Left Sidebar Content

חגים ומועדים | ל"ג בעומר | ארכיון כתבות - ל"ג בעומר

יש לי ציפור קטנה בלב

עוד משחר ילדותי סירבתי להאמין, שהסרט הזה שאני צופה בו ונקרא 'חיים', זה כל הסיפור! הרגשתי שחייב להיות כאן משהו מעבר, מטרה נעלה, תכלית נסתרת ועמוקה, איזו מחשבת בריאה מתוחכמת שנבצרת מבינתי הצעירה והדלה.
מאת: ענת גלעדי

נתי סגרי את הפה, שלא יכנס לך זבוב' אימי היקרה דאגה להזכיר לי כל יום מחדש ואני, רק בת שמונה, הייתי ממהרת להתעשת ולנער מעלי את קורי החלומות שכל כך נהניתי לטוות, דווקא בשעות היום. למרות שלא ראיתי זבובים בשטח, התביישתי, הרגשתי שונה, כאילו תפסו אותי 'על חם' באמצע פשע מתוכנן.
'ביפ... ביפ... חללית, תנחתי כבר' היו לועגים לי הבנים בכיתה. ואני, מייד הייתי שולפת את המשפט הכי שנון והכי עכשווי שיכולתי להעלות בדעתי הנודדת, כדי להוכיח להם, השובבים המציקים, שהנני כאן! כמו סלע, כמו באר... בדיוק כמותם, רק שלפעמים אני מביטה מן הגגות.

זה כל הסיפור?

כציפור מקורקעת שזוכרת את מעופה בכל נים ונים בנשמתה, לא הצלחתי לחדול מהכמיהה ל 'מבט העל' שהיה חרוט בי כקווים על כף היד.
סירבתי לקבל, סירבתי להאמין, שהסרט הזה שאני צופה בו ונקרא 'חיים', זה כל הסיפור! ממש כמו דאסטין הופמן ב- 'של מי החיים האלה לעזאזל'. הרגשתי בכל הווייתי הפצועה שחייב להיות כאן משהו מעבר,. איזו מחשבת בריאה מתוחכמת שנבצרת מבינתי הצעירה והדלה.
לא ייתכן שכל הקסם הזה שנקרא 'יקום' מתחיל ונגמר בכל אותן פעולות בנאליות שכולנו שבויים בתוכן כל חיינו, ללא כל מטרה נעלה או תכלית נסתרת ועמוקה. זה פשוט לא הגיוני, התעקשה להפציר בי הציפור שבליבי, כל העולם סביבי נראה כל כך מלאכותי...

שאלות ללא תשובות

חלפו עברו להם הימים והשנים, הילדה גדלה ואיתה הציפור שבלב, שהמשיכה ללחוש לה מזמורים וניגונים. עם הגיל הבנתי שלא כולם כמוני, לא כולם מקשיבים לאותם הצלילים, אך מאחר ועבורי הם היו כל כך אמיתיים ומוחשיים, חשבתי שאם אתאמץ אולי אוכל להשמיע אותם לפחות לשכנים. אלא שקודם, ידעתי, מוכרחים לערוך כיוון אחיד לכל הכלים. כך המשכתי להתהלך במשעול החיים הרגילים, פוגשת מגוון של אנשים עם כל מיני לחנים, מייחלת לעצמי למצוא חבר שיתחבר איתי לאותם תווים רכים ועדינים, מישהו לממש איתו את כל אותם כיסופים.
החיפוש כשלעצמו חקק בי לא מעט מכאובים וייסורים, בשל הבדידות והתסכול שחווה ציפור כלואה מאחורי הסורגים, כמהה לעוף אל מעבר לחיים הפשוטים, ובשל התהיות והשאלות שניקרו בי ללא מנוח - 'בשביל מה אנחנו בעצם חיים?'.

לפעמים חלומות מתגשמים

כשהגעתי לחכמת הקבלה, התחברו כל התווים לכדי מנגינה אחת. הרגשתי איך הציפור הקטנה שלי פורשת כנפיים, עם שתי גומות ומנגינה. מצאתי אנשים המנגנים את אותם התווים! אני כבר לא בודדה, שונה, או נבוכה, כי האור העצום מסנוור ומעיר את כל ציפורי הלב הרדומות בכולנו, ואני רואה בעיניהם שכולם איתי, שרים בדיוק את אותה המנגינה!
הנה המטרה העליונה!!! ירד לי האסימון. הנה תכלית הבריאה, חייכה לה בנחת לבנת הכנף הקטנה, ששוחררה סוף סוף מהכלוב והגיעה למנוחתה. האושר, האהבה והאחדות, כל כך עצומים, שבבת אחת הבנתי למה נועדו כל הייסורים והמכאובים... כי לפעמים חלומות מתגשמים!

שירת הלב

כל אותן ציפורים שבלב, שתמיד ידעתי שקיימות אצל עוד אנשים, מובילות אותנו אל חכמת הקבלה, אל שירת האמת והאהבה, אל המקום בו שרים תמיד את שירת הלב.
אם כל אחד מאיתנו יקשיב לליבו ולציפור ששרה לו את הדרך, הם יובילו אותו למקום בו נפסקים המכאובים והייסורים, למקום בו מטרת הבריאה מתגלה בכל יופיה והדרה, למקום בו לחיים יש סיבה ותכלית, למקום בו יש תשובות לכל השאלות המטרידות את כולנו, חכמת הקבלה.

ענת גלעדי, בת 45, מטפלת אלטרנטיבית, עוסקת בתחומי התפתחות אישית ומודעות, תלמידת קמפוס "קבלה לעם".

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content