Left Sidebar Content

חגים ומועדים | פסח

פסח ואנחנו

ערב ליל הסדר אצל אמא שלה, אחרי חצי שעה של קריאה מרתקת בהגדה אנחנו יוצאים ממצרים ומתחילים לאכול. אצלי בראש עדיין תקוע העניין הזה עם היציאה מעבדות לחירות. אני מרגיש שאני עובד קשה ומרוויח יפה אך עדיין ההוצאות גדולות מההכנסות, איפה החירות פה?

שלושה ימים לפני החג אני לוקח אוויר וצולל לתוך הסופר-מרקט. אני לא רוצה להישאר פה יותר מידי זמן כי האימרה שזמן שווה כסף מקבלת כאן איזון שלילי, ככל שאני נשאר יותר זמן אני נשאר עם פחות כסף. סיימתי תוך 45 דקות וטסתי לקופה. יצאתי עם חשבון של 850 ש"ח. "כן, תחלקי לשלוש, תודה" מלמלתי מתוך הערפל שירד עליי. אבל איך? בדקתי את החשבון פעמיים, אין טעות. העמסתי את השקיות בבגאז' ונסעתי הביתה.

בדרך הביתה הייתי מאוד רעב אז אכלתי את הלב. הרבה מחשבות עברו לי בראש והייתי מאוד נסער, אני לא מתרגש בדרך כלל מהוצאות גדולות אבל הפעם היה בזה תסכול חדש. כותרות בעיתונים מדברות על עליית מחירים צפויה אבל אני לא מבין לאן עוד הם יכולים לעלות?

אנחנו חיים בכלכלה גלובלית של היצע וביקוש אבל אם נסתכל על עלות הייצור וההובלה של המוצרים שרכשתי נגיע לאחוזים בודדים מתוך מה שבפועל שילמתי. השיטה הכלכלית הזו ששירתה אותנו נאמנה אלפי שנים נראית לי מנותקת מהמציאות בימים אלה.


אני מבין למה זה ולמה העולם נראה כמו שהוא נראה. מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על כך שהאדם נעשה מאושר כאשר הוא מרגיש שיש לו יותר מלאחרים לכן באופן טבעי אנשים רוצים כל הזמן עוד ועוד. אנשים גדולים רוצים דברים גדולים ואנשים קטנים רוצים דברים קטנים אבל כולם רוצים עוד! זוהי מהות החברה הצרכנית בה אנו חיים.


אם נשווה בין המערכת האנושית המורכבת משבע מיליאד אנשים לגוף האדם המורכב ממליארדי תאים נגלה כי בטבע כללי המשחק שונים לגמרי. התאים בגופנו פועלים באופן פשוט מאוד, הם צורכים מהגוף חומרים חיוניים לקיומם ונותנים לגוף מה שהוא צריך. יחסי ה"תן וקח" בין תאי הגוף תכליתיים ומכוונים במטרה לקיים את הגוף שהוא השלם הגדול מסך חלקיו. כאשר תא מסוים או קבוצת תאים בגוף רוצים לקבל לעצמם, כלומר להתקשר ביניהם בצורה של רווח אישי, הגוף יוצא מאיזון ומפתח מחלות. אני מרגיש שהחברה האנושית יצאה מאיזון.


ערב ליל הסדר אצל אמא שלה, אחרי חצי שעה של קריאה מרתקת בהגדה אנחנו יוצאים ממצרים ומתחילים לאכול. אצלי בראש עדיין תקוע העניין הזה עם היציאה מעבדות לחירות. אני מרגיש שאני עובד קשה ומרוויח יפה אך עדיין ההוצאות גדולות מההכנסות, ואיפה החירות פה? אישתי מבקשת ממני להתנהג נורמלי ולא לפתוח בשיחה על הרעיונות המשונים שלי אך אני חסר מנוחה. אחרי שחזרנו הביתה אני מוצא את עצמי מול המחשב פורשׂ משנתי בפניכם.


בני האדם כידוע מפותחים יותר מהחי ומהצומח ולכן תופסים את קיומם כמעל הטבע, אך למעשה זה לא נכון. אנחנו נמצאים בתוך הטבע וחולקים אותו עם הדומם הצומח והחי. במאה השנים האחרונות נעשה ברור יותר ויותר שהאנושות כמו מערכות אחרות בטבע היא מערכת גלובלית, אינטגראלית, סגורה ולכן עלינו להתאים את עצמנו למציאות החדשה שמתגלית ולחיות על פי חוקי הטבע.


ההרגשה שכולנו חלקים ממערכת אנושית אחת, מחייבת אותנו להפוך את צורת היחסים בינינו, עלינו להתחבר כמו תאים בגוף החי. במקום לחשוב איך כל אחד מרוויח לעצמו מאנשים אחרים עלינו לחשוב איך כל אחד דואג לטובתם של חברים, שכנים ואפילו אנשים שאנחנו לא מכירים, עלינו להתייחס אליהם כאילו היו בני משפחה. לחשוב במה אני מביא להם תועלת וכיצד אני משפר את איכות החיים שלהם, מה אני יכול לעשות כדי שלהם לא יחסר שום דבר. כאשר כל אחד שואף למלא את רצונו של השני כולם מרוויחים וחיים בהרמוניה.


יש אלטרנטיבה, הגיע הזמן לבנות יחסים נכונים ובריאים בין בני האדם, להשיב את האיזון שאבד לחברה האנושית ויחד לצאת מעבדות לחירות. חג שמח!

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content