Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה חברתית

חכמת היחסים

כל החיים שלנו זה מערכות יחסים. בבית, בעבודה, במדינה, בעולם. המציאות מוכיחה שמשנה לשנה קשה יותר לקיים יחסים טובים. למה כך קורה? מה יכול לעזור? דיאגנוזה בדרך לחיים חדשים.

פעם אנשים היו מקוטלגים למעמדות נוקשים, והיחסים היו פשוטים. כל אחד ידע את מקומו, היה ברור מי צריך להתכופף בפני מי, מי צריך לכבד את מי, וכן הלאה. אחר כך באו מהפכות ויצרו לכאורה שוויון. היום אנחנו בתקופת מעבר. מצד אחד, העולם נעשה מקושר יותר ויותר, גלובלי, אינטגרלי, כל הגבולות נשברים. מצד שני, אנחנו רחוקים מאוד מצורת חיים שוויונית, האגו של כל אחד מתנפח עוד ועוד, אנשים לא רואים את האחרים. כתוצאה מכך נוצר בלבול וקושי בניהול מערכות יחסים, החל מהזירה הבינלאומית, דרך הרמה החברתית ועד לרמה הבינאישית.

התלות ההדדית שנוצרת בין כולם לכולם מכניסה אותנו לבעיה קיומית. למה? כי אם באיזשהו מקום נוצר משבר ביחסים, הוא גורר אליו את כולם. כך הכוחות האבולוציוניים מכריחים אותנו לפתח קשר הדדי, כמו זה שמתקיים מאליו בכל הטבע. 

למקרה ששכחנו, גם אנחנו חלק ממערכת הטבע. והטבע זו מערכת קשוחה, עם חוקים מוחלטים, אי אפשר לעשות עליה קומבינות ומעקפים. בטבע החיים מתפתחים בחיבור בין ניגודים, בהשלמה בין הפכים, וכיום החוקיות האינטגרלית הזו מחייבת התקדמות לחיבור ולהשלמה ברמת המודעות האנושית.

אינספור חוטי קשר נטווים בינינו, כמו כובלים אותנו בשלשלאות ברזל האחד לשני. רוצים או לא, אנחנו מגלים את עצמנו כמצויים בסירה אחת. לא נוח לנו עם זה, אנחנו מרגישים דחייה מהאחרים ולפעמים אפילו שנאה, אבל מה לעשות, תקועים איתם בתוך אותה סירה. 

במציאות כזו קוד היחסים הדרוש הוא אינטגרלי, ומתבטא בכללים כמו "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", "ואהבת לרעך כמוך". ואם עד היום הסיסמאות הללו נשמעו כהמלצות בעלמא, הטפות מוסר, עתה הן הופכות להיות המוצא היחיד ממלחמת עולם גרעינית או קריסה אקולוגית.

אין ברירה, לאף אחד אין כדור ארץ נוסף לברוח אליו. עתידנו הטוב תלוי בכך שנלמד לשדרג את טבעו האגואיסטי של האדם. לא פחות. האדם של מחר יכול להיות רק אדם מחובר. אדם שיודע לבנות מערכות יחסים טובות, משלימות, תומכות, עם כולם ובין כולם.

איך נעבור מהמצב המפורד של היום למצב המחובר של מחר? כאן ההיסטוריה מספקת לנו דוגמה. מצב דומה כבר קרה בעבר, לפני כארבעת אלפים שנה.

באותה תקופה הציביליזציה העיקרית הייתה מרוכזת באזור מסופוטמיה. החיים היו רגועים יחסית עד שלפתע התפרץ האגו בגדול והפריד בין כולם, כפי שמתואר בסיפור הסימבולי של מגדל בבל. תלות הדדית, אגו בשמיים, ו"חצי עולם שם נפל בחרב" כפי שכתוב במדרש. 

אברהם הבבלי חקר את המתרחש וגילה שיטה לשדרוג טבע האדם, לבניית חיבור ואהבה בין כולם. רוב הציבור לא התעניין בדבריו והתפזר משם לרחבי תבל. האלפים שכן התחברו לאידיאה של אברהם למדו להתחבר מעל האגו שגדל, והפכו בהמשך לעם מיוחד. ישראל. קבוצת חלוצים שכיוונה את עצמה ישר אל הכוח המאחד שביסוד הבריאה, כוח שתכונתו השפעה טובה, אהבה ונתינה.

אחרי אלפי שנות התפתחות המעגל נסגר. העולם המקושר נעשה לכפר גלובלי קטן. ממש כמו אז, הוא מתמלא באגו ובשנאה. אותה שיטה של אברהם מפורטת בחכמת הקבלה, שמתגלה היום כמו אוויר לנשימה. הפעם אין לאן להתפזר, מוכרחים ללמוד להתחבר. בכל הכלים שעומדים לרשותנו, בכל המערכות שפיתחנו, כדאי לקדם יחד מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, עד שניצור אדם משופר שיודע להתקשר נכון לאחרים.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 334 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content