חיים חדשים - תוכנית 827 - לבוש ומראה יהודי

+תקציר השיחה
לבוש ומראה יהודי | ||
המקור לכל המנהגים הקשורים למראה וללבוש היהודי הוא בשורש רוחני עליון. נושאים מרכזיים בתכנית:
|
||
+תמליל השיחה
אורן: היום נשוחח עם הרב לייטמן על המראה היהודי. אם מתבוננים על אדם יהודי לאורך הדורות, לאו דווקא היום, רואים שהיה ליהודי מראה מיוחד. ננסה להבין כל מיני היבטים בתוך המראה הזה, מה הם מסמלים בפנימיותם, והאם הם יכולים ללמד אותנו משהו על החיים שלנו כאן ועכשיו בדרך לחיים חדשים, בין אם אנחנו אנשים חילונים, דתיים, או חרדים.
הייתי רוצה לפתוח בסיפור שסיפרו לי, שכאשר עולי תימן באו ארצה, היה סיפור גדול עם זה שגזזו להם בכוח את הפאות.
זה תיקון גדול בעיניי הציונים.
אורן: יכול להיות. סבא שלי זכרונו לברכה, עד אחרון ימיו היה עם פאות, ואצל התימנים קוראים לפאות "סימונים", סימונים זה במבטא תימני, אבל המילה היא סימנים.
כן, ברור.
אורן: אלה הם הסימנים, ובגלל שגדלתי עם סבא כזה, זה נראה לי טבעי, ואני זוכר שפעם בא אלי לבקר חבר מחו"ל וכשהוא ראה את סבא וסבתא שלי, אז זה היה בשבילו כאילו הוא נסע אחורה בזמן, כמו לנסוע לפני חמש מאות שנה לתימן, אבל ככה הם חיו גם בישראל.
לאורך דורות גם באירופה ולא חשוב איפה, היהודים הקפידו להשאיר פאות על הלחיים, וזה גם כתוב בתורה. אני רואה שיש התעסקות גדולה סביב השיער של האדם, ובתוך השיער של האדם שיוצא מראשו, יש את העניין של הסימנים.
מה הפאות מסמלות ומה הזקן? זאת אומרת, סביב הקופסא שמנהלת אותנו שקוראים לה "ראש", יש שיער, ונותנים לך הוראות מאוד ברורות איך הוא צריך להיות. יש לך חמש פאות אם אני זוכר טוב, יש השערות שיורדות, יש זקן, ובזקן יש חלקים. כל המעטפת הזאת, מה זה?
זה נקרא בארמית, י"ג תיקוני דיקנא.
אורן: ובעברית?
י"ג תיקונים של הזקן. שלוש עשרה תיקונים של הזקן.
ניצה: מה זה אומר?
זה נקרא שמהראש יורד האור לגוף. אור הכוונה, הכוח העליון שיורד ממדרגה יותר עליונה לתחתונים, במראה כביכול, בסמלים, שהם מסמלים לנו את הראש.
יש פאות שיורדות מהראש וזה העיקר, זה הסימן הכי גבוה שבא מהראש למטה. ואחר כך יש עוד חלקים בזקן, ושפם, ואורחא, מקום ריק משערות, שיבולת הזקן, הזקן עצמו עם שטח עליון ושטח תחתון, וכל זה סימנים, שכך האדם בנוי והכול סימנים למערכת העליונה, שהיא מנהלת את העולם שלנו. כי מהראש, זה מחשבה עליונה, מחשבת הבריאה, תכנית הבריאה, מטרת הבריאה, משם יורדות פקודות אלינו, על ידי שלושה עשר נתיבות שנקראות שלושה עשר תיקוני דיקנא.
ניצה: בעצם, כל המראה החיצוני הזה, הוא מסמל ממש שלושה עשר חוקים שמגיעים מהטבע העליון למעלה.
מלמעלה למטה. ואם אנחנו רוצים להדמות להם, אז צריכים להזכיר אותם, ולכן אנחנו צריכים להיות במראה פיזי בעולם שלנו, כמו שאותם יחסי הכוחות שבאים מלמעלה ומתלבשים בנו ומפעילים אותנו.
ניצה: ומה זה הכוח המיוחד הזה שיש סביב הפאות עצמן?
זה איך שמראש דאריך אנפין יורד ג"ר דחכמה.
אורן: כתוב בתורה שאסור להשחית פאת זקנך.
כן.
אורן: אסור להשחית את הפאות. מה זה מסמל?
שדווקא אותן הפאות, זאת אומרת, דווקא אותן נתיבות חכמה אסור לנו להשחית, להפסיק, כי אנחנו בלי זה נתייבש.
אורן: מה זאת אומרת נתייבש?
שלא נקבל מלמעלה הפעלה. אדם צריך לא סתם ללכת עם פאות, הוא צריך להגיע לתיקון של הפאות שלו, לתיקון הפנימי שמתקשר לשכל עליון.
ניצה: מה זה תיקון פנימי של הפאות?
היהודי ברחוב הוא לא יודע את זה.
אורן: אנחנו באנו לשאול אותך ולא סתם תופסים יהודי ברחוב ושואלים אותו. מה זה אומר כל הדברים האלה. מה זה תיקון פנימי?
זה שאנחנו צריכים להדמות לדמות העליונה, לבורא. שכמו שתעשה רצונך כרצונו, תעשה מחשבה כמחשבתו וכן הלאה. אנחנו צריכים להגיע במוח ובלב להיות כמו העליון. וכך האדם מגיע למצבו, ליישם את כל מה שנברא, "שובה ישראל עד ה' א-לוהיך".
אורן: אמרת קודם משהו שמאוד מסקרן אותי. אני אשאל ואם זה מסובך אז תגיד לי שזה מסובך. אני מבין שבכל הדברים האלה יש הרבה עומקים.
נכון, לכן אני לא מתחיל להסביר, כי אני רק אסתבך. אני אסתבך אתכם.
אורן: אבל אתה יודע, אני קצת נודניק. אז אשאל, מה שאתה יכול להסביר לי, תסביר לי פשוט. ומה שלא, תגיד לי זה כבד, ואני מכבד.
בסדר גמור.
אורן: אמרת שלוש עשרה נתיבות חכמה וגם דיברת על מערכת עליונה שמנהלת אותנו וממנה יורדות פקודות אלינו דרך שלוש עשרה נתיבות חכמה. מה זה שלוש עשרה נתיבות חכמה?
ערוצים מלמעלה, שהם מפעילים אותנו למטה.
אורן: מה זה מלמעלה?
מלמעלה, מכוח עליון, ממוח עליון, ממנגנון הטבע הנסתר. יש דבר כזה.
אורן: יש?
העובדה שאתה לא יודע מה יקרה ברגע הבא.
אורן: איך זה קשור?
ברגע הבא זה יורד אליך ואז אתה מבין, מרגיש, מתחיל לפעול. מחזיק יד בצורה אחת או בצורה אחרת, כך גם במחשבה, גם ברצון. בכל.
ניצה: שלוש עשרה נתיבות חכמה, איזה חכמה?
תסתכל על ניצה, איך שאותו הכוח עליון מפעיל אותה.
ניצה: שלוש עשרה נתיבות חכמה, על איזה חכמה מדובר?
חכמה זה האור עליון שהוא כך פועל, כדי לפתח את האדם ולהביא אותו להזדהות עם הבורא, שזו המטרה של כל הבריאה. וכל הנבראים צריכים להגיע עד הדרגה הזאת, "וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם".
אורן: ומה אני צריך לעשות כדי שבנתיבות האלה תזרום אלי הרבה חכמה?
לדעת איך להדמות לבורא. איך אתה יכול לעשות כך, שהוא כמה שיותר מהר יתלבש בך ושהפקודות שלו יתלבשו בך בצורה רכה, מהירה, בהסכמה, בנטייה כנגד זה מצדך.
אורן: זה יעשה אותי חכם?
בטח. מה זה חכם? חכם זה מי שלומד מהבורא מה שקורה בעולם, מה שקורה בכל הבריאה, זה נקרא חכם. יש עוד חכמה בעולם חוץ מזה? כל החכמות שלנו מלמעלה.
אורן: יש שלוש עשרה נתיבות חכמה?
כן.
אורן: נתיבות זה כמו דרכים?
כן.
אורן: יורדות אלי נקודות הפעלה בשלוש עשרה נתיבים?
כן.
אורן: ומפעילות בי רצונות ומחשבות?
הכול.
אורן: מה הנוסחה להפוך להיות יותר חכם?
הנוסחה להיות יותר חכם, זה בא על ידי האור העליון שמתלבש בך. אבל איך לתת לאור העליון להתלבש בך, אתה כבר צריך לעשות פעולות של חיבור עם הזולת. זה מגיע לנו עוד מאברהם אבינו, כשאתם מתארגנים בקבוצה בעזרה הדדית, ואז על ידי זה שאיש את רעהו יעזורו, מתאחדים, מתחברים, עוזרים זה לזה, כך בהשפעה הדדית, מעוררים את כוח החיבור, כוח הערבות, ועל ידי זה אנחנו מייצבים את הרצונות שלנו המשותפים שהכוח העליון יכול להתלבש בהם.
אורן: להתלבש בצורה שאנחנו נבין אותו.
ודאי שכן.
אורן: כי אמרת שהוא מפעיל אותי גם עכשיו, גם כשאני בכלל לא מודע לו, לא מזהה ולא מבין.
עכשיו אתה בדרגת בהמה, אבל אם אתה עושה את הפעולות כדי להבין אותו, אם אתה בונה שטח מיוחד שנקרא שכינה כדי שהוא יתגלה שם, אז מתוך העבודה הזאת, בזה שאתה מרכיב את השכינה, אתה לאט לאט מתחיל להכיר בו ולגלות אותו. הוא מתחיל להתגלות בשכינה. אתה בעבודה אתו, זו עבודה הדדית, אתה עושה פעולות והוא מתגלה.
ניצה: אני רוצה לשאול משהו שמסקרן אותי דווקא כאישה, הרי זקן זה משהו שיש רק לגבר, למה?
אישה לא שייכת לתיקונים האלה.
ניצה: מה זאת אומרת?
אישה צריכה לעזור לגבר בכל הדברים האלה. היא צריכה לעשות את כל הדברים, אבל הסימנים והחובה העיקרית הם על הגבר.
ניצה: זקָן זה משהו שאפשר לראות אפילו אצל החילונים, גם הם מגדלים זקן אבל מפני שזה מודרני, גם ההודים מגדלים זקן ואפילו שמים כיסוי ראש, אבל פאות זה משהו יוצא דופן, זאת אומרת אם אתה רואה מישהו עם פאות ארוכות אז ברור לגמרי שהוא יהודי. מה כל כך מיוחד בפאות האלה שיש אותן רק ליהודים?
שוב, זה הסימן הראשון של ירידת נתיבות החכמה מהראש לפנים, לזקן ולגוף.
ניצה: אני סקרנית לדעת מהם נתיבות החכמה האלה?
אלה מערכות של ירידת הפקודות המיוחדות מלמעלה לשם הפעלת האדם למטה כדי שהוא יעלה למעלה בהשגה שלו, בגילוי שלו.
אורן: אני רוצה שנתקדם לעוד סימן היכר יהודי. כתוב בתורה שאדם צריך לשים בבגדו ציצית, ויש לנו בזה שני מנהגים, האחד זה להתעטף בטלית שיש עליה ציצית מארבע כנפות, וללכת עם טלית קטן, עם ציצית במשך היום. בבגד האדם יש ארבעה צדדים, ועליו הוא צריך לשים ציצית. מה הדבר הזה?
כל כיסוי שאדם מכסה את עצמו ויש לו ארבע כנפות, ארבע פינות, הוא חייב לשים שם סימנים של ציצית.
אורן: מה הם הסימנים הלאה, מה הם מסמלים לנו?
הסימנים האלה מסמלים לנו את הכלי הרוחני, י-ה-ו-ה, יש בו ארבע אותיות, ארבע חלקים שבאים מהכתר, שזה חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות, הם מסמלים לנו, כמו הפאה על הראש כך גם פאה על הבגדים.
אורן: פאת הבגד.
כן, זה סיום. גם בשדה יש פאה, בכל מיני דברים, זה ערלה. אלה כל מיני סימנים בכל מיני דרגות שבהם אתה עושה סיום. בסיומים האלה אתה מדגיש שעד כאן ולא יותר, עד כאן אתה מסוגל לעשות תיקונים. אתה עושה סימנים עד כמה אתה מסוגל להידמות לבורא ועד כמה לא. כי בכל התיקונים יש גבול עד כמה האדם מסוגל, ואתה מכיר את הגבול, אתה לא נמצא בהשגת הגבול.
ניצה: הפאה מייצגת גבול, כאילו "עד כאן"?
כן, כמו פאה בשדה. אסור לנו להשתמש בה, היא כבר למי שיבוא וייקח.
אורן: אני מבין שהתהליך באופן כללי זה שאדם מנסה להיות דומה יותר ויותר לכוח העליון.
מה זה אומר להיות דומה לו?
"ואהבת לרעך כמוך".
אורן: זאת אומרת להיות דומה לבורא זה להיות ב"ואהבת", זה התהליך הכללי שבו אדם מתפתח, וכל העטיפות היהודיות הם סימנים שבאים להזכיר לנו את התהליך הפנימי שבו אדם מתפתח. אמרת גם שהבגד מסמל את הכלי הרוחני של האדם, יש בו ארבעה חלקים ולכן יש ארבע כנפות והציצית מסמלת סוף, את הגבול בין כמה אני יכול להיות דומה לבורא ובין כמה אני עדיין לא יכול להיות דומה לבורא.
נכון, זה גבול היכולת שלי להידמות לבורא.
אורן: הבגד מכסה את הגוף שלי.
כן, כמו מסך.
ניצה: בוא נסתכל על זה מזווית של אדם חילוני, אדם חילוני פוגש בטלית כשהילד מגיע לבר מצווה.
ואחר כך שמים אותה בארון עד סוף החיים.
ניצה: נכון, עד החתונה, אבל מדוע ילד בר מצווה מתעטף מטלית, מה בדיוק הוא עוטף?
זה נקרא "אור חוזר", זאת אומרת הוא מתעטף בטלית כמו באור העליון.
ניצה: האם המערכת העליונה שולחת לנו איזה סוג של אור, כוח?
כן, המערכת העליונה מביאה לנו אור שעוטף אותנו, וכדי שאנחנו נזכה לאור הזה, אנחנו צריכים להיות דומים לו. זאת הפעולה להתעטף בטלית, בציצית.
ניצה: מה האור שיורד מלמעלה משנה בי כאדם?
הוא מתקן את הרצונות שלי, מכוונה אגואיסטית לכוונה אלטרואיסטית.
ניצה: מה המשמעות שילד מתעטף בטלית?
זה אומר שהוא כבר הגיע למצב שהוא יכול לדאוג שהרצונות שלו ייתקנו.
ניצה: מה ההתעטפות מסמלת לנו?
שמרגע זה והלאה הוא כן יכול לתקן את עצמו ולהידמות לבורא, להיות יהודי.
אורן: ההתעטפות בטלית באה בעצם לכוון אותנו לפעולה לבבית, פנימית, ביחס של האדם לזולת?
כן.
אורן: אמרת שאדם מתקן את הכוונות שלו מכוונות אגואיסטיות לכוונות אלטרואיסטיות, מה אני רוצה להזכיר לעצמי כשאני מתעטף בטלית?
לא רק להזכיר לעצמך, זה כמו למשוך את האור מלמעלה. זה כמו מסך, בקיצור לעזור לעצמי להיתקן, במקום להיות אגואיסט להיות אלטרואיסט. זה כל היהדות.
אורן: מה מסמלת ההתעטפות?
שאני רוצה שהאור ישלוט עלי מלמעלה וימלא את כולי.
ניצה: זה כאילו הסכמה, האדם מזמין את הכוח הזה שיפעל עליו.
לא על ידי זה שאני מתעטף פיסית, אלא כי אני רוצה את זה בפנים, אני מוכן לזה בתוכי, וכל הפעולות האלה הן רק סימן.
אורן: עד כה דיברנו בעיקר על שיער של גברים, דיברנו על פאות, על זקן, ועכשיו דיברנו על טלית, ומה שאדם צריך לעשות בחיים זה לעבור מאגואיסטי לאהבת הזולת, וזה נקרא להיות דומה לכוח העליון. כעת אני רוצה לדבר על הנשים ביהדות, אני אף פעם לא ראיתי את סבתא שלי בלי מטפחת, בלי כיסוי ראש.
כנראה גם לא היו לה שערות.
אורן: דווקא כן היו, אבל מה העניין של כיסוי ראש, מה הוא מסמל?
אותו דבר כמו אצל הגברים. זה עול מלכות שמיים. זאת אומרת היא נמצאת תחת הכוח העליון ומקבלת את המרות שלו על עצמה. רק שאצל הגברים זה מגיל לידה.
אורן: ואצל אישה זה רק מרגע שהיא נשואה.
נכון. ואילו אצל הגבר, ברגע שתינוק מקבל בפעם בראשונה את חלב אמו, עוד בבית חולים, מלבישים לו כיפה על הראש. כשנולד ילד האבא מוציא מיד כיפה מהכיס, שם על התינוק, והאמא מאכילה אותו. בלי זה אסור לו לקבל ארוחה ראשונה.
אורן: למה רק כאישה מתחתנת היא מתחילה לשים כיסוי ראש, מה זה מסמל?
כי אז היא נמצאת במצב שהיא יכולה לקיים את עצמה כאישה. בלי זה שהיא נמצאת ליד הזכר, הגבר, הבעל והיא מתחילה להיות שייכת לו, בלי זה היא לא שייכת לבורא. רק במידה שהיא נמצאת בהחלט עם בעלה ומקיימת רצונו, היא יכולה לקיים גם את רצון הבורא.
אורן: הגבר צריך לשים כיסוי על ראשו, לסבא שלי היה כובע שמכסה, הוא היה מונח על ראשו, אבל לגבי אישה חז"ל אומרים "שיער באישה ערווה", צריך לכסות הכול.
הכול, מסביב.
אורן: למה ההבדל הזה, ממה זה נובע?
זה נובע מתוך זה שתיקון השערות שייך רק לגברים. הנשים החרדיות אפילו מגלחות את הראש.
אורן: מה זה תיקון השערות ולמה הוא שייך רק לגברים?
כי נשים לא מסוגלים לקבל את התיקונים של י"ג תיקוני דיקנא.
אורן: י"ג הם שלוש עשרה נתיבות חכמה שדיברת עליהם קודם?
כן, נשים לא מסוגלות, רק גבר שיש לו מסך, אור חוזר, שיש לו אפשרות להידמות לבורא. לכן זה לא שייך לאישה.
אבל כלפי אישה יש עניין של צניעות, וצניעות כלפי הגבר, יש כל מיני דברים, כמו לא לעשות קעקוע על הגוף.
אורן: זה מעניין, למה יש איסור לעשות קעקוע?
כי אתה לא רשאי על הגוף שלך, כמו שאתה נולדת כך אתה צריך להישאר. אסור לך לעשות כל מיני דברים, אם מחר יהיה באופנה לעשות אוזן שלישית, אתה תעשה? לפי התורה לא, כי אין כאן עניין של אופנה. כמו שהבורא ברא אותך, בצורה כזאת אתה צריך להתקיים.
ניצה: במה אתה פוגם כשאתה עושה קעקוע על הגוף, מה מייצג הגוף שאתה פוגם בו בעצם?
זה כאילו שהבורא החסיר משהו מהבריאה, לא נתן ואת באה ומתקנת, כמו הציפורניים שלך היפות.
ניצה: אבל זה קישוט.
קישוט זה משהו אחר. אישה, הרצון לקבל האגואיסטי שמרגיש חסר אז מתאים לו לעשות על עצמו תיקונים שנקראים "קישוט", לכן הקישוט כן שייך לאישה, כמו טבעת באף, באוזן, כל מיני דברים כאלה, אומנם ציפורניים לא, אבל נגיד. זאת אומרת זה מתאים לאישה, לא לגבר, כי גבר הוא כנגד הבורא, הוא כאילו שלם אם יש לו כיפה, שלושת התיקונים, ברית מילה וכן הלאה. מה שאין כן אישה, היא מרגישה שחסר לה מראה חיצון, זה כנגד הכוח העליון שדורש מאיתנו תיקונים על הרצון לקבל שלנו, ואישה מסמל את זה.
אורן: דיברנו על כל מיני אלמנטים שנמצאים במראה היהודי של גבר ושל אישה. הרבה פעמים שמעתי שאתה אומר שכל אדם כלול בתוכו גם מכוח גברי וגם מכוח נשי ודיברנו על זה שכל המנהגים היהודיים הם מעשה חיצון שבא רק לכוון אותנו למעשה הפנימי של תיקון הלב. האם זה אומר שבן אדם, ולא משנה מי הוא, גבר, אישה, צריך לעבור את כל התהליכים הפנימיים האלה?
כן. ללא שום קשר למין ולמראה חיצון.
אורן: זאת אומרת הסמלים היהודיים מחולקים, לגבר זקן, לאישה מעטפת.
זה רק בחיצוניות, אבל בפנים כל אחד ואחד חייב לקיים אותם.
אורן: מה כל אדם חייב לקיים?
להגיע לתיקון הרצון האגואיסטי שלו עד למצב של "ואהבת לרעך כמוך" ומזה ל"ואהבת את ה' א-לוהיך". זאת אומרת דרך אהבת הבריות לאהבת ה'.
אורן: מה זה אהבה?
מה שרוצה השני, תעשה בדיוק. מה שרוצה הבורא, תעשה בדיוק. תשאל את אשתך מה זה נקרא שאתה אוהב אותה? שאתה תקיים בדיוק את מה שהיא רוצה.
אורן: זו שיטה.
כן, רק שאנחנו לא רוצים לקיים.
אורן: מה זה יהודי?
יהודי נקרא מי שמגיע לאהבת הזולת. זולת זה גם בני אדם וגם בורא.