חיים חדשים - תוכנית 776 - סוד נצחיותו של העם היהודי

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו נרצה להבין מהרב לייטמן אחת ולתמיד מה הוא סוד נצחיותו של העם היהודי.

ניצה: נתחיל את השיחה בכמה ציטוטים מאוד מעוררים, שעוררו השראה גם בנו וחשבנו שנכון יהיה לשתף אותם.

מארק טווין כותב:

"היהודי ראה את כולם, ניצח את כולם, וכעת הינו כמו שהוא היה תמיד, אינו מגלה לא התנוונותו, לא מיחושי זיקנה, לא תשישות איברים, ולא התמעטות כוחותיו ואף נפשו ערה הפעילה ובעלת היוזמה היא לא נקעתה. הכול הם בני תמותה חוץ מהיהודי. עמי הגבורה חלפו ואינם עוד ורק היהודי נשאר. מה הוא סוד נצחיותו?"

לזה מוסיף הפילוסוף הרוסי ניקולאי ורדאייב, בספרו "משמעותה של היסטוריה, הוא כותב כך:

"לפי הקריטריון המטריאליסטי צריכה היתה אומה זו לעבור מזמן מן העולם. קיומה היא תופעה מסתורית ומופלאה, והמעידה כי חיי אומה זו מתנהלים בכוח גזרה קדומה".

והיום אנחנו נרצה להבין יחד איתך, או לנסות להבין מהו אותו פלא, מסתוריות, שעומדת מאחורי העניין הזה של הנצחיות של העם היהודי. לכאורה בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו, בצורה הגיונית מזמן כבר היינו אמורים להיעלם, ובכל זאת אנחנו עדיין כאן. מה אומרת חכמת הקבלה על סוד הנצחיות של העם היהודי?

אולי זה סוד למי שלא יודע, אבל בעצם זה הדבר הפתוח ביותר. כתוב בתורה שאנחנו העם הנצחי, כתוב שאנחנו חייבים להיות אור לגוים, כתוב שאנחנו צריכים להביא את כל האנושות ממש למטרת ההתפתחות האנושית, זאת אומרת להביא אותם עד הסוף, וזה אנחנו.

לכן כל העמים יכולים להיעלם, להשתנות, אין היום את העמים שהיו בבבל, אף אחד. רואים אפילו במפה ההיסטורית, למשל אירופה, כל העמים שנמצאים היום באירופה, הם לא אותם עמים מקוריים שהיו לפני נניח אלף או אלפיים שנה. זה בא מערבוביה מכך שבאו לאירופה כל מיני מסות גדולות של אנשים מאסיה, ולכן אין עם שהוא קיים. אני לא מדבר על סינים, הודים, יפנים, שם זה מצריך מחקר, אולי באפריקה, גם שם היו שינויים אבל קטנים יחסית. מה שאין כן עם ישראל, הוא נשאר. רק בכמה שנים האחרונות, במאה, מאה חמישים השנים האחרונות הוא התחיל לאבד את הצורה החיצונה הגשמית שלו, ואילו פנימית לא.

אנחנו נוצרנו כקבוצה שסידר אברהם מתושבי בבל. ועם ישראל, כמו שהיה אז, זה לא עם, אלא זו קבוצה אידיאולוגית. היא התחברה לאברהם שאמר, אנחנו נתחבר בינינו למרות האגו שבוער בנו, ובחיבור הזה אנחנו נגלה את הא-לוהות, ונדע גם מה הייעוד שלנו. וכשנגלה את הא-לוהות, אנחנו נדע גם מה הייעוד שלנו בחיי הנצח, בעולם הבא, בממד העליון. נתחיל להרגיש את החיים שלנו לא כמו שמרגישים אותם כאן, אלא בלהתחבר לא-לוהות, בלהתמלא באור העליון, אנחנו נתחיל לגלות את הממד העליון, המטריצה הזאת המיוחדת שאנחנו יכולים להתקיים בה.

וכל תכנית העולם, ולעולם יש כוחות והוא מביא אותנו בהתפתחות מסוימת, אנחנו רואים שאנחנו מתפתחים דרך כל מיני שלבים. אמנם ההתפתחות הזאת לא נראית לנו תמיד יפה וטובה, אבל זאת התפתחות ויש בה חוקים, והיסטוריונים, פילוסופים ובמדעים אחרים לומדים כולם את החוקים האלו, אמנם לא יכולים להשיג מה באמת התוכן הפנימי שלהם. אבל לחוקיות הזאת, יש הסבר מלא וברור לפי חכמת הקבלה מה צריך לעשות.

אנחנו צריכים להיות אותה קבוצה כמו שאברהם סידר, קבוצה שמתחברת מעל האגו שלה. וכל אחד ואחד שמרגיש שחשוב להתחבר, כי בזה ישיג א-לוהות, מגיע לאותה קבוצה, לא חשוב לו מאיזו אומה מאיזה מקום, מאיזו דת, לא חשוב ממה, והוא מקבל מקום בקבוצה כזאת. ואם הוא משקיע כוחות באמת לכיוון הנכון, הוא משתדל בבניית הקבוצה שנקראת "עם ישראל".

באמת עם כזה לא נמצא, הם שיירים שהגיעו כאילו מכל מיני עמים שכבר לא קיימים, אבל השיירים האלו דווקא נשארו בגלל שהם הלכו למטרה נצחית, שכל האנושות אחרי ששת אלפים שנה צריכה להשיג.

אורן: האם בעיניך נכון לומר שהיהודי הוא סמל של הנצח, ולכן הוא עם ששורד את הכול? שלא משנה מה אתה עושה לו הוא תמיד יישאר קיים, וזה הסוד של הנצחיות שלו?

הוא בעצמו לא מסמל את הנצח בכלום. ובכלל כל אדם יכול להיות יהודי. נניח שמגיע אלי איטלקי ואומר, אני רוצה להתחבר אליכם, הוא הופך להיות יהודי, זה הכול.  וזה לא חשוב אם הוא איטלקי או שהוא שחור או לבן, אדום, צהוב, מכל שבעים אומות העולם. יהודי זה משהו שמעל הטבע, יהודי זה אידיאולוגיה שאני צריך להתעלות מעל הטבע שלי האגואיסטי, ולהיות מחובר עם כולם. החיבור בין בני האדם נקרא "יחוד", מהמילה הזאת מי שרוצה להשיג את היחוד הזה, לחיות בו, הוא נקרא "יהודי". לכן בהשגת מעמד היהודי אני מאבד את כול מה שיש לי בעולם הזה, לאום, יחסים  קודמים עם כולם, הכול, אני הופך להיות למשהו אחר.

ניצה: אז כל מי שעוסק בחיבור מובטחים לו חיי נצח?

כל מי שעוסק בחיבור על ידי חכמת הקבלה, מה שמציגה לנו חכמת הקבלה האותנטית, ואנחנו עובדים על עצמנו על פי המקורות, אז בהשגת החיבור בינינו אנחנו משיגים קשר עם הכוח העליון שנקרא בורא, "בוא וראה". ואנחנו באמת מגיעים למצב של "בוא", ומגיעים באותו מצב לגילוי שלו, שזה "ראה", בו-רא. ואז אנחנו נקראים יהודים, באמת יהודים, עם ה', העם שלו, של הבורא, ובחיבור בינינו נותנים לו משענת, נותנים לו כלי שהוא יכול גם להיות מחובר איתנו. בצורה כזאת אנחנו מתחילים להרגיש את החיבור בינינו, את הבורא שממלא אותנו, קשר בינינו ועימו, וזה נקרא השגת העולם העליון.

ניצה: מדוע העיקרון הזה של החיבור, אותו עיקרון שעומד מאחורי הנצחיות של העם היהודי, הוא בעצם שומר על העם היהודי והוא לא נותן לו כאילו להתכלות?

כי מלכתחילה אבותינו שהתחילו את התהליך, הם התחילו להתעלות מעל האגו הארצי ולהעדיף להיות בחיבור מעל האגו, מעל הפירוד. ובזה שבמשך כל הדורות היו נמשכים בצורה יותר חזקה או פחות בכל מיני אופנים לחיבור, לאיחוד, בזה הם היו דומים לבורא, לאור העליון שהיה משפיע עליהם, לפעמים בצורה יותר חזקה, לפעמים בצורה פחות חזקה, בהתאם לעד כמה שהמאמץ לחיבור בלט בחיים שלהם, על פני כל הצרות שלהם וכן הלאה.

אנחנו לא יכולים לנתק את גורל האומה מהייעוד שלה, שהיא חייבת להגיע לחיבור השלם, הכללי. ובהתאם לזה, ככל שהם נמשכו לחיבור בזמנים האלה גורלם היה טוב, וברגע שהם היו עוזבים את החיבור ביניהם הם נפלו, והיו קמים עליהם כל מיני שונאים, ומצבם היה ממש רע.

מאוד ברור שהגורל של העם הזה היה תלוי כל ההיסטוריה שלו, וזה כמעט ששת אלפים שנה, מהאדם הראשון, שהוא היהודי הראשון שדיבר על איחוד, על החיבור, שגילה את הסוד הזה, וכך הם היו חיים. ולכן ומפני שהעם הזה נמשך לחיבור, והכוח הזה, הכוח העליון, היה בפחות או יותר תמיד קשור לעם הזה, לכן הוא נקרא העם הנצחי וקיומו ממשיך. אלא, בדרך כלל יש להם בעיה, שהצרות שהם עוברים הן הרבה יותר מהעמים האחרים. למרות שהעם נצחי, הוא גם מקבל מכות כל הזמן.

ניצה: תמיד נרדף.

כן. וחכמת הקבלה מסבירה שזה מפני שבכל רגע ורגע בהיסטוריה שלו, העם לא מספיק נכון לקיים את האיחוד, החיבור, ולא מספיק מושך את המאור המחזיר למוטב, את כוח האור שמתקן אותו כדי שאחר כך ישרה בו, וזו הבעיה.

אורן:. הייתי רוצה לחזור לשאלה הראשונה שאיתה פתחנו. אם מארק טוויין כותב, שאם אתה מסתכל על ההיסטוריה, אתה רואה עמים שבאים והולכים, חזקים ועצומים, וכולם נעלמים, והעם היהודי הוא היחיד שנשאר, ומסיים את דבריו בשאלה, מהו סוד נצחיותו, אז מה היית עונה על זה בצורה פשוטה, מהו סוד נצחיותו?

סוד נצחיותו, הוא מפני שעם ישראל קשור לאותו האור העליון הנצחי. במשך ההיסטוריה שלו, כמעט ששת אלפים שנה, מימי האדם הראשון, 5777 שנה נכון להיום, העם הזה קשור לכוח העליון, ואו שסופג מכות ממנו, בגלל שלא מממש את החיבור, ואז לא מושך מספיק את האור העליון, האור העליון כשלא שורה מספיק על הקבוצה הזאת שנקראת "עם ישראל", הקבוצה סופגת מכות, כי באים כל מיני רשעים, אומות העולם, ונותנים מכות לעם ישראל. וההיפך, כשישראל מיטיבים עם מצבם, וזה הכול רק כלפי חיבור, איחוד, אז האור העליון הזה הוא קרוב אליהם והם מרגישים טוב.

אומות העולם כאן, בכל ההיסטוריה הזאת, מתחלפים ובאים בכל מיני צורות, ובכלל אף אומה לא נשארה כמו שזה היה מבבל והלאה, לכן אומות העולם האלה הן כאילו בתת הכרה, או מצד הטבע, נפעלים בצורה כזאת שאם עם ישראל מממשים את פקודות הטבע, אז יש הארה מעם ישראל לאומות העולם והכול נרגע. אם עם ישראל פחות מממשים את פקודות הטבע, היינו לא עובדים על החיבור ביניהם בהתאם לתנאים שהם נמצאים בהם, אז האור העליון מתרחק מעם ישראל, ודרך עם ישראל ההארה הזאת של האור העליון לא עוברת לאומות העולם, והם באים בטענה לעם ישראל "אתם רעים, אתם לא טובים", וכן הלאה. זאת אומרת, כאן אומות העולם הן בעצם אותו צרכן של האור העליון, ועם ישראל הוא המעבר של האור העליון.

ניצה: הוא כביכול הסָפק.

והספק זה הכוח העליון, הבורא, ולכן שלושתם עובדים יחד. הבורא נותן מכות לעם ישראל כדי שיזדרזו, יתחברו, יקבלו ממנו את האור העליון ויעבירו אותו לאומות העולם. אומות העולם, בהתאם לזה שאנחנו מזדרזים או לא, פונים אלינו בצורה יפה, או לגמרי פחות יפה, וכך זה עובד. ואנחנו באמצע, סובלים גם מלמעלה וגם מלמטה.

ניצה: הבנתי עכשיו כמה רעיונות. קודם כל, זה היה מאד יפה התיאור הזה שיש סָפק שזה אותו האור העליון, יש את המעבר שזה בעצם העם היהודי, ויש את הצרכנים, שהם בעצם כל אומות העולם. ועכשיו גם הבנתי את הרעיון, שאם אותו עם יהודי שהוא המעבר, משתף פעולה עם הספק, עם אותו כוח עליון, עם האור, אז טוב לו. ואם לא, אז הוא מתחיל לסבול. אבל שמתי לב לדבר מאד מעניין, ועל זה בעצם אנחנו שואלים. למרות הכול, גם כשאנחנו לא משתפים פעולה, וגם כשנמצאים בתקופות הכי רעות, ושהורגים אותנו ומשמידים אותנו, ואפילו השואה שביקשה לשים פיתרון סופי ולהשמיד אותנו, נראה שיש איזה כוח, אותו ספק אולי, ששומר בכל זאת על אותו העם היהודי.

כן, זה ברור שאנחנו לא יכולים להיעלם מהמפה, כי בלעדינו כל בני האדם לא יוכלו לקבל את גילוי הבורא, הוא מגיע אליהם רק דרכנו. ולכן הם בתביעה אלינו, והתביעות הן לפעמים קשות מאד. וגם הבורא הוא בתביעה אלינו, למה אנחנו לא מממשים את הייעוד שלנו.

אבל הנצחיות שלנו היא וודאי בזה שאנחנו קשורים למימוש התהליך כולו. ובסוף התהליך כולם מגיעים לנצחיות, אבל לנצחיות שהיא כבר אחרת, רוחנית, לא נצחיות גשמית. לנצחיות הגשמית אנחנו אומרים, אם אתה עדיין קיים, ולא נעלם, ולא הוחלפת לאיזו אומה אחרת, אז זה נקרא שאתה "נצחי". זה זמני, כי כל העולם שלנו, וגם כולנו כאן, היהודים שכאן, ואומות העולם שכאן, כולנו כאן זה עניין זמני, עד סוף ששת אלפים שנה שאנחנו צריכים עוד מעט לסיים, ועד אז אנחנו חייבים לגלות את עצמנו כאגודה אחת.

אורן: מה המרכיב שנמצא ביהודי שהופך אותו לנצחי?

הקשר עם הבורא, שנקרא, "נקודה שבלב".

אורן: מה זה אומר?

שיש ביהודי רצון, שברצון הזה הוא מתעורר להתקשר לכוח עליון, לבורא, ואז יש לו קשר עם האור העליון. כשהוא מתקשר לבורא, יש לו גם מתוך זה איזה מנגנון, שהוא יכול לבוא לאומות העולם ולהאיר להם.

אנחנו עכשיו לא יכולים לבוא לאומות העולם ולהאיר להם, כי אין לנו במה, ולכן הם לא מאמינים שיש לנו בכלל משהו. הם יודעים רק דבר אחד, לא מאמינים אפילו, אלא יודעים בוודאות, שעם ישראל גורם להם צרות, שהם שונאים את עם ישראל שנאת חינם. אפילו לא בעד משהו, אלא "אני שונא, לא אוהב, לא יכול לסבול". זהו. וזה למעלה מהטבע, כי זה באמת נובע מדרגה שהיא למעלה יותר מהטבע שלנו.

אורן: מה יש ביהודי, איזה רכיב יש ביהודי, שמקשר אותו אל הנצח?

הנקודה שבלב. זה נקרא, "רצון לגלות או להתקשר לא-לוהות".

אורן: ואם אני כיהודי, אין בי רצון נניח לגלות ולהתקשר לא-לוהות, האם אני קשור אל הנצח או לא?

אתה בכל זאת תקבל מכות, ותרגיש שיש לך את הנקודה הזאת, הרצון הזה.

אורן: האם אתה יכול להגדיר את הרצון הזה במילים קצת יותר ברורות, מהו הרצון הזה?

הרצון הזה נקרא, "מה הטעם בחיי", בשביל מה אני חי, מה קורה בעולם הזה?

אורן: רוב האנשים שאני מכיר אין להם כאלה שאלות, אלה שאלות פילוסופיות.

הן לא פילוסופיות. כאן מדובר על מה הטעם בחיי, אני שואל על הקשר שלי עם הכוח העליון, מאיפה שבאים כל מיני תופעות, רצונות, גילויים. אני שואל כבר למעלה יותר מההצלחה שלי כאן בעולם הזה. אני לא רוצה את העולם הזה וההצלחה שלי כאן.

אלא אני שואל על התהליך הנצחי, מה קורה עם כל היקום, מה קורה למעלה מהיקום, מה קורה עם זמן תנועה מקום, מה קורה עם בני האדם לפני החיים ואחרי המוות? וכן הלאה. אני שואל על זה כי אני מגלה ברצון שלי, שהעסק הזה שאנחנו נמצאים כאן הוא לא בהמי, הכוונה שחי ומת, אלא שיש לי איזו נטייה, משיכה לדרגה עליונה יותר, להיות נצחי.

אורן: בכמה אנשים בקרב העם היהודי  אתה מזהה כאלה שאלות, נניח היום לצורך העניין?

לא שאני מזהה. הנקודה הזאת שבלב, שהיא הקשר עם הכוח העליון, שהוא הטבע הכללי, הנקודה הזאת קיימת בכולם, אפילו באומות העולם, כי אנחנו התכללנו בהם במשך זמן הגלות. אבל הנקודה הזאת ממש, קיימת באנשים האלה שהיו פעם בבבל, ויצאו ברשות אברהם, ואחר כך היו בזמני בית המקדש ויצאו לגלות, וקיימים עד היום.

אורן: שמעתי פעם כומר נוצרי שאומר, שזה שהעם היהודי ממשיך להתקיים ואף פעם לא נעלם מהעולם, זו כאילו ההוכחה לזה שא-לוהים באמת קיים, ושהוא באמת בחר בו וכן הלאה. זאת אומרת, שכל הדברים שכתובים בכל כתבי הקודש, הם מקבלים הוכחה מעשית, ממשית, בזה שהעם היהודי אף פעם לא נעלם ומוסיף להתקיים. מה דעתך על הדברים שלו?

טוב. הוא חושב שזאת הוכחה. בסדר, בשבילו זה כך.

אורן: ומה אתה חושב? האם זה שהעם היהודי לא נעלם ומוסיף להתקיים לא משנה מה קורה, האם זאת הוכחה?

זאת תופעה היסטורית. תופעה מאד מאד מרשימה, איך הקבוצה הזאת קיימת על אף כמה שרוצים להשמיד אותה, אף פעם זה לא נגמר, וזאת קבוצה יחסית קטנה, הרי כמה יש כאן בסך הכול? איזה כפר סיני קטן. 

אורן: האם זה מוכיח משהו לגבי א-לוהים והתכנית שלו כלפי בני האדם?

זה לא מוכיח כלום. הוכחות באמת אין. אנחנו רואים תופעה. התופעה הזאת היא לא הוכחה,  אתה יכול למשוך אותה למה שאתה רוצה. אלא אנחנו מביאים הוכחות מגילוי הקשר שלנו עם הבורא, מתוך זה אנחנו גם מגלים את הקשר שלנו עם כל האנושות. ואומרים שאנחנו צריכים להתקשר לכוח עליון, כדי שדרכו יגיע הכוח הזה גם לכל אומות העולם.

אורן: הבנתי קודם את הדימוי, שהעם היהודי צריך להיות מעבר של האנרגיה הזאת, של האור העליון לכל בני האדם.

השפע.

אורן: ספר לנו קצת, מה הוא השפע הזה שהעם היהודי צריך להעביר לעולם?

השפע הזה הוא, שאנחנו מתעלים מדרגת החי שאנחנו חיים היום בתוך הגוף שלנו ומשרתים לו, לדרגת האדם. ה"אדם" זה מי שדומה לאותו כוח עליון באהבה, בהשפעה, בנתינה. לדרגה הזאת אנחנו צריכים להגיע. הביטוי לזה, הוא שאנחנו באמת מתחברים כאיש אחד בלב אחד, ואנחנו מגיעים להרגשת האהבה, שזו התכללות כולם בכולם, ממש לרצון אחד, ללב אחד.

אורן: נאמר שבאמת העם היהודי מתקדם למקום הזה, ויש קצת יותר אהבה בקרב העם היהודי. איזה שפע עובר לכל בני האדם בזכות זה?

הם מתחילים להרגיש שהם חיים במימד העליון. גם אנחנו וגם הם, עם הבורא יחד.

אורן: מה זה אומר?

שאנחנו, מצד אחד מתחברים לבורא ומצד שני מתחברים עם כל האנושות, והבורא ממלא אותנו, הכוח העליון, ואז אנחנו נעשים נצחיים, שלמים כמוהו.

אורן: ממלא אותנו במה, מה זה המילוי הזה?

באור שלו. האור שלו זו אותה האנרגיה, אותו המילוי שנותן לנו נצחיות, שלמות, קיום אין סופי, לכולם, לכל באי העולם.

אורן: זה הנצח הזה?

זה הנצח. אנחנו עכשיו נמצאים בנצח לפי התפקיד, ואז יהיה כל העולם בנצח לפי התוצאה.