Left Sidebar Content

משמעות החיים

חירות ושעבוד בחיינו

איפה לגור, מה ללמוד, כמה לעבוד, עם מי לחיות, להביא ילדים או לא - עידן החופש, כל אחד רשאי לעשות מה שבא לו. משפצים איברים, בוחרים מין, ומי יודע, אולי בעתיד תהיה גם אופציה להתנתק מהגוף בכלל ולחיות כסוג של רוח וירטואלית. השאלה היא, האם כל זה יספיק כדי להרגיש שהשליטה על החיים בידינו? הרהורים על חירות ושעבוד לנוכח המציאות המתעדכנת.

אלפי שנים התפתחנו עד שהתחלנו לשאול את עצמנו האם אנו חופשיים או לא, במה כן ובמה לא, מה מגביל אותנו וכיצד נוכל להשתחרר משליטתו. מושג החירות אינו מובן מאליו ולוקח לו המון זמן להתפתח במודעות האנושית. צריכה להיות אינטליגנציה מיוחדת מאוד כדי שבאדם תיבנה ההכרה מהי חירות, לשם מה היא נחוצה ומה אפשר לעשות עמה. רוב הזמן איננו מוטרדים משאלות כאלה, פילוסופיות לכאורה.

בשונה מהימים שבהם העבדות הייתה פשוטה וברורה, אלה אדונים ואלה עבדים, היום הדברים מוסווים. כל מיני גורמים שולטים בנו בצורה מתוחכמת, מביאים אותנו לחשוב שאנו חופשיים לעשות מה שברצוננו, בזמן שהם משעבדים אותנו לאינטרסים שלהם. בעלי ההון, אנשי השלטון, כלי התקשורת, הרשתות החברתיות, משרדי הפרסום ועוד, כולם מוכרים לנו אשליה של בחירה חופשית.

על רקע זה, מעניין לראות את מאמר "החירות" של "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, שנכתב כבר בשנות השלושים. הוא מסביר כי גם אם היינו מצליחים להסיר את כל הכבלים ששמים אחרים על ידינו במניפולציות כאלה ואחרות, ואפילו אם היינו מחוקקים חוקים נפלאים שהיו מגדירים שכל האנשים באמת שווים וחופשיים - עדיין לא היה זה אומר שנעשינו באמת בני חורין. יש גורם אחר, נסתר, שמשעבד את האדם מבפנים, ודווקא לו כולנו עבדים.

חירות, במובנה המלא, פירושה שחרור מהטבע הפנימי שלנו. בחכמת הקבלה הוא מוגדר כרצון ליהנות, רצון לקבל הנאה ותענוג. זהו המנוע שטבוע בנו מיסוד הבריאה, והוא מנתב אותנו בכל אשר נפנה, בכל מחשבה ובכל הרגשה. הוא כל הזמן מחייב אותנו להשתמש בכל מה שסביבנו לטובת עצמנו. לנוחיות שלנו.

כנברא, הרצון ליהנות הוא מעין תוכנת הפעלה שדרכה אני רואה את המציאות. כתוצאה מכך, אינני רואה את המציאות כפי שהיא, אלא את תמונת העולם שמצטיירת כלפי הרצון ליהנות שלי בלבד. במה אוכל להשתמש להנאתי ובאיזו צורה, ממה עליי להיזהר, מה לטובתי, מה לרעתי, וכן הלאה.

המחשה: היזכרו בפעם האחרונה שראיתם אימא אוהבת שנושאת על ידיה את התינוק שלה. כמה היא גאה בו, כמה הוא נפלא בעיניה, כל כך מיוחד. היא רואה את כל מעלותיו לפרטי פרטים, ובעיניה הוא מקסים הרבה יותר מתינוקות אחרים. עושה לה טוב לראות אותו כך, ולכן זוהי תמונת העולם שלה. לאימהות אחרות יש כמובן תמונות משל עצמן.

אילו השתחררתי משליטת הרצון ליהנות, הייתי רואה את העולם בצורה אובייקטיבית, בלתי תלותית בי. מתוך כך אולי הייתי יכול לקבוע מהי חירות. אבל בינתיים, כשאני מסתכל על כל דבר ועניין דרך הרצון ליהנות שלי, אינני יכול לגלות מהי בכלל חירות. תמונת העולם שלי מעוותת, סובייקטיבית לחלוטין.

על פי חכמת הקבלה, החירות מתבררת רק לאחר שהאדם מתעלה מעל הטבע הזה שעמו הוא נברא. כלומר, מושג החירות נמצא מעבר לכבליו של הרצון ליהנות, מעבר לגבולות התפיסה האגואיסטית.

היכולת לזכות בחירות נתונה לאדם בלבד, ולא לאף נברא אחר. צמח לצורך הדוגמה, מופעל גם הוא על ידי הרצון ליהנות, קולט מה שטוב לו, פולט את המיותר ובזכות כך מתפתח. כך פועל גם כל בעל חי באופן אינסטינקטיבי, וכך גם מתפקד הגוף שלנו. אבל מעבר לתפקוד הגופני הבריא, שעליו צריך כמובן לשמור בקפידה, יש בנו גם אדם. ובין שני אלה, החיה והאדם שבנו, יש הבדל גדול. אלה שתי דרגות שונות שמצויות בתוך יצור אחד, ונכון להיום האדם שבנו מאוד מאוד מוגבל, כי הוא פועל עם אותה התוכנה שיש גם לגוף החי.

אם אני מגיע למצב שאני מבין את זה, ומתעורר בי הרצון לפרוץ החוצה משליטת התוכנה הזו, לשחרר את האדם שבי מהחובה לראות הכול דרך מגבלות הרצון ליהנות בלבד - או אז אני יכול לעלות על הדרך המובילה אל חירות האדם האמיתית.

מן המקורות

"בטרם שאתה מבקש חירותו של היחיד, עליך להניח שכל יחיד כשהוא לעצמו יש בו אותה התכונה הנקראת חירות, זאת אומרת, שיכול לפעול על פי בחירתו לרצונו החופשי. אולם כשנתבונן במעשיו של היחיד, נמצא אותם כהכרחיים. ובעל כורחו יעשה אותם, ואין לו כל אפשרות של בחירה. והוא דומה בזה, לתבשיל השפות על כירה, שאין לו כל בחירה, והוא מוכרח להתבשל, כי ההשגחה חבשה את כל החיים בשני מוסרות, שהם התענוג והמכאוב. ואין לבעלי החיים שום בחירה חופשית, לבחור בייסורים, או לדחות את העונג".

בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "החירות"

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1024 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content