חיים חדשים - תוכנית 906 - מהי אינטליגנציה?

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים לשוחח עם הרב לייטמן על נושא מאוד מסקרן ושמו אינטליגנציה. בוחנים אותנו, בודקים אותנו בכל מיני מבדקי אינטליגנציה, בכל מיני שלבים בחיים, לפני שאנחנו נכנסים לצבא, לפני שמתקבלים לאוניברסיטה. "אינטליגנציה", זה הנושא שלנו היום.

טל: זה בהחלט נושא שקיים בחברה שלנו, אנחנו אפילו לא מודעים עד כמה. כל הזמן מודדים אותנו, מאז שאנחנו ילדים בבית ספר, נותנים לנו ציון, זו מנת המשכל שלך, זה הI.Q שלך, אחר כך בפסיכומטרי, בצבא כשרוצים לאמוד אותנו, לסווג אותנו, תמיד זה לפי מנת המשכל, לפי היכולות הקוגניטיביות. כמובן באוניברסיטה ובכניסה לעבודה שולחים אנשים למיונים למיניהם וגם שם מודדים את האינטליגנציה שלהם. האינטליגנציה נותנת לאדם יכולות קוגניטיביות, היכולת ללמוד, להשיג, להבין, להשתמש בהגיון, אנחנו מבינים שזה דבר חשוב.

התחילו לחקור אותה במאה הקודמת ולקראת סוף המאה, בשנות התשעים, התחילו להבין שמשהו חסר כאן. מנת המשכל היא מאוד חשובה אבל מה עם הרגש? חוץ מהI.Q יש דבר כזה שנקרא E.Q, אינטליגנציה רגשית. האנושות מבינה שבלי אינטליגנציה רגשית, גם אם אדם יהיה מאוד חכם ומשכיל, הוא לא יתפקד בחברה בצורה טובה, אולי אפילו הוא לא ילמד טוב, לא יהיה עובד טוב כי עולם הרגש שלו לא מפותח. הוא נמצא באיזושהי בעיה ואם הוא לא יודע להתמודד עם זה נכון וכמובן עם רגשות של האחרים ועם מצבים של האחרים, לא יגיע לשום מקום.

אנחנו רוצים לדבר אתך על כל המושג הזה שנקרא אינטליגנציה. נאמר גם שאף אחד לא יודע באמת להגדיר אינטליגנציה בצורה מדויקת. אם תיקח חוקרים שונים, כל אחד יגדיר אותה בצורה שונה. איך אנחנו יכולים להבין מה זה החלק הזה באדם שנקרא האינטליגנציה שלו, איך יכול להיות שאנחנו מפרידים אותה לחלקים, שׂכל, רגש? איך אתה רואה את הנושא הזה?

אנחנו חיים בעולם אגואיסטי שהכול מושתת על רצון לקבל, ליהנות, למלא את עצמו, להתקדם בכל מיני צורות ולהרוויח בכל מיני צורות. לכן ודאי שיש כאן גם רגש וגם שכל בכל העסק שלנו עם הסביבה, עם עצמנו.

אינטליגנציה היא כמו יכולת. מילה אחרת זו "יכולת", יכולת שכלית, יכולת רגשית, יכולת פיתוח. אדם שיודע לעשות משהו בידיים, יש לו אינטליגנציה? כנראה שכן, מוטורית. אדם שלא יודע לעבוד עם הידיים אבל יודע לעבוד עם הראש, יש לו אינטליגנציה מוחית.

טל: שבעיקר אותה אנחנו מחשיבים.

זה לגמרי לא נכון. אדם שיודע לבשל טוב, שף, יש לו אינטליגנציה? הוא מרגיש את האוכל. זאת אומרת אינטליגנציה זו יכולת לעבוד עם נתונים מסוימים כדי לספק רצונות שונים שאנחנו צריכים להתקדמות. ולהגיד שזה רק במדע זה לגמרי לא נכון, זה מאוד מוגבל.

עושים כל מיני מבדקים של I.Q, אני בטוח שלא הייתי עובר אותם. אמנם לא עברתי אף פעם, אבל בטוח שלא הייתי עובר אותם. בבית ספר היו כאלה מקצועות שאפילו לא הבנתי בשביל מה הם, מה הם, מה הקשר שלהם וביניהם. זאת אומרת תפיסת העולם שלי בתור ילד לא השתוותה עם אותה מטריצה, אותה תפיסה של כל הפדגוגים והמורים. שמעתי ככה על איינשטיין ועל עוד כמה אנשים. אומרים שגאון זה מישהו שיש לו כמו איזה גידול צדדי כזה בראש, שזה גם לא נורמלי, ואנחנו חושבים שגאונות היא הצלחה, ייחודיות וכן הלאה.

אנחנו צריכים להבין, שלפי מה שאנחנו בודקים צורות שנמצאות ברצון לקבל שלנו, כך יש צורות לאינטליגנציה. זאת אומרת עד כמה האדם מיועד לפתח איזה תחום מיוחד שלו בחיים, וזה לגמרי לא שייך לרוחניות. ברוחניות יש חתך וקיר ברזל בין כל האינטליגנציות שאנחנו מודדים אותן, מחשיבים אותן, בודקים אותן, מנסים לברר אותן בחיים האגואיסטים שלנו. המוח עובד לעצמו על מנת לקבל מה שנקרא, ואז אנחנו אומרים על האדם כמה הוא טוב, כמה הוא רגיש, אפילו כמה הוא אמוציונלי, כמה הוא יודע בתכנון וזה לגמרי לא שייך לאינטליגנציה הרוחנית.

אינטליגנציה רוחנית היא לא מיסטית ברצון לקבל שלנו אלא רוחנית כפי שמגדירה זאת חכמת הקבלה שזה על מנת להשפיע, ביציאה מעצמו, שזה נקרא אינטליגנציה של נקודה שבלב. זה שונה לגמרי.

לכן יש כאן להבדיל בין הרבה סוגי אינטליגנציה, ואני לא יודע אם להשאיר אותה מילה "אינטליגנציה", כי היא מוטה.

אורן: זאת השאלה שלי בדיוק, בגלל שמבדילים הרבה סוגי אינטליגנציה, למה אנחנו כל כך מפוצלים לכל מיני חלקים ולתחומים ולהגדרות כשמדברים על אינטליגנציה? הגדרת קודם את האינטליגנציה כיכולת, ואם נראה איזה סוגי אינטליגנציה ממפים, יש כאלה שמדברים על שמונה סוגים, יש כאלה שמדברים על שנים עשר סוגים. למה אנחנו יצורים כל כך מפוצלים?

כי החיים שלנו הם כאלה. אנחנו צריכים הרבה אינטליגנטים שונים, בוא נגיד כך.

אורן: ביכולות?

ביכולות, כן, ביכולות למדע שזה ביולוגיה, זואולוגיה, כימיה, פיזיקה, יש כאן ספקטרום רחב, ואחד לא מבין ולא יכול להיות בשני.

אורן: האם סוגי האינטליגנציה השונים באים אחד על חשבון השני? נגיד אתה, יש לך סוג אינטליגנציה מסוים אחד או שניים.

כן, בטוח שאחד בא על חשבון השני.

אורן: למה?

אני, כילד טוב, הלכתי לפי מה שההורים דרשו ממני ונכנסתי לאוניברסיטה לרפואה. אבא ואימא רופאים, רוצים שהילד שלהם יהיה רופא. אימא אמרה לי "אתה חייב להיות כירורג, יש לך נתונים לזה, אתה חייב". הלכתי לשם, הם עשו מבחנים מאוד קשים, אבל פתרתי אותם. אבל הם טענו שהבעיה שלי שאני פותר את הבעיות בכימיה בצורה מתמטית. אני לקחתי את הוַלנטיות של כל החלקים, כמה אלקטרונים יש שם, כי אהבתי פיזיקה, ואיך הם יכולים להתחבר ולפי זה פתרתי. הם הסתכלו, אמנם פתרון נכון אבל מה הוא עשה? ולא קיבלו אותי.

אורן: סיפרת לי את זה כדי להראות שיכולת אינטליגנטית מסוימת באה על חשבון אחרת.

כן. אבל בכימיה הייתי פשוט אפס. לא יכולתי לתפוס, לא יכולתי להבין מה רוצים שם לעשות, מה רוצים בזה שמכניסים זה בזה ויוצא צבע כזה ופתאום עשן, אני לא תפסתי, לעומק לא תפסתי, אני לא הבנתי מה כאן רוצים לעשות. אבל כשמדובר על מספר אלקטרונים חופשיים איך הם מתקשרים ויוצרים לנו חומר חדש, את זה אני מבין, אני מרגיש אותו בפנים. אני יכול בפנים לבנות תבנית למה שקורה בצורה פיזית ולא בצורה כימית.

אורן: אתה אומר שסוג אינטליגנציה אחד בא על חשבון סוג אינטליגנציה שני.

כך אדם בנוי.

אורן: למה הוא כך בנוי? למה אי אפשר שהיה לי את כל סוגי האינטליגנציות?

אני חושב שזה תלוי ברצון של האדם ובכל אחד מאיתנו יש רצון והתמזגות מכמה רצונות שונים. קודם כל בכל אחד יש את כל הרצונות, בוא נגיד תרי"ג, כמו שאנחנו לומדים. אבל כל הרצונות האלה נמצאים ביניהם בהתמזגות שונה, אלה יותר גדולים ואלה יותר קטנים.

אורן: ובהתאם לזה מתפתחת האינטליגנציה המסוימת של אותו פרט?

כן, כמה שיש לו רצונות יותר גדולים, אז הרצונות האלה הם מפתחים יכולת ורצון.

אורן: האם בתפיסה שלך יש בן אדם שאין לו בכלל אינטליגנציה?

באיזו רמה? אני לא יודע. לכלב יש אינטליגנציה להריח דברים שלנו אין. לציפור יש אינטליגנציה לראות דברים למרחקים שלנו אין. ניתן מהלידה? ניתן. גם אצלנו אינטליגנציה ניתנה מהלידה, אלא כאן השאלה, האם אנחנו יכולים לפתח אותה. בכל אחד ישנן כל סוגי היכולות להשתמש ברצונות שזה נקרא אינטליגנציה, אם יש לנו תרי"ג רצונות באמת, אז יש לנו תרי"ג צורות אינטליגנציה, בכל אחד.

טל: מה הן הרצונות, אלה נטיות, דברים שמושכים ומעניינים אותי?

אין לנו נטיות מיוחדות אלא רצון, זה היסוד שלנו. רצון יותר גדול משתמש ברצון יותר קטן כדי לממש מה שהוא רוצה.

טל: אמרת שזה משהו שאנחנו נולדים אתו, משהו מולד.

נניח שאני רוצה לטייל. כדי לטייל אני צריך הרבה כסף, כדי להשיג את הכסף אני משתמש באינטליגנציה שלי לפתוח מנעולים ולהשיג את הכסף. זאת אומרת, יש פה הרבה דברים, לָמה? אינטליגנציה לכמה דברים וכל דבר משמש לדבר יותר גבוה. כמו גנב מקצועי.

טל: זאת אומרת מראש יש לאדם איזו נטייה או כיוון שאליו הוא יתפתח, איזו יכולת, ואנחנו יכולים לפתח את אותה אינטליגנציה או יכולת או שלא. יש כאן את מה שמולד ויש כאן את הסביבה שמפתחת.

אפילו אינטליגנציה שלילית אני יכול לפתח לכיוון אחר לגמרי. יש הרבה סוגי אינטליגנציה באדם, שכך אנחנו מתפתחים. 

טל: אני רוצה לדבר על המצב שאנחנו רואים היום, כשאנחנו מחנכים את הדור, את הילדים, למעשה אנחנו מנסים לפתח בעיקר סוג מסוים של אינטליגנציה.

אם היינו יודעים מה בדיוק טוב לו ולְמה הוא נמשך. אלא רוצים או שיהיה עורך דין או רואה חשבון או מוסיקאי גדול או עוד משהו. אנחנו כבר רוצים להכניס אותו לא לפי מה שהוא, כמו שעשו איתי, אלא רוצים להכניס אותו לפי מה שנראה לנו טוב, בלי לשים לב כל כך לנטיות הפנימיות של הילד.

טל: ואז נוצרים הרבה מאוד מצבים שילדים מרגישים שהם לא מספיק טובים, שהם לא חכמים, שהם לא אינטליגנטים כי הם לא מתאימים לאותו סוג אינטליגנציה שאותו מנסים לפתח.

אמת.

טל: איזו מן אינטליגנציה זאת האינטליגנציה שהיא לא שכלית? למשל מה שתיארת שניגשת בצורה אחרת למבחנים, איך אתה מגדיר את האינטליגנציה הזאת?

אני חי את העולם בצורה פיזית, בפיזיקה, אני רואה גלים. אני זוכר שבשבילי ללמוד מה זה טרנספורמטור, מה זה גלאי, מה כל הדברים האלה, זה היה מאוד פשוט, פשוט ככה זה, זה עובד, זה נמצא. ניסיתי להסביר את זה לכמה חברים שלי איך עובד טרנספורמטור, שעל ידי השדה המגנטי הוא מוסר את האנרגיה שלו, הם לא הבינו איך שזה עובד. אבל הם הצטיינו בדברים אחרים שבהם לא הרגשתי איך הם עובדים, כמו עם כימיה.

טל: אני מבינה שאנחנו עושים טעות חמורה בזה שאנחנו מתייגים אנשים כאינטליגנטים ולא אינטליגנטים, חכמים ולא חכמים, לפי סטנדרטים מאוד פשטניים. אבל אני שואלת את עצמי האם אפשר בכלל לדעת מה סוג האינטליגנציה שיש אצל כל אחד?

אני חושב שכן, כי לא סתם כתוב בתורה "חנוך נער על פי דרכו". באמת אנחנו צריכים לאתר מהי הדרך של האדם שבה הוא ירגיש את עצמו שהוא מממש את עצמו נכון, גם במישור הגשמי וגם במישור הרוחני, כי הוא לא סתם נולד כדי לממש את עצמו בין הבריות בצורה גשמית בלבד. ולכן אני חושב שאנחנו כן צריכים לאתר את היכולות שלו, והעיקר את הנטיות שלו.

עוד לא ראיתי מבחן שיכול לברר למה באמת אדם נמשך ואיפה הוא יכול להיות מאושר. זאת הנקודה. אם היו בודקים ושואלים אותי על ידי מבחן שאני בעצמי לא הייתי עונה עליו, אם היו שואלים "מה אתה רוצה?" הייתי עונה "לא רוצה כלום, לא יודע", גם כילד, גם כנער "מה אני רוצה?". אבל אם היו מפתחים שאלות מיוחדות, היו מגלים שאני כן רוצה להשיג את מטרת החיים, בשביל מה חי אדם.

טל: זאת אומרת, אם היו נותנים לך לבחור בין דברים שונים, היית יודע לזהות למה אתה נמשך.

כן.

טל: חסרים לנו המבחנים האלה.

כן, מבחנים כדי לפתוח את פנימיות האדם, ולראות למה באמת נמשך הרצון הפנימי פנימי שלו שנקרא "הנשמה", כמו שאנחנו בחיי יומיום אומרים.

טל: הרצון הפנימי הזה יכול להימשך לדברים שונים?

לא. יש בו דירוג, עיקר וטפל.

טל: אפשר לומר גם שאותם רצונות שונים אצל בני אדם משלימים בסופו של דבר אחד את השני? בחברה שלנו היום אנחנו מפתחים אינטליגנציה מסוג אחד ומצפים מכול אדם להיות בפני עצמו, הוא יכול לעשות הכול כביכול, מה שלא עובד. הוא צריך להיות מצטיין גם במתמטיקה, גם בהיסטוריה, גם בספרות, גם באנגלית, גם באומנות ובספורט, בכל המקצועות כול אחד צריך להיות טוב. זה בעצם מה שאורן שאל, זה מה שאנחנו מצפים היום מילדים או בכלל מכולם.

זה לגמרי לא, גם איינשטיין היה מאוד חלש בבית ספר ובכל מיני דברים. כשהייתי בשוויץ הלכתי למוזיאון שלו ושאלתי שם כול מיני אנשים שמטפלים בזה, הם הסבירו, עד כמה שזה נכון או לא אני לא יודע, אבל הם הסבירו לי חוץ מספרים שקראתי, שהיה לו מורה לגיאומטריה ודרך הגיאומטריה הוא התחיל לתפוס הרבה מאוד מקצועות, ובכלל על היקום וכול מיני דברים, זה היה כיוון התפיסה שלו. ובצורה רגילה לא, הוא היה תלמיד לגמרי לא מצטיין בבית ספר.

אורן: אני רוצה לדבר על עוד היבט שקשור גם לאינטליגנציה והוא יכולת התמדה. מחקרים מראים משהו מאוד מעניין, שהקריטריון המרכזי להצלחה היא לא הרמה האינטליגנטית של אדם, אלא יכולת ההתמדה שלו לאורך זמן.

מדובר גם על הרצון הגדול.

אורן: זאת השאלה שלי. יכול להיות שבתחום מסוים יש לך רמה אינטליגנטית גבוהה משלי, ולכאורה יראה שאתה יכול להצליח יותר, אבל אם נבדוק לאורך זמן אם אני אתמיד יותר, יכול להיות שאני אעבור אותך בהישגים שלי בטווח הארוך.

תלוי באיזה מקצוע.

אורן: תסביר לי את הניואנסים פה, וגם את העניין הזה של התמדה. עד עכשיו דיברנו על יכולות, למה התמדה היא גם קריטריון מרכזי בהצלחתו של אדם בטווח הארוך?

יש דבר כזה ודאי, ואנחנו רואים את זה בחיי יומיום, שיש עניין של רצון גדול ויש עניין של רצון תקיף, קבוע, ממושך, בעל יכולת לסבול וכן הלאה. זה עובד גם לפי פיקים בגובה, וגם לפי הסיבולת בזמן. וכאן זו הבעיה, יש כאלה שעוסקים בריצה ל-100 מטר, ויש כאלה שרצים מרתון, עשרה קילומטר נגיד, אז יש כאלה ויש כאלה, אנחנו רואים שזה לא אותו דבר.

אורן: אם היה אפשר להשוות בין שני הפרמטרים האלה, יכולת התמדה של אדם ורמת האינטליגנציה שלו, מה יותר קריטי להצלחה, או שבכלל השאלה היא לא רלוונטית?

יותר קריטי להצלחה תלוי איזו. אתה יכול להיות פתאום באיזו קפיצה שאתה מגלה משהו, ואז ההצלחה הרגעית הזאת היא באמת גדולה מאוד. אבל בדרך כלל מה שאנחנו מכבדים, אנחנו מכבדים את היכולת לסבול במשך זמן כדי להשיג את הדבר הרצוי.

טל: אני חושבת שמה שרואים הרבה פעמים, זה שיש ילדים שיש להם המון יכולות, הם מאוד מצטיינים, הם מאוד אינטליגנטים אבל הם לא בוחרים משהו אחד להתמקד בו, להתמיד בו ולהשתפר בו, ואז הם נשארים כאילו באיזו רמה כזאת לא מאוד מוצלחת. ויש ילד שאולי לא התחיל במקום הכי גבוה אבל הוא התמיד. הוא רצה נניח ללמוד כינור או להיות אומן, הוא כול יום התנסה, עשה והתפתח, ובסוף הוא יהיה האומן המוצלח, ולא אותו אחד שאולי היה כשרוני בהתחלה אבל לא עבד על זה.

כן. כי הכישרונות האגואיסטיים שיש לנו בעולם הזה אנחנו יכולים לפתח ולהשלים על ידי כול מיני צורות טרומיות שיכולות לעזור לזה.

אורן: הטבע יצר כל אדם כמיוחד. אחד הוא יצר עם אינטליגנציה בתחום מסוים, אחד עם אינטליגנציה בתחום אחר, אחד בגובה כזה של אינטליגנציה, אחד בגובה פחות.

כדי להשלים. זה ברור, אם היינו עובדים למען החברה ולמען ההצלחה הכללית, היינו מפתחים כל אחד לפי הנטייה הפנימית שלו והיינו משלימים זה את זה. ואז החברה שלנו הייתה אולי מקבלת צורה אחרת לגמרי, וכולם היו מרוצים ומכבדים כול אחד במקום שלו.

אבל מה אנחנו רוצים? להיות עורכי דין כי הם מרוויחים הכי טוב היום, רופאים, רופאי שיניים. זאת אומרת, אנחנו מעריכים את הדברים האלה לא לפי הנטייה הפנימית, אלא לפי הכיס, לפי היכולת לשלוט, וכן הלאה. זאת אומרת, אין אדם שהוא מממש את עצמו נכון.

טל: זה באמת חבל. אני רואה את זה גם אצלי, אני יודעת שתמיד אבחנו אותי והגעתי מאוד גבוה בכול מיני מבחנים, אבל אף פעם לא בחרתי משהו שבאמת מאוד אהבתי בשביל ללכת בו עד הסוף. זה יוצר הרגשה של חוסר מימוש, ואז מה שווה כול האינטליגנציה הזאת. מה שאני מבינה ממך שמה שחשוב זה הרצון, המטרה, למצוא את המטרה הנכונה, אולי זה מה שחסר.

אצלך יש פיזור אינטליגנציה, לא בירור המטרה החשובה.

טל: אני חושבת שבאנושות משהו שמאוד נהיה חשוב זאת החשיבה, החלק החושב שבאדם, השכל, זה משהו שאנחנו מאדירים אותו מעל הכול. דקארט אמר "אני חושב משמע אני קיים". אתה מסכים עם התפיסה הזאת שהחשיבה היא הדבר הכי חשוב, השכל?

בוודאי שלא. כך גם לפי חכמת הקבלה, אני לא צריך ללכת רחוק ולחשוב בעצמי. העיקר זה הרגש, אנחנו בעלי רגש, רצון לקבל זה החומר שלנו, והשכל בא אך ורק כדי לממש את הרגש.

אורן: איך אתה מגדיר רגש?

רגש זה רצון ליהנות. רצון ליהנות גשמי, רוחני, לא חשוב, אבל הכי חזק שבי, אותו אני צריך לאתר ואז לבקר עם השכל, האם הוא נכון הרצון הזה? אם אני אממש אותו זו מטרת החיים, כך אני משיג את המעמד הגבוה, המיוחד שלי? או שיש לי הרבה רצונות אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, הקטנים האלה, אבל יש רצון שהוא למעלה מזה ולא שייך לזה, רצון רוחני.

אורן: מה מערכת היחסים בין הרגש לשכל אם אתה מגדיר את הרגש כחשוב יותר?

השכל חייב לבקר את הרגש, למדוד אותו, לברר אותו, ואז להביא לי את החשבון הנכון, תוצאה מהטסט הזה.

אורן: כאילו בעל הבית שלנו זה הרגש.

כן.

אורן: והפועל שלו צריך להיות השכל?

השומר שלו, המכוון שלו זה השכל. וכך הם עובדים והם מנוגדים זה לזה.

טל: ואנחנו נמצאים בחברה שמתמקדת בעיקר בשכל, והרגש נשאר בצד ולא מכובד.

לכן אנחנו לא מממשים את עצמנו, והיום אנחנו מגיעים לשבירה.

אורן: בעתיד, איזה סוג אינטליגנציה היא הכי חשובה לאדם?

איך למצוא את עצמנו במקום הנכון בחברה האינטגרלית כדי לתת לכוח העליון, לאור הרוחני, להתלבש בנו ולמלא אותנו. איפה כאן המקום שלי שאני יכול להעמיד את עצמי כלפי מקור האנרגיה הרוחנית, האור העליון, בצורה שהוא ימלא אותי בצורה המושלמת. זו בעצם צריכה להיות מטרת התפתחות האדם וכול הזמן הדאגה שלו בחיים, ואז ודאי הוא יממש את עצמו.