חיים חדשים - תוכנית 907 - אינטליגנציה רוחנית

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על ההתפתחות שלנו כבני אדם, התפתחות היכולות שלנו, על האינטליגנציה שלנו, איזו אבולוציה היא עברה לאורך הדורות ולאן היא לוקחת אותנו קדימה, בדרך לחיים חדשים.

טל: דברנו על אינטליגנציה, הבנו שאנחנו לא באמת מממשים את עצמנו כמו שהיינו יכולים. דברנו על כך שהאנושות עוסקת בעיקר בIQ-, במנת המשכל, ביכולות הקוגניטיביות, וגם היום כבר יותר גם בעולם הרגשי, ביכולות הרגשיות, במה שנקרא EQ, emotional intelligence.

אבל כל זה כנראה לא מספיק, כי בתקופה האחרונה התחילה להתפתח אינטליגנציה חדשה, אינטליגנציה רוחנית שנקראת SQ. לטענת החוקרים המדברים עליה, הם אומרים שאם אין לנו אותה - אז גם האינטליגנציות האחרות שלנו לא באמת יעבדו טוב, כי באדם יש גם עוד צרכים, עוד צורך התפתחותי, לחפש משמעות, לקבל שיש דברים שאנחנו לא מבינים, מציאות שאנחנו לא מכירים, להתפתח לכיוונים חדשים ולא מוכרים.

למה לדעתך בתקופה הזאת נולד הצורך להגדיר שלב חדש באינטליגנציה, בהתפתחות האדם. אם היה לנו עד עכשיו את השכל והרגש, לפתע יש צורך לעוד משהו שלישי? 

מפני שאנחנו סיימנו את ההתפתחות שלנו בדרגת החי, זאת אומרת לפי התכונות שלנו והנטיות שלנו הטבעיות שהתגלו, ולכן עכשיו מגיע השלב החדש, שגם הטבע מראה לנו שהוא נעשה אינטגרלי, ודורש מאיתנו הסתכלות אחרת לגמרי עליו. לא דרך כל מיני מקצועות כמו פיזיקה, כימיה, גיאומטריה, ביולוגיה, זואולוגיה וכן הלאה, אלא שאנחנו צריכים לראות את התמונה הזאת בצורה הכללית. אחרת אנחנו הורסים את הטבע. אלא שהיחס שלנו צריך להיות כך.

גם היחס שלנו כלפי החברה האנושית צריך להשתנות. כי אנחנו תמיד חשבנו שאלו האדונים, ואלו עבדים וכן הלאה. ככה זה היה בזמן העבדות, בפאודליזם, בקפיטליזם וכן הלאה. אנחנו תמיד חילקנו את החברה לכל מיני פלגים, לכל מיני חלקים. ומה הקשר, מה השוני, מה הזרמים ומלחמות שביניהם?

ופתאום אנחנו רואים שזה לא עובד בצורה כזאת, שאנחנו בצורה כזאת ממש הולכים להרוס את עצמנו לגמרי. בפרט שזה מגיע עכשיו למצבים שאנחנו לא צריכים לעבוד. בעבר מדינה הייתה חזקה אם היא הייתה בת מיליארד אנשים, אנחנו מגיעים עכשיו לזמן שמה יש לעשות עם מיליארד? אפילו מאה מיליון אולי לא צריך, ישנם הרובוטים שיעשו את הכול. פעם היו בצבא מיליון או 50 מיליון, בסין זה היה כך אז, היום לא צריכים. היום צריך מישהו אחד עם כפתור, וזה הצבא.

טל: אם כך כל היכולות שפיתחנו, השכל, הרגש, הם כבר לא נחוצים?

היום אנחנו מגיעים לשינוי בכל הפרדיגמה שלנו. אנחנו חייבים לראות שאנחנו קיימים במציאות העגולה, מציאות שהיא מערכת אינטגרלית, שכולנו קשורים בכולם, וזה לא תלוי בנו אלא הטבע בסופו של דבר גילה פתאום שאנחנו מקושרים יחד. קודם לא גילינו את זה, ופתאום אנחנו מגלים.

קודם היינו מתכסחים וכל הזמן רבים, ופתאום אני מגלה שכל אחד הוא קרוב שלי, וכולם קרובים שלי, וכבר אני לא יודע מה לעשות עם כל היכולות הקודמות שלי. אני הייתי תמיד במאבק, מרוויח, מצליח, ועכשיו אנחנו צריכים לגלות שכולם הם הקרובים, כולם משפיעים על כולם, ואני לא יודע איך להתנהג ברשת קשר כזאת. הרשת הזאת עוצרת אותי, ממש עוצרת ואני נמצא כבוש, כי אין לי יכולת שכלית ורגשית להתייחס לכולם בצורה שווה, כשכולם קרובים, כשכולם חשובים לי כמו שאני. כי אם אני תלוי בהם, אז ההצלחה שלהם זאת ההצלחה שלי. איך אני יכול כך להתייחס אליהם? לא מסוגל.

כאן אנחנו רואים שהטבע הביא אותנו לאיזו מלכודת, ואנחנו צריכים אינטליגנציה חדשה, אינטליגנציה רוחנית. מאיפה אני אקח גישה נכונה, אפתח בי גישה, יכולת להרגיש, להבין, להתכלל באותו עולם חדש שעכשיו הוא נסגר עלי? פתאום אנחנו מרגישים שהטבע מתחיל להתקרב ולסגור אותנו באיזו רשת קשר כזאת בינינו, ובין כל היקום, וכל מה שנמצא על פני כדור הארץ, וכולנו בינינו - למערכת אחת, שזה דומם, צומח, חי, מדבר.

ואני לא יודע מה לעשות עם זה. איך אני, האגואיסט, יכול להתכלל במערכת הזאת בצורה שאני חייב להרגיש את זה כמו את עצמי, ואת עצמי להרגיש שאני קודם כל תלוי בהם ב-100%. שאני משפיע עליהם והם משפיעים עלי להגיע ממש לצורה כזאת של התחשבות, השתוות וחיבור הדדי, וממש לערבות, שאני להם והם לי, שאפשר להבטיח את ההתקדמות הנכונה שלנו לעתיד. זו הבעיה, וכאן חסרה לנו אינטליגנציה, מה שנקרא "הרוחנית".

להרגיש את עצמנו שאנחנו נמצאים במערכת אינטגרלית. זה לא סתם כפר קטן, זה הרבה יותר מזה, זאת תפישת המציאות החדשה. 

טל: אני רוצה להבין למה הכוונה, כי למשל האינטליגנציה הרגשית גם מדברת על זה שאני צריך להכיר ברגשות של אחרים, להתחשב ברגשות.

כדי לנצל אותם.

טל: מה ההבדל?

כאן זה ההיפך.

טל: למה זה לנצל אותם?

כי אפילו במשפחה שלי, כשאני מסתכל עליהם, אני פועל מתוך ההרגשה שלי שהכול כדי שיהיה לי טוב.

טל: זאת אומרת, אדם שיש לו אינטליגנציה רגשית. הוא מודע לרגשות שלו ומודע לרגשות של אחרים, ומתנהל נכון בחברה עם הרגשות של כולם?

כן. מתוך כוונה שאני עושה את זה כדי שיהיה לי טוב.

טל: להצליח, כן. 

איך אני מתייחס לילדים, לאשתי, לקרובים, או לרחוקים יותר ויותר? בהתאם, עד כמה אני שוקל שאני תלוי בהם. זו עדיין אינטליגנציה גשמית, אגואיסטית, שאמנם גם היא טובה. נניח שאם היום היינו יודעים עד כמה אנחנו תלויים זה בזה, בעניין החימוש וכן הלאה, אז כבר היינו מתייחסים אחרת זה לזה. אנחנו לא מסוגלים לעכל את התלות שלנו זה בזה ולומדים מתוך המכות.

טל: למה היא טובה, היכולת הרגשית?

גם כלפי האקולוגיה, מתוך ההוריקנים אנחנו לומדים שחייבים אולי משהו לעשות, אבל מה? אנחנו גם לא יודעים. כל המערכת הזאת עדיין לא גלויה. זאת אומרת, לא שהיא לא גלויה, אנחנו נמצאים בה, אבל האגו שלנו, תפיסת המציאות שלנו לא עוזרת לנו, לא נותנת לנו לראות שאנחנו חיים בעולם אינטגרלי, גלובלי, מקושר בכל החלקים. בפנים אנחנו לא כאלו, ולכן אנחנו לא מסוגלים לראות איפה אנחנו קיימים.

טל: אז גם האינטליגנציה הרגשית, כפי שאתה אומר, היא מאפשרת לי אולי להתנהל ביתר הצלחה עם הסביבה הקרובה, אבל היא עדיין לא מספיקה כדי שאני אצליח לקלוט בכלל באיזו מערכת אני נמצאת.

כן, כי את מדברת עדיין על אינטליגנציה ליניארית, גשמית, אגואיסטית, ואני מדבר על אינטליגנציה שהיא כבר גלובלית, שאנחנו נקבל יכולת קליטה בצורה כזאת שאנחנו קולטים הכול "בעין אחת".

טל: מה זה "עין אחת"?

בעין אחת זאת אומרת לא כלפיי, כלפי האגו שלי האישי הצר, האינדיבידואלי, אלא כלפי ההצלחה של כל המערכת, של כל האנושות, נניח.

טל: ואיך זה עוזר לאדם שרוצה להצליח?

אם הייתי ככה, נניח שהייתי מסתכל על כולם ממש כמו על הילדים שלי, אבל ממש. איך הייתי מתייחס אז לכל באי העולם?

טל: זה נשמע קצת בלתי אפשרי, היית דואג להם.

אבל אין ברירה, אנחנו נכנסים למערכת שהיא כזאת, לכן חסרה לנו אינטליגנציה זאת אומרת, אין ברירה. אני אומר שאין ברירה באינטליגנציה שלנו שהיא אינטליגנציה ליניארית, אגואיסטית. זה על חשבון זה, זה על חשבון זה, ולא שהיא עגולה, שכולם חשובים ככולם, כאחד. כל אחד חשוב כמו כולם, אין פחות ואין יותר.

טל: אז אדם שעד היום הצליח לו בזה שהוא פיתח את היכולות השכליות שלו, בזה שהוא פיתח את היכולות הרגשיות שלו, למה הוא צריך לפתח את האינטליגנציה הזאת?

הוא הגיע למבוי סתום. האדם הזה, רואה שהוא נכלל בצרות ובעיות. שכל ההתפתחות שלו האינטליגנטית בכל מיני סוגים, בכל מיני תחומים, לא מביאה לו לא אושר ולא ביטחון ומגיע לו ממש עולם חדש מתגלה, שהוא לא מיועד, הוא לא ראוי לחיות בו. כי הוא נמצא כמו ילד קטן שמגיע ותופס ממישהו משהו מפני שזה טוב לו. ככה הוא יכול לבוא אליך ולתפוס, כמו ילדים, כי הוא לא מבין מה קורה, והעולם מתחיל לדרוש מאתנו יחס חדש, שאנחנו מבינים, מרגישים את כל המערכת ומתייחסים אליה בצורה שלמה. זאת אומרת, אנחנו צריכים בפנים כבר, להיות גם כלולים מאותה תבנית כמו העולם מבחוץ.

אורן: מה הקשר בין אושר, ביטחון ואינטליגנציה?

אושר זה למה אנחנו נמשכים עם האגו שלנו, אז אי אפשר להגיע לאושר אם אנחנו לא נמצאים היום בהתקשרות נכונה לטבע. אחרת אנחנו רואים, אנחנו סך הכול חיות מאוד קטנות, אנחנו פיתחנו נשק גדול, כוחות רעים שיכולים לפוצץ עכשיו פצצות ואז כדור הארץ יתרסק, אבל משהו לטובה לעשות אנחנו לא מסוגלים. אנחנו צריכים לדעת איך אנחנו היום מתאימים את עצמנו לטבע.

אורן: איך זה קשור לאינטליגנציה או להתפתחות האינטליגנציה של האדם?

להבין שאנחנו נמצאים במערכת עגולה, אינטגרלית, ושאנחנו כאלו גם צריכים להיות, אחרת לא נבין את המערכת ולא נוכל להציל את עצמנו.

אורן: אני רוצה להבין את האבולוציה של האינטליגנציה של האדם. לפני כמה עשרות שנים דיברו על אינטליגנציה שכלית, אחר כך הבינו שהאדם הוא יותר מזה והתחילו למדוד אינטליגנציה רגשית. אתה אומר שהרגש והשכל שלנו היום לא מתאימים למצב העתידי שאליו האבולוציה מקדמת אותנו. אז מה תהיה האבולוציה של האינטליגנציה שלנו? תאר לי קצת את האינטליגנציה הבאה שאמורה להתפתח בנו, כדי שנוכל בסך הכול להגיע אל אותו אושר וביטחון.

להרגיש את החברה האנושית כחברה אחידה, קשורה, תלויה זה בזה, ללא שום הבדל ביניהם קרובים רחוקים, כמנגנון אחד אינטגרלי, ואני נמצא בתוך המנגנון הזה כמו כל אחד מכולם ושלום החברה הכללית היא תלויה מכל אחד ואחד, שם הפרט והכלל שווים. עד כדי כך אנחנו עוד מעט נגלה, זה עוד לא עכשיו, אבל עוד מעט אנחנו נגלה שאפילו אדם אחד יכול לשנות גורל של כל האנושות.

אורן: באמת?

כן, זה נורא. זה נורא, אבל זה מה שיתגלה. מה נעשה אז? בהתאם לכמה שאנחנו נהיה מוכנים זה יתגלה, אבל אנחנו נצטרך להשתנות.

טל: איך מפתחים את האינטליגנציה החדשה הזאת? אם עד עכשיו עשינו כל מיני תרגילים.

כן, תרגילים, בדיוק. לשם כך באה חכמת הקבלה ומסבירה לנו איך לעשות. לכן היא מתגלה עכשיו.

טל: מה מתפתח יותר, השכל, הרגש? מה בדיוק מתפתח באדם?

גם זה וגם זה, לא יכול להיות האחד ללא השני. איפה שחסר רגש שם אני משלים בשכל, ואיפה שחסר לי שכל אני משתדל לבנות מערכות רגשיות.

טל: כלפי מה? מה בדיוק המנגנון של התפתחות האינטליגנציה הזאת?

הרגשת הזולת, שאנחנו נמצאים קשורים זה לזה בצורה כזאת שתלויים זה בזה. זה מאוד לא נוח, זה לא נעים, זה נגד הטבע שלנו, אבל האנושות תצטרך לעשות כאן טרנספורמציה מאוד רצינית.

טל: אז קודם כל הרגש שלי צריך להשתנות מאיזו אטימות או אינדיבידואליות, למשהו שהוא מקושר.

אנחנו נספוג כנראה הרבה מכות כדי שזה יחייב אותנו להסתכל על העולם בצורה אחרת, וכאן האנושות תעבור ממש ייסורים גדולים מאוד ויכולה להיות אפילו מלחמת עולם, עד שנקבע שאין לנו ברירה, אנחנו חייבים להבין את המערכת הזאת של הטבע. שזה הטבע הסובב, והטבע הזה לא כל כך מושפע מאתנו, אלא אנחנו מושפעים ונמצאים בתוכו, ולכן כדאי לנו כמה שיותר מהר להתאים את עצמנו למערכת שמתגלה.

אורן: אמרת קודם שהאדם מתייחס היום לאחרים מתוך כוונה שיהיה לוי טוב, ונתת דוגמה שאפילו לבני המשפחה הכי יקרים וקרובים לו, בסך הכול יש איזה חשבון שיהיה לי טוב. באינטליגנציה הבאה הזאת שצריכה להתפתח, מה יהיה הדרייב של האדם, אותו דרייב שיהיה לי טוב או דרייב אחר?

כן, שיהיה לי טוב.

אורן: אז מה השתנה?

אבל שאני מרגיש שיהיה לי טוב זה רק בתנאי שיהיה לכולם טוב. וקודם כל שיהיה לכולם טוב, ובסוף כתוצאה יהיה גם לי טוב. חשבון נורא.

טל: אז כל הלחצים האלה שאנחנו מרגישים הם בעצם גורמים לנו להחכים, ולהבין שאנחנו תלויים זה בזה ולהיות מוכנים לפתוח קצת את הלב.

כאן ישנן שתי דרכים, מה שנקרא "דרך ייסורים" או "דרך האור". "דרך האור" זה אותו כוח הייחוד, החיבור, שאנחנו יכולים לקבל אותו מהטבע, כי טבע הסובב הוא טבע כולו אינטגרלי, ואז אנחנו יכולים כביכול למשוך את האנרגיה שלו, את הטבע שלו, את הכוח שלו, וגם שישפיע עלינו ויעשה אותנו גם כחלק בלתי נפרד, מסודר הנכון, בהתאם לטבע הכללי. זה אנחנו יכולים לעשות, זה נקרא בדרך האור, בדרך תורה, את זה חכמת הקבלה מלמדת אותנו. או שאנחנו אם לא נתקדם, אם לא נרצה את זה, אז אנחנו נתקדם לזה על ידי מכות.

טל: אז נניח אני רוצה להתקדם בדרך טובה כפי שאתה מתאר.

זה עניין של האינטליגנציה, החדשה הזאת.

טל: אז איך אני צריכה לפתח למשל את הרגש שלי? לאן הוא צריך להתפתח, לאיזו צורה?

לאיחוד החברה, פשוט מאוד. כי דומם, צומח, חי, החלקים האלה, הרמות האלה של הטבע הם מחוברים ביניהם ואנחנו רק הורסים אותם, אבל לא יכולים, לא צריכים לתקן אותם. הם מתקנים יחד עם החברה האנושית במה שהם צריכים עוד להתכלל איתנו ואנחנו מהם. אבל אנחנו צריכים לעשות סדר בקשר בינינו, את זה אנחנו צריכים לעשות.

 לכן אנחנו בני האדם לא נמצאים כמו דומם, צומח וחי בניהול אינסטינקטיבי מצד הטבע, אלא הטבע נתן לנו כאן חופש, שאנחנו ננהל את עצמנו בצורה של מערכת אחידה בעצמנו. וכאן גם רגש וגם שכל שלנו, כל הצורות האינטליגנציה שלנו חייבים לעבוד.

אורן: למה אם אנחנו נתקדם למצב של קשר טוב יותר וחיבור טוב יותר בין הפרטים במערכת, למה זה ייתן לנו התקדמות בהתפתחות האינטליגנציה למחוזות חדשים, מה הקשר? מה הקשר בין ההתקשרות ההדדית החיובית בין אנשים, לבין התפתחות של אינטליגנציה גבוהה יותר?

היא לא גבוהה יותר.

אורן: אז מה זה?

לא. כי אם אנחנו נדע איך להתקשר נכון בינינו ואנחנו כולנו נהיה כמו שכתוב, "כאיש אחד בלב אחד" ועל כל פשעים, על כל הצורות האגואיסטיות תכסה אהבה, אם אנחנו נגיע לזה, אז ודאי שאנחנו נתקשר גם לכל צורות הטבע פחות מבני האדם, דומם, צומח וחי.

אורן: ואיך זה ישפיע על אינטליגנציה שלנו? למה זה יגרום להתפתחות האינטליגנציה שלנו, נאמר שלמדנו להתקשר בינינו טוב?

 בזה שאנחנו לומדים להתקשר בינינו טוב, אנחנו רוכשים יכולת לראות את כולם בעין שתופסת את כולם יחד, כאחד. ואני במקום לראות את העולם בצורה סלקטיבית, בצורה שמחולקת למיליארדי בני אדם, לדומם, צומח, חי, כשאני כל הזמן רואה מה יותר קרוב לי, מה יותר רחוק לי. כי החוש שלי, ברגישות שלו, בסנסיטיביות שלו, במה הוא תופס. הוא תופס מה יותר קרוב לי, מה יותר רחוק, לבן, כחול, חום, מה שאני רואה, אדם, קפה, למה אני מבדיל בין הדברים האלה?

 כי הם נכנסים לתפיסה שלי והם בונים אצלי דירוג לפי מה יותר חשוב, ומה פחות חשוב לי. מה יותר קרוב לי, יותר נעים לי, מה פחות נעים לי, ואת הדרגות האלו, נעים יותר, נעים פחות, חשוב יותר, חשוב פחות, אני בתוכי, בתוך המוח שלי מפענח כמו צבעים, צלילים, ריחות לפי חמשת החושים שלי. אבל מאחורי חמשת חושים שלי עובד הרצון לקבל שמדרג את הכול עד כמה זה יותר טוב לו, פחות טוב לו. אין לו מדידות אחרות, כמו במחשב.

אורן: כמו באסמבלר אפס, אחד.

 נניח בנית קופסא שמבדילה בין הצבעים. היא מבדילה בין הצבעים? אצלה הצבעים מתורגמים לכל מיני תופעות, גם אצלי זה ככה. זאת אומרת אנחנו צריכים להגיע למצב שהתוכנה הפנימית שלך, ממש איפה שאני מבדיל בין כל הדברים האלה, אחרי שאני מבדיל בהם על ידי האגו שלי, האגו שלי נשאר, אבל אני מקבל אותם אחרי כל ההבדלים האלה חשובים כאחד, כי העולם הוא אינטגרלי. זאת אומרת אני צריך לרכוש תוכנה פנימית חדשה, לקבל אותה ממש מהאוויר והיא קיימת בטבע, כי הטבע כולו עגול, אני צריך תוכנה חדשה, לא אגואיסטית, תקרא לה אלטרואיסטית.

טל: מערכתית אפשר לומר.

מערכתית זה ברור, אבל מה מהות המערכת הזאת?

אורן: במה תעזור לי הראיה הזאת החדשה?

 אתה תרגיש נכון את העולם, כמו שהוא ולא כמו שהוא עכשיו מפוצל בתפיסה האגואיסטית שלך לאלפי ומיליארדי צורות. אלא אתה תרגיש את הצורות האלה ובנוסף תרגיש עוד צורות שנקראות "העולם העליון", אבל כולן יהיו מקושרות יחד למקור אחד.

אורן: איך זה ישפיע על חיי היום יום שלי, על היחס שלי לחיים שלי, למה שקורה לי?

 אתה תדע איך להתנהג, בשביל מה אתה חי, ולמה אתה חי. איך לעשות נכון, כל פעם שתעשה משהו זה יהיה נכון. כל פעם הפעולה שלך תהיה פעולה לכיוון של יתר אינטגרליות של המערכת, אתה תגרום טוב לכל העולם ולעצמך כשאתה נכלל עם כולם.

טל: אז למשל אם דברנו בתכנית הקודמת על זה שהיום ילדים מחונכים לסוג מאוד מסוים של אינטליגנציה, בתפיסה החדשה המערכתית יותר שיכולה לראות מכלול, איך נחנך את הילדים?

 בקבוצה. בקבוצה הכי טוב, לא לחיות ולא כלום, בקבוצה, שידעו איך להתקשר ביניהם ומתוך זה הם כבר יתקשרו למערכת בצורה הכי גבוהה.

טל: גם למצוא את המטרה שלהם, ואת המימוש האישי והנכון שלהם?

 כן.

אורן: דבר שאמרת קודם והוא נורא מסקרן אותי. אמרת שאם אני מפתח את הראייה הזאת החדשה, את האינטליגנציה החדשה, אני אדע איך לפעול נכון. אתה יכול לתת לי דוגמה כדי שאבין מה הכוונה?

 איך אני יכול לתת לך דוגמה אם תסלח לי אין לך, אינטליגנציה כזאת? אם אתה לא תופס את העולם כעגול, איזו דוגמה אני יכול לתת? להתייחס לכל העולם כקרובים, להתייחס להכול כמגיע ממקור אחד ואתה צריך דרך כל האופנים שיש לך בעולם, להתייחס לאותו מקור אחד. יש אנשים שאתה שונא אותם, שאתה אוהב אותם, שאתה רחוק מזה, שאתה קרוב לזה. אתה צריך להתחיל להתקרב לכולם כמו למערכת אחת.

אורן: אבל זה לא מסוכן?

 מה יכול להיות מסוכן?

אורן: נניח שיש שונאים שלי, אני אתחיל להתייחס אליהם עכשיו ככה?

 מה? בפנים תנסה לשנות את היחס.

אורן:  אתה לא מדבר על לפעול בצורה כזו או אחרת?

 זה אחר כך.

אורן: קודם לפעול ביחס פנימי?

 כן.

אורן: אם אני מסכם את כל מה שלימדת אותנו עד כה, אמרת בעצם ככה, אנחנו צריכים לעבור ממצב שבו אדם פועל לפי תוכנה פנימית שעושה חשבון שיהיה לי טוב, לחשבון שיהיה לכולם טוב.

 כי כולם כאני.

אורן: כי כולם מורגשים לי כמו אני?

 כן. זה הכול המערכת שלי, זה שעכשיו היא נראית לי מחולקת להמון, דומם, צומח, חי, מדבר, זה כי כך הרצון לקבל שלי מחולק, ומדורג לאלפי אלפי תאים כאלו כי הוא מרוסק, הוא עבר שבירה. ובמקום שראיתי פעם הכול כאחד, אני רואה עכשיו את הכל ממש מחולק להמון דומם, צומח, חי, מדבר. ואני צריך עכשיו בתפיסה חדשה שלי לסדר אותם, להביא אותם ממש לתמונה אינטגרלית אחת.

אורן: התהליך הזה שעכשיו תיארת או יותר נכון היחס החדש הזה לכל מה שסביבי, נשמע כאילו שהוא דורש משאבי נפש ויכולות מאוד מאוד גבוהות.

 לא, אני צריך לתקן את עצמי, אני צריך לרכוש חוש חדש שיראה את העולם כאחד ואז הכול יהיה לי קל.

טל: והשכל והרגש יהיו מאוזנים?

 כן.

טל: אתה הרבה פעמים משתמש במונח הלב מבין, זאת אומרת איזשהו חיבור בין שכל לרגש זאת השאיפה בסופו של דבר?

 כן, ככה זה יהיה, לא יהיה שום דבר מחולק.

אורן: התהליך הזה שעכשיו תיארת, התפתחות של אינטליגנציה חדשה, זה תהליך שכל אדם יעבור או רק החכמים, רק הרגישים או רק הרוחניים. מי יעבור בדיוק את האבולוציה של האינטליגנציה?

 כל אדם וחוה.

אורן: כל אדם. ובאיזה עולם נחיה אז? נניח שנהיה באינטליגנציה הזאת המתקדמת, איזה מין עולם יהיה לנו?

 עולם שנמצא מחוצה לעולם שלנו, כי את כל העולם שלנו אנחנו תופסים באגו שלנו ולכן יש לו צורה מאוד מאוד מעוותת. אנחנו עוברים לממד החדש ושם אנחנו חיים בצורה שהיא למעלה מזמן, מקום, תנועה והכול, עולם נצחי ושלם.

אורן: מה הכי חשוב לדעת בדרך לאינטליגנציה החדשה הזאת?

את האינטליגנציה החדשה.