חיים חדשים - תוכנית 823 - החוקיות הנסתרת של החיים

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים לשוחח עם הרב לייטמן ולהבין קצת יותר, איך המערכת הזאת שבתוכה אנחנו חיים, שנקראת "החיים שלנו" מתנהלת. לפי איזה חוקיות? האם יש חוקיות, או אין חוקיות? כי לפעמים כשאתה מסתכל על העולם, אתה רואה שהאנשים הכי טובים מקבלים פידבק מהחיים לא כל כך טוב, ולפעמים להיפך. ננסה להבין מה קורה פה בדרך לחיים טובים יותר.

טל: בתוכנית הקודמת תיארנו את המצב הקיים, שאנחנו לא מרגישים שיש איזו חוקיות. אבל הבנו שאנחנו כן חיים בתוך מערכת של חוקים שנקראת "הטבע", "המציאות", שהיא כן מטפלת בנו, ויכול להיות שכל החשבון שלנו לגבי מה זה שכר, מה זה עונש, הוא לגמרי הפוך ממה שבאמת. ולפעמים שדווקא שקורים לנו דברים פחות נעימים, אלי דווקא זה השכר שאמור לכוון אותנו למקום יותר טוב.

אז היום אנחנו רוצים להבין, מה הם באמת אותם מעשים טובים, נכונים, שיובילו אותנו למקום הטוב יותר, שאותם אנשים כביכול אמורים לכוון אותנו אליהם. מה זה מעשה טוב, שגם יביא תוצאה טובה?

זה מאוד פשוט. הטבע הוא כולו סגור, זו מערכת אינטגרלית שכל החלקים שלה, דומם, צומח, חי, וכנראה בני האדם הם קשורים יחד למערכת אחת. ובמערכת אינטגרלית, החוק הוא שכל חלק משפיע על כולם. זאת אומרת, כל חלק צריך להרגיש את עצמו באמת שהוא שייך לכל המערכת, והוא פועל לטובת כל המערכת, לא לחלק, ולא לעצמו, ולא לאיזה סגנון או צורה מסויימת, אלא לכל המערכת כולה.

 אנחנו לא מבינים את זה, ולא מגלים את זה, לא יכולים לגלות את זה. אבל דומם, צומח וחי, חוץ ממערכת בני האדם, הם נמצאים במערכת סגורה. כל היקום הוא מערכת אחת אינטגרלית. וגם על פני כדור הארץ, כל חלק וחלק שניקח ונתחיל לחקור, אם אנחנו מסוגלים לחקור, אנחנו נגלה שכל החלקים הם קשורים יחד בצורה החלטית. יש ביניהם קשר. זה כמו רשת פנימית נסתרת מאתנו, שהיא קושרת את כל הפרטים, פריטים יחד כולם לפי איזו תוכנה מיוחדת שנקראת "הטבע.

השאלה היא כך, מה האדם כאן? אז האדם הוא דבר מיוחד. מצד אחד, אדם הוא שייך לעולם החי לפי הגוף שלו, ואז כנראה שלפי הגוף הוא נמצא באיזו צורת קשר עם המערכת הזאת אינסטינקטיבית. יש לו גם חלק שנקרא "מדבר", שנקרא "אדם", ובחלק הזה הוא כאילו מנותק מהמערכת הזאת, הוא פועל כאילו המערכת הזאת היא לא קיימת, אין לו קשר אינסטינקטיבי, אין לו חיבור לאותה רשת כביכול, ואז הוא עושה את מה שבא לו.

 צורת ההתנהגות הזאת החופשית שלא קשורה לרשת, היא נקראת "אגו" שלנו. שאנחנו ביחס למערכת, ובכלל לכל היקום, ולכל הטבע מתחשבים רק במה שאני מרגיש שטוב לי כרגע. יכול להיות שבעוד עשרים שנה אני אחשוב אחרת, אבל אני לא יודע, אני דבוק לאותו רגע בחיי שאני עכשיו מרגיש. ומה שאני מרגיש ברגע זה שחסר לי, זה נקרא "חיסרון". אם אני לא מקבל את מה שחסר לי זה נקרא "עונש". ואם אני מקבל את מה שחסר לי זה נקרא "שכר".

וודאי שבניתוק מהמערכת הכללית, אז שכר ועונש שלי הם שקריים, כי אני לא מתחשב עם כל המערכת, ולכן אני טועה. כי אני נמצא במערכת, אבל לא יודע להתחשב בהכל.

טל: לא מרגיש.

לא מרגיש. נכון. ואז יוצא שאני נמצא כל הזמן בתפיסת העולם הלא נכונה.

אורן: למה זה צריך להיות אכפת לי שהשכר והעונש שלי הם שקריים, אם מבחינת הרגשה שלי זה שכר ועונש כמו שאמרת. משהו חסר לי, קיבלתי, שכר. לא קיבלתי, עונש.

אתה צודק ב 100%.

אורן: אין לי אפילו סרגל מדידה אחר.

נכון. רק מה קורה, אז למה אתה לא מאושר?

טל: זה מאוד מעייף המצב הזה, שכל הזמן אני בדאגה שיהיה לי לא טוב, שיהיה לי טוב. מאוד קשה לחיות כך.

זה משהו אחר. זה כבר משהו אחר. אבל הוא שאל נכון, האם זה לא טוב שאנחנו כך? אנחנו רואים שזה לא טוב. אם אנחנו קובעים לפי המצב הנוכחי שלנו, מה זה שכר ומה זה עונש, ולפי זה פועלים, שאני רוצה לקבל את מה שאני רוצה כרגע, ולדחות את מה שאני לא רוצה כרגע, אז בצורה כזאת אם אני מתייחס, אני הולך מהפסד להפסד. אם הייתי הולך מרווח לרווח, אז אתה צודק.

אורן: 100% מסכים אתך.

אבל אנחנו רואים שאנחנו יותר ויותר נמצאים בהפסד. כמה שהאנושות יותר מתפתחת, אז מה שהיא מוסיפה לעצמה, אלה הם בעצם מערכות ההגנה, לפי הכללים שלך. "בוא נעשה מה שטוב לי עכשיו וזהו, ומה שלא טוב אני אדחה". אבל כשאנחנו בצורה כזאת עושים, בונים מערכות למיניהם, ולומדים איך להצליח בצורה כזאת בחיים, זה נקרא "החיים שלנו". המגמה הזאת, היא בעצם הגישה שלנו לחיים. אז כמה שאנחנו בונים את החיים שלנו, בצורה החברתית, מדינית, משפחתית, אנחנו מפתחים מדע ורפואה וכל מה שיש, ואנחנו רואים שאנחנו לא יכולים להשלים את מה שאנחנו בכל זאת מקבלים כהיזק, כתגובה שלילית.

 כמה שאני מפתח יותר, וכביכול צריך להבין יותר ולהרגיש יותר, זה לא קורה, כי מתפתח יותר ויותר היחס הלא נכון שלי לטבע, שאני יותר ויותר מתרחק מלהיות קשור אליו בצורה אינטגרלית, ואני נעשה בסופו של דבר כזה אינדיווידואליסט שלא אכפת לי כלום, אני רוצה ליהנות וזהו. אז אנחנו מגיעים בסופו של דבר למצב ש"תביא לי סמים, אני לא רוצה לחשוב על כלום, ולא רוצה להיות שייך לאף אחד, רוצה להיות חופשי ואל תבואו אליי באילו טענות וכולי".

טל: אולי קשה לנו גם לסבול. בעבר אולי האנשים היו יותר חזקים, חרוצים, היום קשה לנו לסבול את חוסר הסיפוק המידי.

גם כן. ואנחנו מגלים בעולמנו שאנחנו יותר ויותר קשורים זה לזה, וזה לא מביא לנו תועלת גדולה. לא, זה לא מביא. כי פעם חשבתי שכן, העולם נפתח יותר, אנחנו גילינו יבשות, אנחנו עושים מסחר בינלאומי, אנחנו לא, אנחנו רואים שמזה סך הכל אנחנו מגיעים לאיזה תסכול גדול. בקיצור מה שאני רוצה להגיד הוא פשוט, אנחנו מתפתחים, וההתפתחות שלנו היא רק איך אנחנו יכולים לנצל את המערכת בצורה אגואיסטית, חד סטרית, בלי להתחשב בה, ולכן ההתפתחות שלנו היא תמיד לשלילה. ואנחנו רואים כמה שהאנושות מצד אחד יכולה לספק לעצמה כל מיני דברים, כדי למלאות את עצמה בצורה הגשמית, גופנית, בדרגת חי, בגופים, אך היא סובלת יותר ויותר בדרגת האדם, המדבר. ובזה אנחנו באמת מגיעים למצב שלא יודעים מה לעשות עם עצמנו.

טל: ברמה הפסיכולוגית אנחנו סובלים יותר?

נניח שזה פסיכולוגית.

טל: נפשית.

כן. מחוסר הקשר הנכון בינינו, ועם כל המציאות יחד.

טל: אז מה בעצם נקודת המפנה כאן, שאנחנו מתישהו צריכים לעבור לאיזו צורה אינטגרלית יותר קראת לזה. לדעת איך לפעול נכון במערכת הזאת, כדי שבאמת נגיע לתוצאה טובה.

אנחנו צריכים להגיע למצב האינטגרלי.

טל: מה זה אומר?

זה אומר שאנחנו צריכים להתחשב בכל המערכת. לדעת איך היא פועלת, איך אנחנו יכולים להיות חלקים אינטגרליים בה, לגרום בה איזון, לגרום בה איחוד על ידי הפעולות שלנו, שאנחנו יוצאים מהמערכת זאת כחלקים סרטניים. כי סרטן בגוף שלנו הוא גם כן סמל של תאים שרק מתחשבים בעצמם, ולכן הם ממיתים את הגוף ואת עצמם. ואותו דבר אנחנו. לכן יש לנו ללמוד מה לעשות.

 ודווקא אנחנו חיים עכשיו במצב, בתקופה מאוד מיוחדת בהתפתחות האנושית, שסוף סוף אנחנו מתחילים לשאול למה, בשביל מה, איזה מערכת פועלת עלינו, איך אנחנו יכולים להבין, לגלות את המערכת, איך אנחנו צריכים להשתלב בה, וכן הלאה.

טל: אתה יכול לתאר את המעבר הזה מהחשבון הנוכחי שאנחנו עושים, שחסר לי משהו אז זה עונש ורע לי, ואם יש לי את מה שאני צריכה אז זה שכר. לחשבון חדש, חשבון אחר, אפילו שאם חסר לי משהו עכשיו באופן אישי, אתה אומר שאני יכולה לעשות חשבון אחר לגמרי שהוא יותר נכון.

זה תלוי בחינוך. אם אנחנו נקבל חינוך אינטגרלי, שאנחנו נרגיש את המערכת. מה חסר לתינוק לעומת ילד יותר גדול? שילד יותר גדול מקבל בחשבון עוד פרטים בקיום שלו כלפי אבא, אימא, בית ספר, עוד אנשים, שכנים וכן הלאה, ולכן הוא מתייחס אחרת למציאות. גם לא מוגבלת יחסית, אבל כבר בצורה אחרת, יותר בוגרת. זה מה שאנחנו צריכים. זאת אומרת בלי לימוד המערכת, בלי לפתח בנו חושים כדי לגלות את המערכת, אנחנו לא יכולים להתקדם. המערכת עצמה היא דורשת את ההשתתפות שלנו האקטיבית, ולא שאנחנו נעשה איזה פעולות בצורה עיוורת.

טל: אני מכירה הרבה אנשים שחושבים בצורה אינסטינקטיבית, אם אני אעשה מעשים טובים, אז אני אקבל תגובות חיוביות.

נכון מאוד, אבל איזה מעשים טובים?

טל: זה מה שאנחנו רוצים לדעת. זה שנותנים צדקה, נותנים כל מיני עזרות בכל מיני מקומות.

לא, אי אפשר להחליט על זה לפני שאני מכיר את המערכת לפחות במקצת. שאני מתקדם כל פעם יותר ויותר, מרחיב את העיגול שלי שאני בו קיים ליותר ויותר, ואז במסגרת הזאת, בגבולות העיגול הזה שאני מבין ומרגיש ומחליט נכון, אז אני פועל. ומעבר לזה אני לא פועל.

טל: אנחנו יודעים מהיהדות שיש עיסוק רב בעניין הזה של שכר ועונש, ובכלל יש מערכת שלמה שנקראת "תורה ומצוות" שכאילו הדת נתנה לאדם אילו כלים, כדי שאדם ידע איך לפעול נכון במציאות שלו כדי לקבל שכר. ואם הוא לא יעשה כמו שהדת מלמדת אז הוא יקבל עונש. איך התורה ומצוות מתקשרת לכל מה שדיברת עכשיו. אני יודעת שאנשים מניחים תפילין לפני שנכנסים לבדיקות רפואיות, כאילו יש לנו איזו הבנה שמעשים כאלה יביאו לנו תוצאות טובות. איך זה קשור למה שאמרת עכשיו?

אני מדבר רק מצד חכמת הקבלה. חכמת הקבלה אומרת שאדם מורכב מרצון אחד גדול שנקרא "רצון ליהנות", ובזה הוא הפוך מהמערכת שבה הוא קיים. וכדי להגיע לקשר עם המערכת, הוא צריך לשנות את הרצון שלו מלחשוב על עצמו, מרצון האגואיסטי, לרצון נקרא לזה "אלטרואיסטי", שזה לטובת המערכת הכללית, וגם הוא ודאי שייהנה מזה שהוא קשור לכל המערכת ולא מנותק כמו שעכשיו הוא מרגיש.

ולכן כל העבודה שלנו היא להפוך את הטבע שלנו מהאינדיבידואליזם הזה הנורא קיצוני, לאינטגרליות השלמה עם המערכת, מקצה לקצה. המעבר הזה נעשה על ידי תיקון רצון האדם. כדי לתקן את הרצון שלנו, אנחנו מגלים שהרצון שלנו הוא לא רצון אחד, אלא הוא כולל מתרי"ג חלקים. כולם אגואיסטיים, ואפשר לתקן אותם, את החלקים האלה, על ידי כוח מיוחד הנסתר בטבע, שנקרא "אור". וכשאנחנו מזמינים את הכוח הזה, כוח השפעה, כוח טוב, כוח המתקן, המברר, זה נקרא שאנחנו מתעסקים "בתורה ומצוות". שאנחנו מתקנים כל פעם עוד רצון אגואיסטי, עוד רצון, עוד רצון שהוא יהיה מחובר למערכת הכללית על ידי האור הזה, זה נקרא "המאור המחזיר למוטב" או "תורה" "תורת אור".

אז יוצא שחכמת הקבלה מדברת על "קיום תורה ומצוות", שזה על תיקון הרצונות מצורה אגואיסטית לצורה אלטרואיסטית, שיהיו מחוברים רצונות האלה במערכת הכללית בצורה אינטגרלית, ואז האדם הוא יהיה החלק האינטגרלי מכל המערכת. ובהתאם כשהוא מתקשר למערכת, בהתאם לזה שהוא מתקן עוד רצון, ועוד רצון, ועוד רצון מצורה אינדיבידואליסטית שלו לצורה האלטרואיסטית, אז הוא מרגיש את המערכת יותר. ואז כשהוא מגלה את המערכת הזאת הכללית של כל המציאות יותר ויותר, זה נקרא שהוא מעלה את עצמו בסולם הכרת העולמות, הכרת המדרגות, הכרת המציאות. ואז ודאי בכל העלייה הזאת שהוא עושה בלתקן את עצמו, בלהצמיד את עצמו יותר ויותר למערכת הכללית, הוא יותר מבין, הוא יותר מרגיש, וכך מתקדם. זה נקרא "גילוי המציאות האמתית לאדם". זה מה שחכמת הקבלה מספקת לאדם.

טל: אז מה הוא השכר בתמונה כזאת, ומה העונש? כי היהדות מדברת המון על עונשים, ועל שכר בחיים האלה, וגם אחרי זה. יש כאן עיסוק רב בגמול על מעשים טובים. אז איפה השכר והעונש.

שכר יוצא כל דבר שעוזר לי לתקן עוד רצון מתרי"ג רצונות ולחבר אותו למערכת הכללית. אני בזה מגיע מצורה המנותקת לצורה המחוברת לכל המערכת. זה בשבילי שכר, שאני יכול בזה להיות החלק הפעיל, החלק המועיל במערכת עצמה. זה השכר. ועונש, זה שאני מגלה את המצב שלי המנותק.

טל: זה מעניין. קראתי שיש שני עונשים שמגיעים משמיים, אחד זה עונש מוות בידי שמיים. והשני נקרא "כרת" כאילו כורתים את נפש האדם מנשמת ישראל או משהו כזה.

זה שמנתקים את האדם מכל המערכת הכללית, נקרא "כרת".

טל: ומוות, מה זה.

יש ארבעה סוגי מוות. יש הרבה דברים. כי האדם מורכב חוץ מתרי"ג רצונות, יש לו גם בכל רצון ורצון עוד דרגות העביות, דרגות הקושי, דרגות האגו, ולכן חוץ מלהיות קשור למערכת, הוא גם צריך להתקשר למערכת בארבע הדרגות האלה בכל רצון ורצון.

טל: מה זה נקרא ש"אדם קיבל עונש מוות" ולמה המערכת נותנת לו כזה עונש?

צריך לראות על מה מדובר, כי עונש מוות מדבר על מוות למערכת האגואיסטית, שהיא מתה. כמו אדם חולה סרטן לא עלינו, הנכנס להקרנות וממיתים לו את הגידול, אז כאילו עונש המוות בא על הגידול. על המערכת הכללית אין עונשים כאלו, רק על המערכת האגואיסטית חל העונש. עונשים.

טל: זאת אומרת, שכל הנושא של שכר ועונש הוא בעצם מתייחס לאגו של האדם.

בלבד.

טל: וכשהוא מת או מקבל מכה, אז בגאווה אולי או ברצון שלנו זה נחווה כעונש מוות, אבל בעצם זה החיים של החלק האינטגרלי שבנו.

כן.

אורן: אתה אומר שאפשר להפריד את האדם לשתי שכבות שונות. השכבה הראשונה, זה היחס האגואיסטי שלו למציאות. והשכבה השנייה הגבוהה יותר, מתקדמת יותר, זה היחס האינטגרלי שהוא צריך לפתח לכלל המציאות. זאת אומרת, בשכבה הנמוכה יותר האדם מכוון לטובת עצמו בלבד, גם כשזה על חשבון אחרים.

מה שהוא מרגיש בצורה טבעית. ודאי.

אורן: ואדם צריך לבנות בתוכו שכבה יותר גבוהה, שבה הוא מקושר בטוב לכל האחרים. הבנתי את שתי השכבות?

כן. הוא מתחיל להרגיש שכשהוא מקושר טוב לכולם, זה דווקא החיים שלו. הוא לא עושה כאן איזו הקרבה.

אורן: זאת אומרת הוא פשוט מרגיש שהוא מקושר לכולם, ומתוך הרגשת הקשר הזאת לכולם הוא רוצה להיטיב עם כולם.

כן, בצורה טבעית. זה לא שהוא עושה נגד הטבע שלו.

אורן: זאת אומרת, שתי השכבות האלה הן פועל יוצא מתחושת מי אני. האם אני, הגבולות שלי נגמרים פה בעצמי, ואז ואתה וכל מי שנמצא מחוצה לי, אלה אמצעים למלאות את עצמי? או שאני מרגיש מקושר אליכם נניח כמו שאני מרגיש לילדים שלי, ואז להיטיב לכם זה כמו להיטיב לעצמי. הבנתי את שתי השכבות?

כן.

אורן: יופי. עכשיו אני רוצה להבין. חי בן אדם, יש בו את השכבה הזאת הבסיסית הטבעית שאתה קורא לו האגו שלו. ויש את השכבה היותר מתקדמת שהוא צריך לפתח בתוכו, זה התפתחות האדם שבו. עכשיו בא לו משהו מהחיים, הוא יכול לפרש את זה כפידבק חיובי, כלומר שכר מהמערכת הזאת שבתוכה הוא חי. והוא יכול לפרש את זה כעונש, כפידבק שלילי.

 נניח כשנופל על האדם משהו רע, האם הוא מפרש בכל אחת משתי השכבות האלה השונות, אחרת את המצב, זה מורגש אחרת?

ודאי. את מה שבצורה אגואיסטית אני יכול לפרש כרע. בצורה אחרת האלטרואיסטית, אני מפרש כטוב.

אורן: אתה יכול לתת לי דוגמא?

האמת, כל דבר.

אורן: לדוגמה, משהו רע קורה חס ושלום לילדים שלי.

אתה כאן מכניס את הרגש שלך מאוד חזק, ולכן קשה להגיד. אבל האמת שאין רע בעולם. זה מה שאתה מגלה ברמה יותר עליונה. אין רע בעולם. אבל אם אתה מסתכל על זה בצורה כזאת שאלה הם החיים שלי, אלה הילדים שלי, זה אני, אי אפשר להסביר. אם אתה מסתכל את זה דרך המערכת הכללית, אז אין חיים ומוות, אין שכר ועונש במישור הגשמי, הכול זה בהתחשבות לחשבון הכללי. כל המערכת היא מערכת נצחית, היא מערכת שלמה, ואז איזה מוות, איזה חיים, אין דבר כזה. אז כל שנייה מתים חלק מהתאים שבגוף, מיליוני תאים בגוף מתחלפים. אנחנו כל הזמן נושרים את התאים האלה מכל מיני.. הם יוצאים לנו מבחוץ ומבפנים כל התאים מתים, ובמקומם באים תאים חדשים. אלא לראות את המערכת הכללית.  כשאתה רואה, אז בשבילך שכר ועונש מגיע למישור אחר לגמרי.

טל: הוא צריך להיות מנותק מהרגש שלו.

כן, יוצא שכך. אבל כך אנחנו גם כן. יש לך ילד קטן? יופי. הוא לפעמים בוכה, הוא רוצה משהו מהאימא ואמא לא נותנת לו, אז מה, אמא טובה או לא? אי אפשר להשוות. בכל רמה יש לנו שכר ועונש שונה.

אורן: אני רואה שהנושא הזה של שכר ועונש הוא מסובך נורא.

כי זה החיים שלנו.

אורן: שכר ועונש זה הפידבק מהמערכת, שאני מבין שאפשר להבין אותו בכל מיני רמות ובכל מיני הגדרות, לפי סרגל המדידה אתה מפעיל. את זה אני רוצה לשים רגע בצד, ואני רוצה לשאול משהו מאוד תועלתני. אני רוצה שמעכשיו, יבוא לי מהמערכת רק שכר. מהם המעשים הטובים שאני יכול לעשות שהם בטוח יביאו לי פידבק חיובי, כמה שיותר חיובי. מה המעשים הכי משובחים, שאני בטוח מביא לי פידבק חיובי.

המעשה היחידי שאתה יכול ממש להתכלל בו ולהצליח, זה שאתה תמצא אנשים שהם כבר עוסקים בזה ותתכלל בהם, ואז יחד איתם אתה תלמד איך נכללים במערכת פיזית ובמערכת רוחנית.

אורן: מצאתי אותך, ברוך ה'. תגיד לי את הסוד הכי גדול של החיים. מה המעשה הכי משובח שאני יכול לעשות ולהיות רגוע שאני בטוח מקבל פידבק חיובי.

בבקשה, זה מאוד פשוט. אתה יודע מהו הכלל הגדול בתורה? "ואהבת לרעך כמוך". "ואהבת לרעך כמוך".

אורן: איך זה קשור פה לכל העלילה?

כי אין יותר מזה. זה סימן שאתה נכלל בכל המערכת בצורה האינטגרלית. זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך". זהו. בצורה השלמה אתה נכלל בכל המערכת, אז ודאי שכל מערכת שפועלת, היא פועלת עליך רק בצורה חיובית.

טל: ואם מישהו צעק עלי, הרגשתי בושה.

אז להבין שהוא חלק שעדיין לא מתוקן מהמערכת, ואת צריכה לפעול כדי לתקן אותו גם כן, לעזור לו. אני לא יכול להוסיף שום דבר חוץ מ"ואהבת לרעך כמוך". והמערכת פועלת לפי חוק אחד שזה נקרא "אין עוד מלבדו". זאת אומרת שהיא שלמה, ורק לפי ה"ואהבת לרעך כמוך" כל החלקים שלה פעילים. ואם אנחנו רוצים להתכלל במערכת הזאת, אז זה מה שאנחנו צריכים לעשות, להגיע לאהבה.

אורן: ואם בדרך התרגום שלי לשכר, עונש, פידבקים מהמערכת, לא מסתדר לי עם הכלל הזה. נתת לי כלל אחד אמרת לי קח אותו הוא מספיק לך לכל החיים "ואהבת לרעך כמוך".

זה כדי לכוון אותך לכלל הזה בלבד.

אורן: ואם אני רואה שבאים לי פידבקים שהם כאילו הפוכים ממה שאני הייתי עושה.

תעשה יחד עם הכלל הזה למעלה מהשכל שלך, ואז אתה תגיע לשכל היותר עליון.

אורן: אנחנו עוד נחזור ונדבר על זה.

הוא לא רוצה את השכר הזה.

טל: בהדרגה.

בהצלחה. לאט לאט.