חיים חדשים - תוכנית 815 - מחיצוניות מופרזת לאהבה

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: אנחנו רוצים לשוחח עם הרב לייטמן על החיים שלנו היום שמלאים בהמון דברים מלאכותיים, המון דברים חיצוניים, המון דברים שקריים שעושים לנו מאוד טוב. אנחנו כנראה לא באמת צריכים דברים פנימיים, דברים אמיתיים, אלא אם זה נראה טוב, עשינו, הרווחנו, הסתדרנו, שיפצנו, שדרגנו, נראה מבחוץ יפה, הכול יופי.

נדבר קצת על תרבות השקר שהתפתחה בזמננו.

טל: כן, ואיך היא משפיעה עלינו. אפילו כשמדברים היום על אופנה, על כל התרבות של ניתוחים פלסטיים, זה ברור שהתרבות שלנו קיבלה אפילו עיוות כזה, שככל שהדבר יותר מלאכותי ויותר רחוק מהטבע, כך זה יותר יפה בעינינו. קראתי כתבה ב"הארץ" על זה, שאם זה לא מזויף אז זה לא אמיתי. כאילו הזיוף הפך להיות הדבר האמיתי והטוב. אישה שעשתה ניתוח פלסטי וזה נראה טבעי, זה כאילו לא מה שהיא רצתה, היא רצתה שזה ייראה דווקא שהיא עשתה ניתוח פלסטי וכמה כסף היא השקיעה בזה, וזה הדבר הנחשב. גם באופנה אותו דבר. זה באמת מעיד על משהו, על זה שהחיצוניות הפכה להיות הדבר העיקרי, וראיתי אפילו שמשתמשים במילה "חייזר", שאנחנו מנסים באיזשהו מקום להפוך את עצמנו למשהו שאנחנו לא ובצורה חיצונית.

איך זה משפיע עלינו כחברה, כתרבות, על האושר שלנו כפרטים, העיסוק הזה בחיצוניות והמלאכותיות שבה?

בכל מקום שאנחנו עושים משהו כדי לראות משהו, אנחנו צריכים להתקרב, אנחנו צריכים לגלות את התופעה, לגלות אותה בצורה מופרזת, ואז מגלים את האמת שבה. שקר של אמת, אמת של שקר, בדברים כאלה. לכן לא יתכן שכשאנחנו סתם עוסקים באיפור על כל החיים שלנו, אני לא מדבר על החיצוניות, מייפים את עצמנו בהתנהגות יפה, שמלות יפות ובעוד כל מיני צורות תרבותיות יפות, נוסעים לחופש, נופש, הכול בסדר גמור, שאנחנו נרגיש בזה את השקר. טוב לנו, אנחנו מלכתחילה בעצמנו שקרנים, מלכתחילה מה שטוב לי אני אומר שזה אמת, ומה שרע לי אני אומר שזה שקר. אני כבר מזייף את אמת ושקר עם "טוב לי", "רע לי". ולכן אדם כאן כל הזמן משוחד.

נניח שאני אוכל איזה מאכל ואומר "כמה טוב". אחר כך אומרים לי, "אבל אתה יודע כמה דברים רעים יש בזה?". אבל כבר קשה לי להחליף את המילה "טוב" במשהו אחר, אלא אני צריך הכרת הרע שבתוך הטוב הזה יתגלה לי, ואז במקום הטוב אומר על המאכל הזה שהוא רע. וזה לוקח הרבה זמן. כמו עם העישון, כמו עם כל מיני הרגלים שלנו. עד היום הזה אנחנו שקועים בהרבה מאוד מזה.

לכן כל העניין הוא איך אנחנו קובעים אמת ושקר או מר ומתוק, תמיד יש לנו בין זה לזה מאבק. וצריכים כאן להעמיד את דעת הסביבה שיכולה לעזור לי להגיד על האמת שזה טוב למרות שזה מר, ועל השקר להגיד שזה רע למרות שזה מתוק. זה לא פשוט, אני לא יכול בעצמי להחליף את זה.

היום מה שאנחנו רואים שמתגלה השקר בכל צורות החיים שלנו, זה לא יעזור לנו להשתנות ולהתהפך למשהו טוב. לא יכול להיות. למה? כי אנחנו לא יכולים להיות יותר חזקים מהטבע שלנו, מהרצון ליהנות. ולכן ממה שאני נהנה אני תמיד אגיד שזה אמת. ולא רק אני אלא כולם, כל בני האדם, כולל ילדים קטנים וזקנים.

אלא מה אני צריך? אני צריך כאן חינוך מיוחד. אני צריך את התגלות האמת בצורה כזאת שאני אראה שזה שקר, שאני אראה שזה מר, ולמה שקראתי אמת הוא מביא אותי לצרות ובעיות. ואת זה צריכים לפתוח רק על ידי חינוך, בצורה הדרגתית, שמסבירים לבני אדם, מביאים אותם לסדנאות שהם יתחברו ביניהם ויתחילו לגלות כך זה לזה וכן הלאה. כאן זו המערכת השלמה של החינוך, זה השלב הבא של האנושות.

לכן האנושות מתפטרת מכל חובת העבודה בהמונים, אלא במקום זה מכונות יעשו את העבודה הזאת ויספקו לנו גם מזון וגם ביגוד ואת כל הדברים ההכרחיים, לאט לאט. כל האנושות תתחיל בעיקר לעסוק ברמה אחרת של הקיום שלה, זאת אומרת איך להביא את עצמה לרמה של נתינה, השפעה, חיבור, אהבה, ובזה יקבעו בני אדם מה היא האמת האמיתית. אמנם אמת היא נגד האגו שלנו, אבל היא תורגש כמתוק.

טל: מה זה מסמל בעיניך שהיום מה שיפה בעינינו זה החיצוניות המלאכותית, שאנחנו מנסים כל כך לייפות אותה?

כי כך אנחנו חיים בחברה, והחברה תומכת בזה. אבל אם החברה הייתה בזה שהיא מגנה את השקר, אז כל אחד שהיה מעצב את עצמו יותר יפה בצורה מלאכותית, היה מתבייש.

טל: אבל למה החברה שלנו לא עושה את זה? למה היא כל כך אוהבת את השקר ואת המלאכותי והמזויף?

היא נהנית מזה. האגו שלנו, הרצון לקבל שלנו נהנה מזה. כי כל אחד רוצה באגו שלו להיות יותר מכולם, לבלוט בצורה יפה מאחרים. ולכן כשאני יוצא מהבית אני צריך להתלבש יפה, שיכבדו אותי, אני נהנה מזה שמכבדים. כשאני מדבר אל מישהו, אני צריך לדעת איך אני מדבר, שהוא יכבד אותי. או לפחות שלא יתנו לי מכות, שלא יזיקו לי, להעביר ממינוס, מהנזקים לפלוס, לרווחים. וכך אני מתנהג בכל רגע ובכל מקום. אני רוצה לרכוש מקצוע, משרה, לא רק בגלל הכסף אלא כדי שיכבדו, שיהיה לי ביטחון, שיהיה לי כבוד וכן הלאה.

טל: מה רע בזה?

אורן: לא רק מה רע בזה, אני גם רוצה לשאול לאן זה הולך. אתן לך דוגמה למה אני מתכוון. פעם בן אדם היה הולך לחנות לקנות בגדים יפים, להיראות טוב לפי צו האופנה, שיכבדו אותו, שיתאים למעמד שלו. אני ניגש לחנות וקונה בגדים, או קונה רכב, או קונה בית או כל מיני דברים שהם סמלי סטטוס כדי לזכות למעמד ולהערכה. זה בסדר גמור, בכל הדורות אני חושב שזה היה קיים.

מה קורה היום? הלכנו הרבה יותר רחוק. היום זה לא שאני קונה משהו ללבוש, לגור, לנסוע בו, היום אני משנה את הגוף שלי כדי לעמוד בסטנדרטים. אתן לכם דוגמה. הבן שלי הגדול לפני כמה שנים נדרס בתאונת דרכים, אוטובוס ליד התחנה מחץ לו את כף הרגל, בניתוח הצלחנו להציל לו שתי אצבעות ואצבע אחת נקטעה. אני קורא לפני שנה שנתיים כתבה, שבארצות הברית מתפתח טרנד חדש, שבו נערות הולכות ומשלמות מכספן להוריד את הזרת כדי שהרגל תיכנס טוב לנעל מעוצבת חדשה, שאין בה מקום לאצבע החמישית. אמרתי לעצמי, עד לאן הטירוף והשיגעון יכול להגיע, יש לזה גבולות, אין לזה גבולות, זה אינסופי, מה קורה איתנו. יש לזה גבול?

לא. אנחנו רואים את זה מימי עולם שכך זה, שלמען היופי, זאת אומרת להתגאות בעיני אחרים, לקבל יותר כסף, כבוד, שליטה, אדם משקיע כל מה שיש לו כולל את החיים שלו. זה ברור. בסך הכול בשביל מה אנחנו חיים? כדי בכל רגע בחיים להרגיש את עצמנו טוב. מה זה טוב? זה נקבע על ידי הסביבה. חוץ מהטבע שכך נולדתי, ומהטבע אני נמשך לכל מיני דברים, גם הסביבה קובעת. אלה החיים שלנו.

אז כאן השאלה, האם אנחנו יכולים לקבוע את החיים שלנו בצורה אחרת, לפי הבחנות אמיתיות? ומה זה אמת, מאיפה ניקח את הדברים האלה, לכל אחד יש אמת משלו, דעות משלו. אלא אנחנו צריכים כאן איזה הבחן אבסולוטי, משהו שהוא אובייקטיבי, שלא תלוי בטבע האדם כי כולנו אגואיסטים, כל אחד לכיוון אחר. איפה אנחנו נגלה את ההבחן הזה המשותף לכולנו, למעלה מכולם, ושבאמת נוכל לקבל אותו שהוא יכול להיות כקנה מידה לכולם. איך אנחנו יכולים לעשות את זה?

באה חכמת הקבלה ואומרת, אני כן יכולה להראות לכולם את האטלון הזה, קנה המידה, ומה הוא? אהבה. שהשפעה איש לרעהו מעל הטבע שלו לטובת הזולת לפי מה שהזולת מבין שזה טוב לו, זה נקרא אהבה. ואם אנחנו נעשה כך אחד לשני, אז אנחנו מגיעים לאמת.

טל: למה בעצם? מה הקשר בין אהבה לאמת?

אמת זה נקרא שאני עולה מעל הטבע שלי שהוא שקר ואגו ולכן תמיד אני מחליט מה טוב לטובתי על חשבון הזולת. וזה תמיד על חשבון הזולת כי כולנו נמצאים במערכת סגורה, ואם אני מושך לעצמי זה תמיד על חשבון מישהו, זה דבר אחד. דבר שני, שאם אני מתייחס למערכת הכללית, לכל הסוציום, לכל האנושות או לפחות לעמי, ואני רוצה לטובת העם, לטובת המדינה, ואני מתעלה מעל עצמי, אז אני מגיע למצב שהפעולות שלי הן אמיתיות. למה אמיתיות? כי הן כולן לא באות מהחשבון האגואיסטי שלי.

טל: זאת אומרת ראייה מערכתית יותר שלוקחת בחשבון עוד זוויות וגורמים.

שאנחנו נמצאים במערכת אחת. אם כבר מדברים על צורה גלובלית, אני צריך להרגיש את כל המערכת שבה נמצאים כל בני האדם ולעבוד למען המערכת הזאת. ואז בטוח שאני מתנהג נכון.

טל: ולמה זה קשור לאהבה, היכולת לראות את כל התמונה?

כי אני יוצא לטובתם, זה נקרא אהבה. אנחנו מדברים בינתיים על אהבה אגואיסטית שלנו, שאני אוהב מה שטוב לי. ילדים, אני אוהב אותם. קרובים, אני אוהב אותם. אנשים שאני תלוי בהם והם עושים לי טוב, אני אוהב אותם, וההיפך. כאן אנחנו מדברים על אהבה שהיא לא תלויה במה שאני מחליט באגו שלי, אלא אני נמצא בכל המערכת הכללית, כל העולם הוא מערכת אינטגרלית ואני פועל לטובת כל העולם.

טל: אז אם אני מנסה לקשור את זה לציור שציירנו קודם, שאנחנו אנשים שעסוקים מאוד בחיצוניות שלנו, ואיך אנחנו נראים, ולהיראות טוב כדי שאחרים יחשבו עלינו דברים טובים, אפילו להיות מעל אחרים יפים יותר, טובים יותר. משקיעים בזה הרבה מאוד כוחות וסבל, אז אנחנו כאילו צריכים לעבור לאיזה מצב אחר של אהבה כלפי אחרים. לראות את הצד של האחר פחות להתמקד בעצמי ובטווסות הזאת שלי, ואז גם זה משחרר אותי במשהו מכל הסבל הזה של הניתוחים הפלסטיים וההשקעה?

לא, את זה אנחנו עוזבים בכלל. אני חושב שהדברים האלה הם בכל זאת ייעלמו, הטיפשות הזאת עוד מעט תעבור. אנשים לא יכבדו שינויים חיצוניים מלאכותיים שאדם עושה על עצמו. כמו שעכשיו אנחנו מתחילים לבקר את השקר, גם את זה אנחנו נבקר כשקר ולא נוכל לסבול אותו.

טל: היום נראה לי שיש הרבה פחד מלהראות את עצמי כפי שאני. פחד שיראו את החולשות שלי, פחד שיראו את הקמטים, את כל מה שהוא פחות ממושלם.

אבל זה תלוי בהסכמה החברתית ולא יותר מזה. ברגע שאנחנו נראה כל דבר מלאכותי כמכוער וכל דבר טבעי כיפה, אז אפילו דברים לא יפים אבל אם הם טבעיים, אנחנו נקבל אותם כדברים יפים. הכול תלוי בהסתכלות.

טל: ואיך המעבר הזה מחיצוניות למשהו פנימי יותר יקרה כאן. מה זאת הפנימיות הזאת שנתחיל לעסוק בה יותר?

או שאנחנו נקדם את ההבחנות האלו מתוך החינוך, או שזה יקרה לנו מתוך המכות על ידי ההתפתחות שלנו.

טל: אבל איך אתה מגדיר את הפנימיות הזאת שאנחנו צריכים לעסוק בה במקום כל הפסאדה השקרית. מה היא הפנימיות הזאת?

אנחנו נתחיל לראות עד כמה שבשקר ישנם דברים מזיקים, ולכן אנחנו לא נוכל להחזיק בזה. שאני רואה משהו יפה ויחד עם זה אני מגלה עד כמה שיש בזה רעל של נחש, של משהו שמזיק, משהו שמאיים, אז הצורה החיצונה היפה היא מתחילה להראות לי את הצורה ההפוכה עד שלא אוכל לסבול אותה.

טל: לא הבנתי מה זה הצורה ההפוכה?

למשל גבר הכיר אישה, והתאהב בה בגלל הצורה החיצונה. אחרי זמן מה שהם נפגשים הוא מגלה עד כמה שהיא שקרנית, עד כמה שהיא אגואיסטית, עד כמה שהיא פועלת רק לטובת עצמה ורוצה ממש לסחוט אותו מכל וכל. כשהוא מגלה את זה לאט לאט ומעכל את זה, אז הוא מתחיל לראות את כל הצורה החיצונה שלה, שהיא מסייעת למטרה הפנימית הנוראית הזאת, ואז הוא רואה ביופי החיצון שלה כבר אותה צורה הנוראית, השקרית, הדוחה, כאילו שהיא לא הייתה יפה אלא ממש מכוערת. הוא מתחיל להעביר את הצורה המכוערת הפנימית שלה ומדביק אותה לצורה החיצונה.

אורן: זה יכול לעבוד גם הפוך? האם אני יכול להסתכל על אישה מכוערת, ונגיד שמסיבה כלשהי היא מוצאת חן בעיני מבחינה פנימית, ואני מתחיל להעריך את האישיות שבה, את האדם שבה, את הרוח המיוחדת שבה, פתאום היא מתחילה להיראות לי אפילו יפה מבחינה חיצונית למרות שהיא מלכתחילה לא נראתה לי?

כן ולא ולמה? כי אנחנו בני אדם ואנחנו כלולים מדרגת חי ומדרגת המדבר. בדרגת חי אנחנו כמו החיות שאני רואה, אם אני מסתכל על אישה, אני רואה נשים כאלו שאני נמשך אליהן מטעם ההורמונים שלי ולנשים אחרות לא, וזה בדרגת חי. אבל בדרגת המדבר, שם אני כבר מסתכל על האישה הזאת כמו על האדם, על הפנימיות שלה, ייחודיות שלה וכולי.

אורן: איזו רמה בתוכנו חזקה יותר הרמה של האישיות או הרמה הגופנית?

זה תלוי ברמת ההתפתחות האדם, בחינוך שלו. אבל בכל זאת אנחנו צריכים להתחשב גם בצורה הגשמית שלנו. אני לא יכול לחייב את עצמי לראות אישה שהיא מאוד שונה ממה שאני לפי הטבע הרגיל שלי. למרות שאני רואה שאנשים מתחתנים עם מין אחר, עם תרבויות אחרות וגם לא תרבויות, זן אחר לגמרי והולך להם. אני לא יודע לא בטוח, יש בזה הגבלות אבל ההגבלות האלה בדרגת החי לא בדרגת המדבר.

אורן: ברור. אמרת קודם שכשאנחנו נתקדם ונתפתח מהמקום השקרי שבו אנחנו חיים היום באיזו תרבות שקרית ומאוד חיצונית, אנחנו לאט לאט נתחיל להרגיש שדברים מלאכותיים שקריים הם לא יפים, והדברים הטבעיים הם הדברים היפים. למה הדברים הטבעיים הם היפים, למה זו התקדמות להגיע למקום הזה? למה מה שטבעי הוא יפה?

לא, אני לא יכול להגיד טבעי בכל מקום כי הטבע שלנו הוא טבע אגואיסטי.

אורן: לא, לא אני מדבר על דברים גופניים. למשל דברנו היום הרבה על התרבות של לנתח, לשפץ, לשדרג, להשתיל, לחתוך, לשייף וכן הלאה. אמרת שככל שאנחנו נתקדם כחברה מהמקום השקרי החיצוני שבו אנחנו נמצאים היום, למקום יותר אמיתי, לאט לאט אנחנו נתחיל להרגיש שאין טעם בכל זה.

זה מצד אחד, ומצד שני אנחנו צריכים לדאוג שאנחנו בצורה החיצונית לא דוחים את בני האדם. כשחסרות לי שיניים, אז אני הולך ואני מתקן.

אורן: לא, ברור. לא ברמה הזאת אנחנו מדברים.

אלא מה?

אורן: אנחנו מדברים על כך שילדה בת 12 יושבת מול המחשב ובוחרת איזה שפתיים היא רוצה שיהיו לה. הן לא מספיק נפוחות, הן לא מספיק כאלה, הן לא מספיק כאלה. כמו שקונים נעליים היום היא קונה שפתיים באינטרנט.

טל: לי יש שאלה אחרת. אני מאוד רוצה לקנות את המשקפיים האלה שתיארת, שאהיה מסוגלת לראות לא רק את החיצוניות היפה או לא יפה, אלא את הפנימיות של האדם. אני חושבת שזה יחסוך לי הרבה טעויות בחיים. לכולנו גם מבחינת הפוליטיקה, מכל בחינה.

נכון.

טל: איך אנחנו רוכשים משקפיים כאלה?

זה על ידי החינוך, אין כאן שום דבר, אדם צריך לחנך את עצמו בתוך חברה מיוחדת, שהוא לאט לאט מתחנך, מתכנן את עצמו, מתכנת את עצמו לראות את הדברים המיוחדים באחרים, שאותם הוא מתחיל להעריך לעומת מה שקודם לא היה מעריך.

טל: אם אנחנו מסתכלים על הפוליטיקה למשל. יש שני מחנות מאוד גדולים ומאוד מנוגדים, כל צד בטוח שהוא רואה את האדם היפה, הטוב, המתאים, עם הערכים הנכונים בעיניו. והצד השני רואה בדיוק את ההפך. אם מתסכלים על ארה"ב גם פה. מה יש בראיה שלנו שקובע איך אנחנו נראה את הטוב והרע או את הפנימיות והחיצוניות של האדם?

עכשיו אנחנו רואים סך הכל את העולם האגואיסטי שמתחיל לגלות את האגו שלו מפני שהגיע זמן ההתפתחות הזאת שאנחנו רואים. כמו שאנחנו לפעמים נמצאים בקשר עם מישהו, ולאט לאט מתגלה שהוא לא טוב, אז זה מה שקורה עכשיו.

טל: אנחנו צריכים לעבור את כל הטעויות האלה בשביל לגלות? לא נוכל לראות פשוט את האדם ולהבין?

כאן זו הבעיה, לפנינו עכשיו נמצאת הכרת הרע, ואנחנו צריכים לגלות שאנחנו בעצמנו כולנו רעים, כולנו אגואיסטים, אינדיבידואליסטים, ואם אנחנו רוצים לראות את העולם הטוב בלי קשר של הון, שלטון, עיתון, בלי כל מיני השקרים האלה ניו ליברליות, וכל הדברים האלה, אנחנו נצטרך לתקן את עצמנו. את עצמנו, זאת הבעיה. ואם לא נתקן את עצמנו אז אנחנו נעבור משקר אחד לשקר שני ושלישי וכן הלאה ולא נצא מזה. אנחנו צריכים להתעלות מעל האגו שלנו לרמה אחרת של החיבור והקיום.

אורן: למה אהבה היא המנגנון שמאפשר לראות את האמת?

מפני שהאהבה זה כוח שמוציא אותי מעצמי, ואני מתחיל להתחשב בזולת בכל כוחי. ואני מעריך את הזולת יותר ממני, ואני מוכן להתחבר עם הזולת ולעשות הכל לטובתו.

אורן: אז למה זה אמת, למה זה מאפשר לי לראות אמת?

כי אני בזה עובד למען כל המערכת הכללית של האנושות, ולכן אני מתפטר מהאגו הצר שלי ומגיע לעולם הרחב. ואין לי שום אפשרות אחרת לשנות את המצב שלי.

טל: וכשנעבור תהליך כזה של התפתחות, אז כבר לא יהיו בינינו חילוקי דעות, אנחנו נראה פחות או יותר אותה מציאות?

אנחנו תמיד נעבוד למען המערכת הכללית שלנו, למען המשפחה הזאת. שבה כל אחד כלפי אחרים.

טל: אבל אנחנו נראה אותה המציאות זאת אומרת, כל אחד יוכל להיפגש בתפיסת המציאות שלו עם האחר, ואז אנחנו נראה את האמת?

ועוד איך, אנחנו נבין זה את זה. כי אנחנו כולנו נגלה מציאות אחת, מערכת אחת, כמו משפחה אחת. אנחנו כולנו נרגיש כל אחד עד כמה שכל מה שהוא חושב ומרגיש, אני גם אחשוב וארגיש.

טל: אז כביכול לעלות מעל כל הימין שמאל, חיכוכים, דעות?

מעל הטבע שלנו.

טל: אנחנו צריכים כל אחד לעבור שינוי עם עצמו כדי שניפגש במקום טוב יותר?

כן. אין לנו ברירה זה מה שעומד לפנינו. נקוה שהעולם יגלה את זה בקרוב.