חיים חדשים - תוכנית 829 - דתות והתפתחות האדם

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: אנחנו רוצים לדבר היום עם הרב לייטמן, על מה שקורה בעולם. אם בוחנים קצת יותר לעומק כל מיני תופעות שמתרחשות בארצות הברית, באירופה, אפילו בישראל, רואים שמאחורי הכול יש כוחות כאלה גדולים, דתות שמניעות אנשים לעשות כל מיני דברים. נרצה להתבונן על זה, נרצה להבין מאיפה זה בא, ובעיקר לאן זה לוקח אותנו בדרך לחיים טובים, חיים חדשים.

יעל: אנחנו באמת מזהים איזו מגמה, שבה הכוח הדתי בעולם הולך וגובר. אנחנו רואים את ההתעצמות של האסלאם, אנחנו רואים מה קורה באירופה, אנחנו רואים גם בארצות הברית שיש איזה מאבק בין הנוצרים לבין האסלאם. זאת אומרת, ככל שהאסלאם הולך וגובר, יש איזו נטייה של הנצרות לפחות בארצות הברית, לתת איזה פיט, תגובה נגדית.

אנחנו רוצים בעצם להבין, כי זה נראה סוג של הליכה לאחור. זאת אומרת, לפי האבולוציה, כבר היינו בשלב שבו הדתות התפתחו בעולם שלנו. ונראה שהדת שייכת לאיזו התפתחות אבולוציונית שכבר עברנו אותה מבחינת ההתפתחות האנושית, ולפתע פתאום היא שוב חוזרת ותופסת תאוצה.

אורן: ההרגשה היא כאילו שאנחנו לא ב-2017, אלא כאילו מישהו לקח מכונת זמן ומחזיר אותנו לתקופה אחורה, עתיקה.

יעל: ואנחנו רוצים להבין, מה הסיבה? והאם באמת מדובר כאן בנסיגה או בהתפתחות?

לפי היחסים של האדם לדתות, יש כאן כביכול מין נסיגה. אבל מפני שזה קורה על פני האגו הגובר, מתוך זה שהאנשים לא מצאו תשובות לא במדע, לא בפילוסופיה, לא בחיים האלו שהם חיים היום, לא בהתפתחויות למיניהם תרבותית, חינוכית, אנושית, מדעית, וכן הלאה, אז הם שוב חוזרים לדתות. יש בזה באמת פנייה רחבה מאוד בחזרה לדתות, מפני שהאגו של אדם גדל, הוא שוב ושוב שואל אותם השאלות "בשביל מה אני חי?" כי החיים לאדם זה הדבר הכי חשוב, ואני רוצה לדעת מה עם החיים שלי.

 אם אני קונה איזה חפץ גדול, כמו בית, אוטו, או משהו, אז אני תמיד דואג כמה זמן זה יכול להיות בשימוש שלי? מה אני? איך אני אוכל להשתמש בזה בצורה הכי טובה? מתי זה ייגמר, ומה יקרה אחר כך עם הבית או עם הרכוש, וכן הלאה. אז בכל הדברים האלה אני רואה איזו המשכיות או סוף הדרך. ואין מה לעשות עם זה. אני נניח קונה אוטו, אז חמש שנים אחרי צריכים לזרוק אותו ולקנות חדש. כמו בכל דבר.

אבל מה עם החיים שלי? אני מוליד ילדים הם ממשיכים בסדר. אבל מה איתי? אדם נעשה היום אגואיסטי כך שהוא לא כל כך רוצה ילדים, ולא כל כך רוצה משפחה. הוא של עצמו, מה איתי? ומפני שהוא לא מוצא על כך שום תשובה, הוא ניכנס לייאוש, ואז או שהוא צורך תרופות נגד ייאוש או שהוא עובר לסמים קלים עד קשים. ולפי מה שהרופאים אומרים לנו, אז יותר מחצי האנשים נמצאים במחלת הייאוש, וחלק גדול מהם משתמשים בסמים.

לא מן הסתם הקנאביס נעשה היום יותר ויותר פתוח, והוא כבר הופך להיות לא משהו, כמו שהוא היה אפילו לפני כמה שנים שזה היה ממש קרימינלי.

יעל: כן, זה היום גם על בסיס רפואי.

זה סתם רפואי. אנחנו יודעים, וגם את בטח יודעת כמי שמטפלת בפציינטים שלך, שזה לא עניין רפואי. אלא מותר לתת לאדם בצורה כזאת, כדי שאף אחד לא יעשה לי משפט בזה שאני קונה לעצמי, וצורך את זה בתוך ביתי.

יעל: אתה מדבר על כך שאנחנו בעצם כבר בסיבוב השני.

אנחנו נמצאים במצב שאנחנו מיואשים מהחיים ואין לנו מה לעשות, כי על השאלה "בשביל מה אני חי" אני לא מקבל תשובה. ואם אני לא מקבל תשובה באמת בסיבוב השני, באגו שלי המוגבר, אז אני נמצא בחוסר אונים יותר גדול ממה שהיה קודם.  

 קודם היה האדם עובד קשה, הייתה לו חלקת אדמה וכמה חיות שהוא היה חי איתם, ומהבוקר עד הלילה הוא לא ידע מתי הוא ינוח, כי הוא כל הזמן היה בטרדה גדולה. וילדים היו לו מ-5 עד 15 ועוד. והוא היה צריך לדאוג לכל דבר, כמו לחמם משהו, לקרר משהו, לעשות משהו, החיים היו מאוד קשים, לא היה לו זמן. היום אפילו שהוא לא עובד, הוא מקבל איזו הבטחת הכנסה, אין לו מה לעשות, ואז הוא שואל "בשביל מה אני חי?".

יעל: מה ההבדל בין השאלה שהייתה בסיבוב הראשון, שהובילה אותנו להתפתחות המדע ולכל מיני גילויים כאלה ואחרים? לבין מה שקורה עכשיו לאנושות בסיבוב השני?

אנחנו נמצאים היום במצב, שדווקא היום אנחנו שואלים את השאלות המהותיות ביותר, מפני שאנחנו יותר פנויים מלדאוג לחיים שלנו. מה שפעם היה רק לאליטות, לאריסטוקרטים, לאנשים גדולים, חשובים, עשירים, היום כך חיים כמעט כולם לפחות במדינות מפותחות. היום אירופאי או נניח ישראלי ממוצע, חי באיכות חיים הרבה יותר גבוהה ממה שהיה חי מישהו עשיר מאוד מלפני מאה שנה. אוטו יש לו, דירה יש לו, אוכל יש, מקרר, מזגן, חימום, קירור, הכול. אתה יכול לשכב ולא לקום אפילו לסובב את הטלוויזיה.

 אז יוצא שכשיש הרבה זמן לאדם, הוא מתחיל להיות יותר מוכן לשאלות עמוקות. כי לפני, אם ניקח נניח לדוגמה את משך ההיסטוריה של כל האנושות, מי היה מגיע לחכמה, למדע, לפילוסופיה, לספרות, לכל הדברים האלה? היו מגיעים אנשים שהם חיים טוב. חיים טוב. יש להם זמן לזה. הם יכולים להיות גם חופשיים הרבה זמן, כי לעשות משהו אני צריך להיות חופשי.

 אני צריך לטייל, אני צריך לחשוב, אני צריך לראות, להבין, שיהיה לי זמן שהתרשמויות כאלה ייכנסו, שאני אדבר עליהם קצת, אחשוב עליהם קצת, וכן הלאה. זאת אומרת האליטות, הם היו בעצם מוכנים לעבודות, למדע, לחכמה, לפילוסופיה, לספרות, לציור, וכך זה היה. גם לעסקי ממשלה, כי הם פנויים ואין להם בעיה להתקיים. היום אין בעיה להתקיים כמעט לכל אחד, כמעט לכל אחד בחצי, ברבע, במשהו מהזמן, ואז אנשים מתחילים להיות מתוסכלים. אז לפני 200, 300 שנה, הייאוש הייתה מחלה של אליטות.

יעל: לא היה זמן להיות מיואש.

אבל לאליטות כן. מה שאין כן היום יש את זה לכל אחד. זאת אומרת, אנחנו הגענו למצב שהזמן הפנוי הזה שיש לאדם, גורם להקלה. אפילו שהוא נוסע לעבודה, ובחזרה הוא נמצא שעתיים בדרך הוא כבר חושב על מה, בשביל מה, ולמה כל הדברים האלה? כולם לוחצים עליי בכל דבר ודבר. ואז מתעוררת בו השאלה על מהות החיים, ושוב חוזרת, רק שעכשיו היא כבר לא נובעת מזה שהחיים נעשים יותר קשים, אלא דווקא מתוך זה שהם נעשים יותר קלים פיזית, ויותר קשים נפשית.

יעל: נוצר פער. כביכול אתה מתאר אדם יותר מפותח, שיש לו יותר זמן להסתכל על הדברים, לחשוב על הדברים, לראות דברים בצורה קצת יותר רחבה. הוא פחות עסוק ביום יום המאוד צר שלו כפי שהיה בעבר. אבל, אותו אדם מפותח חוזר אחורה לדת.

זה לא אחורה. הדת אף פעם לא הסתלקה מהעולם, לא. הדתות תמיד היו מלוות את האנושות, כי אף פעם האנושות לא הייתה יכולה להמציא משהו במקום דת. לא יכולה. מה שאברהם עשה בעולם אף אחד לא יכול לעשות, הוא סיפר לכולם שיש כוח עליון שלפניו היו עצים, אבנים, כל מיני כאלה צורות פרימיטיביות שאדם היה תולה בהם את המזל שלו. הוא בעצם העלה את המודעות של האנושות לדרגה של מעל לטבע, ואמר "יש למעלה מהטבע גן עדן, גיהינום, כוח עליון, אם אנחנו עושים את מה שטוב לו, אז יהיה טוב לנו, וההיפך". ומזה התפתחו הדתות.

מה שהוא עשה אף אחד לא יכול לסתור את זה. עד היום זה מה שקיים, ועם זה האנושות קיימת. לכן את יכולה לדבר על המדע, על החכמה, על טכנולוגיה, על פסיכולוגיה, על כל מה שאת רוצה, זה לא יעזור, כי מה שהוא עשה, הוא חיבר את האנושות לכוח שלמעלה מהטבע. ומה שאנחנו מפתחים בתוך האנושות, זה בתוך הטבע. לכן הגישה שלו, הגילוי שלו לא יכולים להיעלם. אלא תמיד קצת יותר או קצת פחות, אבל הדתות האלו הן תמיד מלוות אותנו.

יעל: היום המשיכה לדת היא משיכה לאותו כוח, לאותו מקום שאברהם אמר?

בטח. שום דבר חדש לא קורה. ממש. הנצרות נשארה עם אותם הכוחות, הם אולי מוסיפים עוד כמה קדושים ביניהם, כדי שיהיה משחק. האסלאם גם נשאר עם אותם העקרונות וזהו. ויש בכל אחד מהם כל מיני שינויים סוניים, שיעיים או פרו וסלביים וקתולים ואוונגליסטים, וכולי, זה לא חשוב. אז יש ביניהם קצת מאבקים שזה מעניין להם, תופס מהם עוד קצת תשומת לב וזמן, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון.

יעל: מה המהות של הדת? מהו העיקרון שנקרא "דת"?

זה פשוט מאוד. שיש כוח למעלה מהטבע שלנו שהוא מנהל אותנו, ואם אנחנו עושים טוב לו, יש לנו גם כן טוב מזה.

אורן: ויש באמת כזה כוח?

אף אחד לא אומר שיש או לא, אלא מקבלים את זה כדבר נתון של "אמונה", מה שנקרא אצלם.

אורן: כן. אז האמונה הזאת נותנת מענה לשאלה הפנימית שיש היום לאדם בעידן השפע, כשיש לו פנאי, והוא מתחיל לשאול את עצמו בשביל מה הוא חי?

כן, בשביל מה אני חי, כי הוא שואל "מה עם החיים שלי?" יש לו זמן לשאול, ויש לו זמן לחקור ולראות שאין תשובה.

אורן: אוקיי, ואז הדת מספקת לו תשובה?

כן.

אורן: איזו תשובה?

היא אומרת, שאם אתה תעשה לפי הרצון העליון, אז אתה מזה תרוויח גם בחיים האלו וגם בחיים שלאחר המוות.

יעל: אז לקחת אותו אדם מפותח שנהיה לו המון זמן לחשוב ולהסתכל על העולם בצורה רחבה, ואמרת לו, "עכשיו תעשה את מה שאומרים לך. עזוב את כל השכל שלך בצד, ואת כל מה שרכשת במשך הזמן."

לא, "בחיים האלה תעשה את מה שאתה רוצה. אבל אם אתה רוצה לסדר גם את היחסים שלך עם הכוח העליון, תעשה את זה בלבד, ואז אתה תרגיש טוב גם בעולם הזה וגם בעולם הבא".

יעל: מה נותנים לי היחסים האלה.

אני קודם כל סוגר את עצמי, כמו סוס או חמור ששמים לו מגן והוא לא רואה כלום מימין או משמאל, והוא לא רוצה לדעת. כי כך בצורה כזאת, אני מחזיק את עצמי בצורה יפה, טובה, טוב לי בחיים.

אורן: אז על זה אמרו "אופיום להמונים"?

בסדר גמור. נכון, אז מה?

אורן: אבל שאלנו, האם יש פה רגרסיה? האם האדם המודרני במאה ה-21 הולך לאחור? אמרת לא, אמרת התפתחות.

אני רואה שזאת התפתחות. כי במקום תרופות נגד דפרסיה וסיגריות עם מריחואנה, אני חי טוב. אני חי טוב.

יעל: החלפת תרופה בתרופה.

מה זה חשוב. מה זה חשוב. ודאי שאני מחוסר ברירה נניח נכנס לדת, ואחר כך אני רואה שיש המון אנשים שיחד איתי נמצאים. אני יכול למסור את הדבר הזה גם לילדים שלי והם יצליחו בזה, כי לא תהיה להם שום בעיה בחיים, הם יחיו במסגרת נכונה, ובתמיכה רחבה של הסביבה. ודאי שזה טוב.

יעל: אז מה, אז הם מקבלים שם שייכות, תמיכה, זה הדבר שבעצם בן אדם מקבל היום מהדת?

ודאי. אבל הוא גם מבין ומרגיש שיש לו עתיד לחיים. שאחרי החיים יש לו עוד חיים שהוא מרוויח עכשיו משהו בעולם הזה, ואת הקרן שלו לעולם הבא

אורן: החיים שאחרי הפנסיה. אני רוצה לחזור לאותו אברהם שעליו דיברת קודם. אמרת שבעצם שום דבר לא השתנה, כאילו ממרחק הזמן השאלות של האדם הן אותן שאלות, והחיפוש זה אותו חיפוש. זה שהחלפנו בדרך כמה אלפי שנים, לא עשה את הדברים שונים במהותם.

נכון.

אורן: על אותו אברהם אומרים שהוא היה איש ענק רוח. והאם כל מה שהוא יכול היה להציע בזמננו לאדם המודרני המתקדם, לסגור את עצמו? זו כל תורתו של אברהם?

האדם המודרני מתקדם, הוא מזכיר לילד חכם לפתח כמה צעצועים נוספים כל פעם, ומשחק איתם. מזה הוא לא נעשה גדול, אלא הוא נשאר ילד קטן שמשחק עם הצעצועים בתוך החיים האלו.

אורן: את זה אני מבין. אני לא שואל על האדם הזה, אני שואל על אותו ענק רוח שקוראים לו "אברהם" שכל הדתות התחילו ממנו. כל הדתות מכבדות אותו. לו בעצמו, אילו תשובות הוא נתן כשהוא שאל את עצמו בשביל מה אני חי, כשהוא טייל והסתכל?

לעצמו הוא גילה.

אורן: מה הוא גילה?

את מה שנקרא "חכמת הקבלה".

אורן: מה זה?

שזו הדת הפנימית שנמצאת בתוך היהדות. אבל היא לא שייכת לא ליהדות, ובוודאי לא לנצרות ולאסלאם.

אורן: מה היא אומרת?

זה השגת הכוח העליון בעצמו, בכבודו ובעצמו שאני משיג אותו, שאני מרגיש אותו, אני רואה אותו, אבל בשביל זה אני צריך לבנות בי מערכת, מנגנון שאני אוכל לאתר אותו שהוא מתלבש בי, "וממעשיך הכרנוך" מה שנקרא. שהשיטה שגילה אברהם היא, שאנחנו יכולים להגיע לכאלו תכונות שהן כולן נקראות "תכונות השפעה ואהבה", שבתכונה הזאת של השפעה ואהבה, אני מגלה את הכוח העליון שהוא מתלבש בהשפעה ואהבה שלי דרך אהבת הזולת שאני מפתח כזאת תכונה שבי, ואז אני לפי זה מגלה את הכוח העליון. הוא מתלבש בי, ואני מגלה אותו. הוא ממש נמצא בי, ולפי זה "ממעשיך הכרנוך". כמה שאני יותר ויותר עובד לקראת הזולת, לקראת אהבת הזולת, אני יותר ויותר מרגיש את הכוח העליון, את הבורא שמתלבש בי.

יעל: שהוא כוח האהבה שאמרת.

כן. וזה תמיד כך. אני עובד כלפי הזולת, ומה שאני מקבל בחזרה, זה מה שבורא מתלבש בי.

יעל: וזה מה שאדם מחפש היום?

האדם מחפש את משמעות החיים. את משמעות החיים אי אפשר לגלות בתוך החיים האלו, אלא אנחנו צריכים לעלות למדרגה יותר עליונה. והמדרגה היותר עליונה זה הבורא, שממנו כל החיים שלנו. לכן בהכרת הבורא אני מבין את משמעות החיים. חוץ מזה לא סתם מבין שכלית, אלא אני נכנס בצורה רגשית, באהבה, בהשפעה לכאלו ממדים שאני מאבד זמן, תנועה ומקום. אני מאבד את המוגבלות הזאת שיש לי כאן בחיים האלו, ואני חי במרחב שהוא למעלה מגבולות שבהם אני מרגיש את החיים האלו, ואז אין לי כבר שאלה על מהות החיים, כי אני כבר רואה שהחיים הם באמת הרבה יותר שלמים ובלתי גבוליים מהחיים שלי כאן בעולם הזה. ואז אני מקבל את כל התשובות מאיפה החיים, ולמה אני מיועד, ומה קורה, ומה מחכה, מצפה לי. אני כאן ועכשיו מקבל את כל התשובה.

יעל: עדיין יש חוליה שחסרה לי בהבנה הכללית. הבנו שהאדם התפתח, הגיע למצב שהשאלות האלו מתחילות להתעורר בו, והוא מחפש להם פתרון. אתה מתאר כאן פתרון שהוא נשמע מאוד מושך, שבאמת מאפשר לי איזה מרחב חדש של שלמות ואינסופיות שממנו אני כן רואה את כל הפתרונות שאני מחפשת. אני כן מקבלת מענה לכל השאלות שיש לי. אבל עדיין רוב האנשים הם לא הולכים לחפש את הדבר הזה, או לא מוצאים את הדבר הזה.

נכון.

יעל: בסופו של דבר מה שהיום גדל זה בעצם המשיכה לדת הפשוטה, לנצרות, לאסלאם, בעיקר לאסלאם, אלה הדברים היום שלשם נמשך האדם. אז הוא בעצם מחפש משהו, אבל הוא הולך למקום שאין לו שם בכלל פתרון, אלא הוא חוזר אחורה.

לא, הוא לא חושב שהוא חוזר אחורה, הוא חושב שהוא מתקדם. גדולי הדת שלהם, כוהני הדת שלהם נותנים לו פתרון מאוד פשוט. אתה תעשה כך וכך ממה שהוא מאמין בחיים, תקבל כך וכך.

יעל: מתי יהיה המעבר היותר משמעותי? כי שם כבר היינו, במקום הזה שתיתן כך וכך תקבל כך וכך.

מה זה "היינו"? הוא מקבל ביטחון, הוא מקבל הרגשה טובה, הוא מקבל תמיכה מהסביבה, הוא מקבל הכול. דווקא בחכמת הקבלה שזה היסוד של כל שיטת אברהם, הוא לא מקבל כלום מזה, לא את העולם הזה ולא את העולם הבא. הוא צריך להתעלות מעל הטבע שלו, אין לו תמיכה מהחברה האלה, מבזים אותו כולם, ואין לו שום דבר מזה, דווקא ההפך. איך האדם רגיל יכול ללכת לחכמת הקבלה הוא פשוט מוותר על הכול, על כל החיים שלו גם מוותר, כי אומרים לו "אתה צריך לאהוב את הזולת". שם לא דורשים את זה ממנו, שם ההפך, אומרים אתה תאהב את עצמך, אתה תקבל את החיים האלו, את העולם הזה, את העולם הבא וכן הלאה. לכן הם מוכנים לכל דבר.

אורן: יש לי עוד שאלה. דיברנו היום בתוכנית שלנו הרבה על אברהם שממנו התחילו בעצם שלוש הדתות.

האם היום במאה ה-21 שאנחנו מתחילים לזהות שעל פני כדור הארץ זרמים כאלה גדולים של תנועות דתיות קיצוניות מצד זה וקיצוניות מצד זה, מתחילות לזעזע את כל המין האנושי וממש מטילות ספק גדול לאן אנחנו הולכים כבני אדם, באיזה עולם אנחנו הולכים לחיות פה. האם לאותה תפישת עולם של אברהם, יש היום אפשרות לעשות איזה שלום בין בני הדתות השונות? האם השיטה רלוונטית להיום במובן שהיא יכולה לחבר בין הזרמים המנוגדים האלה שהיום מזעזעים את העולם?

לא. חד משמעית לא.

אורן: הוא לא יוכל.

לא. דתות לא יכולות להיות בחיבור אף פעם, אלא רק מפני שיש כוחות מעליהם פוליטיים וממשלתיים שהם מחייבים אותם להיות כך. אבל אם היית מחבר צבא לדתות, אז הם היו מזמן נכנסים למלחמת עולם.

אורן: אז לאן אנחנו הולכים?

אנחנו הולכים לקראת המצב הזה.

אורן: שהוא מה?

מלחמת עולם.

אורן: ואם היינו עכשיו דרך המחשב, דרך ווטצאפ שולחים כל מיני שאילתות לכל מיני אנשים חכמים, והייתי שולח לאברהם ושואל, "תסתכל מה קורה 2017, מה היית מציע, כדי למנוע הרס, כדי למנוע קטסטרופה?

מה הוא מציע? זאת אומרת, אם לא היו דתות שהוא המציא?

אורן: לא, מה שכבר היה, היה. את זה אני לא שואל. אני אומר לו הלאה, מה שעשית במשך אלפי שנים, הביא אותנו למקום הזה.

יעל: תן פתרון.

אורן: תן עכשיו משהו, תציע איזה הצעה שתמנע איזה מלחמת עולם גדולה למשל, אברהם, נגיד שאתה נציג שלו, מה אתה מציע?

הוא יגיד רק דבר אחד. שהוא סך הכול פועל מתוך הטבע, והוא גילה מתוך הטבע אפשרות אחת לגלות את הבורא. זו הצורה הנכונה של התפתחות האדם, וזה נמצא בתוכנית שלנו הפנימית שאנחנו חייבים להתפתח עד שאנחנו מגלים את הבורא. כולם. "וכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם", ואין לאנשים, לבני אדם אפשרות להתקרב לזה, אלא דרך הדתות.

אורן: גילוי הבורא הזה לכל בני האדם הוא ימנע איזו קטסטרופה גדולה?

כן, אם הבורא היה מתגלה, אז לא קטסטרופות ולא כלום. היו כולם מתחברים, כי לא חסר לנו יותר מגילוי הבורא. שום שיטה חוץ מגילוי הבורא לא תעזור לנו.

אורן: מה היה מחבר מאמינים מדתות שונות?

הבורא בעצמו. הגילוי שלו היה מבטל את הכול הדתות, היה משאיר רק את הבורא, כי אנחנו לא צריכים יותר כלום, רק לגלות אותו. מתוך זה אנחנו רואים את הכוח שברא אותנו, מה הוא דורש מאתנו, איך אנחנו יכולים להתחבר אליו, זה כבר מחייב אותנו להיות לגמרי כמוהו.

אורן: מה זה אומר?

להיות באהבה ובהשפעה הדדית זה לזה.

אורן: למי? רק לבני הדת שלך והיא רק לבני הדת שלה? ואני לבני הדת שלי?

הבורא הוא אחד לכולם. אמרתי ש"ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים". גילוי הבורא הוא מחייב כל אדם ואדם, לא חשוב מיהו לאהבה והשפעה לזולת. זה מה שאנחנו צריכים, כדי באמת לקבוע שהחיים שלנו הם חיים גם עכשיו וגם לתמיד, לעתיד, לנצחיות הם חיים טובים.

אורן: זה ייתן מענה לשאלה הפנימית שקמה היום בתוך ליבו של האדם המודרני, שהוא מחפש משהו והוא אפילו לא יודע להגיד לעצמו מה?

זה ייתן תשובה על כל השאלות, כי בורא הוא מקור הכול. אין אחרי זה שאלות. הכול מתמלא בנוכחותו, באור העליון.

אורן: הרבה פעמים הזכרת את הבורא, מה זה בורא?

"בורא" זה כוח העליון, כוח הטבע שמתגלה בכל הרצונות שלי, בכל השאלות שלי, וממלא אותם, נותן לי תשובה שלמה, מלאה על כל מה שהייתי יכול ואוכל לשאול.

אורן: ואיפה הוא מורגש?

באותה המודעות של האדם, ברגש ובשכל. "כל עצמותי תאמרנה".

אורן: אז זה משהו פנימי בכלל בתוך האדם.

ודאי, כרגיל, כמו שתמיד אני מצפה להרגיש את זה פנימית.

אורן: אז בפנים, כשבתוך האדם יש כזאת שאלה פנימית עמוקה על מה קורה פה?

מה השורש שלי, שאני ממנו ואליו משתוקק. והשורש הזה, זה הבורא שאותו חייבים לגלות ואין יותר ממה שאנחנו עוד נצטרך.

אורן: דיברנו פה היום על שלוש דתות, ואמרת בסוף שהפתרון היחיד שיימנע מלחמת עולם זה, שכל בני האדם יגלו את הבורא, שזה כוח של אהבה והשפעה לזולת.

לזה מגיעים על ידי חכמת הקבלה בלבד.

אורן: עכשיו, השיטה הזאת של חכמת הקבלה שהיא מגלה את הבורא לאדם, היא מתאימה רק למאמינים דתיים או גם לאתאיסטים?

לאתאיסטים לגמרי. היא לא דורשת אמונה כפי שיש בדתות, אלא רק יגיעה לקנות את תכונות ההשפעה והאהבה.

אורן: יגיעה, הכוונה למאמצים פנימיים שאדם עושה?

מאמצים כדי לרכוש תכונת ההשפעה והאהבה לזולת.