חיים חדשים - תוכנית 935 - עיצובו של העתיד

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים ללכת עם הרב לייטמן קדימה ולדבר על חיזוי העתיד. ננסה להבין האם אפשר לעשות זאת, איך כדאי לעשות זאת, האם יש דברים שאפשר לדעת ויש דברים שלא. תהיו אתנו.

יעל: מאז ומעולם הנושא של חיזוי העתיד סיקרן מאוד את האדם. המקום של אי ודאות הוא מאוד לא נוח, והאדם רוצה לדעת מה לפניו, כדי להתכונן ולהכין את עצמו לקראת הבאות, בין אם זה לטובה ובין אם זה לא לטובה.

אנחנו מכירים את הסיפור על שאול המלך שהלך לבעלת האוב, ואת הסיפור על היוונים הקדמונים שנעזרו בנביאה ובכוהנים כלשהם שפירשו את כל הסימנים שלה. הרומאים התבוננו בקרביים של קורבנות של בעלי החיים והיו להם גם ספרי נבואה שעליהם הם התבססו. יש את נוסטרדמוס מהמאה השש עשרה, שעד היום ישנם אנשים שהולכים אחרי החיזויים שלו. ואחר כך עברנו לתחזיות מודרניות יותר שמבוססות על סטטיסטיקות לכאורה מדעיות שזו כבר הצורה המודרנית של "חיזוי עתידות", שלצידה עדיין קיימת גם הצורה היותר מאגית שלה.

האדם מוכן להשקיע המון בכל הנושא הזה של חיזוי העתיד, למה זה כל כך מסקרן אותו?

כי זה העתיד שלו. אם אני לא יודע מה יקרה בעוד רגע, אז אני כל הזמן נמצא במצב לחוץ כי אני לא יכול להתגונן. אני רצון לקבל אגואיסטי שרוצה ליהנות מהחיים, ואם אני כבר צופה שהרגע הבא יהיה לא טוב, אז הרגע הזה כבר מקולקל. כמו אדם שנופל מהגג והשכן שואל אותו באמצע הנפילה "מה נשמע?" והוא עונה לו, "לעת עתה בסדר". ככה זה אתנו, אנחנו לא רוצים לחיות בצורה כזאת.

אנחנו בונים מערכות ומולידים ילדים ומפתחים את הכול, אנחנו רוצים לדעת מה יקרה.

יעל: האם בעלי חיים יודעים את העתיד שלהם?

לא.

יעל: מעניין אותם העתיד שלהם?

לא, בדרך כלל לא. הם פועלים רק מתוך מנגנון טבעי שישנו בהם בצורה אינסטינקטיבית.

 יעל: ומה יש בנו שאנחנו לא מסתפקים בעבר ובהווה אלא יש לנו צורך לדעת מעבר?

 קודם כל זה מהצורך שאנחנו מיועדים למטרה גבוהה שנמצאת למעלה מהזמן ומהעתיד. זה דבר אחד. ודבר שני, מפני שאפילו בחיים האלו אנחנו נמצאים למעלה מהחיות, ולכן אנחנו בונים את עצמנו בעיקר לעתיד. אני חי בשביל לקנות היום ולחיות היום ולא חושב על מחר. חיה לעומת זאת לא חושבת כך, אלא בצורה אינסטינקטיבית היא חושבת רק על מה שקורה. אם ישנן חיות כאלו שאוגרות את האוכל לעצמן, זה בצורה אינסטינקטיבית, ולא שהן מתכננות כך מתוך דאגה על העתיד, אלא זה האינסטינקט שלהן. האדם מקבל משהו מהעתיד כמו שבהווה, עד כדי כך שהוא מוכן לסבול עכשיו למען עתיד יותר טוב.

יעל: וזה נכון בעיניך לחיות ככה? כמו שאתה אומר, אנחנו חיים הרבה יותר בעתיד, גם מבחינת המשאבים שאנחנו משקיעים מאשר בהווה.

אין מה לעשות, זה הטבע שלנו, כך אנחנו בנויים. האם זה נכון כך לחיות או לא? ודאי שלא, בעיניי הכול לא נכון.

יעל: כלומר, מה נכון? מה היחס הנכון?

אנחנו צריכים לבדוק מה היחס שלנו לעבר, להווה ולעתיד ולעשות עם זה משהו. אחרת נימצא כל הזמן במרוץ עם הזמן.

יעל: דיברת על הסקרנות הטבעית, שהאדם רוצה לדעת מה יקרה אתו, ומשאבי החיים שלו מתמקדים בחלקם הגדול במה שיהיה. האדם הוא יצור תבוני שיודע גם לתכנן את החיים להמשך, ואפילו מוכן להצטמצם היום כדי שיהיה לו מספיק בעתיד.

יש יכולת לדעת מה יהיה בעתיד? אנחנו חיים כאילו אנחנו יודעים, מתכננים כאילו יש משהו, יש לנו את היכולת באמת לדעת?

אם אנחנו יודעים, אז למה אנחנו חיים כל כך רע?

יעל: לא הבנתי את התשובה.

אם אנחנו יודעים לתכנן ולקבוע את העתיד, למה אנחנו חיים כל כך רע, בצורה מצומצמת, לחוצה, בפחד ובחוסר אונים? כי כנראה שאנחנו לא יודעים את העתיד, וכנראה שאנחנו גם לא יודעים לחשב אותו. ויחד עם כל המדע שלנו, עם כל המכשור וכל התיאוריות אנחנו עדיין מוצאים שבכל יום ושנה מצבנו גרוע יותר בחישוב העתיד ואיך להתאים את עצמנו לאקלים, לחברה האנושית, להתפתחות הטכנולוגית, לכול.

אנחנו נמצאים ברגרסיה כלפי העתיד. האנושות עוד פחות ופחות יודעת מה יקרה מחר, היא נמצאת יותר ויותר בפחד ואיום ממה שיכול להתרחש בכל רגע.

יעל: מצד אחד ישנה באמת תחושה של אי ודאות מאוד גדולה, במיוחד עכשיו שהעולם הפך להיות גלובלי, כך שכל דבר קטן משפיע על המערכת כולה. מצד שני הטכנולוגיה היום מאפשרת לחזות לכאורה הרבה מאוד דברים. ישנן מערכות של בינה מלאכותית ומערכות שפיתחו אלגוריתמים מאוד מורכבים, שיודעים לעבד את כל הנתונים.

ואת הנתונים האלה להפוך נגד האדם הפשוט. אני עוד לא ראיתי שאנחנו נהנים מהטכנולוגיות האלו בשום מקום. אני לא רואה שהאדם של היום שמח יותר, מאושר יותר ממה שהיה קודם אלא שהוא מבולבל יותר. אני חושב שרמת הפחדים, החרדות, והבעיות שיש היום לאדם היא לא פחות ממה שהייתה לו מקודם.

יעל: היום אנחנו מצליחים לחזות יותר דברים מאשר חזינו פעם. גם ברמת מזג האוויר, ברמת המחלות, גם ברמה העסקית. מה זה אומר?

זה רק כדי להתגונן, זה לא נותן לנו יותר מלהתגונן. זה גם משהו, בסך הכול זה עוזר לי שאני יודע את התחזית לחודש הקרוב, נכון, אני יכול להתגונן יותר, יש לי את הטכנולוגיות  לבנות את המקום שלי, את "המלונה" שלי כמו החיות. אנחנו בסך הכול לא יוצאים מאותו הגדר כמו חיות כי אין לנו יכולת להשפיע על העתיד, יש לנו יכולת רק קצת להבין אותו כדי להתגונן מולו.

יעל: אתה אומר שיחד עם זה שמערכות ההגנה שלנו כביכול משתפרות, עדיין רמת הפחדים שלנו הולכת וגדלה.

אנחנו רואים שגם הטבע מתייחס אלינו בהתאם לזה בצורה יותר ויותר נוקשה. מכות הבצורת, החום והקור, ההתייבשות, הזיהום, ועוד כל מה שקורה בעולם שלנו, אני לא רואה שאנחנו חיים יותר טוב מבחינת היחס שלנו אל הטבע. הקומוניקציה שלנו עם הטבע נעשית יותר גרועה.

יעל: מה זו קומוניקציה טובה עם הטבע? יש מערכת יחסים של אדם-טבע?

היחס בין האדם והטבע והטבע והאדם נעשה יותר ויותר קיצוני.

יעל: אתה מדבר על מערכת יחסים, האם לנו כבני אדם ישנה יכולת להשפיע על הדבר הזה?

אני חושב שכל המנגנון הזה הוא מנגנון אינטגרלי, שכמו שאנחנו משפיעים על הטבע, הטבע משפיע עלינו בחזרה. זו הבעיה שלנו, שאנחנו חושבים שאין כאן שום קשר, ולכן לא אכפת לנו מהטבע, אני רק צריך כל הזמן להתגונן ולהתגונן נגד המכות. והגישה הזאת היא גישה מאוד פרימיטיבית וקצרת ראייה.

אורן: אמרת קודם משפט כזה, "אין לנו יכולת להשפיע על העתיד, אלא קצת לחזות אותו במקרה הטוב ואז להתגונן מפניו".

לא, אני לא אמרתי שכך זה צריך להיות.

אורן: לא, אמרת שזו המציאות שלנו.

 כן.

אורן: אין לנו יכולת עכשיו להשפיע על העתיד, אלא אולי קצת לחזות אותו, ואז להתגונן מבעוד מועד.

כן.

אורן: עכשיו אני רוצה לפרק את המשפט הזה לכמה נושאים ולדבר על כל נושא בפני עצמו. יכולת להשפיע על העתיד אין לנו, אני ארצה שתסביר האם אפשר לפתח כזאת יכולת, תכף נגיע לזה. אתה אומר שאנחנו אולי מצליחים לגרד במקצת בהבנה של מה שמחכה לנו ואז מתגוננים, מתכוננים מראש.

האם יש מידע על מה שעומד לקרות בעתיד, שהוא גדול בנפח שלו יותר ממה שאנחנו מצליחים לקלוט?

אני לא עובד בשטח הזה, אני לא יכול להגיד לך. מה אכפת לי?

יעל: אני אשאל את זה אחרת, האם זה יכול להיות אחרת?

מה?

יעל: אנחנו היום במצב של מרדף, ככה אתה מתאר. יש איזו התרחשות חיצונית כללית ואנחנו כל הזמן מנסים לחזות את העתיד כדי להתגונן בפניה. לדעת קצת יותר נתונים.

במקום להשפיע על העתיד.

יעל: זה בדיוק מה שאני מנסה להבין, מה האופציה השנייה?

האופציה השנייה היא להשפיע, לבנות את העתיד איך שאנחנו רוצים.

יעל: מה זה אומר?

לדעת חוקי הטבע ולדעת איך לשלוט בהם. את זה אנחנו לא עושים. כי כדי לשלוט על חוקי הטבע צריך לשלוט קודם כל על האדם עצמו, שהוא יהיה המקור לשינוי הטבע.

יעל: אנחנו מנסים לשלוט על הנתונים החיצוניים.

כן. לכן אנחנו לא מצליחים לעשות שום דבר עם הטבע החיצון.

יעל: אתה יכול להסביר על זה קצת יותר, על הקשר בין האדם לטבע ואיך זה יכול להשפיע על העתיד של כולנו בסופו של דבר.

אם אנחנו היינו מבינים שמתוך חלקי הטבע דומם, צומח, חי, מדבר, מין המדבר הוא הכי חזק, הוא הכי חכם, הוא הכי משפיע על הכול, יכול להשפיע לא לרעה, גם לטובה. ואיך להשפיע לטובה על כל יתר חלקי הטבע שאנחנו חיים בהם, שהם החיצוניים לעומתנו, אז היינו מגיעים כבר לשינויים טובים, לחכמת הקבלה.

יעל: המדע היום כל כך מתקדם, שיש איזו הרגשה שכאן אנחנו מצליחים לפצח יותר ויותר את מה שנקרא חוקי הטבע.

לא. אנחנו סך הכול פועלים רק לכיוון אחד. זו גם הייתה הטעות של איינשטיין ושל כל המדענים, שהם חושבים שהם יכולים לחקור את העולם בלי לחקור ולשנות את האדם.  וסך הכול זה האדם שחוקר את העולם.

יעל: כשאתה מדבר על חוקי הטבע, זה משהו שהוא חיצוני לי. בוא תסביר למה אתה מתכוון כשאתה אומר טבע.

הטבע, אני מתכוון לכל מה שנראה לנו מחוצה לאדם, ושוב אנחנו חוזרים לתפיסת המציאות שדיברנו עליה, שהכול מתרחש בתוך האדם.

יעל: אז חוקי הטבע זה חוקי ההפעלה הפנימיים של האדם עצמו? אלה חוקי הטבע מבחינתך?

כן.

יעל: ואיך הוא באמצעות הכלי הזה שנקרא "אני יכול לראות נכון את הדברים"?

אם אני אהיה יותר נכון, אני אראה את הטבע יותר נכון.

יעל: ומה זה חיזוי העתיד בתפיסה הזאת, בתפיסה שלך, שזאת אני מבינה התפיסה הקבלית?

שינוי עצמי למצב יותר טוב, הוא פותח לי את העולם יותר טוב.

יעל: אם אני מדברת על חיזוי העתיד, מה אני צריכה לחזות לפי השיטה שלך?

את עצמי במצב יותר טוב.

יעל: ונניח אם אני מדמיינת את עצמי במצב מתפתח יותר, ואז מה אני עושה עם זה?  אני לא מבינה מה לעשות עם הדברים שאתה אומר לי כרגע.

נכון, אני מבין שאת לא מבינה. אז את בתפיסה שלך המתוקנת רואה ומרגישה את העולם המתוקן.

יעל: לפני כבר די הרבה שנים, יש גישה שנקראת "הסוד". יצא איזה סרט שמתעד איזו גישה שמדברת על כך שאתה מדמיין את מה שאתה רוצה שיהיה לך, ועצם זה שאתה מדמיין משהו, אתה בעצם מושך אותו אליך. האם אתה מדבר על משהו שהוא דומה לדבר הזה?

לא, אני לא מדבר על דמיון.

יעל: אלא?

יש הרבה פרטים כאלה שמבלבלים את בני האדם.

יעל: אז תעשה לנו סדר.

הסדר הוא פשוט, ללמוד איך לשנות את עצמו ובהתאם לזה לראות איך העולם משתנה. כי האדם הוא עולם קטן ובו רק מתרחש הכול. אני מרגיש בתוכי מה קורה, בתוכי. כל עוד אני חי, הכול חי. וכשאני מת, הכול מת.

אורן: אני רוצה לתת לך דוגמה. אני מנסה לברר אם מה אמרת שזה לא נכון, אז מתוך זה לנסות להבין מה אתה אומר שכן נכון. אמרת במשפט האחרון, "אדם צריך ללמוד איך לשנות את עצמו".

נניח אני אדם עם בעיות בריאות כאלה ואחרות, אם אני אתחיל ללמוד איך לשנות את עצמי למצב בריא הרבה יותר, בזה אני מזמן לעצמי עתיד בריא יותר?

לא.

אורן: למה?

לא מדובר על זה.

אורן: אז על מה?

טכניקות פשוטות שבעולם הזה קיימות.

אורן: אז מה כן? את זה שללת, אז תגיד למה כן התכוונת כשאמרת, אדם הולך לשנות את עצמו.

ישנן שתי מערכות, מערכת חיצונה שאנחנו חיים בה שהיא מערכת השפעה ואהבה.

אורן: איזו מערכת?

נתינה ואהבה.

אורן: איפה היא?

מחוצה לנו, אנחנו נמצאים בתוכה כמו עובר בתוך הרחם. והמערכת שלנו, שהיא אנחנו, זו מערכת קבלה ושנאה. ואם אנחנו רוצים לעשות שינויים לטובתנו, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למערכת החיצונה, להשפעה ואהבה.

 אורן: איפה זה אנחנו והמערכת הזאת שצריכים להתאים את עצמנו אליה?

כל מה שאנחנו מרגישים שנמצא מחוצה לנו בכלל, הכול הכול מחוצה לנו, זו מערכת שנקראת "אדם". סך הכול זה אדם. אני, יקום, כל מה שאני עכשיו מרגיש זה שייך לי, זה אני. ומחוצה לזה ישנו כוח השפעה ואהבה שנקרא "בורא" או "אור". ואני צריך לשנות את עצמי בהתאם לכוח הזה העליון.

יעל: שזה השינוי לטובה מבחינתך.

שזה השינוי לטובה, כי אם אני לא משנה את עצמי בהתאם לכוח העליון הזה, בהתאם לאור, אז אני כל פעם מרגיש עד כמה שאני מתרחק ממנו, ואז אני כל פעם סופג מכות. ולא יעזרו לי שום צורות התגוננות על ידי מדע, טכנולוגיה, שאנחנו רוצים לעשות בעולם הזה. כלום לא יעזור לי.

יעל: למה סופג מכות?

כי אנחנו מרגישים את עצמנו בצורה פחות או יותר טובה רק כלפי אותו הכוח העליון.

יעל: זאת אומרת שאם אני לא מותאמת לתדר שלו, אז אני מרגישה את המציאות כמציאות לא טובה? וככל שאני אתאים את עצמו לתדר שלו, אז בעצם אני ארגיש את המציאות כיותר ויותר ויותר טובה?

נכון.

אורן: קודם נתתי דוגמה מהתחום של הבריאות, אמרת לי, זה לא. בוא נלך לתחום אחר. נניח להרגיש טוב עם עצמי. אני בן אדם שלצורך הדוגמה, שלא מרגיש טוב עם עצמו. בלי תלות בחומר, זה לא קשור לכמה יש לי בבנק, זה לא קשור לזה, עשיתי, הצלחתי, סימנתי וי בכל התחנות, אבל לא מרגיש טוב עם עצמי. אני לא מרוצה לא מהתכונות שלי, מהנטיות שלי, מההתנהגות שלי, מהמחשבות, לא טוב לי עם עצמי. אני הבנתי שאדם צריך לשנות את עצמו, ואני מאוד רוצה שיהיה לי טוב עם עצמי. במקום שיהיה לי לא טוב עם עצמי, שיהיה לי טוב עם עצמי. אם אני אשב עם עצמי ומאוד אעבוד על עצמי, חזק, ברצינות, אקדיש לזה זמן ומשאבי נפש וארצה להגיע למצב עתידי טוב יותר, שבו אני אהיה שלם עם עצמי, אני אצליח למשוך אלי את המצב הזה של להרגיש שלם עם עצמי?

בחיים לא.

אורן: למה לא?

על ידי איזה כוח אתה רוצה לשנות את עצמך? זה שאתה רוצה לשנות את עצמך, לא חשוב שזה מפני שאתה מרגיש רע או שאתה רוצה להגיע למצב יותר טוב, נעלה, למענך, למען הזולת, לא חשוב, אבל על ידי מה אתה עושה את השינוי?

אורן: מאמצים, לא?

מאמצים, אז מה?

יעל: מנסה לראות מה פחות עובד לו, מה פחות טוב לו.

אבל איפה הכוח המיוחד הזה שיודע לשנות את האדם, שמסוגל לשנות את האדם? נמצא בתוך האדם עצמו?

יעל: אנחנו שואלים אותך.

לא. הוא נמצא מחוצה לאדם.

אורן: אז אני רוצה להזמין אותו.

זה נקרא "כסיל יושב בחיבוק ידיים ואוכל את בשרו". ואיך למשוך את הכוח הזה מבחוץ, זה בדיוק מה שעושה חכמת הקבלה. את הכוח הזה שמבחוץ אנחנו מושכים, הוא נקרא "אור מקיף", "המאור המחזיר למוטב". כוח מיוחד של השפעה ואהבה, שהוא נכנס בי ועושה שינוי בתכונותיי.

אורן: אז אני יכול לזמן את הכוח הזה אלי?

כן. על זה בדיוק חכמת הקבלה מדברת.

אורן: אז יופי, לזמן את הכוח המשנה אלי לטובה, אני יכול לעשות את זה?

כן.

 אורן: נתתי לך קודם שתי דוגמאות קונקרטיות, בשתיהן אמרת לי, לא. לא מבין למה אמרת לא. עוד פעם אני אחזור. אני לא בריא, רוצה להיות בריא. רוצה להזמין את הכוח הזה שישנה אותי מלא בריא לבריא. למה הוא לא בא?

כי אתה לא יודע איך להזמין.

אורן: זאת אומרת רק חסר לי לדעת איך להזמין.

זה העיקר.

אורן: אז בוא תן כמה טיפים בזה, איך להזמין אותו?

יש לך אנשים בעולם שלא רוצים לשנות את מצבם?

יעל: לא.

לא. כולם רוצים להיטיב לעצמם, רק הם לא יודעים איך.

אורן: אז לכן אומרים, תחשוב חזק חזק.

לא, כלום לא יעזור.

אורן: תרצה מאוד מאוד מאוד.

אז מה?

אורן: תדמיין את עצמך בריא, ממש ממש.

עד שתשתגע.

אורן: אתה שולל?

מה זה אני שולל, אנחנו רואים את זה מהחיים.

אורן: תן את ה"כן". מה כן? מה זה האיך? איך להזמין?

זה נקרא חכמת הקבלה, החכמה איך לקבל את השינויים לטובה. זה על ידי המאור המחזיר למוטב שמביא אותך למצב הטוב. אז צריכים לדעת איך עושים את זה. כל חכמת הקבלה זאת שיטה איך למשוך המאור המחזיר למוטב, שהוא ישנה אותי למצב יותר טוב.

אורן: המצב הזה שאתה אומר, המאור המחזיר למוטב, זה בטח ביטוי מהקבלה.

כן.

אורן: אז זה בעצם הכוח הטוב?

כן.

אורן: אז איך להזמין הכוח הטוב, שיבצע בי שינויים לטובה? זה הנושא שבו עוסקים בקבלה?

כן.

אורן: השינויים האלה לטובה, הם כוללים תחום מסוים בחיים או שזה כולל גם בריאות, גם מצב פיננסי, גם שהילדים יהיו בסדר, גם שלא יהיו לי דאגות, גם שלא יהיו לי חרדות, גם שלא יהיה לי סטרס, לא יודע מה, זה כולל הכול או שזה רק לדברים ספציפיים? מה זה משנה בדיוק?

משנה הכול.

אורן: אז יש לי לצערי הרב רק עוד שלוש וחצי דקות איתך, אבל בכל זאת, תן לי שיעור ראשון, איך להזמין את הכוח הזה.

תבוא אלינו ללמוד.

אורן: אני אבוא, הנה אני פה איתך, שלוש דקות שיעור. איך להזמין אותו?

אתה נכנס אלינו, אתה נכנס לקבוצה.

אורן: הלימוד הוא בקבוצה?

הלימוד הוא בקבוצה. ועל ידי הקבוצה ולימוד בקבוצה, על ידי המורה ועל ידי מקורות קבלה אותנטיים אתה ולומד איך לשנות את עצמך למצב יותר טוב.

אורן: מה יש בשיטה הזאת שאתה מייצג פה, החכמה של הקבלה, שאין לתפיסתך בשיטות אחרות, שאתה אומר, זה לא, זה לא, זה לא, בקבלה לומדים איך כן. מה יש בה שהוא ייחודי?

כוח עליון. כוח מיוחד שמשנה אותך. שאתה לומד איך למשוך אותו, שהוא ישנה אותך.

אורן: מה הדבר הכי חשוב לדעת כדי להצליח למשוך את הכוח הזה, המשנה לטובה?

צריכים פשוט לעשות את זה. זה הפרקטיקה.

אורן: ועל מה היא מבוססת?

על עבודה בקבוצה.

אורן: את זה הבנתי, עבודה בקבוצה יש באלף ואחת שיטות. מה מיוחד לדעתך בשיטה של הקבלה?

שמושכים את המאור המחזיר למוטב בקבוצה, על ידי ההכוונה הנכונה מושכים המאור המחזיר למוטב.

אורן: לא הבנתי כלום. אתה רוצה להגיד לי משהו שאני אבין, מה ייחודי לדעתך בשיטה הזאת, בטכנולוגיה הזאת של משיכת הכוח המשנה לטובה?

שעל ידי זה שאתה משתתף בקבוצה, אתה מוריד קצת את האגו שלך ובתוך האגו שלך, כשאתה מפנה שם מקום, נכנס אותו כוח השפעה ואהבה, ואז במידה הזאת אתה מתחיל להרגיש את החיים שלך משופרים.

יעל: במה זה יותר טוב מאשר לעשות איזו אליפות העולם, איזה חיזוי עתידי מדהים שבו אני אדע בדיוק מה הולך לקרות לי, ואני אדע איך לתכנן את החיים שלי. במה זה יותר טוב מהאופציות האחרות שעומדות בפניי היום?

קודם כל את לא תדעי את זה. אין דבר כזה, לא תדעי את זה מאף מקום, וגם אם תדעי זה אף פעם לא יהיה לטובה, כי את לא תשתני. ולכן תפיסת מציאות אפילו חדשה, היא תהיה לרעה. אני לא רואה שמאתמול להיום ומהיום למחר אנחנו נרגיש מציאות יותר טובה. ודאי שלא.

 אורן: עשינו פה איתך תכנית שלמה לגבי חיזוי העתיד, ואתה, אם אני קולט אותך, אתה מתמקד בכלל בדבר אחר. אתה אומר, עזוב מלחזות מה יהיה, תתחיל להתמקד בעצמך. לא במה יבוא אליך.

כי אתה לא צריך את זה. אתה לא צריך לחזות את העתיד, אתה בונה את העתיד. זה כל העניין. בשביל מה לי סטטיסטיקות, בשביל מה לי כל התחזיות האלה וכל הדברים? אני בונה את עתיד, אני בעצמי. אני בעצמי היום כמו במקלדת.

אורן: אתה יכול לבנות מה שאתה רוצה, או שאתה מוגבל בדברים מסוימים?

לא, הכול בידיים שלי.

אורן: שוב השארת אותנו מסוקרנים, אנחנו נחזור שוב.

תבואו ללמוד.