חיים חדשים - תוכנית 877 - מהי אהבת הזולת?

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: במסגרת סדרת התוכניות "חיים חדשים" עם הרב דר' מיכאל לייטמן, אנחנו נרצה לשוחח הפעם על השיטה לתיקון האדם, לתיקון החברה, לתיקון העולם שאותה מלמדת החכמה העתיקה, חוכמת הקבלה. נרצה להבין את העקרונות שנמצאים בתוך השיטה הזאת ואיך ניתן ליישם אותם בחיים שלנו כאן ועכשיו.

ניצה: יש כמה עקרונות שאנחנו כבר מבינים אותם, כמו זה שצריכים לעבוד בתוך קבוצה, כי רק בשיתוף בתוך קבוצה אנחנו מצליחים לתקן את הטבע שלנו מרצון ליהנות רק לעצמנו לרצון להשפיע, לתת אהבה לזולת. אנחנו גם מבינים שצריכים להיצמד לדברי המקובלים שכתבו שיטה מאוד סדורה ומדויקת, מה צריך לעשות שלב אחר שלב כדי להצליח להתקשר בצורה טובה ונכונה בתוך קבוצה כזאת.

הפעם אנחנו רוצים להמשיך ולהעמיק את מה שכבר דיברנו בתוכניות קודמות ולהבין בדיוק את אחד מהעקרונות שדיבר עליו הרב"ש, הרב ברוך אשלג שהיה המורה שלך. הרב"ש הסביר עקרון שנראה לכאורה פשוט, אבל אנחנו רוצים להבין אותו לעומקו, הוא אומר כך "ענין אהבת הזולת אין הפירוש שהחברים יאהבו אותי אלא שאני צריך לאהוב את החברים".

מהו העניין של אהבת חברים, למה אני צריכה לאהוב את החברים כדי להצליח להתקשר ולהתחבר כדי להרגיש את הכוח ששורה בינינו, מדוע זה כך?

אורן: אני מוסיף ומדגיש שאין כאן התניה דו צדדית, זאת אומרת אין תנאי שרק אם אתה תאהב אותי אני אחזיר לך אהבה, אלא אפילו אם אתה לא תאהב אותי אני צריך להתמקד ולתת לך מעצמי אהבה, זה כאילו חד סטרי כזה. מה ההוראה הזאת אומרת בדיוק?

קודם כל מדובר על החברים, אבל מי הם החברים? בעולם שלנו אנחנו נפגשים עם הרבה אנשים משך החיים אבל אם אדם מתחיל לשאול בשביל מה אני חי, למה אני חי והוא רוצה להשיג את מהות החיים ולא סתם לברוח מהצרות. זאת אומרת אם הוא נמצא באיזה חיפש פנימי והחיפוש פנימי הזה מביא אותו לאנשים מיוחדים שגם הם מגיעים למקום מיוחד, למורה מיוחד עם אותה שאלה, מה הטעם בחיים, בשביל מה אני חי, מה מהות החיים, מטרת החיים, מה קורה עם בן אדם, למה הוא חי ומת, חי ומת, אז בואו ונפתור את הבעיה הזאת. האמת שהשאלה הזאת נשאלת אפילו אצל ילדים קטנים אבל אחר כך הם שוכחים ועוברים את החיים בלי לענות עליה. זאת אומרת ישנם כאלה שלא יכולים לחיות כי השאלה של מה טעם בחיים ממש דוקרת במוחו של אדם ומביאה אותו למקום מיוחד שבו מתרכזים עוד אנשים כמוהו והם נקראים חברים. לָמה? כי המורה, המקובל, מלמד אותם שהם צריכים להיות חברים, מחוברים, ושדווקא בחיבור ביניהם, לפי הכלל "איש את רעהו יעזורו", הם יכולים לעזור אחד לשני לצאת מאהבה עצמית שנקראת אגואיזם ולהתייחס לאחר בצורה אלטרואיסטית, זאת אומרת להגיע לאהבת הזולת, ועל החברים האלה מדובר.

ניצה: אני רוצה להוסיף עוד מילה, לא מדובר על אנשים מיוחדים, מה שמייחד אותם זו השאלה שדיברת עליה.

הם בכל זאת אנשים מיוחדים.

ניצה: כן, הם מיוחדים בזה, אבל לא שיש להם יכולות על בשאר הדברים.

לא. הם דווקא מאוד רגילים, אין בהם שום דבר מיוחד מלבד השאלה הזאת שלא נותנת להם מנוחה.

ניצה: זאת אומרת הייחוד שלהם בעצם הוא בשאלה שמנקרת להם בראש, ואז הם מגיעים למקום שבו הם פוגשים אנשים ששואלים אותה שאלה.

נכון, ואז הם באים למורה שמסביר להם שאם הם רוצים ממש לפצח את השאלה הזאת, את הסוד הזה, אז הם צריכים להרגיש את הטבע כמו שהוא ולא כפי שהוא מורגש בתוך הרצונות, בתוך היכולות המוגבלות שלהם. כי כל הרצונות שלנו הם סך הכול רצון לקבל אגואיסטי שתופס אך ורק את מה שטוב לאדם, וחוץ מזה שום דבר לא מעניין אותו. זאת אומרת אם אנחנו רוצים לתפוס ברצון הזה את המציאות בצורה אובייקטיבית, בלתי תלותית, אז אנחנו צריכים להתעלות מעליו, ולהתעלות מעליו זו כבר בעיה כי זה כל הטבע שלנו. אבל ישנה שיטה שיכולה לעזור לנו איך להתעלות מעל הטבע שלנו ולהתחיל להרגיש את המציאות בצורה בלתי מוגבלת. ולשם זה ישנו כוח פנימי בכל אחד, כי לכל אחד יש רצון לצאת ולהרגיש את המציאות. זה התנאי ההכרחי הראשון.

התנאי ההכרחי השני זה לעשות כל מיני מאמצים כדי לחבר את הרצונות לגלות את המציאות האמיתית ביניכם, זאת אומרת החיבור שלכם צריך להיות על מנת לחבר יחד את הנטייה לגלות את סוד החיים, וכשתרגישו עד כמה הנטייה לגלות את הסוד החיים מתנגדת לאגו של כל אחד ואחד, כי הוא רוצה להפריד ביניכם כדי שלא תתחברו עם אותו רצון להשיג את מהות החיים, אבל כשאתם תתחילו להתחבר ביניכם, בהתאם לכמה שאתם משתדלים, אז אתם תשדלו להשיג משם את כוח האיחוד כי הוא נמצא בקשר ביניכם. אם אתם משתוקקים אליו אז תשדלו להוציא מאותו מקום את כוח האיחוד, תשתדלו לגלות אותו, להזמין את פעולתו עליכם כדי שהוא באמת יגרום לכם לחיבור.

ניצה: אני רוצה לסכם לרגע במנות קטנות כדי שנבין עד הסוף, הבנתי שכל אחד מהאנשים האלה מגיע לקבוצה כי יש לו איזה כוח רצון אחד קטן להשיג את מהות החיים.

כן, את סוד החיים.

ניצה: כל האנשים האלה יושבים יחד בקבוצה ולכל אחד יש איזו מנה קטנה של כוח פרטי רק שהכוח הזה לא מספיק כדי להשיג את המטרה. אבל אם נצליח לחבר את המנות הקטנות האלה של הכוח ונהפוך אותו לכוח משותף, אז אנחנו נצליח להשיג במשהו את הכוח העליון, את הכוח של הטבע.

הכוח הזה נמצא בתוך החיבור של הנקודות שלנו, של השאלות האלה, של הרצונות להשיג את מהות החיים, ולכן אם אנחנו מחברים אותם אז בתוך החיבור שלהן אנחנו משיגים את הכוח העליון, את הכוח שממנו יש לנו חיוּת וחיים.

ניצה: למה אני צריכה לאהוב את החברים כדי להצליח לחבר את כוח הרצון המשותף הזה.

חברים זה לא הגופים ולא האופי של כל אחד, אלא רק אותו רצון שמביא את האדם לחיפוש אחר מהות החיים. בכל אחד ואחד מהאנשים שאני נמצא איתם ישנה נטייה, ורק הנטייה הזו היא נקראת כלפי חבר, רק היא.

ניצה: אם כך אני צריכה לאהוב רק  את הנטייה הזו גם אם הדעות שלנו מנוגדות?

זה בלבד, לא אכפת לי מהדעות של כל אחד.

ניצה: האם אני צריכה לאהוב רק את הכוח שרוצה, ששואף לאותה נטייה וזה נקרא שאני אוהבת את החבר שלי בקבוצה?

כן, זה נקרא חבר, זה נקרא שאני אוהב אותו.

אורן: אמרת שהתנאי הראשון והכרחי הוא שלכל אחד מהחברים בקבוצה יהיה רצון להתעלות מעל הטבע שלו, והתנאי השני זה לעשות כל מיני מאמצים בתוך הקבוצה כדי לגלות את המציאות האמיתית.

לא מיד. קודם אנחנו רוצים לחבר את הנטיות שלנו, את הנטייה לגלות את המהות החיים שנקראת הנקודה שבלב. הלב שלנו נקרא רצון ליהנות, אבל יש בו נקודה, בתוך הלב יש רצון קטן שלא רוצה ליהנות אלא לגלות סוד החיים.

אורן: והנטייה הזאת נקראת "הנקודה שבלב"?

כן, היא נמצאת בכל אחד ואחד מהאנשים שבאו לאותו מקום, הנקודה הזאת נקראת החבר שלי, חבר לנקודה שבלב שלי.

אורן: זה תנאי הראשון לעבודה בקבוצה?

כן, התנאי שלכולם תהיה נקודה שבלב.

אורן: מה התנאי השני?

התנאי השני הוא בזה שאנחנו מבינים מה אנחנו עושים, ומתאמצים לחבר את הנקודות האלה או את הניצוצות האלה יחד. אבל כאן אנחנו מתחילים להרגיש עד כמה זה לא פשוט כי יש לנו אגו שמושך את כל אחד ואחד מאיתנו כדי שלא נתחבר בניצוצות. נניח שאנחנו רוצים לחבר את הניצוצות האלה בתוך העיגול שלנו, אנחנו יושבים בעיגול וצריכים לשים את הניצוצות במרכז העיגול, אבל מפני שהאגו שלנו כל הזמן מושך את תשומת הלב שלנו, ובכלל את כל החיים שלנו לכל הכיוונים, אז אנחנו צריכים לבנות כאן איזו מערכת קשר בינינו כדי להתגבר על האגו של כל אחד ולגרום לחיבור בין הניצוצים האלה.

ניצה: החיבור בין אותם ניצוצים, בין אותן מנות קטנות של כוח רצון לחיבור, זה למעשה כל מהות העבודה בתוך קבוצה?

כן, כי אם אנחנו נחבר אותם אז בחיבור ביניהם אנחנו נגלה את הכניסה לעולם העליון, למציאות שנמצאת מחוצה לגופים שלנו. לכן אנחנו צריכים לעבוד ויש כל מיני תרגילים ותנאים איך לחבר אותם, כמו "איש את רעהו יעזורו" ועוד, אבל סך הכול זאת המטרה.

יש כאן גם כוח עזר, כשאנחנו מתחילים להשתוקק לחיבור בין הרצונות הקטנים שלנו כלפי מהות החיים, ואנחנו משתדלים להתחבר, עלינו להשתדל ולגלות את הכוח שנמצא כבר בחיבור. זאת אומרת כשאנחנו נמשכים לחיבור עלינו להשתדל לזהות את הכוח המיוחד שיש בחיבור, את כוח ההשפעה והאהבה.

אורן: לא הבנתי את הנקודה של כוח עזר.

אנחנו נמצאים בעולם שבו פועל ושולט כוח קבלה ושנאה, אבל העולם הרוחני שנמצא מחוצה לנו, מעבר לחוש האגואיסטי שלנו קיים לפי עיקרון אחר, לפי כוח השפעה ואהבה. זאת אומרת הכוח ששולט בעולם העליון הוא בניגוד לכוח הקבלה והשנאה ששולט בעולמנו. שני עולמות.

אורן: עם כוחות הפוכים, עם מגמות הפוכות, פנימה והחוצה.

כן, לכן כשאנחנו במגמה לחבר את כל הניצוצות שלנו יחד, את כל הרצונות שלנו כדי לגלות את מהות החיים יחד, אז אנחנו כבר רוצים לגלות בחיבור העתידי, שאנחנו רוצים להשיג, את הכוח שנמצא בתוך החיבור הזה, את הכוח החיובי, את כוח ההשפעה והאהבה כדי שכוח הזה יעזור לנו להתחבר. כי לנו יש רק נטייה, אבל לממש את החיבור אנחנו לא מסוגלים.

בכל אחד יש רק כוח נטייה קטן מאוד לחיבור, וחוץ מזה אין לנו כלום, אבל במידה שאנחנו כן משתדלים לעשות כל מיני מאמצים, כל מיני פעולות, כמו ילד שרוצה להרכיב, לעשות משהו ולא הולך לו, ואנחנו גם משתדלים למצוא כבר בחיבור העתידי את כוח ההשפעה והאהבה כדי שיעזור לנו להתחבר נכון, אז אנחנו מרגישים פתאום שהוא עוזר ואנחנו נכנסים לקליק, לנעילה.

אורן: מה הכוונה משתדלים למצוא בחיבור העתידי, אנחנו קופצים אל העתיד, לא הבנתי?

אני יודע שבחיבור בינינו אנחנו נגלה את כוח האהבה, את כוח ההשפעה, את כוח החיבור שיחזיק אותנו יחד, ולכן אנחנו מחפשים איך אנחנו יכולים להיכנס לכזאת נעילה בינינו כדי שהכוח הזה יתגלה, אבל עוד לפני שאנחנו מגלים אנחנו רוצים להתקרב אליו. כמו שמכוונים חתיכת ברזל למגנט, כך אנחנו משתדלים להיכנס זה בתוך זה ומקווים שהכוח הזה יעזור לנו, ימשוך אותנו פנימה וינעל אותנו.  

ניצה: מה קורה באותו רגע של הנעילה?

בנעילה הזאת כל אחד מאיתנו מאבד את הפרטיות שלו, לא האגואיסטית, זה נשאר, זאת אומרת אנחנו מחברים את כל עשרת הנטיות שלנו לנטייה אחת.

אורן: אני מאבד משהו?

לא, כלום. בנעילה הזאת אני רוכש מהאחרים עוד תשעה כוחות כמוני ובזה אני מבטל את האגו שלי, כי אנחנו התחברנו, ובחיבור בינינו אנחנו מתחילים להרגיש מציאות של השפעה ואהבה במקום מציאות של קבלה ושנאה שחיינו בה קודם.

אורן: נתת דוגמה של מגנט שמושך חתיכת ברזל אם שניהם מכוונים נכון. איך אנחנו מסדרים נכון את הנטיות שלנו, לגלות את מה שנמצא מעבר לתפיסה האגואיסטית שלנו, כדי שאותו מגנט שאנחנו לא מרגישים אותו בכלל כן ימשוך אותנו, כן ישאב אותנו?

יש לנו הרבה מאוד תרגילים לזה, כמו "איש את רעהו יעזורו". אנחנו צריכים לעזור אחד לשני כמה שיותר ולהשתדל להיות בקשר בינינו. אני מתפלל שאני ארצה, אני מבקש, אני מוציא מעצמי רצונות איך לגרום לניצוצים האלה להתחבר ביניהם. אני מתאר לעצמי, אני חושב, אני בתסכול פנימי, במאמץ פנימי, בלחץ פנימי שזה יקרה עבור כולם.

ניצה: זה נקרא לעזור לחברים?

כן, עד כדי כך שאני מגיע למצב שאני מוכן לוותר על החיים הרוחניים, על כל מה שציפיתי משך כל החיים רק כדי שהם יצליחו. עד כדי כך. זאת אומרת בעבודה הזאת, בהתחברות שלי עם האחרים אני מתחיל להרגיש, על ידי הכוח שאני מתחיל לקבל ממרכז החיבור העתידי שלנו, שלא חשוב לי האני שלי אלא העיקר שהם יצליחו.

אורן: אמרת "איש את רעהו יעזורו", במה אני יכול לעזור לך אם אנחנו באותה קבוצה?

אף אחד לא יכול לבקש עבור עצמו כי אחרת זה יהיה רצון לקבל, לכן כל אחד יכול לבקש רק עבור הזולת.

אורן: מה לבקש?

לבקש כוח חיבור, כי אם אני מבקש כוח חיבור לעצמי זה גם אגו.

אורן: אז איך אפשר לבקש?

עבור האחרים, שיהיה להם.

אורן: מה אני מבקש?

אני נמצא בנטייה שילך להם, שיהיה להם טוב, שהם יוכלו להתחבר, אני עושה כל מיני מאמצים לזה.

אורן: הזכרת קודם שעושים כל מיני תרגילים, האם אתה יכול לתת לי תרגיל שמכוון אותי למקום שאני מתנתק מהנטייה הטבעית שלי לבקש דברים עבור עצמי, ומתחיל לבקש רק עבור הקבוצה שלי?

אני רוצה לחיות בלבבות של החברים, אני רוצה לחיות בכל לב ולב ולעשות שם את מה שהלב של החבר רוצה.

אורן: מה זה אומר שאני רוצה לחיות בלבבות החברים?

לעשות בשבילם את מה שהם רוצים, לפרגן להם.

אורן: מה זה אומר לחיות בתוך הלב שלו?

עם כל הכוחות שלי אני רוצה לעזור למימוש הרצונות שלו.

ניצה: אני מנסה להבין מה העזרה, אני מנסה לדמיין מצב שאני רוצה לעזור נניח לחברות שיושבות איתי יחד בקבוצה. מה הפעולה הכי טובה שאני יכולה לעשות כדי לעזור להן, אני ממש יושבת ומרגישה איך לכל אחת יש אותה נטייה, אותו רצון, אותו ניצוץ, איך אני עוזרת לשאר הניצוצות כדי שהם יגיעו לחיבור ביניהם?

בכמה שאני רוצה, בכמה שאני מסוגל אני דוחף אותם לחיבור.

אורן: מה זה נקרא לדחוף, האם אני מצייר את זה במחשבה שלי?

גם בצורה פיזית, אני מארגן מקום למפגשים, ללימוד, הכול, אין כאן שום הגבלות.

אורן: אני רוצה לחזור על העיקרון שניצה הקריאה בתחילת התכנית מדברי הרב ברוך שלום אשלג, ואם תוכל, בהתאם לכל הדברים שלימדת אותנו, להסביר אותו שוב.

הרב"ש אומר,"עניין אהבת הזולת, אין הפירוש שהחברים יאהבו אותי, אלא שאני צריך לאהוב את החברים", מה הוא אומר? 

שאני צריך לאהוב את הזולת ולא שהזולת יאהב אותי. בדרך כלל אם אני אוהב משהו אז אני אוהב לקבל וליהנות מהדבר. אני אוהב סטייק, אני אוהב דגים, אני אוהב קפה, אני אוהב לנוח, אני אוהב לראות משהו מעניין, כל מיני דברים, מוסיקה מסוימת וכן הלאה, זאת אמרת אני אוהב את מה שנותן לי תענוג, אותם דברים אני אוהב. כך זה מקובל אצלנו.

אורן: כן, באופן טבעי.

כן, באופן טבעי. אפילו את אשתי, את הילדים, למה אני אוהב? אני אוהב אותם בגלל שאני מקבל מהם תענוג. זה מסודר כך בצורה טבעית. מה קורה עם אהבת הזולת? אהבת הזולת זה נקרא שאני אוהב את הזולת לא בגלל שאני נהנה ממנו אלא בגלל שהוא זולת.

אורן: למה אתה מתכוון?

אני לא יכול לפרש את זה.

ניצה: דווקא כי הוא לא חלק ממני?

אני אוהב אותו ללא שום קשר לעצמי, באשר הוא זולת. הוא נמצא מחוצה לי? כן, אז למה אני אוהב אותו? אני אוהב אותו כדי להיות אפילו גם מחוצה לעצמי. אהבת הזולת לא נמצאת בשום הבחנות שלנו כדי שאני אוכל להסביר את זה, זה משהו שלגמרי מנותק מהאדם.

אורן: לסיכום, מה העיקרון הכי חשוב לעבודה בקבוצה לפי שיטת התיקון של חכמת הקבלה? 

זאת קבוצה מיוחדת שמגיעים אליה אנשים מיוחדים שרוצים להשיג מהות החיים, ואת מהות החיים אפשר להשיג רק אם אדם יוצא מעצמו וחוקר את העולם בצורה ניטראלית, אובייקטיבית. אבל בשביל זה הוא צריך להתנתק מכל התכונות הנוכחיות שסוגרות אותו בתוך הבהמה שלו, והאמצעי לזה הוא להגיע מאהבה עצמית לאהבת הזולת. עוד נסביר את זה ודאי.