חיים חדשים - תוכנית 850 - השתנות הדורות

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על הדרך שבה משתנים הדורות. אנחנו חיים, מולידים ילדים, יש לנו הורים, ומסתבר שהחיים מוליכים אותנו בקצב של שינויים הולך וגובר והדורות משתנים, תפיסת החיים, היחס למציאות, בכלל, הכול משתנה. ננסה להבין למה זה משתנה, ומה עושים עם העובדה הזאת.

יעל: אנחנו באמת חיים בתקופה שהדברים משתנים בקצב מאוד מאוד מהיר. שינויים טכנולוגים, מבנה של משטרים, גבולות של מדינות, הרבה כלכלה, מסחר, טכנולוגיות, באמת השינויים הם מאוד מאוד מאוד גדולים, ויש לזה השפעה לא רק מבחינה חיצונית, אלא גם מבחינה פנימית על האדם עצמו.

אנחנו רואים שממש כל כמה שנים יש סוג אחר של אדם, מין מערכת הפעלה אחרת שמייצרת אדם אחר, עם אילו מטרות אחרות, עם דרך שונה לחיות את החיים שלו, עם האופן שבו הוא רוצה לנהל את חיי המשפחה שלו, לעבוד, לנהל, לקיים את חיי החברה שלו, כל היחס לחיים הוא שונה מאדם לאדם.

 אם נסתכל למשל על המשפחה שלי בששים השנה האחרונות, אני זוכרת את סבא וסבתא שלי. אני זוכרת את ההורים שלי שהם ממש סוג אחר של אנשים. אני מסתכלת עליי ועל בעלי שעובדים יותר, ואנחנו אנשים שכל תפיסת העולם שלנו שונה לחלוטין. אם אנחנו מסתכלים על הילדים שלנו, אז גם שם יש שני דורות שממש ניתן לאפיין אותם בצורה מאוד מאוד ברורה. דור אחד למשל הוא דור שהוא יותר פסיבי, פחות מתעניין בעולם העבודה, יותר מקדש את נושא הפנאי. שניהם כמובן דורות מאוד מאוד טכנולוגים. והדור האחר, הוא דור שהוא יותר חדשני, פחות עצלן, הוא יותר הדור שמוכן לקחת אחריות וכן רוצה לצאת לחיים של עשייה, של חדשנות. הם גם יותר חברתיים במהות שלהם, אך אנחנו נדבר על זה בהמשך התכנית.

 בסופו של דבר קיימים בעולם סוגים שונים של יצורים שצריכים להסתדר אחד עם השני, והמפגשים האלה הם לא פשוטים.

 בתכנית היום אנחנו נרצה באמת לבחון את השינויים הבין דוריים האלה, להבין את התופעה הזאת שזו תופעה כלל עולמית, זאת אומרת, בכל העולם אנחנו עדים לאותן מערכות הפעלה שונות שקיימות אצל סוגים שונים של אנשים, של התפתחות הדורות, ולהבין את ההבדלים ביניהם. ועם הפנים קדימה גם להבין בעצם לאן אנחנו ממשיכים מכאן, "לאן פנינו".

כשאנחנו מסתכלים על המונח "דור", בכלל, מה זה דור? הוא נתפס גם כתוצר שיוצר מציאות, וגם כאיזה תוצר של המציאות עצמה, זאת אומרת, של מה שהכינו לו החיים והדורות הקודמים. ויש איזה מונח שנקרא "רוח הזמן". לכל דור יש איזו רוח משלו. כשאנחנו מסתכלים על איזו חלוקה לדורות, שאליה אנחנו נתייחס בהמשך התכנית, נראה שיש עליה כל מיני חילוקי דעות, אך אנחנו נדבר פחות או יותר על ההסכמה הכללית.

 מדברים כרגע על הדורות האחרונים, על ה"בייבי בומרס", שאלה הילדים שנולדו אחרי מלחמת העולם השנייה, בני החמישים עד השבעים. אחר כך יש את בני הארבעים עד חמישים, שהם פחות או יותר ילדי דור ה"x". אחר כך יש לנו את ילדי דור ה"y" שהם בני עשרים עד ארבעים, וילדי דור ה"z" שהם בני עשר עד עשרים. והיום יש לנו דור חדש. נגמרו האותיות x ,z ,y  הגענו לאלפא, שאלה הם בני השבע, ונדבר עליהם בהמשך.

איך מחליטים מהו דור? בעצם, כל דור מאופיין באיזה אירוע או סדרה של אירועים שקרו והשפיעו באופן מהותי על אותו דור. יכולים להיות אירועים חברתיים. יכולה להיות מלחמה. יכולים להיות משברים כלכליים. יכולה להיות טכנולוגיה כזאת או אחרת. אם אנחנו מסתכלים בכלל על התפיסה של הדורות, אז היא התחילה החל מהמחצית של המאה השמונה עשרה, מהמהפכה התעשייתית. אז התחילו התפתחויות טכנולוגיות, התחילו להבדיל, לראות שבאמת יש פער בין האנשים שנולדים או שחיים, ושהתחיל להיות פער בין דורי, לכן התחילו לאפיין אנשים לפי גילאים.

ואני רוצה באמת לפתוח בשאלה, האם אתה מרגיש שיש הבדל מהותי בין הדורות, מהו אותו הבדל בעיניך?

אני לא מבדיל בדורות האלו, כי אני לא נמצא בקשר אִתם, חוץ מזה שהנכד הקטן שלי, הוא נקרא ב"דור אלפא". כן? ויש לי עוד נכדות בגיל שתיים עשרה, ושש עשרה.

אורן: שזה דור הz. הדור קודם.

ועוד נכד בגיל שבע עשרה, שמונה עשרה וזהו. זה פחות או יותר. והיתר אלה הילדים שלי, שלא הייתי אומר עליהם שהם נמצאים באיזו מסגרת של הדור, כי הם גדלו במסגרת מסוימת, ואני לא חושב שהיו "בהשפעה זרה" מה שנקרא, חיצונה, ולכן קשה לי להגיד עליהם לאיזה דור הם שייכים. אומנם הם קבלו השפעה גם אחר כך מהסביבה הרחבה, אבל אני לא למדתי עליהם שום דבר, ואין לי קשר לכל זה.

מי שבא אליי, הוא בא כדי ללמוד ממני, ולכן אני לא לומד אותו, אלא אני מלמד אותו את תפיסת חכמת הקבלה, שהיא לא מסתכלת על שום שינויים שיש. ואפילו בהסבר אנחנו לא כל כך גמישים הייתי אומר, כי סך הכול אנחנו מסבירים את המציאות, את תפיסת המציאות, את הגישה של האדם לתפיסת המציאות, למה אנחנו תופסים כך את המציאות, האם המציאות האמתית שמחוצה לנו זה כמו שאנחנו תופסים אותה או שהיא אחרת לגמרי? איך אנחנו ניגשים לעולם האמת, זאת אומרת לראות את המציאות מחוצה לאדם, בלי שאדם נכנס לתוך המציאות ומקלקל את הצורה שלה. וכן הלאה וכן הלאה

זאת אומרת, יש כאן הרבה דברים. כל חכמת הקבלה היא חכמה על תפיסת המציאות, שאנחנו רוצים לראות בטבע עד כמה המערכות של הטבע הן יכולות לעזור לנו להכיר סך הכול איפה אנחנו נמצאים, מה קורה איתנו לפני הלידה ואחרי המוות, ובכלל משך החיים, איך זה מנהל אותנו, ומה קורה איתנו מעבר לזמנים בממדים שהם מעל זמן, תנועה ומקום. את כל זה חכמת הקבלה מספקת לאדם, אבל היא לא מתייחסת לדור ה-x ,z ,y, אלפא, בתא, ועוד הדורות שיהיו, כי כאן אנחנו מדברים על האגו של האדם שמקבל כל מיני שינויים. לא הייתי אומר שהשינויים הם מהותיים כל כך, כמו שאנחנו פתאום מגלים תוך חמישים שנה כמה דורות, לכן חכמת הקבלה לא מתייחסת לזה.

היא מתייחסת לשינוי טבע האדם, ולכן לא אכפת לי מאיזה דור הוא נמצא, אם הוא בא בגיל חמש עשרה, בגיל ארבעים וחמש או אפילו יותר, אין לזה שום שייכות להתפתחות שלו, לצורת ההתפתחות, לצורת התפיסה, כי אני נכנס לזה ומשנה לו את התפיסה שלו, את ההתפתחות שלו, את הגישה שלו לחיים, ולכן באיזה מצב התחלתי הוא נמצא, זה לא מעניין אותי. וכך אנחנו עובדים עם הקהל שמגיע אלינו. "אנחנו", הכוונה המקובלים. כי כל חכמת הקבלה היא כדי לתת לאדם כיוון נכון, הסתכלות נכונה, אחידה, ברורה, נצחית שהיא לא משתנה בהתאם לדורות. כמו שזה היה לפני ששת אלפים שנה, וכמו שזה היום ובמשך כל התקופות, זאת אותה השיטה. אין לה מה לשנות.

יעל: האדם השתנה אבל במהלך ההיסטוריה.

הוא משתנה בתכונות שלו הגשמיות, הייתי אומר הבהמיות כמו שהוא כבהמה קטנה. אז אנחנו לא לוקחים את זה בחשבון, כי כל חכמת הקבלה מטפלת, עוסקת בלטפח בו אדם שמעל הדורות האלה x ,y ,z וכולי, ולפתח בו מציאות, אישיות חדשה.

יעל: כשאנחנו מסתכלים למשל בספר בראשית, מתוארים עשרה דורות מאדם הראשון ועד נוח.

זה עשרה דורות בהתפתחות של המבנה הרוחני שאדם מעמיד על פני האגו שלו.

יעל: תסביר לי.

זאת אומרת שאנחנו חיים, ומי שעוסק בהתפתחות הפנימית שלו, בהתפתחות הנשמה, אז כשהוא עושה בזה, עוסק בזה ומגיע לאיזו רמה, רמת ההתפתחות, זה נקרא ש"עבר דור".

יעל: אז כל רמת התפתחות נחשבת כְּדוֹר מבחינה רוחנית אתה אומר, בהתפתחות הרוחנית.

כן.

יעל: אם אנחנו עושים השוואה של זה להתפתחות. יש איזו השוואה בין ההתפתחות הרוחנית, למה שקורה לנו כאן, כי בסך הכול אנחנו חיים כאן יותר מאלפיים שנה.

אנחנו חיים בעולם הזה עשרות אלפי שנים. יש לנו התפתחות רוחנית מלפני ששת אלפים שנה, יותר נכון 5777.

יעל: ואם אנחנו מסתכלים על התפתחות של האדם בתוך העולם בשנים האלה, אתה יכול לזהות אלו נקודות מפנה משמעותיות בהתפתחות של האדם בחיים האלה? אני לא מתייחסת כרגע לx ,y ,z , אלא איך אתה רואה את זה באמת. האם אתה רואה משהו שאתה יכול להגדיר כ"דור" למשל?

ודאי שאנחנו משתנים, אבל השינויים האלה הם שינויים שלא שייכים להתפתחות הדור.

יעל: אלא למה?

אפשר לקשר אותם באיזו צורה, אבל העיקר זה עד כמה הדור שבו האדם חי, הוא מחייב את האדם לחפש התפתחות רוחנית. נניח שהיה דור בבבל שהם היו אז מפותחים יחסית, ומשם יש לנו את כל תחילת האנושות, הציביליזציה שלנו ששם היה משבר, ומהמשבר הזה יצא לנו עם ישראל, זאת אומרת קבוצה בעצם, לא עם, אלא קבוצה שהיא התעסקה רק בהעלאת עצמה מעל לכל החיים הגשמיים. ודאי שהתנאים החיצוניים, ה"תנאים החומריים" מה שנקרא, הם גרמו לדרישה, לחיסרון להתעלות הרוחנית.

אורן: אני רוצה רגע ברשותך לחזור לשלושת הדורות שתיארת במשפחה שלך. יש אותך, באיזה שנה נולדת?

בשנת 1946.

אורן: אתה שייך בהגדרות שלנו, לדור שנולד אחרי מלחמת העולם השנייה. אתה דור אחד. יש לך ילדים, יש לך נכדים, ויש לך גם נכד צעיר. נכדים שהם בני נוער, ונכד שהוא צעיר.

 כשאתה מסתכל עליך ועל הנכד שלך הצעיר שהוא במרחק כמה דורות ממך, ילד כבן 8 שהוא מתחת לגיל 10 ושייך אצלנו לדור האלפא, ואתה שייך לדור שאחרי מלחמת העולם השנייה הנקרא "בייבי בומרס".

 אתה אדם והוא אדם. יש הבדל בגילאים. יש לכל אחד תפיסת עולם. אני לא מדבר עליך כאדם באופן פרטי, אלא על הדור שאתה מייצג. הדור הזה. כשאנחנו נסתכל עליך איך אתה חי, איך אתה מתייחס לחיים שלך, ונסתכל עליו, אנחנו נראה הבדל מאוד גדול.

אני אולי לא אב טיפוס.

אורן: אני לא מדבר עליך כפרט אלא על הדור שנולד באותן שנים, לעומת הדור שלו, שנולד עכשיו. זה שיש הבדלים, זה נראה לעין, לגבי זה אנחנו לא שואלים האם יש הבדלים, כי ברור שיש הבדלים תהומיים של שמים וארץ. השאלה היא קצת יותר פנימית, מהו הגורם שמחולל את ההבדלים האלה, למה אצלו תפיסת העולם שונה מתפיסת העולם של הדור שנולד אז? מה נמצא מאחורי התמונה החיצונית שאני רואה, מהו הגורם הפנימי לכך שיהיו הבדלים בין הדורות האלה?

מזה שנוצר היקום שלנו והתחיל להתפתח, מהמפץ הגדול או מסיבה אחרת, ואני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו, אני לא רוצה גם להגיד הפוך ואחרת, כי בשביל מה לי להתחיל להסביר דברים שעדיין נמצאים באיזו הסכמה בחברה האנושית. אבל עד היום, כל ההתפתחות היא התפתחות אגואיסטית. בהתחלה זה היה בדרגת הדומם, החומר הדומם, אטומים התחילו להתייצב ולהתחבר, ואחר כך החומר הצומח על פני כדור הארץ, אחר כך החי ואחר כך המדבר, גם כבר לפני עשרות אלפי שנים.

וכל זה על ידי התגברות האגו שבתוך החומר, בדרגות האלה, "דומם" "צומח" "חי" "מדבר".

אורן: במה שונה האגו של הנכד שלך מהאגו של הדור שלך?

אני לא חקרתי באיזה אופן יש לו אגו שונה, אבל ברור לי שיש לו אגו יותר גדול מהאגו של הדור שלי.

אורן: מה זה אומר, אגו יותר גדול, ולמה הוא גורם לו?

 הוא דורש יותר. הוא דורש יותר מהחיים. כי כמה שעובר יותר ויותר זמן מתחילת הבריאה, החומר מתפתח יותר, והתפתחות החומר היא בזה שהוא דורש יותר מילוי, כמותי ואיכותי. ולכן דור שונה מדור. וגם יש כאן האצה מסוימת בדורות, זאת אומרת שההבדל בין הדורות פעם לא השתנה במשך מאות שנים.

אורן: היום אומרים שתוך עשר שנים הוא מתחלף.

זהו, כן.

אורן: אמרת שהאגו שגדל יותר דורש יותר, מה הוא דורש יותר?

זה יכול להיות בצורות שונות מאוד. הוא דורש לדעת יותר מהם החיים, את מהות החיים, איך הוא ממלא את האגו שלו המוגבר לעומת דורי. והוא מברר מהר אם כדאי לו, או לא כדאי לו. הוא יותר אגואיסטי, בקיצור.

יעל: יש גם משהו שקשור לאיכות של האגו, לסוג האגו?

גם האיכות, הוא כבר לא ממלא את עצמו עם כל מיני דברים קטנים שהיו אופיניים לדור שלנו,  כשקנו לי אופניים זה היה מילוי לשנה שנתיים, ואצלו זה בכלל, אם יש אז יש, ואם לא, אז לא. זאת אומרת הוא מחפש דברים יותר מהותיים.

כשאני הסתכלתי על המטוס בשמיים, זה היה בשבילי איזו הרפתקה לראות אותו. וכשאני טסתי אתו לשוויץ ולצרפת, הוא קיבל את זה כאילו "כן, נכנסים למטוס, טסים" היה לי מאוד מוזר לראות את זה. אני חשבתי שאני לוקח אותו להרפתקה כזאת לילד, והוא "בסדר גמור, איפה זה נמצא ואיפה זה" התייחס כמו אדם מבוגר, למרות שהוא רק ילד, אבל באמת בפנים נמצא איש שלא מתפעל מחומר, צורת ההתפעלות ודרגת ההתפעלות הן אחרות.

יעל: ממה הוא כן מתפעל?

לא יודע. הוא נכנס למחשב, ויודע כל דבר שיהיה בו, הוא כאילו אומר מתוך החיסרון שלו ש"כאן זה צריך להיות, כאן כפתור כזה, וכאן כפתור אחר. זה צריך להיות כך, וזה צריך להיות כך" זאת אומרת שאת המחשב כאילו הכינו לו מהדור הקודם, הוא יודע שהם הכינו וזה צריך להיות כך.

יעל: כאילו מותאמים.

הם באים, הדור הזה, ופותחים את הדברים שנעשו בשבילם, בידיעה ברורה שכבר נעשו.

יעל: בכל דור זה קורה, התופעה הזאת?

לא, אני רואה רק בדור הזה, אני חושב. כי בדור שלנו אנחנו היינו פותחים את הדברים, אנחנו היינו מעצבים אותם, מייצרים אותם, מגלים אותם. זה היה דור שלא היה בו כלום, אלא הכל התחיל, מכוניות, מטוסים, כל מיני דברים. זה היה נכנס לחיים שלנו, אנחנו היינו עושים אותם. ואצלו הכל, שמיים וארץ מלאים בכל מיני הדברים, הוא נכנס לכל מקום, הכל ברור לו. הוא לא מתפעל מערים, ממה שהוא רואה בסופרמרקט, מלונה פרק, לא חשוב מה.

יעל: כאילו הכול מובן מאליו.

כן, האגו נעשה יותר משובח, מורכב.

יעל: אמרת שהילדים שלך לא היו כל כך חשופים לאיזו השפעה חיצונית, אז הם בעצם לא חלק מהדורות האלה.

כן.

יעל: איך השפעה חיצונית משפיעה בעצם על הדור?

היא עושה הכל. כי האגו של האדם הוא כמו חימר, כמו בצק, ומה שייצא מזה תלוי בחברה החיצונית.

יעל: אז יש כאן משחק עם רכיב פנימי שזה האגו.

האגו הוא סך הכל לכמה הוא מוכן, למה הוא מוכן. נניח, פעם היו משתמשים בחימר, אחר כך בשיש, אחר כך בכל מיני חומרים יותר משובחים לבנייה, בפלסטיק והכל, היום אפשר לבנות את כל הבית מפלסטיק. אז בעצם זה ההבדל, ומה לבנות ואיך לבנות, את זה כבר הדור קובע, אבל החומר שמתאים לאותה הבנייה, זה מגיע לנו מבפנים, מהרצון לקבל שמתפתח.

אורן: אמרת קודם שהדור שלך, או אולי עוד דור אחריך, עשה דברים בעולם, יצר דברים שלא היו בעולם, ולכן ככל שהדורות הבאים נכנסים לתוך עולם שיש בו כבר כל מיני אלמנטים ומרכיבים, הם פחות מתפעלים מהם.

הם לא מתפעלים וגם אין להם כל כך מה להוסיף בעולם המעשה החומרי.

אורן: אז מה הם יעשו בעולם, אתה אומר כביכול "עשינו לפניהם הכול, אין להם כל כך מה להוסיף בעולם החומרי" אז בשביל מה נולדים?

זה כמו שהיה עם הפיסיקה של ניוטון, ואחר כך בא אינשטיין ופתאום פתח לנו מימדים חדשים. אותו דבר כאן. אנחנו בנינו כל מיני חומרות, חומרה כזאת, וחומרה אחרת, אבל תוכנות חדשות, להיכנס לתוך החומר, עם הפינצטה פנימה לתוך המערכת, לגנטיקה, לכל מיני דברים כאלה, ששם זה מקור החיים, לתוך המוח ולמעלה ממנו, יש להם המון מה לעשות. כשאני עבדתי במכון למחקר האדם, מכון למחקר המוח כשהייתי סטודנט וקצת אחרי זה, מה היה לנו אז לעומת המכשירים של היום והיכולת של היום לעשות את המחקר. יש להם מלא דברים, ושכולם שייכים לפנימיות, זאת אומרת איפה זה בתוך התא, בתוך המוח, בתוך הפסיכולוגיה של האדם, מעבר לגבולות השכל וכן הלאה, זאת אומרת הם דווקא נכנסים לצד השני של החיים.

אורן: מה זה הצד השני, איך נגדיר אותו? מה זה הראשון ומה זה השני?

זה עדיין חומריות אבל היא כבר גבולית, ושם בדיוק אנחנו מאבדים את הקשר עם החומר, זה מידע שרוכב מעל החומר.

אורן: אמרת קודם שככל שהאגו של דור הוא מפותח ומשובח יותר, הוא גדול יותר, האדם דורש יותר מהחיים. מהו ה"יותר"?

הוא מיועד לתפוס את עומקי החיים. ובשבילו זה דבר טבעי. אני מתפלא מהאדישות שלו, זו לא אדישות, זה כאילו דברים רגילים. אין בהם כאילו שום דבר.

יעל: כן, שלתוך זה הוא נולד.

כן, בשבילו זה טבעי, אז "המכשיר הזה, מה הוא בשבילי? יופי, אז אני כבר "בלעתי" אותו, הוא כבר נמצא אצלי בשימוש". הוא מתייחס אחרת, הוא לא מתפעל מדברים שנמצאים בידיים שלו אלא "מה אני יכול להשיג על ידי זה". השאלה מכוונת יותר ככה.

יעל: אז אתה מתאר בעצם את הדור שבנה את הבסיס ואת התשתיות, שזה דור אחד. הדור השני זה הדור שמסתכל לעומקי הדברים, חוקרים בפנימיות האדם, מעבר לגבולות השכל.

הייתי אומר כך, הדור שלי בנה את החומרה, הדור שבא אחרי זה בנה את התוכנה והדור הצעיר עכשיו ישתמש בזה.

יעל: ומה הדור הבא יעשה, הדור שאחריו, לאן אנחנו הולכים?

אני חושב שהוא יכנס לאותה המציאות שאנחנו נשיג על ידי זה ויחיה בה.

יעל: ואיך כל זה קשור לרוחניות, או לסודות שבהם אתה עוסק?

הוא יצטרך לפתוח את הרוחניות, כן. העסק שלו יהיה לעבור מהמחשבים וכל מיני צורות המחקר דרך החומר, לכוח.

יעל: להפוך את החומר למה?

לא להפוך, חומר אנחנו לא יכולים להפוך. אנחנו צריכים להתעמק דרך החומר להגיע לכוח שמפעיל את החומר. ושם אנחנו נמשיך.

אורן: אם אני מסתכל קדימה, על הילדים שנולדים היום, הנכד שלך, צעירים ממנו, ואני רוצה לקלוט אותם בעוד עשר, עשרים שנה, ממה הם יכולים להתרגש בחיים?

נראה לי שמכלום. אני רואה עליהם, שעד כמה שהדור יותר צעיר, אין לו ממה להתרגש.

אורן: אבל סיפרת לי פה על דברים שנשמעים מאוד גדולים.

כן, אבל הם דברים כל כך עדינים שהאגו שלו לא מתרגש ממה שיש כשהוא נמצא אתנו בעולם הזה, אלא הוא צריך לפתוח את מקורות ההשפעה עליו, היותר גבוהות, מיוחדות, ואז משם הוא יתרגש.

אורן: ואיזה ריגושים יהיו להם בחיים?

לא הריגושים הרגילים. לא אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, אני לא חושב שזה יהיה כל כך חשוב לו, אלא שהוא חייב לספק לגוף שלו את כל הצרכים שלו.

אורן: ומעבר לזה?

מעבר לזה הוא ירצה להיות בעולם התוכנה, בעולם הכוחות, למעלה מחומר. מאיפה שנפעל החומר, זאת אומרת מאותו המחשב הגדול של הבריאה שאנחנו קוראים לו העולם הרוחני.