזה גורם להתפתחות הנשמה, אבל כבר בכל זאת העיסוק הזה ברמות כאלה, מכין אותו לאיזה גלגול, שם הוא באמת יתעסק בטיפול בנשמה.

אורן: מה זה נשמה, איך זה קשור למאגר הידע שאתו נולד אותו תינוק?

כל העולם שלנו זה עטיפה לאותה השאלה הגדולה על מהות החיים, שהיא נשאלת מתוך הרצון להשיג את מהות החיים, והרצון הזה נקרא שורש הנשמה.

אורן: הרצון להשיג את מה?

את מהות החיים.

אורן: שזה נקרא?

הנשמה.

אורן: הנשמה של בן האדם?

כן. זה לא הנשמה בהתפתחותה.

אורן: ואיך מה שאני אלמד במהלך החיים משפיע על זה? זה הדבר הכי פנימי שיש באדם בעצם?

בוודאי, הרצון להשיג את שורש הנשמה.

אורן: מה הוא רוצה להשיג בדיוק?

אצלנו זה מתבטא ב"בשביל מה אני חי?", "למה אני חי?", "מה סוד החיים?", "למה דווקא נולדתי כך?", "איך אני חי?", "איך אני אמות?", "מה יהיה אחרי החיים שלי?" וכן הלאה. זאת אומרת, האדם רוצה להכיר בעצם חיים חוץ גופיים.

אורן: כלומר?

הגוף זה בהמה. יכול להיות שאני חי ללא גוף?

אורן: מתי?

לא יודע, אבל האם אני מוגבל בתוך הגוף הזה?

יעל: כרגע כן.

לא נכון. המוח והלב שלי לא מסכימים לזה. אני לא רוצה לשרת את הגוף שלי. בשביל זה אני, האדם חי בתוך הגוף, כדי לשרת לגוף? תסלחו לי.

אורן: למה המוח והלב לא מסכימים?

המוח והלב שלי לא מסכימים לשרת את הגוף.

יעל: מה הם רוצים?

אני מוכן לשרת את הגוף במידה שהוא חי ועוזר לי להשיג את פנימיות החיים, אבל לא שאני חי כדי לחיות.

אורן: מה זה פנימיות החיים?

מה לפני שאני נולדתי, ומה אחרי שהגוף מת. "אני", הכוונה גוף. אז לפני שהגוף נולד וקיים כחתיכת בהמה, ואחרי שהוא נפטר מהחיים האלו הבהמיים ומתפרק.

אורן: כשאתה אומר, לפני שנולד אתה מתכוון לעובר?

בטח, כן.

יעל: עם התחושה הזאת הוא נכנס לעולם?

כן. ואחר כך או שנשאר עם השאלה הזאת או שהיא נעלמת.

יעל: אז הוא נולד בעצם מאוד מאוד פנימי.

בטח, לכן הוא לא נמצא בעצם בעולם הזה. ואנחנו רק מייצרים את הסביבה שלו מטיפת זרע של האבא, מטיפת האודם של האמא, אנחנו בעצם מייצבים את הגוף חי. אבל כמו שכתוב, "הקדוש ברוך הוא נותן הנשמה".

אורן: האם הבנתי נכון, יש באדם, אפילו בתינוק, משיכה לדעת מה קורה לפני הלידה ומה קורה אחרי המוות, לזה אתה קורא פנימיות החיים?

כן.

אורן: אבל זה כאילו מחוץ לגבולות החיים בכלל.

נכון.

אורן: מה לפני, ומה אחרי, איך זה?

זה לא אופייני לאדם?

אורן: אני שואל.

אני שואל אותך. [אין רצון] לדעת חוץ מהחיים האלו? למה אנחנו זרקנו את כל ההתפתחות שלנו בתכנית החלל, ובתוך כדור הארץ להיכנס ולחדור, ולתוך הים, ועוד ועוד. למה המדע נמצא במשבר? שנבין פעם אחת ולתמיד, כי הוא לא נותן לנו תשובה למהות החיים שלנו.

אורן: מה זה מהות?

מה יש לי מזה שאדע הכול מה שיש לי בתוך החיים, מתחילת החיים ועד סוף החיים הגופניים, ומה קורה הלאה. אז אני יכול לחיות עוד חמישים שנה, ובכל זאת מה הלאה? אני צריך לדעת מה לפני זה ואחרי זה.

אורן: למה?

כי שם זה החיים אחרים.

אורן: אתה אומר ששם זה מחוץ לחיים.

מחוץ לחיים הבהמיים, כי אני לא חי בתוך הבהמה שלי. אבל יש לי איזה חלק, איזה רצון מיוחד מאוד, שהוא שואל על מהות החיים האלו. ואני רוצה לדעת, אני רוצה לפתור את הבעיה הזאת לעצמי, ולכן הגענו בכל האנושות לשאלה הזאת. ולכן אנחנו נמצאים בדיכוי כזה, בדיכאון ולכן אנחנו נמצאים במרה שחורה על כל החיים בכלל. ולכן אנחנו לא רוצים להתפתח במדע, כי מה ייתן לנו המדע, מה ייתן לי לדעת עוד יותר על אותו כדור הארץ, על אותה רפת שאני חי בה?

אני רוצה לדעת מעבר לזה. השאלות שלנו היום הן שאלות יותר מהותיות. דורנו נמצא בשאלות הנצח.

אורן: מה קורה אחרי המוות?

תגלה ותראה. זה אפשרי. "עולמך תראה בחייך", כך כתוב. חכמת הקבלה מאפשרת לך את זה.

אורן: זה מעניין את האדם לדעת מה קורה אחרי?

אם זה מעניין, הוא בא לחכמת הקבלה. אם זה לא מעניין, לא מושכים אותו. הוא עדיין לא התפתח.

אורן: ומה קורה לפני הלידה?

הוא נמצא גם כן בממד האחר, כמו שאחרי המוות.

אורן: מה זה המימד האחר?

ממד אחר, זה ממדים אחרים, "רוחניים" מה שנקרא. בעולם של השפעה ולא בעולם של קבלה.

אורן: כלומר?

כי אנחנו כולנו חיים ברצונות לקבל, לתפוס, למלאות את עצמנו. אדם שיוצא מחוצה לעצמו, הוא נכנס למימד אחר שנקרא ממד רוחני או ממד עליון. שהחיים שם, הקיום שם זה לפי כוח ההשפעה שהאדם מפתח ולא לפי כוח הקבלה.

אורן: מה זה כוח השפעה?

כוח השפעה, זה יציאה מחוצה לרצון שלי. אני צריך לצאת ולחיות ברצונות של הזולת, למלאות אותם, לאהוב אותם, להשפיע להם. ואז אם אני כך מכוון את עצמי ומשיג את זה, זה נקרא שאני משיג חיים רוחניים, עליונים, נצחיים. כי הרצון לקבל שלי הוא מוגבל ולכן גם מת, והרצון להשפיע שאני רוכש הוא נצחי ושלם. ואני בעצם צריך בתוך החיים האלו להשיג את החיים הרוחניים, הנצחיים. וזה נקרא "עולמך תראה בחייך". לזה מיועדת חכמת הקבלה.

אורן: מה זה אומר להשיג תוך כדי מהלך החיים, חיים רוחניים?

להחליף את המגמה. במקום לקבל, להשפיע, במקום לשנוא, לאהוב.

אורן: ואיך זה קשור לסקרנות ולמשיכה לדעת מה קורה לפני שנולדתי ומה קורה אחרי שאני מסיים את חיי?

זה סקרנות בינתיים, כזאת כאילו מדעית או רגשית פשוטה. אבל בעצם מהשאלות האלה, "מה לפני ומה אחרי", "בשביל מה אדם חי", אנחנו מגיעים לפתרון של סוד החיים.

אורן: למה אני צריך להתעניין במה שהיה לפני שנולדתי ובמה אחרי שאמות?

כי זה החלק הנצחי שלך. החלק הגופני, אנחנו עוד מעט נגיע למצב שאנחנו נחליף גוף חלקים חלקים, ואחר כך אולי את כל הגוף. אלא שאני שואל על החלק הנצחי, כי זה "האני" ולא חתיכת הבשר הזאת.

אורן: תגדיר את "האני" הזה.

"אני" הזה זה משהו חי נצחי.

אורן: יש בי משהו שחי נצחי?

כן.

אורן: איפה הוא?

אותו רצון להשפיע שאתה יכול לפתח. אבל הנקודה שלו, כמו טיפת הזרע הרוחנית ישנה בך.

אורן: יש בכל אחד?

בכל אחד. רק יש כאלה שבהם יותר בולט וכאלה שפחות.

יעל: ה"אני" הנצחי הזה, הוא גם באיזה תהליך של למידה?

 הוא בתהליך למידה שנקרא "חכמת הקבלה".

אורן: מה הוא צריך ללמוד?

הוא צריך ללמוד את העולם הרוחני.

אורן: מה זה העולם הרוחני?

איך להשפיע. איך להתקשר לאחרים. איך לאהוב את הזולת במקום לשנוא. איך להיות קשור לכולם במקום להיבדל. ואז בצורה כזאת הוא יוצא מהגבולות שלו ומתחיל להרגיש את המציאות החוץ גופית. והגוף נשאר וחי כמה שצריך לחיות, והאדם כבר יוצא לעולם הבלתי מוגבל החיצון, העליון.

אורן: אם אדם לומד לאהוב כמו שאתה קורא לזה, אז מה הקשר להתמזגות שלו עם הנצח?

הוא נדבק לנצח.

אורן: למה?

כי ההשפעה היא כבר נצח. הקבלה היא מוגבלת, עד כמה שאני יכול לקבל. אבל כשאני משפיע, אני חי באחרים ולכן זה נצחי.

יעל: זה מימד אחר כביכול?

זה ממד אחר, חוקים אחרים.

אורן: זה נקרא לפצח את סוד החיים?

כן.

יעל: לעבור מימד?

בהצלחה.