חיים חדשים - תוכנית 867 - תיקון האדם

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים לשוחח עם הרב לייטמן, ולהבין למה הוא מתכוון כשהוא מדבר על המושג "תיקון", "תיקון העולם", "תיקון האדם". נרצה להבין מה מקולקל, ומה בכלל צריך לתקן.

יעל: אנחנו ממשיכים לדבר על תיקון העולם, ואנחנו נרצה להתרכז בתיקון האדם, מאחר ואמרת שתיקון העולם הוא תיקון האדם, זה בסופו של דבר כל העניין. אנחנו צריכים לתקן לא את העולם, אלא צריכים לתקן אותנו בני האדם.

לזה אנחנו מקבלים חיזוק גם מהמדע. כי אנחנו מתוך המדע מתחילים יותר ויותר לראות שלעולם אין צורה, אלא מה שמצטבר אצלנו במוח שלנו, בחושים שלנו, זה נקרא "העולם". זאת אומרת, אני נמצא באיזה נפח שנראה לי כנפח, ובנפח הזה יש כאילו כל מיני צורות, כמו כאן באולפן הזה.

אבל הכול נראה לי. את זה כך אני מרגיש לפי החושים שלי. אם היו לי חושים אחרים, הייתי רואה משהו אחר, כמו ב"מטריצה", וכמו בעוד כמה סרטים כאלה שמסבירים זאת. או כמו בתפיסת המציאות לפי המדענים, לפי איינשטיין, שאומרת שיש לעולם שלנו צורה הולוגרפית. זאת אומרת מה שאני רואה, זה לאו דווקא איך שבכלל זה נראה, אלא לבני אדם כך זה נראה. ויש לנו תפיסה משותפת, לכן כך אנחנו רואים את העולם. לכן, העולם לפי חכמת הקבלה, הוא גם נקרא "נעלם", כי אין לו צורה משלו, אלא כל מי שצופה הוא בעצם קובע את הצורה שלו.  

ולכן, אם אנחנו נשנה את התפיסה שלנו, את החושים שלנו, אנחנו נתפוס עולם אחר. כאן זה מאד מעניין. מכאן אנחנו יכולים להבין את מה שאמרו לנו, את מה שכתבו לנו מקובלים בספרים שלהם, "שהם רואים עולם אחר שמשתנה כל הזמן, בהתאם למה שהם משנים את עצמם, למה שהם משנים את התפיסה שלהם". יוצא שזה שחכמת הקבלה ממליצה לנו לשנות את התכונות שלנו, את החושים שלנו, את הגישה שלנו למציאות, זה לא מפני שאנחנו נרגיש את עצמנו קצת יותר טוב בעולם שלנו, אלא כדי שאנחנו נשנה את העולם עצמו שנראה לנו. כי אנחנו נשנה בזה את התכונות שלנו, ואז העולם בהתאם לזה בתפיסת התכונות החדשות, הוא ישתנה.

יעל: אנחנו מדברים בכלל על עולם אחר.

בדיוק. זאת אומרת, לא רק שנחיה חיים יותר טובים שלא נאכל זה את זה, ונהיה ביחסים טובים יותר עם השכנים, ובעבודה, ובעוד כמה, אלא המציאות לגמרי תשתנה.

אנחנו רואים שבמאה, מאה חמישים שנה האחרונות אנחנו התקרבנו להבנה לזה, להסכמה לזה, לכל מיני כאלה תופעות שאנחנו כן נוטים לחשוב שיכול להיות שזה באמת כך. לפחות חכמת הקבלה כן כך חושבת כבר אלפי שנים, ומביאה אותנו לזה שנגלה את העולם בצורה אחרת, אמיתית.

אורן: אני רוצה להבין את המושג הזה של "תיקון האדם". הרבה אנשים שאני מכיר אומרים, "תשמע, מה אתה מרעיש עולמות? האדם מהטבע שלו הוא רע, כולם בסופו של דבר מושחתים בצורה כזו או אחרת, אין מה לדמיין או לפנטז שאפשר לייצר מהאדם שהוא בבסיסו יצור רע, יצור טוב".

נכון.

אורן: המושג "תיקון האדם" שאתה מדבר עליו, הוא מושג אופטימי. הוא בתוכו מכיל את ההנחה שאפשר את היצור הזה שקוראים לו "רע" להפוך ליצור שהוא יהיה טוב. האם באמת אתה חושב שאפשר להפוך אנשים מרעים לטובים? אפשר?

כן. לזה מיועדת חכמת הקבלה.

אורן: יופי, אז קודם כל אפשר. אנחנו בכיוון אופטימי, שזה כבר חיובי. נגדיר במה האדם היום רע, ובמה הוא יהיה מחר טוב, אחרי שהוא יעבור את התהליך שבו אפשר להעביר אותו מרע לטוב. במה בדיוק האדם רע?

בזה שהוא שונא את הזולת.

אורן: ובמה הוא יהיה טוב?

באהבת הזולת.

יעל: איך זה ישנה לי את החיים, או את העולם?

את העולם זה ישנה, לא את החיים. לא שיהיו לנו חיים יותר יפים, כולם יהיו אדיבים אלי ואני אליהם, ואנחנו נרגיש ביטחון, וחום, וממש עדינות, רכות זה לזה. ככה, כן? לא. אנחנו נרגיש שאנחנו חיים בטבע אחר גם דומם, גם צומח, גם חי. ומה יקרה, כתוב, באחרית הימים.

אורן: "וגר זאב עם כבש", "וילד קטן נוהג בם". מה זה אומר?

זה קצת שונה ממה שיש היום?

אורן: זאב וכבש הם שני הפכים, הזאב אוכל את הכבש.

כן. כי אנחנו על ידי התיקון שלנו כלפינו, אחד כלפי השני, אנחנו בזה נתקן את כל הטבע. גם חי, גם צומח, גם דומם. חי זה כמו ש"גר זאב עם כבש". הצומח, זה שיהיו לנו תפוחים כמו אבטיחים, ואבטיחים משהו משהו. הכול לברכה.

אורן: הכול לברכה. ולפני שנגיע לברכה, יש פה תהליך קטן, שצריך לקחת את האדם ולהעביר אותו מטמורפוזה, ולהפוך אותו מיצור ששונא אחרים ליצור שאוהב האחרים.

כן, זה כתוב בתורה. כולם מדברים על זה, גם יהודים, גם נוצרים, וגם מוסלמים, כולם מדברים על אהבה.

אורן: מרוב דיבורים אני רואה שהעולם מלא בשנאה. כולם מדברים אהבה, ובפועל העולם מתמלא בשנאה, בשחיתות בלי סוף.

אתה מדבר על כך שצריך להעביר את האדם שינוי, תיקון, שהוא יעבור מיצור ששונא אחרים ומנצל אותם להנאתו, ליצור שפתאום מתחיל לאהוב אותם ופועל לטובתם. כשאני מסתכל סביבי על אנשים אני רואה שחלקם רעים מאד, חלקם רעים פחות, וחלקם טובים. כשאני מסתכל על עצמי, עם יד על הלב אני יכול להגיד, שרוב הזמן אני משתדל להיות טוב. בטוח שאני לא תמיד מצליח, אבל אני משתדל להיות טוב.

 רוב האנשים שאני מכיר הם גם מ"הטובים" מה שנקרא. הם לא צדיקים גמורים, אבל הם משתדלים להיות טובים. אבל אם תשאל, אז האם אתה קם בבוקר וחושב איך להזיק לאנשים? או איך להשתדל לבוא בטוב? משתדלים לבוא בטוב.

לכן את מי אתה רוצה לתקן, את הרשעים שהם באמת גדולים, את אלה שבאמת קמים בבוקר וחושבים רק איך לגנוב, ולקחת, ולדרוך, ולעשוק, אותם אתה הולך לתקן?

לא.

אורן: אז את מי?

אותך.

אורן: מה יש לתקן בי? אני מראש אומר לך שאני מסכים איתך ומשתדל להיות טוב, ולחנך לטוב, והכול לטוב.

כי אתה רע לכולם.

אורן: דרך אגב, אני חושב שאני לא זן נדיר. קראתי באיזה סקר ש 60%  70% מהישראלים מתנדבים בעמותות כאלה ואחרות בשוטף, בשגרה, ביום יום ולא רק בעת מלחמה כשיש טילים באוויר. זה רק מחזק את האמירה שלכל הפחות פה במדינה הזאת, רוב האנשים הם בעד הטוב.

למה העולם כל כך רע? אני אומר שבעצם כולם רעים, ועוד איך רעים. אתה אפילו מצדיק את עצמך ואומר, שאתה ממש חצי צדיק, אמנם לא גמור, אבל בדרך. אתה בינוני. "אני לא עושה רע לאחרים", "משתדל" לפחות לא בגלוי. אם הייתי יודע שאני עושה למישהו רע, לא הייתי עושה.

אורן: אני משתדל. לפעמים יצר הרע קצת משגע אותי, אבל אני משתדל להיות בטוב ולא ברע. אני מרגיש שרוב האנשים בינינו כך מרגישים.

איזה מותק. רק הבעיה היא שאם אפילו כולם יהיו כמוך, העולם יהיה מקולקל מאוד. כי הצורה שאתה מדבר עליה, שכבודו הוא בעצם בחור טוב, היא הפוכה מטוב. כי הטבע שלך הוא רע. אתה אפילו לא מודע לזה שכל יצור בדומם, צומח, חי, ובמיוחד באדם הוא רע. שהאגו פועל בו ובונה את עצמו בתת הכרה על פני הזולת לטובת עצמו, ואם אפשר גם לרעת הזולת. מה זה נקרא להיות "טוב"? לאהוב. אתה אוהב את הזולת?

אורן: משתדל.

משתדל. אתה מבין? זאת אומרת אם אתה לא אוהב, אתה שונא. אתה צריך להיות באחד מהשניים בצורה ברורה.

אורן: נגיד ששונא אני בטוח לא, חוץ מאשר אולי אנשים שבאמת עשו לי ממש רע.

אז תדע שהצורה הזאת היא לא נכונה. כלפי הטבע אנחנו צריכים להיות קודם כל בברור בטוח שאנחנו שונאים או אוהבים? וכולם צריכים להגיע לאהבה. מה זה נקרא "להגיע לאהבה"? שאני דואג לזולת יותר ממה שאני דואג לעצמי.

יעל: מה זה "תיקון האדם", אם כך?

להביא אותו לאהבת הזולת. אין לנו מנוס, אנחנו לא יכולים לברוח מזה, הטבע יחייב אותנו על ידי מכות.

יעל: יש גישה. רק ברגע שנחנך את עצמנו לאהוב יותר אחד את השני, להיות, לחיות יותר בסבלנות אחד כלפי השני, ולא לרמות אחד את השני. האמת שכך אנחנו מנסים לחנך את הילדים שלנו, אבל התחושה היא שמערכת החינוך לא תומכת, שיש איזו בעיה מערכתית. אם הכול היה מתנהל כמו שאנחנו מנסים לחנך בבית, הכול היה יוצא מצוין. זו ההרגשה שיש. האם לזה אתה מתכוון? האם זה מה שנקרא "לחנך את האדם" או "לתקן את האדם"?

לא, גם בבית את אגואיסטית. גם כלפי הילדים שלך את אגואיסטית. גם שם את מקולקלת.

יעל: במה למשל? אני מרגישה שאני מנסה לתת להם את כל מה שאני יכולה.

כן, אבל מאיזו זווית? מזווית האדם המקולקל. בכל זאת הגישה שלך אליהם היא מקולקלת.

יעל: אתה אומר שבעצם כל דבר שאנחנו עושים בחיים, יש בו איזה קלקול שאנחנו אפילו לא שמים לב אליו. בסופו של דבר, בתת מודע אנחנו מקולקלים, אנחנו פועלים לטובת עצמנו למרות שאנחנו לא שמים לב לזה. ובהתנהלות היומיומית שלנו, זה נראה לנו אפילו הפוך". נראה לנו שלפחות לאנשים הקרובים לנו, אנחנו משתדלים מאוד מאוד לעשות את הכי טוב שיכולים. אבל אתה אומר שזה לא זה.

המושגים הם בכלל שונים לחלוטין, לא על זה אנחנו מדברים. על מה אנחנו אם כן מדברים? מה ההבדל בין מה שעליו אתה מדבר כרגע, לבין הדעה הרווחת בציבור לגבי מה זה טוב, מה זה רע, מה זה לתקן את האדם? מה ההבדלים?

ההבדלים הם מאוד גדולים, עקרוניים. אנחנו לא מכירים את הטבע שלנו, שהטבע הוא רע. "יצר לב האדם רע מנעוריו", "בראתי יצר רע" ועוד כאלה פסוקים רק אומרים על זה שהאדם וכל הטבע, לא רק האדם. האדם הוא "נזר הבריאה", זאת אומרת, הכי מקולקל. אבל כל הטבע הוא כולו בקלקול.

 ומה שצריכים לתקן, זה לתקן את האדם. ואז האדם אותו אנחנו מתקנים, הוא כולל בתוכו את כל צורות הטבע הנמוכות יותר, דומם, צומח וחי. ובמידה שאדם מתקן את עצמו ביחס בין בני אדם, אז בהתאם אנחנו נראה שינויים מהותיים בכל חלקי הטבע. פתאום באמת "זאב לא יאכל כבש".

יעל: איך זה יכול להיות, זה נשמע כמו נס.

זה אותו נס, כמו שאת לא "תאכלי" את השכנה שלך, כפי שעכשיו את אוכלת.

יעל: אז קודם אני צריכה להכיר את טבע האדם. זאת אומרת, שאני עדיין בכלל לא מכירה את כל הזרמים התת קרקעיים שפועלים בתוכי?

כן, זה נקרא "הכרת הרע". עכשיו אנחנו לא רואים את הרע. ובעיניך אתה באמת אדם טוב, אז אתה תצטרך להכיר שאתה לא משתדל להיות טוב, אלא אתה כל הזמן רע, וכל הזמן חושב על עצמך, ואם צריך אז אפילו על חשבון הזולת, לא עוצר אותך. כולנו נמצאים בשגיאה, בטעות גדולה מאוד שאנחנו חושבים על עצמנו לא כפי שאנחנו. לכן העולם ממשיך להתגלגל לכיוון יותר ויותר רע, ואנחנו חושבים שאנחנו בסדר, ולא יכולים לאתר את הסיבה האמתית לנסיגת העולם, לצניחה שלו.

יעל: עדיין יש כאן משהו שלא סגור לי. הבנתי שאני לא מבינה באמת, ולא לגמרי רואה את המקומות שבהם אני לא בסדר, וזה דורש הסתכלות. אני מבינה שזה חלק מהתהליך הנקרא "גילוי הרע". עדיין, אם אני מסתכלת על העולם, אנחנו הם החלקים הטובים של המציאות הקיימת היום. יש עדיין אותם אנשים בעלי השפעה מאוד מאוד גדולה שבחוויה שלנו האזרחים הקטנים, הם אלה שעושים את הקלקול הגדול. אם העולם יהיה כמונו, אז זו חצי צרה.

כן, את זה אני שומע. זה הקלקול הכי גדול, כשאת אומרת כך.

יעל: למה?

"אני בסדר גמור, מה אתה רוצה? אבל יש ראש הממשלה וכל מיני שמאלנים, ימנים וכל מיני טרוריסטים, טייקונים וכולי. מי אני סך הכול"? בזכותך הם קיימים. אל תעשי מעצמך כאילו מי אני סך הכול? אני כל כך טובה, יפה, אין בי שום דבר, מה אני יכולה לעשות. כי העולם הוא כולו כך קשור זה לזה, ואם לא היו אנשים כמוך, אז לא היו כל אלו הרשעים, כמו שאת חושבת עליהם.

יעל: תסביר לי את הקשר. איך אני משפיעה על הרשע בעולם?

מאיפה הם צומחים, מאיפה הם מתקיימים, ממי הם מתעשרים, ועל פני מה הם קובעים ושולטים? על פני אנשים כמוך.

יעל: זה שאני מאפשרת להם, זו הטעות שלי?

בגלל שיש לך טבע מקולקל, אז יש אנשים שמטפסים עלייך ונעשים עם טבע מקולקל עוד יותר גדול, אז מה? אבל את בונה את התשתית, האנשים הרגילים, כי הם כמו שאומרים "חפים מפשע", מה זה חפים מפשע? מי אמר? "כי טבע האדם הוא רע מנעוריו", מה זה הוא חף מפשע?

אורן: במדינת ישראל, כבר נחצו כל הקווים האדומים. יש לנו נשיא שיושב בכלא על אונס, ראש ממשלה לשעבר על שחיתות וגניבה, והרשימה עוד ארוכה. אבל מה זה קשור אליי, אני לא אנסתי ולא גנבתי מאף אחד.

כן, מי בחר בהם?

אורן: האזרחים בחרו בהם. אולי גם אני, אבל מה זה קשור? מבין אופציות הבחירה בחרתי את האופציה שנראתה לי הכי פחות גרועה מבין האופציות הקיימות, אבל נראה לי שלא זה הדיון.

אני גם בכלל לא בעמדת השפעה, כי כשמישהו מגיע לקצה הפירמידה והוא מושחת, אז הוא הורס באמת את העולם. אמרת לי קודם, "אתה מסתכל על השכן שלך בעין שמאל, בעין ימין, קצת טוב, קצת חושב איך". אולי. נניח שאני לפעמים מזהה כאלה דחפים בתוכי, אך אדם שמגיע לעמדת שליטה, הוא באמת הורס את הכול, הוא באמת בראש המערכות.

אבל הוא עומד על הראשים שלכם, מה אתם רוצים? למה אתם לא רוצים לשמוע שאתם מקולקלים, ואתם מקלקלים את העולם?

אורן: כי העולם לא בידיים שלי בכלל, הוא בידיים של הגדולים.

זהו בדיוק. בגלל דעה כזאת, זה מה שאנחנו אחר כך אוכלים.

אורן: למה? תסביר.

זה לא ברור?

אורן: לא. מי שלמעלה והוא מושחת, הוא הורס את העולם בפועל. זה שאתה אומר לי שלפעמים אני מסתכל על השכן בעין שמאל במקום בעין ימין. מה אני עושה בזה?

אבל מי נותן תוקף לתפקיד שלו?

אורן: מי שבחר בו. כשיודעים שמישהו רשע, כבר לא בוחרים בו יותר.

לא בחרו בו אלה שמסתובבים ברחובות?

אורן: ודאי שכן, אבל אם יודעים שמישהו גנב או רוצח או אנס, אז לא נבחר בו. אבל זה מתגלה "בדיעבד" מה שנקרא, אחרי שבוחרים בו.

אנחנו כולנו גנבים ואונסים, ושקרנים למיניהם, ואנחנו בוחרים את הכי טובים בזה.

אורן: זה משפט שאני לגמרי לא מזדהה אתו. זה מה שאני מנסה להגיד לך. כי אני לא גנבתי מאף אחד, ולא רצחתי, ולא אנסתי, ומשתדל שלא להיות מושחת.

אבל כנראה שאתה בוחר את האנשים הכי טובים בגניבה, בשקר, באונס ובכול.

יעל: ואם אנחנו האנשים הפשוטים נשתפר, איך זה ישפיע על זה?

את זה אתם תיראו, באמת תיראו מי רצוי להיות בראש הפירמידה, מי רצוי להיות ראש ממשלה, שר החינוך, תרבות, כלכלה וכן הלאה. אתם תיראו מי. אבל אתם נותנים לאנשים האלה לשלוט, ותיראו אחד אחד מי יושב שם ולמה? אני לא מאשים אותם, לא, רק שבחברה האגואיסטית הם הכי אגואיסטים, ואתם בחרתם בהם. הם שיחקו כך שהם נבחרו. ולכן כשהם נבחרו, ברור לנו שהם לא חושבים עלינו, הם חושבים רק על עצמם.

יעל: אתה אומר, ברגע שהאגו בעצם שולט כאן על כל חוקי המשחק, אנחנו באופן טבעי בוחרים את אלה שאנחנו חושבים שיצליחו. ומי שאנחנו חושבים שיצליחו, הם דווקא אלה עם האגו היותר גדול ואותו אנחנו בוחרים, כי ניראה לנו שיש להם יתרון.

כי אתם אגואיסטים, ולכן זה כך יוצא.

יעל: אבל הוא משתמש ביתרון שלו בסופו של דבר, לא לטובתנו.

מה פתאום שישתמש לטובתך? למה? הוא משתמש באגו שלו לטובתו איך שהוא חושב, כמו שאתם משתמשים באגו שלכם לטובתכם.

יעל: אז כל אחד איפה שהוא נמצא בעצם בהיררכיה המבנית של המציאות ושל החיים בעולם הזה, עושה את מה שביכולתו, כדי לדאוג לעצמו. זאת המציאות שבתוכה אנחנו חיים?

ודאי, כולם באותו הטבע "כל הפוסל במומו פוסל".

אורן: כשאתה מדבר על קלקול, זו מהות הקלקול?

כן. מהות הקלקול זה הטבע שלנו, שהוא דאגה עצמית בלבד. ואם אפשר על חשבון אחרים, זה עוד יותר תענוג.

יעל: זאת אומרת, אין מצב לצאת מזה, גם אם אתה בוחר מישהו מעולה.

מה זה "מעולה"? את בוחרת את מי שמעולה בקלקול שלך. כשאת מסתכלת על העולם בצורה מקולקלת, את רואה את האנשים המקולקלים, ואין לך אפשרות אחרת. את חושבת שהם טובים, אבל את רואה אותם דרך משקפיים שהם מקלקלים את העולם, ובוחרת בהכי מקולקלים שייצגו אותך, את השקרנים הכי גדולים שיכולים לרמות אותך שהם חושבים עלייך, והם יעשו את העולם יותר טוב וידאגו לכולם.

 ואנחנו רואים מה קורה אחרי שהם נבחרים, לגמרי אין שום קשר למה שהם דיברו קודם. זאת אומרת, הם שקרנים יותר טובים ממך, לכן הם הגיעו לשלטון. והם כמו שאת לא דואגת למה שאת מבטיחה לאחרים, או במילים יפות "חושבת שאת טובה", כך גם הם. "העולם כמנהגו נוהג" שום דבר לא השתנה, ולכן אסור לנו להיות בטענה אליהם.

יעל: אם אני אהיה מתוקנת, מה יקרה?

את לא תבחרי בהם אף פעם.

יעל: אמרת שניראה אפילו עולם אחר. מה אני אראה שאני לא רואה היום?

את תיראי עולם שיכול להתנהג בשיטה של השפעה, ואהבת הזולת, ודאגה לזולת.

יעל: ומה שאני רואה, זה משהו שיכול לקרות?

זה יכול לקרות. אם את תשתני בתכונות שלך, את יכולה לראות את העולם המתוקן, ואז תזהי את האנשים שהם כן יכולים לנהל את החברה באמת לתיקון.

יעל: איזה תכונות אני צריכה לשנות?

את האגו שלך. במקום דאגה עצמית, לדאגת הזולת.

יעל: זה התכונה היחידה שאני צריכה לשנות.

בלבד, אין יותר.

אורן: וכשאתה אומר "דאגה לזולת" למי בדיוק אני צריך לדאוג?

לכולם.

אורן: גם לאנשים שהם מזיקים לי?

אז אתה תראה אם הם מזיקים או לא, בינתיים תתחיל מחוג קטן כמו שאנחנו מלמדים במסגרת העמותה שלנו.

אורן: לפי השיטה של הקבלה?

כן.

אורן: מהו הקלקול, ומהו התיקון. אתה אומר, "הקלקול טמון בטבע האדם מתוקף בריאתו כיצור אגואיסט שחושב על עצמו".

זה שאני לא מזהה את עצמי כיצור שרוצה לנצל אחרים לטובתי, זה בגלל שאין לי מיקרוסקופ שהוא מתבונן בתוכי מספיק עמוק, כדי לזהות שאלה באמת היצרים הכי בסיסיים שבי. שתמיד בכל פנייה ובכל חשבון, אני עושה חשבון שבסופו של דבר הוא אגואיסטי, מה יצא לי טוב מזה.

כן.

אורן: תהפוך לי את המטבע, מה זה "אדם מתוקן"?

אדם שדואג שיהיה שוויון טוטאלי בין האנשים.

אורן: ואם יהיה לנו אדם מתוקן, או הרבה אנשים מתוקנים, יהיה לנו גם עולם מתוקן?

ודאי.

אורן: מה זה "עולם מתוקן"?

שעל העולם הזה ממש, אתה תיראה טבע אחר.

אורן: מה זה עולם מתוקן? תן לי ציור, לאן שואפים?

לאן שואפים? שהזאב לא יאכל את הכבש.

אורן: עזוב רגע את הזאבים, מה עם בני האדם?

שאדם לא יאכל את האדם.

אורן: זה "עולם מתוקן"?

כן.

יעל: איך יראה היומיום שלי? מה אני ארגיש כשאני קמה בבוקר, האם אני אקום אחרת, אלך לישון אחרת? מה יהיה שונה?

דאגה לזולת במקום דאגה לעצמך, זה מה שתרגישי.

יעל: למה כדאי לי?

כדאי לך, כי העולם כולו יהיה טוב, בריא, יפה, נקי. הכול יהיה טוב. הילדים יוכלו לצאת מהבית ולשחק בכל מקום, ולהיות יפים וחברים זה לזה. גן-עדן.

יעל: כל הקלקולים שאנשים היום חושבים שיש, שאותם הם רוצים לתקן, יהיו מתוקנים במצב הזה שאתה מדבר עליו?

אם את תתקני אותם. זה הכול תלוי בטבע של האדם.

יעל: גם איכות הסביבה.

הכול. פשוט במילה אחת. הכול תלוי באדם בלבד.