חיים חדשים - תוכנית 899 - מודעות עליונה

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: במסגרת סדרת התכניות שלנו "חיים חדשים" עם הרב דוקטור מיכאל לייטמן, אנחנו רוצים ללמוד הפעם איך אפשר לקחת את החיים שלנו למקום הכי טוב. איך ניתן לפתח את המודעות שלנו יותר ויותר ולהכיר מי אנחנו, מהו העולם שבו אנחנו חיים ומהי המטרה הגדולה שבשבילה אנחנו קיימים, ואיך ניתן להשיג אותה.

ניצה: אנחנו רגילים שלבני האדם יש איזו רמת מודעות מסוימת, בתכנית הקודמת דיברנו על כך שכל אדם בעצם רוצה לדעת מה עושה את חייו נוחים וטובים יותר, מה יכול לגרום לו להיות מוצלח יותר בחיים, ובצורה הזאת הוא גם תופס את המציאות. הוא מרכיב משקפיים מסוימים ודרכם הוא בעצם כל הזמן מחפש, אפילו בצורה לא מודעת, מה יעשה לו טוב, כך הוא גם תופס את כל מציאות חייו, זה בעצם הסרט שהוא קולט, שהוא חי בו. הרי כולנו אומרים "אנחנו חיים בסרט", לפעמים הסרט הזה רע ומפתיע, ולפעמים הסרט הזה טוב יותר, אבל בכל מקרה אנחנו אף פעם לא יודעים מה יהיה השלב הבא בסרט, מה הולך לקרות איתנו ברגע הבא.

בתכנית הפעם נרצה להתמקד קצת על מודעות גבוהה יותר, זאת אומרת לא רק על מודעות האדם, בזה שהוא מתבונן בעצמו ורוצה לראות רק מה עושה לו טוב, אלא אנחנו רוצים להבין טיפה יותר את הסרט הזה של החיים, מה יש בו. האם אנחנו יכולים להבין את הפן הרחב יותר, את העמדה שמקרינה לנו את הסרט ולהבין מה בדיוק אנחנו עוברים. אנחנו בעצם רוצים לעבור ממצב של מודעות עצמית, כמובן לפי ההגדרות הרגילות, למודעות עליונה יותר, רחבה יותר, בוא נגיד גלובלית יותר.

ולכן השאלה הראשונה שלי איך אתה מגדיר מודעות רחבה, גלובלית, ומה יש במודעות הרחבה הזו שאין כרגע באדם עם מודעות רגילה?

כבר דיברנו על זה בכמה תכניות וגם בתכנית הקודמת. התכנית הפרטית שאדם מקבל ושאיתה הוא נולד וחי כל הזמן היא כדי לספק לעצמו מקסימום תענוג במינימום יגיעה. זו התוכנה, היא עובדת לפי הנתון הזה. כך הוא מתחיל את החיים וגומר את החיים, והכול תלוי במידת ההתפתחות שלו, בכמה הוא מנצל את הנוסחה הזאת.

ניצה: זאת אומרת לאדם יש לוגריתם, איזו תוכנה שמנהלת אותנו.

זה נקרא האגו שלנו. האגו שלנו מתפתח במשך ההיסטוריה מדרגת דומם, כמו שהיקום התחיל, אחר כך צומח, אחר כך חי ואחר כך בני האדם, המדבר. כך גם בתוך חיי האדם הפרטיים, כשילד נולד הוא מתפתח מדרגת דומם, בתוך אימו, אחר כך צומח, כשהוא נולד הוא מוצץ, הוא מתפתח כצומח, ואחר כך חי, ובדרגת החי הוא מסיים את ההתפתחות שלו כי ההתפתחות האגואיסטית לא צריכה יותר מזה.

אבל לאט לאט במשך הזמן כשהוא מתפתח בדרגת החי, ואנחנו רואים את זה משך החיים, בהתחלה הוא כמו חיה ורק אחר כך הוא מתפתח יותר ויותר לכיוון אדם. ההבדל בין חיה לאדם הוא בזה שהאגו של האדם מתפתח גם במשך החיים וגם מדור לדור, אצל החיות זה לא כך, ולכן כל אחד, כל האדם  שונה מחברו.

במשך ההיסטוריה אנחנו מתפתחים בצורה מאוד בולטת ומתוך זה אנחנו גם מפתחים את המדע, את התרבות, את החינוך ועוד, והכול מפני שהאגו שלנו לא נותן לנו לנוח. יכולנו אולי להישאר חיות פשוטות, לחיות באיזה מושב עם פחות דאגות, הרי זה יותר בטוח וגם יותר נוח וטוב, אבל החיים שלנו איכשהו מכניסים אותנו לאיזו סרבול כזה. רוצים או לא רוצים אנחנו נכנסים לבעיות גדולות ורק אחר כך מאין ברירה, מתוך הבעיות האלה אנחנו מתחילים לחשוב, מרוב ייסורים. אנחנו רואים שכל החכמה, כל ההתפתחות, התרבות, החינוך, בעצם כל מה שאנחנו פיתחנו הופך להיות בסופו של דבר לרעתנו. אני חשבתי ליהנות נניח מציורים, ממוסיקה, מתמונות, מריקודים, ממדע, מהתפתחות של כל מיני דברים, אבל אני רואה שבסופו של דבר כל מה שאני מייצר מכניס אותי למעין בית סוהר, למחנה עבודה ממש. אני לא מרגיש עצמאי. אנחנו כל הזמן עובדים ועובדים, על מה? לא ידוע. אנחנו כל הזמן עסוקים ואף אחד לא נהנה בצורה נורמלית. אנחנו כבר מתחילים לחשוב שאם שבועיים בשנה אנחנו נמצאים באיזה מקום בטן גב, אז זה כבר נופש, חופש.  

ניצה: כן, נראה לנו שעשינו חיים.

כן, אבל משך החיים אני קם בשש בבוקר, לוקח את הילדים שלי לגן, נוסע שעתיים לעבודה  וחוזר בלילה אחרי עוד שעתיים של נסיעה בפקקים. משהו נורא. כאלה הם החיים, וכאן אני שואל עצמי  בשביל מה.

ניצה: בדיוק, בשביל מה כל הסיפור הזה.

כן, האם יש לזה תוצאה טובה, אנשים שואלים, נכנסים לייאוש, לצריכת סמים, לתרופות נגד דיכאון, אבל כך אנחנו ממשיכים בינתיים, זה הדור שלנו.

ניצה: יש בעצם ניסיון לברוח מהסרט הזה.

זה בלתי אפשרי.

ניצה: דמיינתי לעצמי פתאום את המערכת שלי, אני בן אדם, יש לי איזה מנגנון, איזה אלוגריתם שכבר הבנתי איך הוא פועל, ולמעלה יש איזו מערכת על, תוכנת על.

כן, זה בדיוק, ככל שאנחנו חוקרים את הטבע אנחנו רואים שהטבע חכם, יש לו תוכנית, הוא מפתח את הדברים מהחלקיק הראשון, כמו שהמדענים חושבים, אומנם הם עוד צריכים לבדוק את מה שהם חושבים, אבל ממצב פרימיטיבי אחד ופשוט הטבע מפתח את החיים בצורה נפלאה. בחיים יש כוח שכל הזמן מפתח ומפתח בצורה אופטימלית את החיים, רק לא את האדם.

ניצה: מה זאת אומרת רק לא את האדם?

דומם צומח וחי מתפתחים בצורה אופטימלית. הם תמיד מוצאים את הדברים הכי נוחים, הכי טובים, הכי קצרים, הכי פשוטים לביצוע, הכי בטוחים וכן הלאה, בלי טעויות. וזה שנראה לנו שהיינו רוצים לעשות אחרת מהטבע, זה מפני הטיפשות שבנו, הרי אנחנו כבר רואים שאנחנו אף פעם לא יכולים להיות יותר חכמים מהטבע.

בטבע ישנה תוכנה, התוכנה הזאת גם מפתחת אותנו, רק הבעיה שבדומם צומח וחי אנחנו רואים רעיון, לוגיקה, יש כיוון מסוים לעשות יצורים יותר ויותר מורכבים, חכמים, נעלים. כך זה עד דרגת האדם, אבל באדם זה נגמר בצורה פתאומית. זה כמו שאנחנו רוצים לעשות בחיים שלנו דברים טובים, ואנחנו עושים ועושים, אבל אחר כך רואים שהכול יוצא הפוך. כך הטבע, הוא רצה לעשות איתנו משהו, הוא פיתח ופיתח ופתאום הגיע למצב, כמו שאנחנו מגלים היום את האנושות, הכול במבוי  סתום, אנחנו רואים שהטבע כאילו לא הצליח.

ניצה: כך אנחנו מפרשים את זה, אנחנו מסתכלים על עצמנו ואומרים, אם כך אנחנו נראים אז הטבע בטוח לא הצליח.

כך אני רואה את זה, וכאן השאלה, האם זה באמת זה כך, או שפשוט אנחנו לא רואים איזה פיתרון, הרי אנחנו מול קיר, אנחנו לא יכולים לתאר, אנחנו מתקדמים רק לצרות ומתוך הצרות האלה לא נשיג כלום, שום דבר.

וכאן באה חכמת הקבלה שמתגלה דווקא בזמנינו ואומרת, כל הדברים האלה, כולל זה שאתם סובלים, כולל זה שאתם מכירים עכשיו שהטבע מביא אתכם למבוי סתום ולצרות, לבעיות, לייסורים גדולים וכן הלאה, הכול מתוכנן. התוכנה פועלת וממשיכה לפעול, ולכן כמו הדינוזאורים, כמו כל צורות הטבע שעוברים שינויים בהתפתחות על ידי מכבש ההתפתחות, כי הייסורים הם סך הכול דוחפים את כל צורות הטבע להתפתח, כך גם אתם, אתם נמצאים עכשיו בייסורים. אומנם יש לכם בעצם הכול, אתם יכולים לחיות, יש מה לאכול, אפשר ללכת לישון, הרי הכול יותר מסודר מאשר בכל הדורות הקודמים, אבל אתם סובלים והסבל שלכם הוא בעצם מחוסר ידיעה בשביל מה ולמה. אתם מגלים שהחיים שלכם הם ללא שום צורך. זאת אומרת צורת הסבל שלכם שונה, זה לא סבל בדרגת בהמה כשחסר לה מקום לישון, לאכול, כל מיני דברים, לא, יש לכם הכול, הכול טוב.

ניצה: ועדיין אי אפשר ליהנות מזה.

אתם מרגישים יותר אומללים מכל הדרגות האחרות שעברתם בהיסטוריה, למה? כי אתם צריכים לפתוח עכשיו את הסיבה, את התכנית, את תוכנת הבריאה ולדעת בשביל מה ולמה. כי הגיע הזמן להשתתפות עצמית, לכן אתם סובלים בצורה גשמית, כדי להבין את התהליך, את התוכנה, את מטרת ההתפתות ולהתחיל להשתתף בה כמו בני אדם ולא כמו חיות, כי אתם מחפשים רק איך לחיות טוב יותר בכל רגע ורגע בחייכם.

ניצה: האם זה נכון לומר שזה למעשה הסיבה לכל הצרות שבני האדם חווים בכל מיני דרכים, אם זה במחלות או בכל מיני צורות של מערכות יחסים?

עד שהכול יצטבר מכולם יחד לסבל אחד גדול, ואז כל העולם יגיע לחוסר אונים ומזה יתחילו לקבל קצת הבנה בשביל מה כל זה.

ניצה: זאת אומרת כדי לקדם אותנו תוכנת העל שולחת לנו מצבים שאנחנו חווים אותם כבלתי נעימים?

ודאי. גם קודם התפתחנו על ידי מצבים בלתי נעימים, אנחנו מתפתחים מיום ויום, מפורמציה לפורמציה, אנחנו מתפתחים רק על ידי מכות וייסורים

ניצה: אבל קודם התוכנה הזאת אפשרה לי להגיע למצב של נוחות.

כי קודם אני ראיתי לאן להתפתח, המצאתי כל מיני דברים, בניתי בתים, פיתחתי נשק, פיתחתי מכונות שעל ידם אני מעבד את האדמה וכן הלאה. זאת אומרת היה לי ברור מה צריכים עוד לעשות כי הייסורים היו דוחפים אותי לפתח עוד ועוד את החיים שלי, את המדע, וכן הלאה. אבל עכשיו לא, עכשיו ככל שאני יותר רוצה להתפתח בדרכים הקודמות, אני רואה שזה רק לרעתי. מה יש לנו בזמן האחרון מכל ההתפתחות, מהמדע, מהחוכמה, מהטכנולוגיה, מכל הדברים האלה? כלום, אנחנו רק סוגרים את עצמנו בתוך איזה כלוב קטן.

אורן: נניח שאני מצליח בתהליך שאתה מתאר ואני מצליח לגלות את התוכנה העליונה שמקדמת את התוכנה הכללית של הטבע, של הכול. מה זה נותן לי, מה זה עושה לתפיסה שלי?

אם אני אדע את התוכנה אז אני כנראה אדע גם את התשובה לשאלה בשביל מה כל זה. עכשיו אני לא יודע בשביל מה אני חי, אני מכיר שהחיים שלי הם קצרים, בין ששים למאה שנים, אבל זה נגמר וזהו, בשביל מה חייתי? עשיתי ילדים כמו כל חיה ומה הלאה, אותו דבר הילדים שלי והילדים שלהם. תועלת אין, אנחנו גם מבינים שאין, האינסטינקטים שלנו מחייבים אותנו לעשות ואנחנו עושים בלי לחשוב הרבה.

אורן: מה אני אגלה אם אני אצליח לאתר את התוכנה הכללית?

אני כבר אדע מה קורה, אולי כל התהליך שאני עובר זה בדרגת חי וחוץ יש מזה עוד מטרות שאני בכלל לא מממש אותם במשך החיים שלי.

אורן: ואני אפילו לא מודע לזה שהם קיימות?

וודאי.

אורן: יש מטרות כאלה?

אני לא יודע, אני רק רואה שאני לא מרוצה מהחיים. בוא נגיד שכבר לפני חמישים שנה, מאז שהעולם התחיל להיות יותר עגול, אינטגרלי, אנחנו התחלנו איזו התפתחות שסוגרת את עצמה ואוכלת את עצמה כמו נחש שבולע את הזנב שלו., ממש בצורה כזאת אנחנו התחלנו להתפתח. כי כל מה שאנחנו פיתחנו מאז מפצצת האטום והלאה, ממלחמת העולם השנייה והלאה, כול ההתפתחות שלנו מגיעה למיאזמות, לצורות חולניות, מוטאציוניות. כי עד התקופה ההיא האגו עזר לנו, הוא פרגן לנו, הוא דחף אותנו להתפתחות טובה, אנחנו שחררנו את האדם מכל מיני עבודות קשות. אבל בעצם מאמצע המאה העשרים התחלנו לאכול את עצמנו כי מאז והלאה כל ההתפתחות לא הביאה לנו משהו טוב.

אורן: אני רוצה להתקדם, אתה אומר שזה לא מקרי והמצב היה אמור להביא אותנו לשאלה הגדולה מה קורה פה, והשאלה הזו היא בעצם הזמנה לגלות משהו גבוה יותר, מתקדם יותר, עליון יותר. האם הדבר הזה שמחכה לנו באופק הוא בעצם המשך האבולוציה שלנו כבני אדם, האם אנחנו צריכים לעבור לאיזה שלב חדש ושונה במהותו ממה שעברנו עד כה?

כן.

אורן: אמרת לי כשאתה תגלה אתה תבין, אבל זה בכל זאת מסקרן ואני אשאל כמה שאלות. אמרת שהטבע חכם, אין בו טעויות, הכול מושלם, ורק אצלנו בחיים הכול הפוך מזה. האם כשאני אכיר את התוכנית הנפלאה, הגדולה והחכמה של הטבע, זה ישפיע על החיים שלי, על היום יום שלי?

אני אגיד לך, אנחנו היינו מופעלים על ידי הטבע האגואיסטי.

אורן: כשאתה אומר טבע אגואיסטי אתה מתכוון לנוסחה שהגדרת בהתחלה, מקסימום תענוג במינימום מאמץ.

כן. אנחנו קיימנו את הפקודות בצורה האינסטינקטיבית והאגואיסטית שלנו. היינו חיים טוב, כל הזמן התפתחנו. זה לא שסבלנו או לא סבלנו, כן היה סבל בדרך, אבל אנחנו כל הזמן התפתחנו בטכנולוגיה, ברפואה, בכל הדברים ראינו את החיים שלנו יותר ויותר קלים משנה לשנה, היינו מפותחים יותר.

ניצה: שיפרנו את מצבנו באופן כללי.

כן, שיפרנו ממש, את כל מה שנוגע לילדים, למשפחות, לכול, ופתאום ממקום כלשהו הטבע הפך להיות גלובלי, אינטגרלי, ממש כפר קטן. הטבע התחיל התייחס אלינו בצורה אחרת, אנחנו כאילו, עוד נדבר על זה, קבוצה אחת סביב כדור הארץ אבל בגלל האגו שלנו אנחנו לא יכולים להתקשר בינינו. אנחנו הגענו למצב שאנחנו קשורים בפלאפונים, יש לנו תקשורת סביב העולם, אני לא יודע באיזה מקום לא הייתי בעולם, אלא מה? אנחנו לא בנויים לזה כי הקשר בינינו לא נוצר.

יוצא שהטבע פותח עולם עגול, כל האנושות קשורה זה לזה, ואילו אנחנו, כוחות הקשר בינינו עדיין אגואיסטיים, אנחנו דוחים זה את זה. יש כאן התנגשות, הטבע מפעיל תוכנה חדשה, תוכנה גלובלית אינטגרלית, ואילו אנחנו רוצים להישאר בתוכנה הקודמת, בתוכנה האגואיסטית האינדיבידואליסטית.

ניצה: אנחנו ממשיכים להשתמש בגרסה הקודמת.

כן, אנחנו לא עושים אפגרייד, זה גם לא מובן לנו באמת איך לעשות את זה.

ניצה: זה אפילו לא עדכון גרסה, זה נשמע ממש כמו תוכנה אחרת עם מנגנון הפעלה אחר, עם לוגריתם אחר.

רק לנו זה נראה כך. במחשב אני עושה את זה בלחיצת כפתור. יוצא שאנחנו נמצאים כאן במבוי סתום, אנחנו מאחרים. הטבע מפעיל אותנו כבר עשרות שנים בתוכנה החדשה, ואנחנו לא רואים איך אנחנו מסתדרים עם זה.  

אורן: איך היית מגדיר את השלב הראשון בהתקדמות שלנו כבני אדם אל המקום הבא, אל התחנה שהטבע מוביל אותנו?

כדי להצליח לעשות אפגרייד לתוכנה, כדי שנתאים את עצמנו לתכונה החדשה, אנחנו צריכים ללמוד איך עושים את זה. אנחנו צריכים לקבל מלמעלה, מדרגה יותר עליונה, מאותה תוכנה חדשה אנחנו צריכים לקבל ספר הוראות. אתה יודע למה אני מתכוון כשאני אומר ספר הוראות?

אורן: למה?

לספר הזוהר.

ניצה: זה ספר ההוראות של התוכנה החדשה, תוכנת העל?

כן, זה ספר ההוראות של התוכנה החדשה.

ניצה: היא בעצם לא חדשה, היא חדשה רק לי?

היא כתובה אמנם מלפני אלפיים שנה אבל היא כתובה כדי להתגלות עכשיו.

ניצה: זאת אומרת היא מיועדת דווקא לדור שלנו?

לימינו דווקא ולזמנינו, לדורנו.

אורן: זאת אומרת, היו אנשים בעבר שכבר עשו את השדרוג הזה?

כן.

אורן: והם כאילו גילו את כל הסרט?

כן, לקהילה קטנה.

אורן: הם גילו לאן הסרט מוביל את כל המין האנושי אבל לפני כולם?

כן.

אורן: אם כך יש ספר הוראות. שאלתי אותך מה צריך להיות השלב הראשון, ואמרת שהשלב הראשון הוא ללמוד את ספר ההוראות, איך עושים שדרוג לתוכנה.

נניח כמו בIBM, שם מפתחים את התוכנה ואחר כך אתה מקבל.

אורן: אז בעצם חכמי הקבלה הם כאילו היחידה למחקר ופיתוח של המין האנושי שחקרו, פיתחו והכינו איזה אמצעי שבו יכולים כל בני האדם להשתמש?

בדיוק.

אורן: תן לי איזו טעימה, בקרוב, פרומו. נאמר שאנחנו לוקחים את ספר ההוראות שמסביר לנו איך חיים בצורה יותר מתקדמת. ספר לי משהו אחד כדי שתהיה לי איזו אחיזה, מה יש שם בחיים היותר מתקדמים, איך אני נראה שם?

אתה נראה שם כמחובר לכל האנושות בחיבור "ואהבת לרעך כמוך".

אורן: "ואהבת" זה לא חדש, אמרת שיש משהו חדש.

לשמוע את זה זה לא חדש.

אורן: כן.

אבל זה חדש ועוד לפנינו לממש.

אורן: תסביר קצת את עצמך.

מה יש כאן להסביר? הטבע מחייב אותך להיות מחובר בקשרים טובים עם כולם, כך מתגלה לך כל המציאות, הגלובלית האינטגרלית.

אורן: איך תגדיר קשרים טובים?

שכל אחד מבין את השני ובאיזו צורה הוא יכול להיות קשור אליו כך שזה יהיה לטובת המערכת הכללית. פשוט מערכת אינטגרלית שאין לה טוב ורע, התחלה וסוף, כלום אין, אלא כל אחד קשור לכולם כמו בגוף שלנו. בגוף הבריא כל התאים קשורים, כל התאים יודעים מה שקורה בכל הגוף וכל תא ותא במקומו לפי הדרגה שלו דואג איך לשמור על כל הגוף. לא על עצמו, על כל הגוף.

אורן: זאת תוכנת החיים המתקדמים?

כן, האינטגרליים. מה זה אינטגרלי? שאני חי בתוך הגוף ואני תלוי בכל הגוף, אני רק תא אחד מכל הגוף אז אני תלוי בכולם, אבל כולם גם תלויים בי.

אורן: זאת אומרת, החיים המתקדמים יותר, אם הבנתי את השינוי, הם מעבר ממצב שבו כל אחד חושב על עצמו כיחידה סגורה שפועלת במקסימום תענוג ובמינימום מאמץ, כשבדרך כלל יש התנגשויות עם אגו של אנשים אחרים, לחיים יותר מתקדמים שבהם כל אחד מרגיש שהוא חלק מגוף אחד גדול ומרגיש מחובר לכל האחרים, כל אחד מבין את האחרים, וכמו בגוף בריא הכול עובד בסנכרון מושלם.

כל אחד נמצא בדרגה שהוא מרגיש את כולם, מבין את כולם, מפעיל את כולם, וכך כל אחד באינטגרציה ביניהם. אי אפשר להבין עד כמה זה שונה מהגישה שלנו, אנחנו לא מסוגלים לזה.

אורן: לא מסוגלים.

לא.

אורן: אבל בכל זאת איך החיים המתקדמים יותר ישפיעו על שביעות הרצון של האדם? אמרת שהיום אנחנו חיים בעידן שיש הכול מבחינה חומרית אבל בפנים אין מילוי. איך החיים המתקדמים ישפיעו על שביעות הרצון?

יש לך רצון אחר. הרצון שלך הוא לא רצון אינדיבידואלי אישי שלך אחד שזה נקרא רצון של בהמה, של החי.

ניצה: של התא הבודד.

של התא הבודד, כביכול שאתה קיים. אתה אפילו לא קיים כתא הבודד במנגנון הזה, אתה קיים כפחות מזה. אבל אז אתה מתחיל להרגיש את כולם כאחד, לכן "ואהבת לרעך כמוך" זו סיסמה כזאת, שאתה מרגיש את כולם כעצמך. זה אתה, זה פשוט אתה.

אורן: איך זה משפיע על הריגושים בחיי האדם?

אתה מרגיש עבור כולם.

אורן: אני מתכוון לריגושים, התרגשויות, סיפוקים, הנאות, מה זה עושה לעולם הרגשי שלי?

העולם הרגשי שלך זו כל האנושות כולה, זה אתה.

אורן: זה יותר חזק, זה יותר עוצמתי, זה יותר משעמם, מה זה?

תתאר לעצמך שאתה מרגיש אז את המערכת כולה שלמה ואת מה ששורה בה וקורה בה. אתה מתחיל להרגיש שם את כוח הטבע העל עליון.

אורן: מעל העליון?

כן. כי עליון זו התוכנה שאתה נכלל בה, ויש כוח עוד יותר עליון שממלא את התוכנה ומנהל את התוכנה שהוא נקרא "בורא".

אורן: זה טוב כל הסיפור הזה?

אי אפשר לתאר.

אורן: כלומר?

כן. מטרת הבריאה היא להנות, להטיב לנבראיו.

אורן: איזה הנאות יש בחיים המתקדמים האלה שאני לא מכיר?

אתה לא מכיר את זה פשוט.

אורן: ברור.

כל ההנאות שלך הן למלאות את החסרונות, חסרונות ומילוי, חסרונות ומילוי.

אורן: חסרונות הכוונה שחסר לי משהו?

כן, סבל.

אורן: וסיפוק.

כן. אז מהם החיים המסכנים שלך, שאתה בורח מצרות כל הזמן וזה נקרא הנאה?

אורן: לגמרי. ובחיים המתקדמים איזה הנאות יש?

שם החסרונות וההנאות הן מדרגה אחרת, מדרגת ההתקדמות. הכול חיובי, גם החיסרון וגם המילוי.

אורן: הזמן שלנו נגמר, ואני נשאר עם הרבה שאלות.

ניצה: אני רוצה שדרוג.

בצורה אגואיסטית.

ניצה: לגמרי, אבל רוצה.

אורן: כן, אנחנו נצטרך לבוא ולהמשיך לשאול ולברר, זה מאוד מעניין. רק תגיד לי, כדי שאוכל לקחת נקודה למחשבה עד פגישתנו הבאה, מה הדבר הכי חשוב שלימדת אותנו היום?

שצריך להיכנס ללימוד חכמת הקבלה.