חיים חדשים - תוכנית 194 - כולנו משפחה אחת

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: שלום לכם, תודה שאתם איתנו ב"חיים חדשים" סדרת השיחות הלימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן. שלום הרב לייטמן,  שלום ניצה מזוז.

 היום אנחנו רוצים להזמין אתכם לשיחה חגיגית, שיחה  שתסכם מסע שעברנו איתכם יחד בעשרות השיחות האחרונות. בתקופה האחרונה דיברנו על החברה הישראלית, החברה שבה אנחנו חיים. לפני המון שיחות החלטנו לצאת איתכם ביחד למסע, לאיזה מסע? מסע שבו אנחנו רוצים למצוא את נוסחת החיים הטובים, החיים החדשים.

אני אומר זאת כאדם שהוא כמעט בן 40, אב לארבעה ילדים, גר בישראל, אזרח ממוצע לגמרי, אשתי ואני אקדמאים, עובדים מבוקר עד ערב, ולא גומרים את החודש. אנחנו משתדלים שלילדים יהיה טוב, ולא כל כך יוצא לנו. אנחנו לא מרוצים מבתי הספר ומדברים נוספים, החיים הם לא "משהו". ואני לא רוצה שהחיים ימשיכו להיות לא משהו, אני רוצה שהחיים שלי יהיו משהו משהו. הכי טוב שאפשר לפני שהם נגמרים, כמו כל האנשים החכמים שהלכו כבר לעולמם. אני רוצה להצליח מקסימום בחיים ואני מרגיש שהיום בדור שלי המון אנשים מרגישים כך, לא רוצים להתפשר על החיים, לחיות חיים שהם "פרווה", רוצים להביא אותם למקסימום האפשרי בכל הבחינות.

ולמסע הזה יצאנו וניסינו לחפש איתך ביחד מהי נוסחת החיים הטובים כאן בישראל, איך אפשר לעשות משהו חדש, כי רוח של שינוי ורוח של צורך בהתחדשות מורגשת לגמרי, בכל מקום שאתה הולך, בכל תחום שאתה שם את היד, אתה רואה שהדברים לא הולכים לכיוון הנכון, ומה שיותר מדאיג זה שבאופק לא רואים שום דבר טוב. לכן מהמקום הזה, שאין עתיד, אין תקווה, יצאנו למסע הזה שבו רצינו לחפש את הצורה הנכונה, הטובה, המושלמת לחיות כאן כחברה, לכולנו יחד כחברה ולכל אחד מאיתנו כפרטים בחברה.

במסע הזה שעשינו דיברנו על החברה הישראלית והגענו גם אל התרבות היהודית, המקורית, השורשית שלנו, בלי קשר לדתיים, חילוניים, חרדים וכל מיני פילוגים אחרים שיצרנו ברבות השנים, אלא השורש המקורי שלנו. וגילנו שהנוסחה לחיים השלמים, החיים הטובים היא שאנחנו מתחברים בינינו ויוצרים רשת של קשר כמו במשפחה אחת. שבמשפט הכל כך עתיק הזה, שכולנו יודעים לדקלם היטב, "ואהבת לרעך כמוך", טמונה כל החכמה כולה וכל התורה כולה, לא כאילו, אלא באמת. ואם נחליט כולנו ביחד, שאנחנו לוקחים את זה כמשימה לאומית ובכל הכלים שיש לרשותנו הולכים לכיוון הזה, אנחנו עומדים לפתוח לעצמנו דלת לחיים חדשים.

המטרה של השיחה הזאת היא שננסה לסכם את כל הדברים ואת כל התובנות היפיפיות והנפלאות שראינו בדרך במסע הזה, בכל התחנות שעברנו, כדי שתיווצר לנו מכל חלקי הפזל תמונה אחת שלמה, שנתאהב בה, שנרגיש "וואו, כך אנחנו רוצים לחיות". זו המטרה שלי בדיון שלנו היום, והייתי רוצה לשאול שאלה ראשונה.

מה יש בתמונה הזאת של משפחה אחת, לחיות כמו משפחה אחת, שדווקא בנוסחה הזאת של התקשרות בין אנשים יש חום, ביטחון, הרגשה שיהיה בסדר גם מחר, סיפוק פנימי שאי אפשר לקנות בכסף, בהישגים אישיים. מה יש בקשר בינינו שדווקא בינינו נמצא המפתח לחיים החדשים?

בצורה מדעית זה נקרא "השתוות הצורה עם הטבע". בכך שאנחנו מתחילים להתקשר בינינו כשווים, באחדות, בחיבור, בהשלמה, בערבות, אנחנו יוצרים בכך מנגנון, מערכת כזאת שמותאמת בדיוק למערכת של הטבע הכללי, ואז אנחנו נכנסים לאיזון עם כל הטבע הכללי, עם הכוחות שפועלים עלינו, שמפעילים אותנו, שמקדמים אותנו. כוחות טבע שכבר גילינו ואנחנו מכירים וכוחות שעדיין לא גילינו, אבל הם מעצבים את הגורל שלנו, את הדרך שאנחנו עוברים בהתפתחות, אפילו באבולוציה.

עם כל הכוחות האלה אנחנו נכנסים לאיזון, כל בעיית האדם על פני האדמה היא שהוא, בניגוד לדומם, צומח וחי, משתמש ברצון לקבל המוגבר שבו בצורה לא נכונה, הוא משתמש בצורה אגואיסטית. במקום לחיות בצורה נורמאלית, לצרוך את מה שהוא צריך כדי להתקיים, מה ששייך לגוף שלו כחי, וכל היתר, כל מה שהוא פיתח על ידי החכמה שלו, המדע, הטכנולוגיה, החברה, התרבות, החינוך, המסחר והתעשייה, לא ילך לחיים הגשמים, כי הגוף לא צריך יותר מהדברים ההכרחיים, הרציונאליים, שאתה מספק לו,  

את כל היתר, אתה צריך להזרים להתפתחות האדם שבך, אדם זה החלק הרוחני שבנו, כמו התרבות, החינוך, החיבור בינינו, זו הכרת הנשמה, שאנחנו לא יודעים מה היא. הכרת החיים שלנו, מאיפה אנחנו, מה מנהל אותנו, אילו דחפים, פעולות, רצונות, תכונות, לאן אנחנו עוברים, מה קורה איתנו. את כל הדברים האלה אפשר להשיג על ידי כך שאנחנו נהיה מותאמים לטבע.

כאשר אנחנו מייצרים מעגל בחיבור שלנו, כשאנחנו נעשים כאחד בהרמוניה בינינו, ונכנסים להרמוניה עם הטבע, אנחנו נכנסים לחוק שנקרא חוק הרזוננס, "חוק ההשתוות", ואז אנחנו יכולים להרגיש את אותם כוחות אשר טמונים בטבע, אבל הם נסתרים. הם לא מורגשים בנו, כי אנחנו שקועים בחומר, אנחנו יכולים לגלות אותם ופתאום יפתח לפנינו שטח חדש עצום של גילוי מהות החיים, מה קורה בחיים האלה.

זאת אומרת, לא רק שאנחנו יכולים לספק לעצמנו כאן חיים נכונים, טובים, רגועים, שווים יחסית בין כולם במשך שבעים שנותינו כאן, אלא אנחנו יכולים גם להתעלות לרמה הרבה יותר גבוהה, פנימית שבטבע, היכן שאנחנו חיים לא בגוף, אלא ברוח שלנו. יש לכך כבר המון הוכחות אפילו מהמדע, ואת זה אפשר להשיג רק בתנאי שאנחנו לא נתרחק מהטבע, לא נהיה מול ונגד, אלא בעד, בהזדהות, בהתחברות בינינו עם הטבע, ולכך בעצם אנחנו צריכים לשאוף.

האדם  חי מהרוח. הרבה מאיתנו חושבים "שאם יהיה לי חופש חודש ימים באיזה מקום, כמו פלמה דה מיורקה, אם אני אעשה סיבוב סביב העולם, אם אני אבנה דירות לכל הילדים שלי, אם אני, אם אני, אם אני", אנחנו רואים שהאדם לא מתמלא מזה, והוא אף פעם לא שבע ואף פעם לא שמח. האדם חי מהרוח שלו, ואנחנו רואים שהשמחה לא מגיעה מזה, למרות שהאנשים מתעשרים.

 יכולות כאלה שיש היום לאדם האירופאי, לא היו לאף אחד לפני כמאה שנה, ומה? הם מתאבדים, שוקעים בסמים, בדפרסיה, ייאוש זו המחלה הראשונה. אנחנו מתרחקים מהאושר, ולכן אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש, ממש חשבון נפש, לא סתם לחיות. אנו צריכים לגלות איך אנחנו פותחים לעצמנו מאגר מידע נסתר, שנמצא בטבע וסידר לנו את החיים בצורה כזאת שאנחנו כמו שנמצאים תחת המים, מוציאים את עצמנו קצת מהמים, נושמים, מסתכלים איך עוברות שבעים שנה ושוב נעלמים בתוך משהו. אנחנו יכולים לגלות איזה תהליך אנחנו עוברים, אם  נידבק לתוך הטבע.

אני אומר את המילה "דבקות" כי היא מילת מפתח. אם אנחנו נידבק בטבע, אנחנו נדע את סוד החיים, מה נמצא בפנים, בתוך הזרימה הזאת שאנחנו חיים בלי לדעת, קמים, הולכים, אוכלים, ישנים, מולידים ילדים, מטפלים בהם, אנחנו מסתכלים על כולם ועושים אוטומטית את אותו הדבר, חיים וגומרים את זה ו"הולכים". אנחנו נדע את סוד החיים, מה קורה איתנו, מה מניע אותנו, אילו כוחות טבע פועלים עלינו ומה הסיבה לכל הדברים האלה. ככל שאנחנו לומדים, אנחנו רואים שלכל דבר יש סיבה, מכל שכן להיווצרות החיים, הדברים כל כך נפלאים, עדינים, מורכבים ולנו הם נראים ללא מטרה, אנחנו לא רואים, כביכול עושים עלינו מין ניסוי ואנחנו לא יודעים מהו. ההזדמנות קיימת, אלא שהיא תתממש רק כאשר תידבק לטבע, תיכנס בו, על ידי כך שלא תפריע, תהיה בדיוק כמו הטבע. הטבע כולו אינטגרלי,  הדדי, הוא קיים בהדדיות ובחיבור.

כמו שמחלקיקים אלמנטאריים התאספו אטומים ומולקולות, ואחר כך עוד חיבורים יותר גדולים, עד שנוצר הגוף. תראה איזו מכונה זו, שפועלת מתוך חיבור בין הכוחות, חלקים, איברים נפרדים, מנוגדים, שהתחברו ביניהם בצורה כזאת שהפלוס והמינוס קיים לא רק באטום, אלא בגושים פיזיולוגיים מורכבים מאוד, גם עם הטבע. אנחנו רואים שהכל נמצא, אמנם מנוגד אבל בחיבור, ואנחנו את החיבור הזה לא מצליחים לבצע בדרגה האנושית. ניתנה לנו הזדמנות לעשות את זה ואנחנו לא עושים.

אם נצליח לעשות את זה, אנחנו נדע את סוד החיים, אנחנו נתחיל להרגיש בחיבור בינינו בין פלוס ומינוס בכל אחד עם הזולת, כמו באטום שהפלוס והמינוס מחוברים, כך אנחנו אם נתחיל לחבר את כולנו לאטומים, למולקולות, את כל האנושות, את כל בני האדם, לחיבורים יותר ויותר מורכבים שכל האנושות תהיה מערכת אחת, מנגנון אחד, המערכת הזאת תתחיל לגלות לנו את החיים העליונים, איך הטבע מתנהג, מה הכוחות הסודיים האלה הטמונים בטבע, סודיים הכוונה, שאנחנו לא מרגישים אותם, איך הם פועלים.

פתאום נרגיש את זה, אנחנו יכולים לראות את זה בגוף שלנו, אבל זה בדרגת החי, הוא לא מספר לנו בשביל מה אנחנו חיים ולמה, הוא מספר לנו איך הגוף קיים, ובאמת זו מכונה נפלאה. אבל בשביל מה קיימת החברה האנושית והאדם כאלמנט שלה, את זה הטבע לא מספר, את זה אנחנו יכולים לגלות בעצמנו.

לכן הנוסחה הזאת, "ואהבת לרעך כמוך", מביאה אותנו לבניית המערכת שמתוכה אנחנו יכולים לגלות את החיים מחוץ לחברה האנושית, מחוץ לחיים האישיים הקצרים שלנו, מחוץ לחיים בכלל על פני האדמה, החיים הקטנים האלה. אנחנו נדע, אנחנו נשיג את הטבע. "א-להים" בגימטריה זה "הטבע", אנחנו יכולים להשיג את זה על ידי כך שנבנה מערכת שבה זה יתגלה. המערכת הזאת זו חברה אנושית שקשורה בהדדיות, בחיבור, בשוויון, ב"ואהבת לרעך כמוך".

ניצה: הסברת בצורה מרתקת ממש את סוד החיים הטובים, איך הוא נמצא בטבע.

 כי בתת ההכרה האדם שואל על כך הוא חושב שהוא יכול לספק לעצמו פנסיה, קופת חולים, חופשות, נופשים, זה לא יספק, כי אנחנו חיים הרבה יותר טוב מלפני מאתיים שנה, ובכל זאת אנחנו לא משיגים את האושר. האושר יהיה מושג רק בזה.

ניצה: נכון. וזו הרגשה שקיימת אצל הרבה מאוד אנשים, שלא יכול להיות שזה רק מה שיש לחיים להציע, חייב להיות משהו אחר.

 בצורה אינסטינקטיבית אנחנו דוחים את הדברים האלה, לא רוצים להיכנס אליהם, כי אנחנו מיואשים. אנחנו פוחדים לגלות שאנחנו לא מסוגלים לגלות את זה, וזה יביא לנו צער גדול ביותר. כי אז כל החיים שלנו הם כאילו אפס ולא שווים. וכך אני שוכח, אני מנתק את החלק הזה, את השאלות האלה אני שם בצד, וכך אני נשאר כמו הילדים שמשחקים עם הצעצועים שלהם.

ניצה: מה שהכי מרגש פה במה שהסברת לגבי סוד החיים הטובים הוא, שכולנו מנסים באיזה אופן לחפש אותם, למצוא איפה הם נמצאים. אנחנו יוצאים לכל מיני מסעות, לכל מיני מקומות בעולם, בחיפוש אחרי סוד החיים, הסוד של האהבה והאושר הנצחי, האינסופי. ובתהליך המיוחד שעברנו במהלך התכניות האחרונות, גילינו שיש קשר בין סוד החיים של האהבה הנצחית לבין השורשים של העם היהודי. מה הקשר?

הטכנולוגיה הזאת של השגת סוד החיים נמצאת בעם ישראל. פשוט. מפני שעם ישראל,  הוא לא עם, אלא אותה קבוצת האנשים מימי אברהם, שהתייצבה על ידו ושמה לפניה מטרה, "אנחנו צריכים לגלות את סוד החיים". לכן הם קראו לעצמם ישראל, ישר-אל, לגלות את הכוח הזה שמנהל את כל החיים. לגלות אותו, פשוט לראות, "רצוננו לראות את מלכנו", לא פחות מזה, כמו שכתוב גם בתורה לא פעם, שמשה דרש, "תראה לי את כבודך", תראה לי מי אתה, מה אתה וכן הלאה.

מטרת הבריאה היא שהאדם יגלה את כוח הטבע הזה שפועל, ולא רק שהוא מגלה, אלא כאשר הוא בעצמו מגלה אותו, הוא מזדהה אתו, הוא עולה לאותה הרמה הנצחית השלמה. לא שהבהמה שלי חיה כמה שנים וזהו, נוצר בלאי והיא חייבת לסיים, אבל בכך שאני מתקשר לכולם, בקשר בינינו נמצא סוד החיים הנצחיים.

אנחנו צריכים להבין, שכמו שהפלוס לא יכול להתקיים בלי המינוס, אלא רק בתנאי שהם מתקשרים יחד לאטום, לאטום יש אנרגיה אינסופית, שמסתובבת במהירות אינסופית והם הופכים להיות החלקים שלו, וכך הם חיים, כך הם ממשיכים, כי יש איזון בין החלקים. יש חומרים שלא נמצאים באיזון, ואז יש פליטת אנרגיה רדיואקטיבית מהם, גלים למיניהם, הם הולכים ונגמרים, הופכים להיות יותר פשוטים.

 כל סוד החיים הוא בקשר ההדדי בין הפלוס והמינוס, חלקים מנוגדים, שאם הם מתחברים ביניהם, הם יוצרים את החיים. בדרגה הבהמית אלה גבר ואישה, או חיות,  שמתחברים ויוצרים את החיים החדשים.

אם אנחנו בינינו, בני האדם, נרכיב ברמה האנושית מערכת כזאת, שכולנו פלוס ומינוס, כל אחד כלפי השני, אנחנו נרגיש בתוך המערכת הזאת חיים נצחיים, חיים שאף אחד מאיתנו לא נעלם, בגלל שהוא נכנס לאינטראקציה עם האחרים, לקשר הדדי. כי אנחנו מתקשרים בינינו לא בגופים, אנחנו מתקשרים בכוחות הפנימיים שלנו, אם אני יוצא מעצמי ומתקשר בזולת, "ואהבת לרעך כמוך", אני כאילו יוצא מעצמי והוא יוצא אלי, וכך אנחנו מתחילים להיות מקושרים יחד, כל אחד מסתובב סביב כולם, כמו באטום, בכך אנחנו יוצרים מנגנון שהוא חי לנצח. אין לו קשר לחיים הגופניים שלנו, שהגוף כביכול חי, כי אני יוצא ממנו כלפי הזולת וכך כל אחד ואחד. לכן במשפט הזה, "ואהבת לרעך כמוך", נמצא סוד החיים הנצחיים. אנחנו קוראים להם חיים רוחניים או חיים עליונים, כי הם בדרגה למעלה יותר מהחיים שלנו.

ולכך כולנו משתוקקים בתת ההכרה. אלא מאין ברירה, אנחנו מתעלמים, אנחנו כבר רגילים לא לעלות יותר מהחיים הרגילים שלנו, הגופניים. כי שם יש איזה שטח שיש לך רק שאלות בלי תשובות וייאוש. אם אתה נכנס לשם, אז אין לך ממה ליהנות מהחיים, אתה נכנס לצרות. אז האגו שלנו בצורה אינסטינקטיבית מושך אותנו חזרה ברגליים, כאילו "תרד חזרה לחיים האלו ותתנהל בהם וזהו, ולא יותר".

ניצה: איך זה קרה שהטבע בחר את העם היהודי שלתוכו הוא כאילו שם את המפתח לסוד החיים הטובים?

זה לא העם, אלא פעם, לפני שלושת אלפים וחמש מאות שנה, כל הציוויליזציה שלנו הייתה בבבל, ושם התגבר האגו, הרצון לקבל, וחלק התחיל להרגיש, יחד עם האגו, שרוצה לממש את כוח הרע, כוח הדחייה, כוח התחרות וכן הלאה. ויחד עם זה, חלק התחיל להרגיש עם זה לא נוח, "בסדר, אני אלך, אני אממש את זה, אני אכנס עכשיו עם כולם לכאסח". ומה קורה הלאה? יחד עם זה, הם התחילו להרגיש, עם האגו המוגבר, שהאגו המוגבר הזה שואל אותי דווקא עכשיו, על מהות החיים, "בשביל מה, למה?".

לכן כתוב על אברהם, שהוא היה יוצא, מסתכל על הכוכבים, גם לפניו אנשים הסתכלו על הכוכבים, הוא לא היה הראשון, אלפי שנה לפניו, אלא שהוא הסתכל על הכול מתוך האגו החדש. הוא התחיל לחשוב שחייב להיות כוח הליון, שהטבע הוא חכם, הוא כולו תכליתי, מטרתי, ואת זה אני רוצה לגלות.

זאת אומרת, אנשים רבים בבבל, מספרם כחמשת אלפים, הלכו יחד עם אברהם מבבל לארץ כנען. הוא חיבר אותם יחד, קירב אותם, התחיל לפרסם את הידיעה הזאת, חלק התחילו לרוץ לכל מיני תובנות גשמיות, ומתוך הפרסום שלו, התקבצו אליו אנשים שהתגלתה בהם השאלה הזאת, שהייתה בוערת בהם.

אורן: זה מה שנקרא בית אברהם, כשאומרים "בית אברהם"?

כן, זה בית אברהם. הרמב"ם כתב כך, שהם נקראים בית אברהם. הם יצאו מבבל והלכו לארץ כנען, זאת אומרת, אל מקום בישראל, מקום של ארץ ישראל. האנשים האלה הרגישו שזה מה שהם צריכים, שהאגו שגדל, זה טוב, זה דוחף אותם קדימה. אבל זה רק המינוס שגדל, איפה הפלוס כנגד זה שאנחנו יכולים לאזן את החיים?

ולכן אברהם התחיל לספר להם, שאנחנו יכולים לאזן את האגו שיש בנו עם הכוח החיובי. שאנחנו יכולים לפתח אותו לבד בינינו. ואז הפלוס והמינוס יתחברו יחד. מצד אחד מינוס, שזה האגו שלנו, ומצד שני החיבור, האהבה ההדדית, ההשפעה, החסד. אם אנחנו נעשה כך, תהיה לנו מערכת סגורה, ובתוך המערכת הסגורה שלנו, שזה המון אנשים יחד, אנחנו נתחיל להרגיש את השלמות, אנחנו נתחיל להרגיש בתוך המערכת הזאת את כוח הטבע, הנסתר בינתיים מאיתנו, כי אנחנו שייכים רק למינוס, ובמערכת הכללית אנחנו נרגיש את כוח החיים. זו תהיה המערכת בין פלוס ומינוס, מערכת חיה, דינאמית.

וכך הם גילו. ומאז יש לנו את חכמת הקבלה, ומאז אנחנו יודעים על מה מדובר. ש"ואהבת לרעך כמוך", הגישה הזאת, פותחת לנו פתח לחיים הנצחיים. הגוף שלנו חי כגוף ואנחנו צריכים לטפל בו, כבהמה שחיה לידי, ואני בעצם כולי מטפל בנשמה שלי, כל כולי, כל המאמצים שלי, חוץ מהטיפול המינימאלי שאני צריך לתת לגוף, אני צריך לדאוג להתפתחות הנשמה, שזה החלק הנצחי. אם אני נמצא נכון בתוך המערכת הזאת, אז אני מרגיש את החיים הנצחיים האלה.

אורן: מה זה בדיוק, לדאוג להתפתחות הנשמה?

לחיבור בינינו. ובחיבור בינינו לגלות את כוח האיזון, הכוח שמכסה את הפלוס והמינוס יחד. זה נקרא א-לוהים. זה הכוח שנמצא בטבע, ולכן הטבע כולו הוא מערכת סגורה שלמה.

אורן: לפי ההסבר שאתה נותן עכשיו, יוצא שלחיות כמו יהודי באמת, כמו שזה היה בהתחלה, כשהעם הזה נוצר והתהווה, זה לכוון את החיים שלי לחיבור עם אחרים, במטרה לגלות את סוד החיים, זאת ההגדרה מה זה להיות יהודי באמת, בצורה השורשית ביותר? להבין שזה העיקר בחיים? זאת אומרת, חוץ מהקיום שלי ושלה ושל כל אחד. שבהתקשרות החדשה בינינו אנחנו יכולים לגלות את סוד החיים.

כן, זה נקרא יהודי. להגיע לאיחוד עם הטבע, עם הכוח העליון. ואז אני נעשה כמוהו. אנחנו שומעים הרבה משפטים כאלה, רק אנחנו לא יודעים מאיפה. "שובו בני ישראל עד ה' א-לוהיך" וכולי, כל מיני אמרות כאלה. אבל היהדות היא בעצם מפתח לחיים הנצחיים. וזה לא נמצא דווקא בנו. כמו שזה היה אז, אצל חמשת אלפים הבבלים שאברהם ליכד אותם ולקח אותם לארץ כנען, והם היסוד של עם ישראל.

כי עם ישראל זה לא עם, זה אותו אוסף אנשים שהתחברו, התלכדו סביב המשימה הזאת. כך כל העולם, כל בבל ההיא שמתפתחת בינתיים, כל שבעה מיליארד תושבי כדור הארץ, מגיעים עכשיו לאותה השאלה.

ניצה: מה זאת אותה סגולה שיש בעם היהודי, הסגולה לחיים טובים?

מאז, מפני שאנחנו בכל זאת מתפתחים, יש תקופות שאנחנו מתפתחים לקראת החיבור כמו שהיה מאברהם ועד חורבן בית המקדש, היו תקופות טובות, תקופות פחות טובות. היו תקופות שבהן החיבור, האהבה, הערבות, היו בינינו בצורה בולטת, ואז זה נקרא "זמני הגאולה". אז היו מגלים את הכוח העליון ששורה בינינו, כוח החיבור, האהבה, הרגשת חיים נצחיים ממש, ועל זה כתבו מקובלים בכל הספרים שלהם. היו תקופות שנפלו מההרגשה הזאת של החיבור, להרגשת הדחייה והריחוק בינינו, שזה נקרא "גלויות". יש גלות ויש גאולה, אז היו גם הגלויות האלה. עכשיו אנחנו נמצאים בסוף הגלות האחרונה, הגלות הרביעית. היו ארבע גלויות, שלוש גאולות, ועכשיו אנחנו נמצאים לקראת הגאולה האחרונה. גאולה זאת אומרת, התגלות של אותו הכוח העליון בחיבור בינינו. אבל קודם אנחנו צריכים להכין את התשתית, את החיבור.

ניצה: כשאתה מתאר את זה, זה מרגיש כאילו שבכל אחד מאותו עם, יש בתוך הלב איזו אמת.

יש בתוכנו די אן איי. קודם כל ברור כשבודקים את הדי אן איי רואים שיש איזה שוני. אבל במיוחד יש מה שנקרא רשימות, רושם. הרשימות שבנו הן כאלה שדוחפות אותנו לחיבור. לכן עם ישראל הוא מיוחד במינו בהתנהגות שלו, בחינוך, בתרבות, בכל הדברים, למרות שבזמן האחרון לקחנו הכול מאומות העולם, אבל בסופו של דבר, אחרי כל זה, יש לנו בכל זאת איזו גישה אחרת לחיים.

ניצה: היה מעניין, בתוך המסע הזה שעברנו איתך בכל התכניות, שברגע שמבינים שסוד החיים נמצא בתוך השורש העמוק מאוד של היהדות, של התרבות היהודית, אז אנחנו מתחילים לראות, כמו שראינו במהלך כל התכניות, שלמעשה כל סיפורי המקרא, וכל הטקסים והמנהגים, וכל הדברים שאנחנו עושים, לכולם יש הכוונה מאוד מסוימת, ומאוד ברורה. מה היא אותה הכוונה שכל זה מנסה להראות לנו, או לאותת לנו, או לסמן לנו?

כל החגים, והמנהגים, וצורות ההתנהגות, והמשפט היהודי, החוקים, כולם מכוונים לחיבור. הסוד שלהם, הכוח הפנימי, המהות הפנימית שלהם, זה להביא את האדם לחיבור עם הזולת. אם אנחנו נכנסים לתוך המהות הפנימית של כל משפט, כל חג, כל פעולה, כל מה שכתוב לנו, באף אומה אין חוקה כמו שיש לנו, כל כך עשירה, וכל כך עמוקה, וכתובה על אלפי דפים. לכל זה יש סך הכול משפט אחד, "זה כלל גדול בתורה", זה "ואהבת לרעך כמוך". זה בעצם היעוד של כל הכיוון, של כל המצוות. זאת אומרת, כל הציווי, כל מה שאנחנו צריכים לעשות.

ניצה: מה קורה כשאנחנו מתחברים בינינו, כשאנחנו מתחילים את החיבור הזה בינינו, בתוך החברה?

קודם כל ברור שאנחנו לא יכולים להתחיל להתחבר במידה כזאת בכל העם ובכל התפוצות. אבל אם אנחנו מתחילים להתחבר, אפילו במידה קטנה, שזה לפי המסורת שלנו נקרא "מנין", אם ניקח אפילו עשרה אנשים ונתחיל להתחבר בינינו, אנחנו מתחילים לגלות בתוך הקשר בינינו את התוצאה מהחיבור. אם אנחנו מבצעים את רשת הקשר הזו בינינו, מתגלה בה כוח נוסף, תכונה נוספת, הדדית שנקראת "אהבה". לא יכול להיות שרק אחד אוהב את השני, אני אוהב מישהו והוא שונא אותי, זה לא יכול להיות.

זה חייב להיות הדדי, זה חייב להיות שאני יוצא מעצמי, שכך אני נכנס לזולת. לא כמו שאנחנו אומרים היום "אני נכנס בך", אלא נכנס לכוונה שאני מרגיש את הרצון הפנימי שלך, ואני רוצה למלא אותו. זה סימן של אהבה, וגם מה הרצון הפנימי שלך? לגלות את הכוח העליון, את החיים העליונים, הנצחיים שלנו. בסופו של דבר, אנחנו מתחברים לא בשביל לעשות את החיים שלנו טובים כאן, על פני כדור הארץ, אנחנו מתחברים כדי לגלות את החיים הנצחיים, זאת המטרה.

אורן: למה אי אפשר לגלות אותם לבד?

כי אתה לא יכול לגלות את כוח ההשפעה.

אורן: מה זה כוח השפעה?

כוח השפעה הדדית, כוח אהבה הדדית. כך אתה מתחיל להרגיש את כוח הטבע. הטבע כולו זה כוח השפעה ואהבה. אתה לא יכול לגלות אותו, להתחיל להרגיש אותו, אם אתה לא מייצר את אותו הכוח, אותה התכונה בך.

ניצה: כשאנחנו מסתכלים על כל המסע, המאוד עוצמתי שעברנו בתוך התהליך הזה, אנחנו רוצים עכשיו להתחיל לקשור את אותו החזון, עתיד יפה, טוב, שאנחנו רוצים כולנו להגיע אליו, לאותו שורש עמוק, לשאוב ממנו. איך אנחנו שואבים את הכוח מתוך השורשים שלנו? אני מרגישה, שכאילו יש איזה עתיד שאנחנו נורא רוצים להגיע אליו, יש איזה עבר. איך מחברים ביניהם, איך שואבים מתוך העבר את אותה עוצמה, את אותו כוח וממשיכים קדימה לעבר חיים טובים?

אני לא מרגיש שום בעיה בזה. אני מרגיש שאני עומד בדיוק בתפר בין העבר לעתיד, ואצלי ובי זה מתחבר יפה מאוד, בצורה שמשלים זה את זה בצורה ממש נפלאה. כי כל מה שיש לנו מהעבר, מימי אברהם ועד היום, אני מרגיש, שמובן לי מה אני לוקח מכל העבר הזה, איך הוא כולו מתגבש, איך הוא כולו מורכב, איך הוא כולו מוכן שאני אשתמש בו, כדי שאשתמש בו עכשיו נכון להשגת העתיד. להשגת החיבור עם כולם, שבתוך החיבור אני אגלה את החיים העליונים שלי. כל המימוש הזה נקרא, המימוש שחכמת הקבלה נותנת לנו. או מימוש של לימוד או חינוך אינטגראלי, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות.

לא נשאר לנו בעולם הזה שום דבר, אנחנו עשינו דרך ארוכה מאוד, עד שהגענו סוף סוף למצב שאנחנו מיואשים, וזה המצב הטוב ביותר. זה לא משבר, התרגום הנכון של המילה משבר זה לידה. משבר אלה אותן האבנים שאישה מתיישבת עליהן ויולדת. דווקא זה המקום שממנו באים החיים החדשים, ולכן אני מסתכל על משהו. גם ביוונית זה מהמילה קריזס, ובכל מיני שפות המילה משבר היא במשמעות לידה, משהו חדש.

אורן: איך אתה מגדיר את השבר של החברה הישראלית, ואיך בהתאם להגדרת השבר בחברה הישראלית תגדיר את הלידה החדשה שלה?

הייאוש שאנחנו נמצאים בו, כל הזמן במלחמות. אנחנו לא מתקדמים כחברה, אנחנו רואים שהפערים גדלים, והעם יותר ויותר מיואש. כמה אנחנו יכולים עוד להחזיק בצורה כזאת. הילדים שלנו בורחים לחו"ל. שוב אנחנו יותר ויותר שנואים על כל העולם, התקופה באה בגלים, שוב בא גל אנטישמי, ולחצים, אנחנו רואים שאין לזה סוף. ויחד עם כל הייאוש שבעולם, המצב מאוד מאיים מצד אחד. ומצד שני אני רואה בו הזדמנות דווקא, שבוא נעשה חשבון נפש ונראה מה לפנינו.

אורן: אז איך הופכים את השבר הזה ללידה של החברה הישראלית, ללידה של חברה ישראלית חדשה?

רק על ידי זה שאנחנו נבין שבידינו המפתח לאושר שלנו, ושל כל העולם. וזה מה שהעולם דורש מאיתנו. בואו גם אנחנו נדרוש מעצמנו. נעשה טוב לעצמנו ולכל העולם, גם בחיים הגשמיים. וחוץ מזה מה אנחנו משיגים, מה אנחנו מציעים לעצמנו, וגם מה אנחנו מציעים לכל העולם להשיג? חיים נצחיים, חיים ששייכים לדרגת האדם. כל הזמן, כל ההיסטוריה, האגו שלנו היה קובר אותנו בחיים הגשמיים בלבד, דאגנו רק לחיים הגשמיים. עכשיו אנחנו יכולים לעשות חשבון מעל החיים הגשמיים.

אורן: אתה מדבר על זה שסוד החיים נמצא בחיבור, בחיבור בין אנשים, באהבה בין אנשים.

חיבור ואהבה זה אותו דבר.

אורן: ואתה אומר שהשבר של החברה הישראלית של היום, הוא לא מייאש אותך, כי דווקא ממנו צריך להיוולד משהו חדש. השאלה אם אתה באמת מאמין שאפשר לחבר את כל הפילוגים שיש היום בינינו, דתיים חילוניים, שמאל ימין, עשירים ושאינם, יש כל כך הרבה פילוגים. ואם אתה באמת מסתכל, אתה רואה שבתוך פלג יש בפנים עוד אין סוף פילוגים. כאילו כל בן אדם מפולג מבן אדם, הפילוג הוא עד לרמה שכל אחד זה ממש יחידה בפני עצמה.

גם היא מפולגת.

אורן: אז השאלה היא, אם אתה חושב שיש עדיין בחברה שלנו תעצומות נפש, וכוח פנימי שמספיק כדי לגשר מעל כל הפערים, מעל כל הבידולים, מעל כל השונות. זה גם הלך והתעצם, באו עליות חדשות ב-20 השנים האחרונות, שגם הן לא נקלטות פה בחברה. אני חושב שמאז שהקמנו את המדינה, התחלנו איזשהו תהליך שכאילו כולם באו למקום אחד, אבל כל אחד הלך לכיוון שלו, וזה הולך וממשיך.

השאלה האם אתה מרגיש, בתחושה שלך, האם אתה מאמין שיש בנו מספיק כוחות לחבר את כל השונות הזאת. מה יהיה הקסם שיחבר את השונות הזאת. הרי אני מניח שאתה לא מתכוון לזה שכולנו נהפוך להיות "One Size", שניצה ואתה ואני ניראה אותו דבר, לא לזה הכוונה. הכוונה לחיבור מסוג אחר, האם אתה חושב שאפשר לקיים אותו, כשאתה אומר שהשבר יכול להתהפך ברגע ללידה?

ברגע, ממש תוך רגע. קודם כל מפני שיש לנו את זה בשורש. ואנחנו רואים שאנחנו יכולים להושיב בני אדם, לא כדי שהם יתחילו להתווכח כמו חברי כנסת, אלא שהם יתחילו לדבר על היכולת להתחבר, על היכולת להגיע על ידי החיבור למשהו יותר גבוה, יותר ערכי. הם פתאום מגלים ביניהם תוך שנייה, הם מתחילים להתקשר, ולהרגיש שבאמת יש ביניהם איזשהו קשר עמוק, פנימי. זה נקרא "מורשת אבות". יש בנו את זה כי היינו מחוברים והקשר הזה, הרשת הזאת נשארה והיא נמצאת בינינו, אנחנו רק צריכים קצת לחדש אותה. אפשר לחדש אותה ממש תוך פעולה אחת קצרה, ודווקא בגלל שיש לנו עכשיו גילוי הרע.  

אורן: מה פירוש "גילוי הרע"?

שאנחנו רואים עד כמה אנחנו מנותקים כל אחד מהשני, כמה אנחנו מזלזלים זה בזה, שאנחנו ממש לא עם, שאין לנו שום יסוד משותף. כי בכל עם ועם זה הוא יסוד טבעי שחיים יחד, שמרגישים את עצמם כך. אנחנו לא מרגישים את עצמנו יחד בכלום, ולכן המצב הנוכחי הוא מצב מאוד נכון דווקא להתחיל חיבור.

ניצה: מהו היסוד המשותף שיש לנו בעם?

היסוד המשותף זה אותו כוח אברהם, אותו חיבור שהיה פעם. והוא נמצא בנו, הוא חי וקיים, רק שנסתר בתוכנו. צריכים לעורר אותו ולהתחיל ממש חיבור בין כולם, בקבוצות, בצורות קטנות, בכל מיני מקומות. עד שנתחיל להרגיש בכל עשירייה, או כל עשרים, שלושים או חמישים, לא חשוב. כשמתחברים פתאום מרגישים שכן, זה פטנט, זה אמצעי להגיע לכוח יצירה חדש, לכוח שעל ידו אני יכול לפתוח את העולם, הכוח שעל ידו אני יכול לנצל את כל הבעיות והצרות.

אם אנחנו נגלה לעצמנו את הכוח הזה של האיחוד ונראה את זה לאנושות, אז נתחיל להרגיש שזה בדיוק מה שהם רצו, ציפו וחיכו לו מאתנו, ולכן הם אמרו שאנחנו מקור לכל הצרות והבעיות. אמנם הם לא ידעו איך לבטא את זה, אבל היתה בהם התביעה הטבעית הזאת. הם בעצמם לא ידעו מה קורה ולמה, כששאלו אותם הם היו זורקים כל מיני האשמות, וכששאלו אותנו אנחנו היינו אומרים "מי אנחנו, מה פתאום, אנחנו טובים". אנחנו לא נהיה טובים כל עוד אנחנו לא נביא את זה אליהם, כי בלעדינו הם בכלל נטולים מהיכולת להגיע למשהו טוב.

אורן: אתה מדבר על היחס של העולם אלינו והייתי רוצה לשאול משהו ברמה הכי פרקטית שיש. אם אנחנו מסתכלים על מה שעברנו במאה השנים האחרונות כאן בארץ, או אפילו נקפוץ ישר לסוף, למצב שלנו היום, אנחנו נראה שמצד אחד הצלחנו בשנים לא ארוכות להרים פה מדינה שיכולה להתחרות בהישגים שלה באמת בכל מדינה אחרת, אולי אפילו היא המובילה בעולם מבחינת הפוטנציאל, ההמצאות והיצירתיות וכן הלאה.

ומצד שני אם נבדוק על מה אנחנו מוציאים היום את המשאבים שלנו, אנחנו נגלה שרוב המשאבים מופנים היום להתגוננות, התגוננות מהעולם. והמון משאבים גם הולכים לנו לזבל בגלל שיש כאן לצערי הרב, המון שחיתות ואלימות בכל הרמות, בין אנשים ובין עסקים. הכמות של המשאבים שאנחנו צריכים להקצות להתגוננות מהעולם ואחד מהשני היא כל כך גדולה שלמרות שאנחנו מאוד מוצלחים, לא נשארים לנו משאבים כדי לעשות חיים טובים, לא נשארים לנו משאבים ליצור פה גן עדן.

אתה יודע למה? כי אתה גנב. אתה גונב אושר מהעולם. גם כל העולם אומר את זה עליך. היהודים ומדינת ישראל זה גורם רע לכל העולם. אתם גונבים מאתנו אושר, אתם גונבים מאתנו חיים טובים, נצחיים. אנחנו אומות העולם מרגישים שאתם מונעים מאתנו חיים טובים. כך אנחנו מרגישים. אז אתם גנבים וכך אנחנו מסתכלים עליכם, שאתם זרים, מוזרים ומשהו כאן לא בסדר. אני מרגיש בך, ביהודי, משהו שאתה כל הזמן גונב ממני, כל הזמן סוחט אותי, כל הזמן קורה כאן משהו. אני לא יודע להסביר את זה, אבל כך אני מרגיש. 

אורן: זה יכול להשתנות לדעתך?

אני ממש מרגיש אותם, כך הוא היחס שלהם אלינו.

אורן: כן, תמיד היו אומרים שהיהודים גנבים, בכל מיני צורות.

איפה הגנבה? הגנבה היא בזה שאתה לא מביא להם את שיטת האושר.

אורן: לכן אני שואל, אתה חושב שהתחושה הזאת בכלל ברת שינוי? אפשר לשנות אותה?

זה תלוי בך.

אורן: בנו.

כן, זה לא תלוי בהם.

אורן: בוא נזרום עם זה. נגיד שאנחנו עושים איזשהו שינוי ובונים פה באמת אותו כוח של חיבור ושל אהבה, איך יראו החיים בישראל בצורה הכי חומרית שלהם? על מה המדינה הזאת תצטרך לבזבז את הכסף שלה? איך החיים יראו פה בארץ?

לא כסף ולא כלום, אתה תהיה בגן עדן. קודם כל, הכוח שכולנו נתחיל לגלות גם בישראל וגם בכל העולם זה הכוח העליון, כוח הטבע המושלם. בין פלוס למינוס יש סינרגיה, יש חיבור, יש איזון בכל דבר. זה כמו שהמרגלים בארץ ישראל גילו אילו פירות יש לארץ ישראל.

אורן: שהכל גדול, שהכל ענק.

כן.

אורן: מה מסמל אותו אשכול ענבים שנושאים אותו במוט, בשניים. מה זה בא לומר?

זה נקרא ארץ ישראל. אם אתה נכנס לחיבור, זה מה שאתה מקבל.

אורן: אתה מדבר על שפע.

ניצה: ארץ זבת חלב ודבש?

כן. זה לא חלב ודבש, מובן, זה באלגוריה.

אורן: מה קורה מבחינת תיירות, מסחר, כלכלה, ביטחון, יחסי חוץ, תדמית, ביטחון של ישראלים שמסתובבים בחו"ל.

כמו במשפחה יפה, טובה, מקושרת יפה, שכל אחד מרגיש את עצמו קרוב לשני, יותר מקרוב, משלים את השני. כל אחד ואחד לא יכול להיות בלי השני, כי כל אחד מרגיש שהם משלימים מנגנון אחד, מערכת אחת שנקראת "נשמה".

אורן: מה זה נשמה?

הקשר ההדדי שאנחנו מרגישים בינינו. ובתוך הקשר הזה מתגלה הכוח העליון, כוח הטבע הכללי, הטבע, הא-לוהים. זה מה שאתה מגלה. ואז כל החיים הגשמיים שלך יורדים דרגה, לרמה שמה שאתה צריך לתת לגוף שלך, תיתן. לשם כך יהיו לך מספיק פירות ארץ ישראל.

אתה מנטרל את כל הכוחות הרעים. לא נשאר לך, הכל נכנס לאיזון. עכשיו יש לך מלא כוח מינוס, שאתה לא מאזן אותו בפלוס, אז מה אתה רוצה שיהיה? אז אתה כל הזמן נמצא בהתגוננות, אתה כל הזמן נמצא בנסיון לפחות לנטרל אותו איכשהו, והוא כל הזמן גדל,  ובכל העולם. אם אתה מתחיל לבנות מנגנון שמגיע לאיחוד, לחיבור, אז המינוסים והפלוסים, כולם עובדים בתוך האינטגרליות הזו, בתוך קשר הדדי. יש לך כמות אנרגיה, כמות אושר, בכל מה שיש, אתה לא מגלה שום דבר רע, לא בבריאות, לא בחינוך. אין, הכל מלא. כי הטבע כולו שלם, ואם אתה הולך לקראת זה, אז אתה מגלה שלמות בכל אופני החיים שלך.

ניצה: כשהוקמה מדינת ישראל, הסמל שנבחר לייצג אותה הוא המנורה. אותה מנורה שנאמר עליה שהיא סמל ליהודים, שהיא מהווה איזה מגדלור, אור לכל העולם. מה הוא אותו האור ואיך הוא מתפשט בכל העולם? אם אנחנו כחברה מתחילים לקיים אותו סוד החיים, איך זה קורה?

אנחנו כולנו מקושרים, כל האנושות מקושרת ברשת אחת. היום ברור לכולם שמה שקורה בכל מקום שבעולם, מתפשט, פתאום כאן יש מהפכה, שם מתחיל להיות וגם שם וכן הלאה. העולם כולו מקושר, ולא בגלל האינטרנט, אלא בגלל שיש רשת פנימית שקושרת בין כולנו. אנחנו צריכים להבין שהמחשבות משוטטות בכל העולם, כך גם הרצונות והרעיונות. אז אם נתחיל אפילו אצלנו ודווקא בישראל, אם אנחנו כעם ישראל בארץ ישראל נתחיל לבנות את החיים החדשים האלה בהתאם להטבע, זה מיד מתפשט בכל העולם. כי אין מה לעשות, אנחנו המרכז של העולם, אנחנו רואים שאנחנו כל הזמן על הכוונת.  

אורן: זאת אומרת, זה לא פעולות מסוימות שאנחנו צריכים לעשות כלפי עם אחר?

אפילו בלי זה. הם יבואו מעצמם לבקש ולעזור, ללא שום ספק. כי המערכות הכלליות האלה שנתחיל להפעיל אצלנו, של קשר הדדי, הם יתחילו לפעול עליהם ויחייבו אותם, כי אנחנו נתחיל להיות בהתקשרות עם הכוח המפעיל את כל הטבע. אז אנחנו נהיה באמת המפעילים. כמו שהם אומרים שהיהודים מסובבים את העולם, אז אנחנו באמת נסובב את העולם. אז נסובב.

אורן: אנחנו כבר מתקרבים לסיום, ואני נמצא באיזו התרגשות פנימית, הייתי רוצה שנעשה סבב קצר של סיכום מה שלמדנו מכל המסע הנפלא הזה שעשינו איתך ביחד. נתחיל מניצה, מה למדת במסע שלנו להיכרות עם השורש שלנו, ומה למדת בקשר לחיים שאנחנו יכולים לבנות היום בחברה הישראלית?

ניצה: קודם כל למדתי שלמעשה כל העקרונות בבניית אותה חברת מופת, אותה חברה שחיה בצורה הדדית ואוהבת, נמצאים עמוק עמוק בתוך השורשים שלנו, זה נמצא ב ד.נ.א שלנו, זה נמצא בכל אחד ואחד מאתנו, זה נמצא בלב שלנו.

אברהם זה לא איזה סיפור רחוק, היסטורי. המערכת הזאת, אותו קשר שהוא בנה בחיבור ואהבה בין אנשים, זה משהו שטמון עמוק בלב כל אחד ואחד מאתנו. העניין הוא שזה כמו איזה יהלום שמכוסה בהמון שכבות שצריך קצת לנער, לנער את עצמנו ולהיזכר שאיפשהו בפנים לכל אחד ואחד מאתנו יש איזה כוח פנימי. ואם אנחנו מחברים את כולו אז אנחנו פתאום מתחילים להרגיש אותה אהבה, אותם חיים טובים שכולנו כל כך רוצים ומקווים להם.

אנחנו גם מבינים שבכל הפעולות שאנחנו מבצעים כחברה יהודית וחברה ישראלית, בטקסים שלנו, החל מהולדת בן, חתונה וכל המהלכים שאנחנו עושים, כולם מלמדים אותנו כל הזמן איך לעורר אותו יהלום פנימי שיש בתוכנו. איך לעורר אותו כוח אהבה שהתחיל להתעורר בנו עוד באותה תקופה, ולעורר אותו כדי להתחיל ליצור גלים, אדוות שכך זה יתפשט ויתרחב בתוך כל הרשת הגדולה שאנחנו חיים בה.

אורן: אמרת קודם שברגע אחד בהתקשרות חדשה בין אנשים, הם יכולים להצית את כוח האהבה שטמון בפנים. ופתאום נפל לי האסימון שזה מה שראיתי בתקופה האחרונה ולא ידעתי להסביר לעצמי. היו לי כל מיני מפגשים עם אנשים שאני לא מכיר והיינו כל כך זרים, כל כך שונים, הכי בעולם שאפשר. ואז הרגשתי שאם באנו באיזשהו תדר של חיבור, אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל פתאום כמו נדלקה איזו מדורה כזאת. לא הבנתי מה קורה, פתאום איזו מדורה של טוב, של שמחה. זה חזק. זה הסיכום שלי.

מה הסיכום שלך הרב לייטמן? מה אתה רוצה שנלמד לחיים החדשים בחברה הישראלית?

שנעשה סיכום על כל ההיסטוריה שלנו, ניקח ממנו את האמצעי הזה להשגת החיבור, מה שכל אבותינו, כל החכמים הורישו לנו, ומהמורשת הזאת לבצע אותו חיבור. ולא לשכוח שכל היהדות זה באמת "ואהבת לרעך כמוך". מתוך זה נוכל לעלות לחיים, באמת חיים חדשים ברמה שהיא למעלה בדרגה של האדם.

אורן: תודה רבה לך הרב לייטמן. תודה  ניצה. תודה גם לכם שהייתם איתנו. נצא למסע ביחד בדרגת האדם בחיבור בינינו. כל טוב, חיים חדשים. 

לחצו כאן להורדה