חיים חדשים - תוכנית 990 - מעגל החיים

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על מעגל החיים, על כל השלבים שאנחנו עוברים החל מהיווצרותנו כעובר, דרך כל השלבים הבאים ועד לזקנה. ממש לסרוק את כל החיים ולהבין אחת ולתמיד למה כך החיים בנויים. ננסה לקבל תובנות שיוכלו לקחת אותנו לחיים חדשים.

ניצה: תהליכי החיים הם משהו שנראה לנו מאוד טבעי. אנחנו לרוב אפילו לא עוצרים ושואלים לָמה, למה זה כך או למה זה אחרת, אנחנו פשוט חיים. אנחנו נולדים ואנחנו גדלים, מתפתחים, עולים על מסלול התפתחות מסוים וכולנו פחות או יותר עוברים גם את אותם השלבים. אנחנו רואים איך זה עובד, מילדות לבגרות, אחר כך בדרך כלל מתאהבים ומתחתנים או לא מתחתנים, מביאים ילדים, עבודה, יש איזשהו מסלול, עד שמתבגרים, מזדקנים ומתים.

זורמים, בקיצור.

ניצה: זורמים עם החיים, בדיוק. והיום אנחנו דווקא רוצים לעצור לרגע את זרימת החיים הזאת ולהתחיל להבין לָמה. לשאול את השאלות הגדולות האלה, של מדוע כל שלב ושלב כזה בהתפתחות שלנו, מה כל שלב כזה מייצג עבורנו, כיצד הוא מפתח אותנו כבני אדם, לאן הוא מוביל אותנו. את זה היינו בעצם רוצים לברר.

אנחנו מבינים שיש פה איזה מעגל חיים, זאת אומרת, אנחנו כן רואים שדור הולך ודור בא ויש איזשהו גלגל כזה שמסתובב כבר הרבה מאוד דורות והרבה מאוד גלגולים. היום נרצה להסתכל ולהתבונן על אדם אחד מהרגע שהוא נולד ועד הרגע שהוא מת, כדי להבין משהו טוב יותר על החיים, על ההתפתחות שלנו כבני אדם.

בשביל מה?

ניצה: בשביל מה?

"מוסיף דעת מוסיף מכאוב".

ניצה: אם נדע יותר, יכאיב לנו יותר?

כי אם אנחנו שואלים על החיים, אנחנו כבר נמצאים למעלה מהחיים, אנחנו רוצים להבין אותם, לחקור אותם, ובזה האדם הוא מותר מהבהמה. ואם כך, אז תשובות על זה אין. כי התשובות האלו נמצאות למעלה מאתנו, ברמה הרוחנית, וזה לא שייך לחיים הגופניים שבהם אנחנו כמו חיות אלא לחיי הנשמה שלנו, לחלק הפנימי שלנו שמתפתח וחי. ומה יקרה ומה קורה אתו, אנחנו לא יודעים בדיוק.

אנחנו כוללים שתי רמות חיים. חיי גוף, שבזה אנחנו כמו כל החיות, וחיים רוחניים, שאנחנו לא יודעים בדיוק מה זה בדרך כלל. ישנם רק אנשים מיוחדים שמשיגים את החיים האלו, מעגל החיים, והם מסבירים לנו לפעמים משהו. אלה מקובלים שמשיגים חיי נשמה והם מספרים.

אבל בדרך כלל אנשים לא מתעסקים ולא מתעניינים בזה, כי זה לא כל כך ברור, זה לא כל כך נגיש, זה לא נותן להם תשובות ברורות ברגש ובשכל שלהם. כי כל הרגש והשכל שיש בנו מלכתחילה, בנוי לשרת את הגוף שלנו בלבד. וכשאנחנו שואלים שאלות שהן מעבר לחיים גופניים שלנו, לקיום הגופני, אז אין לנו תשובות.

ניצה: אתה מתכוון שגם אם נקבל תשובות, לא תהיה לנו דרך להבין אותן?

כן, לא להבין אותן, לא לשייך אותן. מקובלים יגידו לנו כמה משפטים, ובכלל הם כותבים ספרים וספרים גדולים שכל ספר יכול להיות אלפי דפים, ומה יהיה לי מזה שאני אקרא? אני לא אדע על מה מדובר. כי מדובר על עולם אחר, על קיום אחר, ובשׂכל וברגש שלי של היום אני לא אוכל לעכל את תוכן הספרים האלה. לכן זה נקרא חכמת הנסתר, למרות שהיא כתובה בהרבה מקומות, יש לנו הרבה סִפרות, כולל אפילו ספר תורה, כולל תלמוד, כולל דברים שלומדים אותם. אנשים דתיים לומדים אותם וקוראים אותם ועוסקים בם, אבל אפילו שמפרשים, מפרשים את זה בצורה ארצית, לא בצורה האמתית.

ניצה: אמרת חכמת הנסתר. חכמת הנסתר היא בעצם חכמת החיים?

זו חכמת החיים הרוחניים. אבל מה העניין? העניין הוא שהחיים הרוחניים האלה שאנחנו צריכים להשיג, מסבירים לנו מקובלים שאנחנו חיים בשביל להשיג את החיים הרוחניים האלו.

ניצה: זאת אומרת הגוף שלנו מלכתחילה מתקיים ומתפתח ועובר תהליכים כדי בסוף אך ורק להגיע להתפתחות החיים הרוחניים.

כן. כדי שאנחנו נתעבר בחיים הרוחניים ונוליד אותם מעצמנו ונפתח אותם מעצמנו ונחייה אותם.

ניצה: עכשיו אמרת משהו שהוא מאוד מרתק ומאוד מעניין.

את הרגשת מבפנים את התהליך הזה.

ניצה: כן, הרגשתי ממש איך זה קורה. הרגשתי גם שיש איזו הקְבּלה, קווים מקבילים בין התהליך ההתפתחותי של הגוף הגשמי לבין התהליך שעכשיו תיארת כרוחני.

כן, כי יש לנו עניין של ענף ושורש, ומה שקורה בשורש הרוחני גם יורד ומתקיים בענף הגשמי. אנחנו את הענף הגשמי הזה יודעים, ואפשר להגיד שיודעים היטב. כי באלפי אלפי שנות ההתפתחות שלנו כאן בעולם הזה וקיומנו כאן, אנחנו למדנו מהחיים שלנו איך אנחנו מולידים, איך אנחנו מתפתחים, איך אנחנו בונים את עצמנו, את החיים, ואיך גומרים את החיים, הכול מסודר ומובן.

אבל אנחנו עוד צריכים להבין שכל מה שאנחנו חווים בחיים האלו שלנו כאן זה כהעתקה, דרך "קופּי" מאוד מיוחד מחיים רוחניים. בחיים הרוחניים יש לנו בדיוק אותם השלבים, אותן ההבחנות, אותם האירועים שיש לנו כאן בעולם הזה רק בצורה הרוחנית. וניתנה לנו הצורה הגשמית הזאת, הגופנית, כדי שממנה נשתדל לעלות לחיים עליונים יותר, רוחניים.

ההבדל ביניהם ששם זה לא בגוף שלנו ולא בכוחות הטבע הגשמי שלנו אלא בכוחות רוחניים. זה קצת שונה, אחרת, אנחנו צריכים ללמוד את זה. וישנה החכמה הזאת שנקראת חכמת הקבלה, שמסבירה איך לעלות מהחיים האלו שאנחנו חווים כאן לחיים יותר עליונים, רוחניים.

ניצה: אם אני אבין משהו על השלבים שעובר הגוף שלי כאדם, ברמה הגשמית, הגופנית, אני אוכל ללמוד מזה משהו על התהליך הרוחני, הגבוה יותר?

לא.

ניצה: למרות שיש הקבלה.

למרות שישנה הקבלה, אי אפשר ללמוד.

ניצה: זה מעניין, כי לכאורה אתה אומר שאלה שלבים דומים, אבל אי אפשר להסיק זה מזה?

לא מהתחתון ללמוד את העליון, אלא מהעליון שאנחנו משיגים נוכל יותר להבין את התחתון.

אורן: אחרי שדברנו באופן כללי אני רוצה קצת לרדת לפרטים. אדם, אם אני מסתכל על התחנות שהוא עובר במעגל החיים שלו, אז קודם כל הוא נוצר כעובר ואחר כך הוא נולד כתינוק. אחרי הרבה שנים והרבה תהליכים הוא יהיה אדם בוגר, שיוכל לקחת את החיים שלו לאן שהוא יבחר. יכול להיות אפילו שהוא ייקח את החיים שלו לרמות הגבוהות האלה של ההתפתחות הרוחנית. אבל לפני שהוא עוד יגיע לזה, אני רוצה להבין, ההיווצרות שלו כעובר ואחר כך זה שהוא נולד כתינוק, למה זה טוב? מה זה מוסיף? למה צריכים כאלה שלבים?

זה בדיוק בנוי לפי התהליך הרוחני. יש גוף שנקרא "אימא", וגוף אחר שנקרא "אבא", ואלה בדיוק תכונות רוחניות. בתוך האימא יש חלל מיוחד, וחכמת הקבלה מדברת על זה בצורה מאוד מאוד מדויקת. רק על הכניסה לעיבור יש מאתיים או שלוש מאות דפים שלומדים בתלמוד עשר הספירות. יש עיבור ראשון דזעיר אנפין, עיבור שני דזעיר אנפין, לידת הזעיר אנפין. מסבירים לך בפרטי פרטים, איך בחלק הרצון לקבל, שזה רצון לקבל באימא, פתאום נברא חלל, ולתוך החלל הזה יכול להיכנס זרע שזה אור עליון מיוחד, ושם להתחיל לייצב את הדמות הא-לוהית. והשק הזה, לאן שהוא נכנס, זה מן חלל כזה שהוא לא שייך לגופה של אימא, רק אימא מספקת לו את כל מה שהוא צריך להתפתחות. אבל בעצם כל המקום הזה הוא מבודד מגופה של אימא. ואחר כך נולד משם עובר.

יש כאן שילוב מאוד מיוחד של הכוחות, שמצד אחד זה כוח השפעה של האימא, שהיא נותנת כול מה שצריך לעובר, וכוח השפעה של האבא שנותן גם כל מה שצריך לעובר, ונולד מהם יצור רוחני מיוחד שכולל את שניהם. זו היווצרות החיים שמתקיימים משילוב שני כוחות, כוח קבלה וכוח השפעה.

אורן: למה העובר לא נוצר משלושה הורים? למה הוא נוצר משניים, מזכר ונקבה?

אין יותר משני כוחות במציאות, כוח קבלה וכוח השפעה.

אורן: מה זה כוח קבלה וכוח השפעה?

שני כוחות שנמצאים במציאות.

אורן: אתה יכול לספר לי עליהם קצת?

רק בהתמזגות מיוחדת שלהם מתאפשרת מהות החיים.

אורן: תסביר לי על הכוחות האלה, מה זה כוח הקבלה וכוח השפעה?

כוח קבלה זה רצון ליהנות מלקבל, וכוח השפעה זה רצון ליהנות מלהשפיע.

אורן: להשפיע, מה פירושו?

למלא את הזולת. או למלא את עצמו ובזה להרגיש את החיוּת, או למלא את הזולת ובזה להרגיש את החיוּת.

אורן: והנטיות האלה, למלא את עצמי או למלא את האחר, אלה שני כוחות שרק בשילוב ביניהם אפשר להוליד חיים?

כן. אלא בשביל מה יהיה כוח השפעה, אם לא יהיה למי להשפיע?

אורן: אבל למה דווקא שני הכוחות האלה מולידים חיים חדשים?

כי השילוב ביניהם מאפשר להם להיות בהתכללות נכונה.

אורן: איזה מן שילוב?

שכל אחד משפיע לשני. רק כוח הקבלה משפיע לשני אפשרות לתת, וכוח ההשפעה מאפשר לשני אפשרות לקבל את כוח ההשפעה.

אורן: המילה מאפשר לשני, מה היא אומרת?

התכללות למטרה משותפת.

אורן: אז למה לא שלושה כוחות, או ארבעה או חמישה או עשרה כדי להוליד חיים?

אין במציאות יותר משני כוחות ולא צריכים. כי כוח הקבלה וכוח ההשפעה הם די כדי לייצב את השילוב של הכוחות, חיים, אנרגיות, הבנות, כול מה שיש. לא צריכים יותר משניים. אבל הם מייצבים ביניהם את המהות השלישית, שזה נקרא "עובר", או תינוק או ילד.

אורן: מהי המהות השלישית?

היא כלולה משניהם, החיבור ביניהם.

אורן: איזה מן חיבור זה?

כל אחד משלים את השני.

אורן: אז מה נולד?

נולד משהו שלא שייך לא לראשון ולא לשני, וגם שייך לשניהם.

אורן: מהו?

הוא נקרא עובר או ילד.

אורן: הוא רוצה ליהנות מלקבל לעצמו, או רוצה ליהנות מזה שהוא ממלא את הזולת?

מה שהם כבר מולידים, לא שייך לא לאחד ולא לשני, אלא זה שייך לכוח השלישי, שזה הכוח העליון, הא-לוהים.

אורן: ומי זה זה עכשיו בסיפור, עד כה דיברת איתי על שני כוחות?

 אבל רצית שיהיו שלושה.

אורן: בסדר גמור, אני מוכן לקבל גם את השלישי, אבל עד כה הבנתי שניים. שיש כוח אחד שפועל כדי לספוג ונהנה מהספיגה, מלקבל. ויש כוח שפועל הפוך, הוא נהנה מלמלא את האחר. ומי עכשיו השלישי שקראת לו א-לוהים?

לא יכול להיות ששניהם יהיו מספיקים זה לזה. כי צריך להיות משהו שיהיה באמצע, ביניהם, שנקרא "שכינה".

אורן: מה זה?

זה המקום שבו הם מתאחדים יחד ופועלים יחד בהשתתפות.

אורן: הם פועלים באיזו פעולה, מה מהות הפעולה?

כל אחד לטובת השני, ושניהם לטובת הכוח העליון.

אורן: ומי הוא?

זה העובּר שהם מולידים. והוא חלק מהא-לוקות.

אורן: כלומר?

הוא מהווה איזו דוגמה של כוח עליון, הרביעי.

אורן: מי זה הרביעי?

זה הכוח העליון של הטבע. אחד יחיד ומיוחד.

אורן: שאיך נגדיר אותו?

א-לוקים.

אורן: מה זה אומר? יש אנשים שמתאבדים, הורגים אנשים בשביל א-לוהים. מה ההגדרה שלך לכוח הרביעי הזה?

שהוא המקור של כל היתר, של אבא ואימא וילד. הוא המקור שלהם והוא החיוּת שלהם והוא שקיים למעלה מזמן, מקום, והוא דווקא מייצב את הכול.

אורן: ומהי מהותו, תכונתו, אופיו, איזה מין כוח זה?

השפעה בלבד.

אורן: מה אמרנו שהמילה "השפעה" אומרת?

השפעה זה נקרא, מילוי של הזולת לפי רצונו.

אורן: אז הוא כביכול הטוב בסיפור?

כן.

ניצה: ומה ההבדל בינו לבין ההשפעה? אמרנו שיש שני כוחות, של קבלה והשפעה.

ההשפעה ההדדית שיש באבא ואימא, זה שהם מקבלים ממנו. אבל באבא כוח ההשפעה הוא בצורה מסוימת, ובאימא כוח ההשפעה בצורה מסוימת. וכשהם מתקשרים ביניהם בצורה מסוימת, ביניהם, אז הם מולידים משהו שדומה לא-לוקים.

אורן: כל התהליך הזה שסיפרת לנו עכשיו בחמש דקות האחרונות, קורה במה שהגדרת בהתחלה "בחיים הרוחניים", "בהתפתחות הרוחנית", ברמה הרוחנית של הקיום?

כן, וגם כענף מהשורש הרוחני. גם בעולם שלנו.

אורן: מה זה אומר ענף?

ענף זאת אומרת כתוצאה חיצונית, גשמית.

אורן: מה היא, מה אתה יכול לספר לי עליה? הבנתי שהיא כמו העתק, מה זה בדיוק?

כמו שבעולם הרוחני יש לנו כוח עליון, א-לוקים, ואבא ואימא והתינוק הרוחני ביניהם, כך גם בעולם הגשמי. יש לנו אבא ואימא, ותינוק ביניהם. רק הא-לוקים הוא נעלם, במקומו אנחנו אומרים טבע.

אורן: נתקדם קצת. עד כה דיברנו על היווצרות העובּר, הבנתי שיש תהליכים שלמים בקיום הרוחני, שכתוצאה מהם קורים תהליכים בעולמנו הגשמי, בהיווצרות העובּר הגשמי. עובּר נוצר מכוחות, לא משנה ממה, מאבא ואימא, יש לי עובּר, נולד תינוק. בשביל מה יש לנו את השלב שאנחנו תינוקות בחיים, מה הוא אמור לתרום לנו?

כי א', אנחנו צריכים לגדול במה שאבא ואימא מספקים לנו. וב', אנחנו צריכים לגדול, ובלגדול גם לספק לאבא ואימא משהו שהם צריכים כדי שהם יגדלו.

ניצה: למה תינוק יונק מאימא ולא מאבא למשל?

אלו מערכות כל כך משובחות, שאני לא יודע אם אוכל להסביר כאן. בחכמת הקבלה רק העניין להיוולד מרחם ומנרתיק ולעלות לדרגת הפִּטמה, החזה, אלה תהליכים רוחניים גדולים מאוד, ושם נמצאות התשובות. אני מרגיש את עצמי חלש מלהסביר את הדברים האלה כדי שיהיה פשוט, וסתם להתחיל לספר את זה במילים של קבלה, אף אחד לא יבין, ובמילים דעולם הזה כולם יודעים מה זה, לכן מה שבינינו, בין בני האדם אנחנו מבינים. מהי הסיבה לכל התהליכים האלה, זה מאוד מעניין, אבל זו ממש חכמת הקבלה הגבוהה בעצמה. זה תלמוד עשר הספירות.

אורן: כשאנחנו עוברים את כל השנים הראשונות מהשלב בו הילד יונק ואחר כך הוא ילד קטן, בשביל מה השלב הזה קיים? למה לא להיוולד ישר אנשים מבוגרים, שיעשו משהו עם עצמם בחיים. למה צריכים את כל השנים האלה של תינוק וילד?

אנחנו בעולם הרוחני באים מכלי שבור שאין בו אף תא החיים שמיועדת לחיות, ראויה להתקיים. ולכן כל החיים מתחילים בצורה שהם מחולקים לזרע של גבר וזרע של אישה, האבא נותן לובן, האימא נותנת אודם, והקדוש ברוך הוא נותן נשמה. ברגע שמתחברים שני הכוחות האלו של זכר ונקבה, מלמעלה מגיע הכוח השלישי ומתחיל להחיות אותם, ומזה מתחיל להיות הגוף החדש שלא היה כדוגמתו בעולם.

אורן: אחרי שהוא נולד כבר, יוצא לאוויר העולם. יש לו עכשיו הרבה שנים שהוא יהיה קודם כל תינוק ואחר כך ילד קטן, מה הצורך בשלבים האלה?

זה שלבי התיקון. שלבי התיקון של אותו כוח שהיה לגמרי הרוס, הוא הולך להתחבר לגוף המתוקן שיכול לחיות אחר כך בכוחות עצמו להבין, להרגיש, אפילו גם להוליד.

אורן: מה אנחנו צריכים ללמוד בשנים האלה?

לפי חכמת הקבלה, אנחנו צריכים ללמוד בכל השנים רק דבר אחד.

איך אנחנו, כמו שאנחנו נולדים מתוך חיבור של תאים גשמיים בדרגת חי, אנחנו צריכים בינינו לברר מהם התאים הרוחניים שבנו, ולהשתדל לחבר אותם לגוף הרוחני.

אורן: תסביר עוד קצת בבקשה.

כמו שעל ידי השתתפות נכונה בין כוח הנתינה לבין כוח הקבלה שבגבר ואישה נוצרים החיים, שזה ממש פלא, אנחנו צריכים גם על ידי ההתחברות שלנו בינינו, בכוח הנתינה ובכוח הקבלה שנמצא בכל אחד, להתקשר בצורה כזאת שאנחנו נקבל מלמעלה רוח מיוחד, שהקשר בינינו יתחיל לחיות, שייווצר בו רוח חיים חדש שייקרא "חיים רוחניים". ואז אנחנו נרגיש שבינינו, בקשר בינינו הנכון נמצא כוח העליון, כוח הרוחני שנקרא "נשמה".

אורן: כשאנחנו תינוקות, אנחנו כבר מתחילים את התהליך הזה של בניית התאים הרוחניים?   

לא. אפשר להגיד שגם התינוקות וגם אנחנו נמצאים בתהליך הרוחני הזה, אבל ללא ידיעתנו.

אורן: ובהמשך אנחנו נצטרך לעבור אליו עם ידיעה? מתוך הכרה?

כן.

אורן: מה ההבדל בין לבנות את התאים הרוחניים בלי ידיעה והכרה, לבין עם ידיעה והכרה?

זה רמות שונות של קיום, שנצטרך גם את זה וגם את זה.

אורן: מתי זה אמור לקרות לנו על הציר הזה של "אני נוצרתי כעובר, יונק, ילד, בוגר, זקן, מת"? איפה בכל הסקאלה הזאת אמורה להתחיל ההתפתחות המודעת, ההכרתית של בניית התאים הרוחניים?

מהפגישה עם חכמת הקבלה.

אורן: לא, אבל מתי?

מתי שזה יקרה.

ניצה: זאת אומרת, זה לא קשור לגיל.

לא, זה לפי ההתפתחות הפנימית של האדם. פתאום בגיל 20 או 40 או 60 אפילו, הוא מרגיש שזה מה שאני צריך.

אורן: מה זה "זה"? תגדיר.

ידיעת מהות החיים שלי, מאיפה אני נולדתי, למי אני שייך, איך אני יכול לסדר את עצמי, איך אני יכול להיוולד לעולם העליון.

אורן: אדם מוליד את עצמו רוחנית?

כן ודאי. הוא מעורר את הלידה שלו, גורם.

אורן: ומתי היא צריכה לקרות, אחרי שהוא מת?

לא, אחרי שהוא מת לא קורה כלום, זה חייב להיות כאן בעולם הזה. מתי? מתי שהוא יהיה מוכן לזה.

אורן: אין לו אבא ואמא?

יש.

אורן: מי הם האבא והאימא?

אז הוא יכיר אותם, את אבא ואמא הרוחניים.

אורן: זה מסקרן נורא. מה הכי חשוב לדעת עד כה לגבי מעגל החיים?

חייבים להיות מוכנים להיות גם אבא וגם אמא, בהתקשרות הנכונה להוליד את החיים הרוחניים.