Left Sidebar Content

חגים ומועדים | חנוכה

מלחמת המכבים ביוונים

על מה נלחמו המכבים? זה קשור אלינו לחיים? מה רצו היוונים? 

תשכחו רגע מהיסטוריה. כל העלילה מתרחשת עמוק בפנים. היוונים מסמלים כוח רע שנמצא באדם, כוח אגואיסטי שמגביל את התפתחות המודעות שלו. הכוח היווני לא נותן לאדם להרגיש את כוח הטבע הכללי, כוח שנקרא גם בשם בורא. 

את כוח הבורא אפשר לגלות רק אחרי שרוכשים תכונה כמו שלו. תכונה של השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה טהורה. מכאן בא הכלל הגדול של "ואהבת לרעך כמוך". הוא מכוון את האדם לחיבור עמוק עם הזולת, לקשר הדדי כזה שבו מתגלה כוח הבורא. את הכוח הזה אי אפשר לצייר, לפסל וכיוצא בזה. אפשר רק לפתח את עצמנו לכיוון של אהבה לזולת, וכך להפוך את עצמנו למקלט. וכשאדם קולט בתוכו את כוח הבורא, את הגל של אהבה ונתינה, רק אז הוא יכול לזהות שהכוח הזה ממלא את כל הבריאה. מנהל אותנו, מכוון אותנו בהתפתחותנו, אל המנוחה והנחלה.

אז איך הכוח היווני פועל בי? הוא מכוון אותי לחשוב על עצמי בלבד. ואם אני מנסה להילחם בו, ובמקום לחשוב כל הזמן על עצמי להתחיל לחשוב גם על טובת הזולת, או אז אני מרגיש עד כמה שהאגו שלי הוא חזק. הוא מרים את ראשו, ולא נותן לי אפשרות להתחשב באף אחד. שלא לדבר על חיבור פנימי או אהבה לזולת.

בסיפור של חנוכה, אם שוב נביט עליו, היוונים לא נכנסו לעסקים הגשמיים של עם ישראל, אלא הלכו ישירות על הרוחניות שלו. הם רצו להחדיר את האמונה שלהם, את הדת, את הפסלים, את הפילוסופיה. שנתחיל להתפלל לאלים שלהם, וכן הלאה. בכך הם ביקשו להשמיד את העבודה הרוחנית של עם ישראל.

האידיאולוגיה היהודית אומרת שהאדם משתחווה לכוח אחד בלבד: כוח ההשפעה והאהבה שמנהל את העולם. הוא כוח הטבע העליון, אין עוד מלבדו, ומי שרוצה להתחבר אליו צריך להיות דומה לו, כלומר להתעלות מהטבע האגואיסטי לטבע שני של אהבה לזולת. כמובן, הרבה יותר קל להשתחוות לאיזה פסל אלילי, ולכן לא מעט יהודים התייוונו. האגו, שבאופן טבעי בוער בכל אחד, שמח מאוד למצוא כיוון אידיאולוגי נגיש וקל, שזכה גם לתמיכה מהממשל.

לכן המלחמה של המכבים הייתה קודם כל מול המתייוונים. המכבים נלחמו על שמירת האידיאולוגיה היהודית-מקורית, כלומר על השאיפה הרוחנית לגילוי הבורא בתוך קשרי אהבה בין הנבראים.

כבר מימיו של אברהם הבבלי התגלה שלרמת התפתחות כזו תקדם האבולוציה את כל בני האדם, כי זוהי המטרה הגדולה של הבריאה. ואצל הטבע אין פשרות, מה שמוגדר בתוכנית ההתפתחות חייב לקרות. בהגדרות רוחניות, יהודי נקרא מי שמבין זאת, ועובד על חיבור עם הזולת באהבה, לצורך איחוד עם כוח הטבע העליון. מכל העמים שחיו באזור, התקבצו אלפי אנשים סביב האידיאה הזו של אברהם. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמוסבר בספר המדע של הרמב"ם. יוצא שלעם שלנו, ביסודו, אין שום מכנה משותף גשמי, אלא רק רעיון רוחני.

חג החנוכה מסמל את החזרה למלחמה פנימית מול האגואיזם הצר, שסוגר כל אחד בתוך עצמו. מאז החורבן שנאת חינם שורה עלינו, ולכן איבדנו את היכולת לקלוט את כוח האהבה הכללי. כיום ביכולתנו ללמוד מחדש את שיטת החיבור של אבותינו שמפורטת בחכמת הקבלה, ולבנות בינינו מקום לקליטת כוח האהבה. וכשנתחיל להתאחד מעל כל הפערים והדחייה, האנושות תבקש שנוביל אותה אל פסגת התפתחותה.

יאללה מכבי, מדינת מנורה.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 444 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content