חיים חדשים - תוכנית 834 - ייחודיות עם ישראל

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים לשוחח עם הרב לייטמן על עמי העולם. העולם בנוי מהרבה עמים, מהרבה אומות, כל אחד מיוחד, כל אחד שונה. מה זה בא ללמד אותנו? איך אנחנו צריכים לסדר את כל הפאזל הזה שיתנהג בצורה מיטבית, והחיים של כולנו יהיו טובים יותר.

 יעל: כשאנחנו מסתכלים על העולם כולו, אנחנו רואים שהוא מורכב מכל מיני סוגים של עמים, כשלכל עם יש את הייחודיות שלו. אנחנו רואים שהאיטלקים שונים מהיפנים, ושונים מהאנגלים ושונים מאיתנו, הישראלים. לכל עם יש היסטוריה, תרבות ושפה משלו, יש מאפיינים שמייחדים אותו, מין אופי כזה שיש לכל עם ועם.

בדקתי וראיתי שלמושג "עם" יש הגדרה, זו קבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים ייחודיים, כגון: מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים או אזור גיאוגרפי. וכשאנחנו חוקרים את הטבע, אנחנו רואים, שיש חלוקה הרמונית בין החלקים השונים של הטבע. אם ניקח למשל את גוף האדם, אז כל האיברים ביחד מייצרים איזו שלמות אחת, כשלכל איבר יש את התפקיד שלו. אם נסתכל על אנשים, על מקצועות של אנשים למשל בעולם שלנו, אחד מייצר את הלחם לכולם, אחד מייצר את הבגדים לכולם, אחד בונה את הבתים לכולם, לכל אחד יש תרומה ייחודית משלו, כשבסך הכול אנחנו מצליחים לשרת ולקיים את האנושות כולה.

מרתק לחשוב, שגם אנחנו חיים בתוך מערכת מורכבת כזאת שנקרא לה כרגע "העולם", שבנוייה ממדינות שונות. שלכל מדינה יש את האופי שלה, את התפקיד שלה, את הייחודיות שלה, ועל זה נרצה לדבר בתכנית שלנו היום.

אני רוצה להביא כתבה קטנטונת והומוריסטית שהייתה באינטרנט שמדברת על התפקידים של כל עם ועם מזווית מסויימת, ובמה כל מדינה בעולם הכי טובה. למשל ביפן, יש הכי הרבה מסעדות שמתהדרות בשלושה כוכבי מישליין. צרפת, יצרנית הוויסקי הכי טובה. קנדה, התמכרויות לפייסבוק. טאיוון, מספר הפטנטים. ארגנטינה, מעצמת בשר. לכל מדינה יש את הייחודיות שלה. ומה הייחודיות של ישראל? זה מה ששואלים בסוף הפוסט הזה.

ואני רוצה לפתוח בשאלה, מה ההבדל בין העמים השונים ובין המדינות השונות?

ההבדל הוא במה כל אחד ואחד לפי הנתונים הפנימיים שלו מצטיין. כל אחד ואחד, כל אומה ואומה לפי הנתונים הפנימיים שלה, אפשר לומר לפי הגנים שלה מצטיינת באיזה תפקיד משלה בחברה האנושית הגדולה. ומה שכתוב בכתבה שהקראת לנו, זה מעין ביטוי חיצוני לזה, במה כל מדינה מיוחדת, כל העם מיוחד בזה.

יעל: במה שונה אופי של כל עם ועם?

האופי שונה גם בגודל של הרצון וגם באופי של הרצון. לכל אומה ואומה יש רצון כללי משלה, כמו שלאדם יש רצון ויש לו צורה לרצון. ראשון נוטה למוזיקה, שני לספורט, שלישי לסתם מנוחה, רביעי לדוג דגים, בכל אחד ואחד יש רצון למשהו. ודאי שכולם כלולים בכולם, אבל יחד עם זאת יש ביניהם דברים שמבדילים אותם אלה מאלה.

יעל: למה יש כזה הבדל מהותי?

במשך התהליך שאנחנו עוברים עלינו להגיע להבנה שהשלמות באה כתוצאה מחיבור נכון בינינו. ואם אנחנו נרצה להתחבר בינינו בצורה כזאת שכל אחד ישלים את כולם, אנחנו יחד כמו איברים שונים בגוף אחד משלימים זה את זה. ולגוף הזה יש תפקיד כללי, לחיות בצורה יפה, טובה ושלמה. לזה בסופו של דבר באי העולם צריכים להגיע ובזה להתקיים.

יעל: דיברת על גודל הרצון ועל אופי הרצון. גודל הרצון, זה דחף פנימי, והסברת מה נותן הדחף הפנימי הזה. מה פירוש אופי הרצון?

אופי הרצון, זאת אומרת שלכל אומה ואומה יש ביטוי משלה. כמו שהקראת לנו מהכתבה באינטרנט, שבארגנטינה הביטוי החיצוני למיוחדות זה הבשר, וביפן אלה המסעדות, וכך כל דבר ודבר, זה כאילו מין ביטוי חיצוני.

אבל אני מדבר על הרצון הפנימי שנמצא בתוך האדם שזה נקרא "גן". גן בחכמת הקבלה נקרא "רשימו", ויש לו שני נתונים, התלבשות ועביות. "עביות" זה גודל הרצון, ו"התלבשות" זו צורת הרצון, ואצל כל אחד ואחד זה שונה. אם גודל הרצון משתנה וגדל כל הזמן בהתאם לרצונות הסמוכים האחרים שיש באותו הגוף הכללי של האנושות, לדוגמא, האינדיאנים התפתחו קצת יותר מאוחר, האירופאים התפתחו יותר מוקדם, המצרים התפתחו ואחר כך ירדו, אלה עולים ואלה יורדים, יש בזה כל מיני תהליכים שאנחנו לא בדיוק יודעים לאן זה ולמה, אבל אנחנו רואים שכך זה קורה בהיסטוריה, אז יש רשימו דהתלבשות ורשימו דעביות. רשימו דעביות, הרצון כל הזמן גדל או קטן בהתאם לתפקידו במשפחה הכללית של כל העמים באנושות.

יעל: האם זה סוג של גנטיקה שפורצת?

כן, זה המנוע הכללי שכך עובד, ואנחנו לא יכולים לעשות שום שינוי ואנחנו לא מבינים בכלל איך זה קורה. רשימו דהתלבשות, זה אופן הרצון, זאת אומרת, מה הצורה שלו בכל אומה ואומה, גם זה משתנה במקצת במשך ההיסטוריה, אבל רק במקצת.

יעל: וזה יכול להיות משיכה לבשר, לאוכל, לספורט, למדע, לדת, לכאלה ביטויים חיצוניים.

כן, הביטוי החיצוני של אותו הרצון באומה שגם הוא משתנה במשך ההיסטוריה. אם ניקח לדוגמא את היוונים או הרומאים או הצרפתים או הגרמנים וכן הלאה, לעומת כול מיני אומות אחרות, נראה עד כמה שבכל תקופה ותקופה היסטורית יש להם עליות וירידות בתפקידם ותפקיד מאוד שונה לאורך ההיסטוריה. אני לא יכול להשוות מונגולים שהיו בזמן ג'ינגיס חאן למונגולים של היום, או גרמנים של היום לגרמנים שהיו לפני 100 שנה.

יעל: דיברת על כך שיש גם השפעה הדדית. זאת אומרת, שהרצון של העם שנמצא לידי או של האיבר שנמצא לידי, משפיע גם עליי.

לא ידוע לנו בדיוק באיזו צורה יש השפעה הדדית בין כולם. כמו שבגוף האדם, יכול להיות  שאיזה איבר ברגל משפיע חזק יותר על הראש, מאשר איבר שנמצא בצוואר שלו.

יעל: האם זו מערכת פנימית שלא קשורה דווקא למיקום הפיזי של האיבר עצמו?

לא, זה עניין פנימי. כמו עובר שמתפתח, קודם גדל איבר מסויים לאחר מכן איבר אחר, אנחנו כאילו לא רואים בדיוק את הסדר הנכון, לא הכול קורה בפרופורציה, ביחס הנכון, אלא כך זה בתוך תכנית הטבע. ולכן אני לא חושב שכדאי לנו להיכנס לזה. חכמת הקבלה מסבירה את כל הדברים האלה לפי חלוקה לספירות, לפרצופים, לדרגות העביות, לג' קווים. אבל אם אנחנו נתחיל להכנס להסברים האלה לא נצא מהם.

 יעל: האם למיקום הגיאוגרפי או לאקלים יש השפעה על האופי?

ודאי שיש. כל דבר קשור לכולם, ולכן אנחנו לא יכולים להבדיל זה מזה או זה מזה. זו הבעיה של המדע בימינו, שהוא מחוסר ברירה מבדיל איזה הבחן מהטבע ומתחיל לחקור אותו ללא קשר לדברים האחרים. וזה נובע מצרות העין שלנו, בינתיים אנחנו לא מסוגלים לראות את הכול ביחס הכללי.

יעל: אם אנחנו מסתכלים על כל העמים, המדינות שיש, אנחנו רואים שיש עמים מאוד ותיקים, עמים ששרדו לאורך כל ההיסטוריה כמו, יהודים, ארמנים, יוונים, ויש עמים חדשים שנוצרו, כמו אירופה שהיא ברובה חדשה, אמריקה, ברובה חדשה. זאת אומרת, שיש גם עמים ותיקים שקיימים כאן הרבה מאוד שנים, וגם עמים חדשים שכל הזמן נוצרים.

האם יכול להיות שיש עמים, שאנחנו אפילו מחשיבים אותם כוותיקים, אבל הם כל פעם נולדים מחדש בצורה אחרת ועד כמה יש משמעות לוותק הזה? ומה ההבדל בתרומה שלהם לחברה האנושית בין העמים הותיקים לבין העמים החדשים?

יש תחלופה בין העמים, יש התחדשות בין העמים, יש התכללות בין העמים, לומדים זאת אפילו בשיעורי ההיסטוריה בבית ספר, שיש עמים שבאו נניח מהמזרח, מרוסיה, מסיביר, ופלשו לצפון ולדרום אירופה. ידוע שהשוודים והפינים הם לא אנשים שנמצאו במקום, אלא באו מעמקי רוסיה וניכנסו לשם לפני הרבה שנים וכן הלאה. מדובר גם על כך שכנראה היוונים הם לא אותם יוונים שהיו פעם, וגם האיטלקים הם לא אותם איטלקים שהיו פעם, המצרים הם בטוח לא אותם מצרים וותיקים שעליהם מדובר בהיסטוריה בקשר לבניית הפירמידות.

כך שאנחנו לא יודעים ולא מבינים את זה בדיוק. יש מחקרים, אבל קשה להאמין למחקרים האלה, כי הם כולם קשורים לגאווה הלאומית של כל אומה ואומה, ויש בזה הרבה פוליטיקה וחשבונות. ולכן, אני לא כל כך סומך על זה, עד כמה שהם בכל זאת ניראים כמחקרים מדעיים. אני חושב שלא כדאי לנו לדבר על זה, כי האמת היא שחכמת הקבלה לא עוסקת בהשוואה בין התרבויות, זה לא חשוב. חשוב העתיד, לא העבר ולא ההווה, אלא הכול רק לשם העתיד.

ולכן, אני רק רוצה לומר, שיש באמת תפקיד מיוחד לעם ישראל לעומת כל יתר העמים. עם ישראל הוא אותו עם שהיה קיים, ואפילו שאיבד עשרה מתוך שנים עשר השבטים, הוא בכל זאת קיים. אנחנו רואים עד כמה הוא תורם ועד כמה הוא בולט בין כל העמים, כי בעם הזה ישנה תוכנה מיוחדת לתיקון העולם. התוכנה הזאת הייתה "רדומה" במשך ההיסטוריה שלו. ברוב הזמנים הם היו אלה שאחזו בתוכנה הזאת, התעסקו בה בחשאי, ועכשיו הם יוצאים מהמיסתור ומתחילים לדבר אל כולם.

אלה המקובלים שאומרים, שישנו תפקיד מיוחד לעם ישראל, שיש לו ייחודיות מיוחדת, וזה לאו דווקא בזה שהוא שנוא על כולם או חכם מכולם. הוא לא שנוא ולא חכם, אלא הוא נושא בתוכו את שיטת תיקון העולם, וזה חשוב לכל העולם, ומה אנחנו בהתאם לזה צריכים לעשות, במה אנחנו יכולים להיות "אור לגויים", כמו שכתוב עלינו, שאנחנו חייבים לקיים.

 בהתאם לזה, יש הרבה שאלות המופנות אלינו מכל העמים שמכונסים כלפינו ותמיד בטענה אלינו, מי אנחנו, ומה אנחנו? וכולי. כי באמת קשה מאוד בכלל להבין עם המונה סך הכול עשרה או חמישה עשר מיליון איש, גברים, נשים, תינוקות, איך הוא יכול לעשות כזה רעש בכל האנושות במשך כל ההיסטוריה שלו. והוא לא ייעלם ולא נעלם, אלא ממשיך לתפקד וממש לנענע את כולם, את כל העמים שוב ושוב בכל תקופה ותקופה היסטורית, וכמה שרוצים להשמיד ולדחוף אותו לפינה, זה לא הולך.

יעל: זה גם לא עם גדול והוא שרד.

באה חכמת הקבלה ומסבירה לנו מה קורה. התופעה ההיסטורית ברורה לכולם, אבל למה זה קורה? כי יש כאן תפקיד מיוחד לאומה הזאת שהיא חייבת לקיים, ולכן הטבע שומר על העם הזה ודוחף אותו למימוש. זה מה שאנחנו מרגישים במיוחד בימינו.

יעל: אם דיברנו לפני כן על ייחודייות של כל עם ועם, מה הייחודיות של עם ישראל בתוך המערכת הכללית?

הייחודיות של עם ישראל היא שהוא נושא בתוכו תוכנה, שיטה, איך לעשות תיקון לכל העמים. היום סופרים כ-200 מדינות, ובמדינות האלה כמו נניח בסין או בהודו יש עשרות עמים שונים, גם ברוסיה יש הרבה מאוד ובכל מיני מקומות גדולים בעולם. אם נתחיל לספור את העמים האלה הם אלפים בעולם. כי מה זה "עם"? זה שבט קטן. בין הבדואים בסיני יש הרבה מאוד הבדלים והם נלחמים זה עם זה, לא מדברים זה עם זה ולא מתחתנים.

אנחנו לא יכולים להגדיר בדיוק מה זה עם, אלא אם הולכים לפי חכמת הקבלה, יש רק שבעים אומות עולם, חוץ מעם ישראל שלא נחשב בכלל בין העמים האלה.

יעל: הוא לא נחשב כעם?

הוא לא נחשב לעם. הוא כך נקרא "עם ישראל", הוא מודגש כעם ישראל. אנחנו רואים זאת בתורה, שם כתוב על בלק ובלעם על הקללה והברכה.

 אורן: "הן עם לבדד ישכון".

כן, שהוא מיוחד.

אורן: הזכרת קודם עמים עתיקים אחרים כמו למשל את המצרים, ואמרת "המצרים של היום הם לא המצרים של פעם". עם ישראל של היום, זה עם ישראל של תקופת המקרא? זה עם ישראל של פעם?

לא בדיוק.

 אורן: במה?

כי איבדנו את עשרת השבטים.

 אורן: ואלה שלא איבדנו? אמרת קודם ששניים נותרו.

השניים שנותרו הם אנחנו.

 אורן: וזה אותו דבר? זה לא כמו המצרים, או האיטלקים ששם זה לא בדיוק מה שהיה פעם.

לא. אנחנו נושאים אותו גן רוחני.

 אורן: למה אנחנו כן הצלחנו להישמר והם לא?

כי יש לנו תפקיד מיוחד דווקא לקראת סוף ההיטוריה האנושית.

 אורן: מתי זה סוף ההיטוריה האנושית?

נקווה שבימינו.

אורן: שזו שיטה איך לעשות חיבור בין כל העמים.

נכון.

אורן: אם אני מסתכל על המערכת האנושית כמו על גוף האדם, אתה אומר שיש בו שבעים איברים בסיסיים, ובצד יש משהו נוסף שקוראים לו "עם ישראל" שהתפקיד שלו לדאוג שכל השבעים יהיו מחוברים.

כן, יש לו מיקרופרוססור בראש שהוא מנהל את הכול, הוא לא שייך לגוף הוא מעל הגוף.

 אורן: חוץ מזה שהוא מנהל את הכול יש לו מטרה שהכול יהיה בסנכרון? מה זה נקרא להביא לחיבור בין כולם?

כן. "מנהל" זה נקרא לעשות קשר אינטגרלי, הרמוניה בין כל חלקי הגוף כדי שיתפקדו בצורה יפה, טובה, מקושרת זה לזה.

יעל: ולמה הוא לא נחשב כעם?

כי אין לו הגדרה של עם, הוא בעצמו לא עם. "עם" נקרא קומץ אנשים שיש בהם מקור ביולוגי, גיאוגרפי איך שהם התפתחו. ביולוגי זה אבא ואימא מקוריים, ישנו ומקום שבו הם התפתחו, ויש להם תרבות, חינוך שקשורים לקיומם על פני האדמה.

 יעל: על פניו נראה שהכול קיים.

לא קיים כלום. כי אין לנו אבא ואימא גשמיים שמהם התפתחנו, שפעם חיו באיזו מערה ומהם יצאו צאצאים והם גדלו, התרבו ומזה יצא העם, אין דבר כזה. אנחנו אוסף מכל העמים שהיו בבבל העתיקה, ומייחדת אותנו המטרה הרוחנית לחיבור בין כל ההבדלים. אנחנו הפוכים בזה מכל העמים, כי כל עם שומר על הייחודיות שלו, על הגן הגשמי שלו בצורה אינסטינקטיבית, ולנו אין גן גשמי, כולנו שייכים רק לגן הרוחני שנקרא "ואהבת לרעך כמוך" מעל כל ההבדלים ומעל כל הצורות הגשמיות, שאנחנו מעמים שונים שהיו פעם ממלאים את בבל העתיקה.

אורן: כיום יש יהודים שחיים בישראל ויש יהודים שחיים בתפוצות, זה אותו עם?

אנחנו לא יכולים להגיד מי זה עם ישראל, יש לתת הגדרה. זאת שאלה שלא נותנת רוגע להרבה אנשים בעולם, "האם ישראל זה עם?". לפי ההגדרה הגשמית יכולים להגיד שכן, כי כעת יש להם מדינה וכמה אלפי שנים לא הייתה להם מדינה, יש להם תרבות וחינוך שהם יצרו כרגע, וקודם לא היו. הם חיו בכל מיני מדינות ותרבויות, ומה היה הקשר כשהיית בתימן ואני ברוסיה? התורה, נכון. אבל היום זו גם לא התורה, היום רוב עם ישראל הוא חילוני, ומה מקשר בין כולם?

מצד אחד אפשר לומר שההגדרה של עם ישראל ישנה ועוד יותר מאשר בכולם, אולם מצד שני, זה קומץ אנשים שלא יכולים לגשת אליו עם הסרגל הרגיל.

אורן: אמרת שבעבר התורה הייתה המכנה המשותף, מה היום יכול להיות המקשר?

ודאי, בעבר התורה, בעבר השפה העברית, גם האידיש והערבית. אבל בימינו, במאה השנים האחרונות זה כבר התקלקל. המקובלים אומרים שזה סימן שאנחנו מתקרבים באמת לסוף הדרך, שצריכים כבר להתחיל את התיקון.

 אורן: הזכרת את הביטוי "סוף ההיסטוריה האנושית", "סוף הדרך", אני מבין שזה עכשיו פחות או יותר?

בעל הסולם כותב שאנחנו חיים בימות המשיח, בסוף ההיסטוריה הגשמית.

 אורן: אותו עם שהפונקצונליות שלו היא להיות מיקרופרוססור שגורם לזה שכל איברי הגוף הכלל אנושי יהיו מסונכרנים ומחוברים, איך בני העם הזה יכולים למצוא היום מכנה משותף? מה יכול להיות מכנה משותף? אמרת שהתורה היא מכנה משותף למי שבזה ורוב העם כבר לא בזה. מה יכול להיות המכנה המשותף שעוד פעם יקשר בין כל חלקי העם שהיום מפוזר על פני כל העולם, מה יכול להיות מקשר בסוף הזה?

העם מחולק היום חצי חצי. בגדול, חצי מהעם נמצא בארץ ישראל, חצי ממנו נמצא בארצות הברית. יוצא, שמה שיכול לקשר בינינו זה רק דבר אחד, האנטישמיות, הכוח השלילי שמכוון נגד יהודי ארצות הברית והכוח השלילי מכל העולם שמכוון נגד עם ישראל ומדינת ישראל. בזכות, ואני אומר בזכות השונאים שלנו, נרגיש עוד מעט שאנחנו שייכים לעם אחד.

 אורן: העם הזה, כדי לבצע את המקום שלו בפאזל הזה, להיות אותו מיקרו פרוססור שדואג שכל שאר האומות יהיו מסונכרנות ובחיבור, מה הוא צריך לעשות כדי לתפקד טוב בגוף הזה?

הוא צריך בהתאם לזה להתחיל להתחבר לעם אחד. אבל לא סתם להתחבר לעם אחד, הוא צריך לדעת איך להתחבר לעם אחד כדי להראות דוגמה, אור לגויים, איך כולם צריכים להגיע לחיבור. למה? כי עם ישראל הוא אוסף של כל שבעים אומות העולם, פיזיולוגית, מבבל העתיקה, ובזה שהוא מחבר את כולם יחד תחת מטריה אחת שזה "ואהבת לרעך כמוך", הוא יכול להראות דוגמה לכולם, הוא יכול לייצר בתוך עצמו מצב מאוד מיוחד, שכל שבעים הגנים הגשמיים מתחברים תחת גן רוחני אחד "ואהבת". וכך הוא מעביר את הגישה הזאת, את הסיכום הזה לכל אומות העולם, ושבעים אומות העולם בהכרח מתחברים תחת המטריה הזאת שנקראת "ואהבת לרעך כמוך".

 אורן: לפי התפיסה שלך, זה לא מקרי שבעם ישראל יש כל כך הרבה חילוקי דעות וכל כך הרבה פילוגים?

הפוך. זה רק אומר עד כמה הוא כלול מכולם, ויש לו סיכוי וחובתו לתקן את כולם.

 אורן: המיקרופרוססור הזה שצריך לדאוג שכל שבעים אומות העולם או כמה שיש היום, יהיו מסונכרנים ומחוברים ביניהם, הוא גורם לזה דרך זה שקודם כל הוא בעצמו על כל חלקיו הפנימיים מסונכרן ומחובר?

נכון.

 אורן: והוא מסוגל?

מסוגל, יש בו מיני אנושות קטנה שהוא עושה שם את הסדר ואחר כך מתפשט בגוף.