Left Sidebar Content

חינוך, הורות והוראה | חינוך על סדר היום | ארכיון - חינוך על סדר היום

חינוך מחדש למערכת החינוך

בשנים האחרונות בישראל עולה תמונה מדאיגה של משבר בחינוך. העיתונים גדושים בידיעות ובסקרים שמצביעים על עליה במקרי האלימות בבתי הספר, על עליה בשימוש בסמים ועל עליה בתופעות הדיכאון בקרב בני הנוער. כל אלה מתגמדים לעומת אובדן הערכים שרק הולך ומחריף, ונראה שגם השביתה אינה מצליחה לעצור את כדור השלג שנקרא מערכת החינוך בישראל. אבל יש דרך לצאת מהמשבר. שלא תגידו שלא אמרנו...
מאת: מערכת "קבלה לעם"

"היא פשוט מ-ש-ע-מ-מ-ת", התלוננה בפניי הילי, אחייניתי האהובה בת ה-8 על המחנכת החדשה בכיתה, "רק מרוב השעמום אני יוצאת לשירותים 7 פעמים בשיעור".

הבטתי בה חסר אונים. זה לא סוד שמהירות התפיסה של דור האינטרנט מהירה בהרבה מזו של מחנכיהם, חשבתי לעצמי, אין זה פלא שקשה לעניין אותם במסגרת הכיתתית האפורה. ניסיונותיה של אחותי לדבר עם המחנכת, עלו כמובן בתוהו. בשיחה שניהלתי איתה לאחר מכן היא אמרה לי בפרץ של עצבים "מה אפשר לעשות נגד מורה שמנפנפת בשני תארים, אפילו שהמרחק הרגשי בינה ובין הילדים הוא רחוק יותר מבין כדור הארץ לשמש? המורה המצטיינת אולי יכולה ללמד באוניברסיטה, אבל מה פשעה הילי שרק התחילה את דרכה במערכת החינוך?".

אחרי שנפרדנו, חשבתי על כך לא מעט. "מה בעצם קרה לנו?" הרהרתי ביני לבין עצמי, "הרי לא תמיד זה היה כך." ככול שחלפו הימים, בתוכי פנימה הבנתי שהבעיה במערכת החינוך היא שורשית. המערכת פשוט לא מספקת את הצרכים הבסיסיים ביותר של הילי. היא אולי מעניקה לה בסיס במתמטיקה ובספרות, אבל לא עונה על השאלות המהותיות שמטרידות את אחייניתי.

מערכת החינוך מנסה לטפל בסימפטומים ולא בשורש הבעיה. לכן לא מפתיע שכשאנו מסתכלים על מצב החינוך שלנו היום, עולה תמונה מדאיגה של משבר שרק הולך ומחריף. העיתונים גדושים בידיעות ובסקרים המצביעים על אלימות בבתי הספר, על שימוש בסמים ועל תופעות של דיכאון וריקנות בקרב בני הנוער. לאחרונה למשל, התפרסם במוסף "זמנים מודרניים" סקר על מעורבות חברתית שנערך בקרב מדגם מייצג של בני גילאים 28-18. מהסקר עולים נתונים מדאיגים: הדור הנוכחי מרוכז יותר בעצמו, אינו מעורב בקהילה ונעדר כל מחויבות לשינוי חברתי.

אז מה בעצם קורה כאן? ואיזה דור אנחנו מגדלים?

רצים אבל לא יודעים לאן

כדי להבין את הסיבות למה שקורה היום לדור הצעיר, עלינו לעצור לרגע את המולת המאבקים, ולהביט בספין שאליו נכנסו בכמה עשרות השנים אחרונות. במהלך תקופה כה קצרה המרדף הבלתי פוסק אחרי כסף, כבוד ושליטה, השתלט על מרכז הבמה. המרוץ אחר החימוש, תעשיית הטכנולוגיה והיי טק, תרבות הפנאי והבידור, הם רק חלק מהתחומים שהחלו לפתע להתפתח בקצב מטאורי. לאור התפתחות המואצת שפקדה את כל תחומי החיים נראה היה שממש עוד מעט לא יהיה דבר שנרצה והעולם לא יוכל לספק לנו...

אלא שבדורנו משהו השתבש.

היום יש לנו את כל מה שאדם יכול לבקש ואף יותר מכך, ובכל זאת, ההרגשה היא שאין כלום. למרות שהעולם המודרני והמתועש מציע לתושביו שפע של גירויים, עוד ועוד אנשים מתחילים לאבד בהם טעם. בימינו, כשאנו נמצאים בפתחה של המאה העשרים ואחת, רבים מוצאים את עצמם ניצבים אל מול השאלה על מהות החיים.

דור משודרג

הרב יהודה אשלג, מחבר פירוש הסולם לספר הזוהר שחי בארץ בתחילת המאה ה-20, התייחס בדיוק לתופעה זו בחיבוריו. כבר בראשית המאה הוא כתב כי במאה העשרים הצורך להבין את מהות החיים יתעורר ביותר ויותר אנשים שיתאכזבו מהניסיון לספק את האגו האנושי, והוסיף כי על מחנכי העתיד יוטל להתמודד עם הצורך הזה.

כל דור חדש שנולד לאוויר העולם, כתב אשלג, מכיל בתוכו מטען פנימי הכולל את כל ההישגים, האכזבות, הרצונות וההתפתחויות שהיו מנת חלקו של הדור שקדם לו. במילים אחרות, כל דור חדש הוא מעין שדרוג איכותי של הדורות הקודמים. ואין הכוונה רק לטבעיות שבה מסתגלים ילדינו לחידושים טכנולוגיים כמו פלאפונים, מחשבים או אינטרנט שנראה כאילו שהם נולדו איתה "built in", אלא גם להתפתחות שלהם בנושאים מהותיים ועמוקים.

לצד הדחפים והרצונות המפותחים שלהם, הצורך לגלות לשם מה הם חיים מפעם בהם כבר מלידה. ילדי המאה העשרים ואחת רוצים קודם להבין לשם מה הם חיים, ורק לאחר מכן להמשיך הלאה אל חייהם.

איננו יכולים להישאר אדישים לדרישה הפנימית שלהם. כהורים וכמחנכים אנו מחויבים לספק את הצורך החדש שנולד בהם ולעזור להם להתמודד עם השאלות העמוקות שמטרידות אותם במפנים. כל עוד שהם לא יקבלו מענה לחלל הפנימי שנפער בתוכם, הם ימשיכו לפנות לדרכים חלופיות כמו אלכוהול וסמים כדי לשכוח, לברוח מאותה שאלה כאובה.

אז מה עושים?

מעניקים לילד מענה הוגן לחיים. במקום לטפל בבעיות ההווה באמצעות הפתרונות של האתמול, שגם אז לא היוו בדיוק מודל להצלחה חינוכית, אנו צריכים להתחיל ללמד אותם את החוקיות שעל פיה מתנהל העולם שלנו, לאן הוא מכוון אותנו ולאיזו תכלית.

החינוך, הסביר הרב אשלג, לא נועד "לנפח" את מוחו של הילד בידע ובנתונים, אלא לקשור אותו לתהליך המיוחד שנקרא "חיים". עלינו ללמד את הילדים מדוע דברים קורים כפי שהם קורים? לשם מה אנו חיים? ומה ניתן לשנות בחיים שלנו? בתוכם פנימה, הם מצפים לכך מאיתנו.

אבל איך לעשות את זה? ראשית, עלינו לענות על השאלות הללו בעצמנו. וכאן מגיע תפקידה של הקבלה - החכמה שכל מהותה לספק לאדם בעולמנו כלים מעשיים להתמודדות עם השאלה על הטעם בחיים. לא לחינם מתגלה הקבלה דווקא עכשיו, וכל כך הרבה אנשים נמשכים אליה מתוך הרגשה שהיא יכולה לספק פתרון. כבר בספר הזוהר (פרשת וירא), נכתב שבסוף המאה העשרים יקום הדור שיצטרך לגלות בעזרתה את המציאות האמיתית, והדור הזה הוא אנחנו. "השאלות הרוחניות הגדולות שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחויבות הן להיפתר עכשיו בדרגות שונות לכלל העם" כתב בראשית המאה הרב קוק. הוא וכל גדולי המקובלים לפניו כתבו שרק בעזרת הקבלה נצליח לצאת לחיים אחרים, מאושרים וטובים.

ביכולתנו לגדל דור של ילדים היודעים כיצד להשתלב בצורה נכונה בעולם שאליו הם יוצאים, מבלי לחזור על הטעויות שעשינו אנחנו במשך חיינו. דור הילדים החדש שלנו מחייב אותנו לעלות דרגה ולענות על שאלות שהדחקנו במהלך החיים. אם עד היום לא עשינו את זה עבורנו, המצב הנוכחי מחייב לעשות את זה עבורם.

אין צורך לנסוע לסינגפור כדי ללמוד משיטות חינוך אחרות, כפי שעשתה לא מזמן שרת החינוך. הפתרונות לסבך הבעיות שלנו נמצאים ממש כאן, בידינו, בספרי המקובלים. כל שעלינו לעשות הוא להתחיל לממש את השיטה שהם פיתחו עבורנו.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>hafatza</p><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content