Left Sidebar Content

חינוך, הורות והוראה | חינוך על סדר היום | ארכיון - חינוך על סדר היום

חינוך מאוחד

המצב, כידוע, לא משהו, גם בחינוך. אבל יש תקווה – בשיטה הקבלית ההורים מחנכים את ילדיהם לתת ולאהוב, ועל הדרך לומדים מחדש את מה שנשכח מהלב
מאת: משה אדמוני

העולם של הילד מופלא ומרתק. במהלך התפתחותו הוא צופה בעולם הפרוש בפניו בעיניים גדולות, הוא שואל הרבה שאלות תמימות על החיים ורוצה ללמוד ולתפוס כל מה שאפשר על המציאות הקסומה שסביבו. כל מה שהילד נחשף אליו, כל דבר שהוא רואה בבית הספר ובביתו משפיע עליו. כך, מה שיספוג במשך עשרים שנותיו הראשונות יעצב את יחסו למציאות ואת אישיותו באופן מוחלט ועם בסיס זה הוא ימשיך כל חייו. ההשלכות לכך מרחיקות לכת, ילדינו הם העתיד של החברה, וכבר כעת מהווים חלק חשוב ממנה, לכן אין זה מקרה שמאז ומתמיד היתה כל החברה שלנו מכוונת להצלחת הדור הצעיר.

משבר שהולך ומחריף

עוד מימי קדם היה עניין חינוך ילדים בשיטת הקבלה לב לִבו של העם שלנו, שנקרא בשל כך "עם הספר". החינוך לרוחניות היה האמצעי היסודי לקיומה של החברה - החינוך בנה את החברה והיווה מרכיב בלתי נפרד ממנה. ובאמת, מזמן קבלת התורה ועד לחורבן בית המקדש חי כל העם, צעירים ומבוגרים, באחדות ובהרגשת הכוח העליון. משה השתית חינוך רוחני בעם, וכבר מגיל צעיר התחנכו הילדים להכיר את המציאות על בסיס הבנת שורשיה בעולם העליון. נֶאֱמַר שמבאר שבע ועד דן לא היה ילד קטן שלא ידע ענייני טומאה וטהרה על בוריים. אין מדובר בגוף הפיזי, אלא המושג 'טומאה' מתייחס לכוח האגו שבאדם ו'טהרה' מתייחס לכוח הנתינה. כלומר, אפילו הצעירים שבעם הרגישו את המצבים הגבוהים ביותר בתיקון הנשמה. אמנם לאחר חורבן בית המקדש השני איבד העם את ההרגשה המוחשית של הרוחניות, אך יחד עם זאת, חשיבות החינוך נשארה מושרשת. גם בזמני הגלות ידע כל ילד יהודי חשבון, קרוא וכתוב, והכיר את המקורות. החינוך לאחדות שהנהיגו המקובלים שמר על הקהילות היהודיות מלוכדות בארצות הגולה השונות. בשונה מעם ישראל, בעמים אחרים ניתן החינוך רק לבני המעמד הגבוהה, בעוד שבשכבות הנמוכות היתה בורות רבה בקרב ילדים ואף במבוגרים.

אמנם למרות הפריחה שהביא חינוך ילדים לעם בעבר, כשאנו מסתכלים כיום על מצב החינוך בארץ אנו עדים למשבר שהולך ומחריף. העיתונים גדושים בידיעות ובסקרים המצביעים על אלימות בבתי הספר, שימוש בסמים ותופעות של דיכאון וריקנות בקרב בני הנוער. אנו עדים ליחס מזלזל של הנוער כלפי דמויות מחנכות, ולאיבוד כל עניין בערכים- דומה שהדור הצעיר אינו מסתפק עוד במה שמציע לו העולם, וזו תופעה שמתפשטת לכל המגזרים. אמנם, המשבר בחינוך מהווה חלק ממשבר הרבה יותר מקיף, שמתרחש בכל העולם. המקובלים מסבירים זאת כתהליך שבו האגו האנושי גדל עד למימדים, שהאדם כבר אינו מוצא את המילוי שיספק אותו. ביטוי נוסף לגדילת האגו הוא הפער ההולך וגדל בין הדורות, שקיבל תאוצה במאה האחרונה. בימינו הדור הצעיר לא מוצא שפה משותפת עם הדור שגידל אותו, אשר נתפס בעיניו כמיושן. המשבר של חינוך ילדים מראה שמצד אחד איננו מבינים איך לנהוג עם ילדינו וכיצד למלא את צרכיהם ורצונותיהם הגוברים והמשתנים, ומצד שני, לדור הצעיר חסרים אמצעים ושיטות להתקשרות עם הדור הקודם. היום, יותר מתמיד, עולה הצורך בשיטה שתוכל לשמש בסיס לחברה אחידה ומאושרת, שבה כל החלקים ימצאו את מקומם ויפעלו למען מטרה משותפת. 

חוקים של אהבה ונתינה

חכמת הקבלה עוסקת בחינוך האדם ובבנין החברה, כאמצעי להשגת הכוח העליון. בכתביהם גילו לנו המקובלים את ההתפתחות שצריך לעבור כל אדם בחברה המבוססת על חינוך רוחני. כפי שבעולם הרוחני מקבלת הנשמה בכל מדרגה את הנחוץ לה מסביבתה, כך האדם יקבל בכל אחד משלבי ההתפתחות בחייו את החינוך המתאים. בחברה שתהיה מבוססת על עקרונות חכמת הקבלה האדם ילמד, כבר מילדות, איך לראות את החיים בצורה פנימית יותר. הילדים יבינו שהעולם הזה הרבה יותר עשיר ממה שאנו מסוגלים לתפוס בחמשת החושים וילמדו דרך דוגמאות ומשחקים לזהות את הסיבות ואת הכוחות הנעלמים שמפעילים את המציאות. הם יכירו את החוקים הרוחניים, חוקים של אהבה ונתינה, ידעו להשתמש בהם נכון ובכך יהיו באיזון עם הטבע.

העתיד הטוב ביותר

על מנת שהילדים יישמו בפועל את מה שלמדו הם יהיו זקוקים לדוגמה מצד הבוגרים, כי חינוך ילדים נכון צומח רק מתוך דוגמה אישית. כיום אחת הבעיות היא שאנו מראים לילדינו התנהגות הפוכה, אנו מחנכים אותם לערכים אלטרואיסטים, לנתינה ולהתחלקות עם הזולת, ואילו בפועל מתנהגים בצורה אגואיסטית. סתירה זו יוצרת בקרב הילדים תחושת בלבול וחוסר הערכה כלפי הוריהם. אך במערכת חינוך המושתתת על חכמת הקבלה, הדוגמה האישית שיתנו ההורים תתאים לערכים האלטרואיסטיים שילמדו את ילדיהם. החינוך ינבע מאחריות הדדית, וילכד בין הדורות: ההורים יבינו שזהו העתיד הטוב ביותר עבור ילדיהם, ולכן מכוח אהבתם יתחייבו להתנהגות טובה ונכונה יותר. הילדים יקבלו מההורים ערכים ודוגמה אישית של נתינה, וכך ישאפו להוות חלק פעיל ובלתי נפרד מהחברה, יתפסו בה את מקומם לצד הבוגרים ויפעלו יחד לשגשוגה. יוצא שהחינוך הרוחני יקדם את ההתפתחות של החברה כולה ויביא לשינוי של הדור הקודם, למרות שמלכתחילה החינוך היה מכוון רק עבור הדור הצעיר. יתר על כן, בעוד שבחינוך הנוכחי הדור הצעיר תמיד מזלזל בקודמים לו ומחשיב אותם כמיושנים וכמפגרים אחריו, בחינוך לרוחניות פני הדברים יהיו שונים. הדור הצעיר יוכל להיעזר בניסיון שצברו הבוגרים ובדוגמה שיקבל מהם כדי להתגבר על האגו בכל פעם שיפרוץ בו. הדבר יגדל הערכה כלפי הדור הקודם ויבנה ביניהם קשר של אהבה.

החברה העתידית שאליה ייחלו המקובלים מדורי דורות יכולה להיבנות דרך החינוך הרוחני, כבר עכשיו, בימינו. די יהיה בחינוך של דור אחד כדי להתחיל את התהליך, שבו כל דור יעביר את הערכים לדור שיבוא אחריו. כך תיווצר חברה אחידה ומלוכדת, ללא פערים כלשהם בין הדורות. הדור הקודם והדור הצעיר יתמכו זה בזה באופן שהאחד יהיה עָרֵב להתפתחות הרוחנית של רעהו, אלו יוכלו לתת דוגמה ואלו יחייבו אותם לתת אותה בצורתה הנכונה והאמיתית. כך כמו שני חברים הם ישלימו זה את זה ויצעדו ביחד לעבר ההשגה המלאה של המציאות העליונה.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content