חיים חדשים - תוכנית 874 - מושג הקבוצה בחכמת הקבלה

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים להמשיך לשוחח עם הרב לייטמן על שיטת התיקון, שיטת תיקון האדם, שיטת תיקון העולם שאותה הוא מלמד אותנו מפעם לפעם, מתכנית לתכנית. והיום בתכנית נרצה להתמקד על מושג מאוד מיוחד שהוא מזכיר הרבה פעמים בדבריו, "הקבוצה". הקבוצה, שעובדת לפי שיטת התיקון של חכמת הקבלה ואיך היא משפיעה על האדם ויכולה לקחת את החיים שלו למקום הכי טוב שרק אפשר.

טל: בתכניות הקודמות הבנו שקיים איזה כוח מפתח בטבע, כוח מתקן, שאם נדע איך למשוך אותו לחיים שלנו נוכל לשנות את עצמנו לאהבה, ליחסים טובים, ומזה יהיה לנו חיים טובים יותר, מאושרים יותר. והיום אנחנו באמת רוצים להבין איך אנחנו עושים את זה? הבנו שאפשר לעשות את זה רק ביחד עם עוד אנשים, בקבוצה, וכמובן קבוצה מיוחדת שיש לה מאפיינים מיוחדים, שיש לה דרך פעולה שאנחנו לא מכירים. אז באמת נרצה לשמוע מה זאת קבוצה, כשאתה מדבר על קבוצה שבה אנשים עובדים יחד?

קבוצה בעולם שלנו זה משהו אי-רציונלי, שבעצם המושג הזה לא קיים בעולם שלנו. אמנם בכל מקום שומעים קבוצה קבוצה, אבל מה שחכמת הקבלה מתכוונת בקבוצה זה משהו אחר לגמרי. שהמציאות כולה היא מערכת אחת אינטגרלית, זאת אומרת קשורה בכל החלקים, בכל התכונות, בכל הפינות שלה למשהו אחד.

כמו בגוף שלנו, כל המערכות עובדות וכולן קשורות יחד, ולכן הגוף הזה קיים. אני מדבר על הגוף האידיאלי כביכול שנמצא בבריאות אידיאלית, ואם איזו מערכת כבר מתחילה באיזו צורה לסטות מהתיקון, אנחנו מבינים שזה לא קורה דווקא באיזה איבר, אלא זה גם בעיקר הקשר בין האיברים.  לכן יש בזה גישה אלופטית[1], הרופאים חושבים רק על איזה איבר קטן או אזור קטן אותו צריכים לתקן וכל היתר לא חשוב להם. רופא עיניים לא יודע על אוזניים ורופא אוזניים לא יודע על כליות וכולי.

וזאת בעצם הבעיה, שאנחנו לא מתייחסים לגוף שלנו וגם לכל המציאות שלנו כמכלול אחד. וככול שאנחנו מתקדמים, אנחנו רואים שלא כך, שהעולם שלנו נעשה עגול ואנחנו מגלים את עצמנו שאנחנו קשורים זה לזה, למה? לפי ההתפתחות שלנו. זאת אומרת, ככול שאנחנו מתפתחים, אפילו בצורה אגואיסטית, אנחנו מגלים את עצמנו נמצאים במערכת אחת, קשורים יחד, ואין לנו ברירה אלא כך לראות את עצמנו. ואם אנחנו נמשיך לראות את עצמנו כבדידים, אז מזה אנחנו נגיע למצב לא טוב, לפירוד, לקלקול, כמו שהיום אנחנו מרגישים.

במידה שאנחנו יכולים להגיע כל אחד לכל אחד, או דרך חמישה אנשים כמו שאומרים לנו שאנחנו מכירים, או בכלל שאני נמצא בעולם שהעסקים שלנו, הטיולים שלנו, כל ההתקשרויות שלנו הן סביב העולם, התעשייה שלנו, המסחר שלנו, זה הכול סביב העולם, אבל יחד עם זה אנחנו לא מוכנים לזה, כל אחד מאיתנו הוא לבד, הוא בודד, הוא אינדיבידואליסט מאוד גדול ולא מוכן להיות מחובר כמו שאנחנו רואים שכל המערכות בעולם הן מחוברות.

גם אם אנחנו רואים את הכוכבים, כל הגלקסיות, כל המערכות האסטרונומיות ביקום, אנחנו גם בסופו של דבר רואים עד כמה שהדברים האלה קשורים זה לזה. גם המחקר המתקדם שלנו אומר לנו שיש הרבה מאוד מעבר למה שאנחנו משיגים דברים, אבל אנחנו לא יכולים להשיג את זה, מפני שאנחנו חושבים עליהם בצורה לא כללית, לא אינטגרלית, ולכן לא מודעים למהות הקשר שיש בין כל חלקי המציאות.

גם  לפי הטבע שלנו אנחנו לא יכולים לקשור קול עם אור, בריאות עם הטבע הכללי, רק עכשיו אנחנו מגלים שאנחנו תלויים במה שקורה עם השמש, עם הכוכבים, שהמצב רוח שלנו ובכלל המצב שלנו תלוי בתופעות שביקום, לאט לאט אנחנו מגלים. בחברה האנושית בכלל אין לנו מושג עד כמה אנחנו תלויים וקשורים זה לזה, ועד כמה שבזה שאנחנו רוצים להיבדל ולהתרחק, גורמים נזק לעצמנו.

לכן, כדי לתת לנו דוגמה מהי באמת המציאות האמיתית, שהיא מערכת אחת שכולה נמצאת בקשר הדוק בכל מיני רמות ואין ספור פרטים ופריטים, שכולם קשורים זה לזה, בצורה שאין לנו אפילו קצה ידע במשהו בזה, אבל יש אצלנו דווקא בחברה האנושית אפשרות לחקור את זה, והמעבדה הזאת לחקור את הטבע כאחיד, זאת הקבוצה.

שאנחנו יכולים לאסוף אנשים ולהתחיל ללמד אותם להיות יחד. וכשהם באמת יוכלו להתקרב זה לזה על פני האגו, ולעורר בתוכם את כוח החיבור, לגלות חיבור זה לזה, אהבה זה לזה, התקשרות, חיבה, אז אנחנו נתחיל לראות ביניהם איזה קשר מיוחד. רצוי שאלה יהיו או גברים או נשים, כדי לא לבלבל אותם עם כל מיני נטיות מיניות למיניהן, שכולם יהיו פחות או יותר באותו תווך גילאים, נניח מ 30 עד 40, ושיהיו אולי גם בסטטוס שלהם באותה רמת חינוך והשכלה פחות או יותר, כדי שיבינו יותר זה את זה.

זאת אומרת, ככול שהתנאים ההתחלתיים יהיו קרובים יותר זה לזה, יהיו דומים, אז יהיה לנו יותר קל להמשיך ולקרב ביניהם, להסביר להם מה בעצם הניסוי שאנחנו רוצים לעבור עליהם, ואז אנחנו משתדלים לקרב אותם.

ושאם הם יוכלו להתקרב זה לזה, הם יקבלו פרסים למיניהם. כרגיל, כי האדם רק את זה מבין, או תענוג או ייסורים, או פרס או עונש. ולכן על ידי זה אנחנו יכולים לגרום לקשר ביניהם, עד כדי כך שהם יבינו שאם הם הולכים על איזה פרס גדול שמשתלם לכולם, אז כדאי להם ללמוד זה מזה וזה אל זה איך להתקרב יותר, איך להשפיע להגברת הקשר ביניהם, איך להכניע כל אחד את עצמו כלפי הקבוצה כדי להתכלל בה. איך להשפיע עם הדברים הטובים לחיבור כלפי כל הקבוצה, שבזה כל אחד צריך להראות את עצמו שהוא גדול יותר מכולם, אבל בצורה חיובית.

וכך אנחנו יכולים לגרום להם התקדמות לקראת החיבור. ויש בזה עוד הרבה מאוד דברים, שכשהם יוכלו להתקרב זה לזה ולהיכנס זה לזה ממש במשך שעות כל יום, אז הם יוכלו להתחיל להרגיש שיש ביניהם איזה רצון משותף לחיבור, שיש ביניהם כוח משותף שיכול לעורר אותם ולהשפיע עליהם. הם מתחילים לגלות שחוץ מזה שיש בכל אחד רצון אגואיסטי פרטי שלו, שאיתו הגיע לקבוצה, יש להם עכשיו רצון משותף, ושהרצון הזה נקרא "קבוצה". ולפני כן זה היה סתם אוסף אנשים.

אבל קבוצה זה נקרא, שהם מייצבים ומייצרים ובונים משהו שלא שייך לאף אחד, אלא לכולם יחד. שאי אפשר להוציא את הכוח החדש הזה שהם מגלים ותישאר קבוצה, ואי אפשר להוציא אף אחד מהקבוצה כדי שהכוח הזה הכללי שהם משיגים יישאר. זאת אומרת, שכולנו תלויים בכולם, והם כולם רוצים להיות מחוברים כך שהם משיגים את הכוח המשותף ביניהם שנקרא חיבור, חיבור אחיד, ושהכוח הזה כבר פועל מחוצה להם, גבוה יותר מהם, הכוח הזה הוא כוח שלא שייך לאף אחד, אבל לכולם.

זאת אומרת, אנחנו בזה ממש מייצרים כוח נוסף שלא היה קיים קודם, שרק הקבוצה כשהיא מתאחדת, כשכל אחד מבטל את עצמו, את האגו שלו כלפי כולם, וכולם מתחברים וממש רוצים לגרום רק טוב זה לזה ולכולם, אז הם מייצרים בזה כוח חדש שנקרא "קבוצה", המשותף, האחד, ומהכוח האחד הם מתחילים להזין את עצמם. זאת אומרת, שעכשיו על ידי הכוח האחד הזה שהם ייצרו ביניהם בקבוצה, הם מרגישים שהם שייכים לכוח הזה, שהם לא שייכים לכל אחד ואחד בצורה אינדיבידואלית, אישית, אגואיסטית כמו שהיו קודם, זה כאילו נעלם מהם, הם לא רוצים להכיר בזה, הם רוצים להכיר רק בכוח המשותף הזה, כי על ידי זה כל אחד נכלל. נניח עשרה אנשים, כשכל אחד נכלל מתשעה אחרים, אז יש לו כוח פי עשר מכל מה שהיה, ואז בכל עשיריה עשר כפול עשר,  יש להם לפחות פי מאה, אבל הם הולכים הלאה עוד ועוד, מכפילים ומגבירים את הכוח המשותף הזה. ואז הכוח המשותף הזה הוא כוח לא אגואיסטי, זה מה שמעניין, הוא כוח אלטרואיסטי, הוא כוח השפעה הדדית, כי כל אחד יצא מהאגו שלו כלפי האחרים, אז אנחנו בזה יצרנו את כוח ההשפעה, כוח האהבה, כוח החיבור, שהוא נמצא מחוץ לאדם, זה כוח שקיים בטבע מחוץ לאגו שלנו. פתאום אנחנו יצרנו יצור חדש, והיצור הזה נקרא "אדם". הוא דווקא נקרא "אדם", ולא כל אחד ואחד מאיתנו שהיה קודם רק בהמה קטנה.

טל: איזה מין ייצור זה האדם הזה?

רוחני. זה רק כוח שיכולים כולנו להרגיש שאנחנו קיימים בו, בתוך אותו רצון, ואז דרך הכוח האחד הזה שייצרנו בינינו, אנחנו יכולים על ידו לחקור מציאות חדשה. זאת אומרת, מה אנחנו מרגישים בו, איך אנחנו יכולים לחיות בו, איך אנחנו מרגישים את המציאות הסביבתית, האם אנחנו מרגישים אותה סביבה כמו שהייתה קודם? כי מה שאנחנו מרגישים עכשיו בינינו, מרגישים הכול לתוך הרצון לקבל האגואיסטי שלנו, אבל אם אנחנו עלינו מעל הרצונות האגואיסטים האינדיבידואלים שלנו, ויצרנו בינינו את הכוח הגדול הזה האלטרואיסטי, האחד, אז על ידו, מתוכו, אנחנו רואים כבר עולם אחר שנקרא "עולם עליון", "עולם רוחני", עולם של "השפעה". אנחנו רואים דרך התכונה הזאת המשותפת שלנו מציאות חדשה, משותפת, והשכל שלנו נעשה שכל משותף, חדש, והכלים שלנו, החושים שלנו, נעשים מתוך הרצון החדש המשותף הזה של השפעה ואהבה, בתכונות חדשות.

ואז אנחנו מתחילים להרגיש סביבנו שאנחנו קיימים במרחב חדש, שהוא לא אגואיסטי כמו שאנחנו עכשיו מרגישים, בגלל שהתכונות שלנו אגואיסטיות, אלא אנחנו מרגישים כבר עולם שכולו  השפעה ואהבה.

טל: קודם אמרת שזו המעבדה לחקר הטבע כמכלול. האם מה שאתה מתאר עכשיו, זה הטבע כמכלול, האם זאת ההרגשה?

על ידי זה שאנחנו בנינו במעבדה שלנו את הרצון החדש הזה, המשותף, האלטרואיסטי, כשיצאנו כל אחד מעצמו, על ידי הרצון המשותף החדש הזה של השפעה ואהבה, אנחנו רואים עולם אחר, לא באור של קבלה, אלא באור של השפעה.

טל: עברנו טרנספורמציה מאד גדולה, ממצב שאני כאדם פרטי מרגישה את כל מה שסביבי לא כמכלול, כדברים נפרדים ואת עצמי כנפרדת, למצב שהתחברתי עם עוד חבורה של אנשים ומתוך החיבור שנוצר בינינו אנחנו כבר מרגישים את המציאות כמכלול אחד, כמשהו גדול ושלם.

נכון.

טל: נרצה להבין קצת יותר את התהליך. מה הם הכלים שיש לאנשים בקבוצה הזאת, במה הם משתמשים כדי לעשות את השינוי?

זה בעצם פרקטיקום קבלי. חכמי הקבלה כבר גילו את זה כמעט לפני 6000 שנה וכתבו על זה הרבה ספרים. זו שיטה שהיא מתודה מאד מדויקת, תכנה, שאותה אנחנו צריכים לממש על עצמנו ואנחנו נכנסים למעבדה הזאת עם הרבה ספרים והדרכה, עם ליווי של כל הדברים שאנחנו צריכים כדי לממש את זה. השיטה הזאת ייחודית והיא קיימת רק לעם ישראל שמימש אותה כבר לפני אלפי שנים והיום הגיע הזמן שהוא צריך גם לחדש את השיטה הזאת בתוכו, כי כבר היה פעם בזה ועזב את זה, הוא צריך להתחיל לחדש את השיטה וגם להגיש אותה לכל העולם, כי הגענו למצב שהעולם כן זקוק לשיטה הזאת. אנחנו הגענו לצורה כזאת בהתפתחות העולם שהשלב הבא שלנו הוא דווקא לממש חיבור כזה בעשיריות בכל העולם.

טל: הייחודיות של השיטה הזאת בקבוצה הזאת, להבדיל מכל מיני קבוצות אחרות, זה השינוי שחל על הרצון שלי, אין לי איזו מטרה משותפת כמו בכל קבוצה אחרת, אלא כאן אני ממש משתנה בעצמי כדי להתאחד עם יתר האנשים. מה זה בדיוק השילוב הזה של הרצונות, איזה רצונות בדיוק אנחנו מאחדים? איך זה קורה?

אנחנו מתאספים בקבוצה ועל ידי כל מיני תרגילים אנחנו מתחילים להתקרב זה לזה. אנחנו מבינים שאנחנו לא מסוגלים לפרוץ לבד למימד החדש, כי אנחנו נשארים אגואיסטים ולא מסוגלים להתעלות מעל הטבע האגואיסטי לטבע ההפוך, לטבע השני שכנראה קיים, מינוס כנגד פלוס, יש כוח קבלה וכוח השפעה. כוח ההשפעה לא קיים בעולם שלנו ואנחנו יכולים להגיע אליו רק על ידי חיבור בקבוצה ורק מתוך הקבוצה נגיע למצב שיתגלה בנו, בינינו, כוח השפעה. זו בעצם כל הטרנספורמציה שצריכים לעשות.

אורן: אמרת שמתאספים בקבוצה ועל ידי כל מיני תרגילים אנחנו מתחילים להתקרב זה לזה. על ידי איזה תרגילים זה קורה?

המקובל הגדול הרב ברוך שלום אשלג כתב לנו על זה מאמרים ובתוך המאמרים האלו אנחנו יכולים לראות מה לעשות, אלו תרגילים בהם כולם מתחילים להתחבר בעיגול.

אורן: מה זה אומר ב"עיגול"?

"בעיגול", זאת אומרת כולנו שווים. כל אחד מבטל את עצמו, הוא לא יותר גדול מכולם ולא יותר קטן מכולם, כל אחד משתדל לראות את כולם שווים. כל אחד ואחד משתדל לעזוב את האגו שלו ולהיות משרת לאחרים, כל אחד דואג לחיבור ודואג לאחרים, לחברים שלו, ומשתדל לא לחשוב על עצמו, אלא עליהם. לומדים יחד כתבי קבלה שדרכם ובעזרתם אנחנו מבינים איך אנחנו צריכים להיות יותר קשורים ויותר קרובים זה לזה. זה בעצם כל הפרקטיקום הוא די פשוט וצריך להיות מדויק לפי המאמרים שכתבו לנו, אנחנו צריכים לבצע את הדברים הכתובים האלה בקפדנות ולעשות את זה ממש יום יום.

אורן: בקבוצה הזו שלומדת את חכמת הקבלה תיארת שתי שכבות פעולה, בשכבה הראשונה האנשים לומדים מכתבי הקבלה איך הם צריכים להתקרב אחד לשני ובשכבה השנייה הם מבצעים ביניהם פרקטיקה של תרגילי התקשרות מיוחדים. בשכבה שהם לומדים מכתבי הקבלה איך להתחבר, זה פחות או יותר ברור, זה לימוד תורה שנותנת להם הוראות הפעלה, אני רוצה להתרכז בשכבה השנייה של תרגילי ההתקשרות. בתרגילי ההתקשרות ביניהם אמרת שהם מתחילים להתחבר בצורה עגולה שבה כולם שווים, כל אחד משתדל לראות את כולם שווים, כל אחד משתדל להפסיק לחשוב על עצמו ועל האגו שלו ולהיות לטובת האחרים ולחשוב עליהם. בתיאור שלך נוצרה תמונה של קבוצה שחשוב לה מאד להיות מחוברת כמו אחד כדי להצליח במשימה שלה.

כן, נכון.

אורן: אבל בי נוצרה דווקא תמונה של "מאפיה", קבוצת פושעים שמרגישים אחד את השני ממש מאוד קרוב ומרגישים שההצלחה במשימה שלהם ממש דורשת את כל תנאי ההתקשרות האלה. כל אחד בשביל כולם ולא דרך מילים, אם לא נפתחת הכספת, אז אין ביניהם קליק פנימי כזה. למה נוצרה בי תמונה כזאת והאם זאת קבוצה לפי השיטה של חכמת הקבלה?

מה ההבדל בין מאפיה לקבוצת מקובלים? במטרה. פשוט מאד. מהי המטרה של המאפיה? "על ידי זה שנתחבר יחד יהיה לנו כוח אחד חזק, ביטחון חזק, בהשגת המטרה, אנחנו יכולים לפרוץ כספת בבנק ולא משנה באיזה מצב כל אחד יהיה, כולם יתקבצו להציל אותו וכן הלאה.

כול זה נכון, אבל ב"מאפיה" רוצים להשיג רווח גשמי, דווקא על פני זה שהם גונבים, הורגים, לא חשוב, אבל העיקר זה הרווח האגואיסטי שלהם. יכול להיות שהם אפילו מצדיקים את עצמם, שהם עושים איזה מעשה צדק, גונבים מהעשירים.

אורן: צדק חברתי.

כן, אבל זה בכל זאת מעשה שהאגו שלהם מכוון אותם. לעומת זאת, בקבוצת מקובלים קורה להיפך, אנחנו מתקשרים בינינו כדי לבטל כל אחד את עצמו וגם במה שאנחנו משיגים, לא כוח קבלה גדול כמו במאפיה, אלא כוח השפעה גדול שעוזר לנו לחדור למציאות עליונה שנסתרת מאיתנו, על ידי זה אנחנו יכולים לחקור את המציאות העליונה שנקראת "העולם העליון", "העולם הרוחני". לכוח העליון שפועל בנו אנחנו קוראים "בורא", "בוא וראה", כי אנחנו משיגים אותו בינינו, ואנחנו ממש מגלים מציאות רוחנית שמנהלת את המציאות הגשמית שלנו.

אורן: למה בקבוצת פושעים של המאפיה לא יכולים להשיג את הכוח הזה שאתה קורא לו "כוח עליון"? הרי גם הם מתקשרים ביניהם בצורה שווה, מתבטלים אחד כלפי השני.

כי המטרה היא אחרת, המטרה היא אגואיסטית. אצלנו המטרה היא להשיג כוח השפעה ואצלם המטרה, על ידי החיבור ביניהם, להשיג כוח קבלה יותר גדול, אכזרי.

אורן: זאת אומרת, לא מספיקים רק תרגילי התקשרות שבהם כולם הופכים להיות שווים, אחד חושב על השני, אחד עבור כולם, כל אחד עוזב את האגו שלו.

לא. אפילו שכל אחד מתקשר לאחרים, הוא מתקשר כדי להגדיל את כוח האגו הכללי שלהם.

אורן: ובקבוצת מקובלים?

הפוך, עד כמה שאנחנו מבטלים את כל האגו הפרטי שלנו, אנחנו מגיעים לכוח ההשפעה המשותף.

אורן: כוח ההשפעה הוא כוח של אהבה, כוח של נתינה?

כן. אם אני מתקשר בצורה כזאת עם העשירייה, אז אני רוכש כוח השפעה. אחרת לא.

אורן: לסיכום, מהי "קבוצה" בחכמת הקבלה?

"קבוצה" בחכמת הקבלה היא אוסף של אנשים שהופכים להיות "כאיש אחד בלב אחד" ומשיגים כוח השפעה שנקרא "כוח עליון" או "בורא", ודרכו הם מגלים את כל המציאות העליונה שנסתרת כלפי כל אחד בעולם שלנו.

[1] רפואה אלופטית - הרפואה הקונבנציונאלית