Left Sidebar Content

חינוך, הורות והוראה

להפוך לאימא

מזל טוב, הפכת לאם. ופתאום התינוק הוא כל עולמך. לצד הקשיים שבדבר, את מגלה בתוכך גם נטייה להתמסרות מוחלטת, שכמותה לא חלמת אפילו שיש. מאיפה באים הכוחות שדוחפים אותך לעשות ולעשות ולעשות? מהו הקסם שמזיז אימהות? ומה אפשר לקחת למקומות אחרים בחיים, ממערכת היחסים המיוחדת הזאת?

הריון, לידה והורות הם חלק מתהליך התפתחות רחב הרבה יותר, של כלל המציאות. בגדול, אפשר לדמות את כל הבריאה לגוף אחד שנוצר, מתפתח וגדל. הגוף הזה בנוי מחומר יסודי שמגדר כרצון לקבל הנאה ותענוג, או בקיצור רצון לקבל. בשיא התפתחותו, הרצון לקבל צריך להגיע לדרגה של השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה. זה אומר לשנות את הטבע המקורי שלו, מקצה אל הקצה.

הדרך למימוש ההתפתחות המדוברת בנויה מכמה שלבים. תחילה, הרצון האחד נשבר לחלקים רבים. כל חתיכה כזו דואגת רק לעצמה, וחושבת כל הזמן איך להתפתח על ידי זה שהיא מקבלת מהאחרים כמה שיותר אנרגיה, ידע, נוחיות, שירות, כל מה שרק אפשר. כך נוצר בינינו סחר חליפין, התפתחו מערכות חברתיות-כלכליות, ערים ומדינות. כיום מתברר שכולם קשורים לכולם, משפיעים על כולם, ולכן גם תלויים בכולם. בעולם גלובלי ואינטגרלי אי אפשר לעשות מה שבא לי, כי זהו מתכון לקריסה של החברה כולה ואני איתם.

כך האבולוציה מקדמת אותנו לשינוי הטבע שלנו, כאמור, שמרצון לנצל את הזולת להנאתנו נגיע למצב שנרצה לקבל מהעולם את מה שהכרחי לקיומנו, ואת כל המרץ שלנו נפנה למילוי צרכיהם של האחרים. ואהבת לרעך כמוך, קוראים לזה החכמים. נכון, בעידן האגו הגדול נראה שאנחנו מתקדמים לכיוון הפוך לחלוטין, אבל דווקא מתוכו נגיע להבנה שאין ברירה, חייבים לשנות מן היסוד את היחס שלנו לעצמנו ולאחרים. בלי התחשבות והשלמה הדדית לא יהיו למאה ה-21 שורדים. בהדרגה נגיע להכרה בכך שהמצב הכי טוב, מה שנקרא המצב המתוקן, זה להיות מחוברים זה לזה כמו איברים שונים בגוף אחד.

ועכשיו, אחרי שהכרנו את מפת ההתפתחות הכוללת לתהליך השבירה והתיקון שלנו כנבראים, נתבונן במערכת היחסים המיוחדת שבין האם לרך הנולד. כאן הטבע שותל בלב האם, לעיתים מיד לעיתים עם הזמן, אהבה לתינוק שיצא מהרחם שלה. בכך הוא בעצם מחייב אותה לטפל בו, להימשך אליו, למסור את כל כולה עבורו. בסופו של דבר, גם זה מצטרף לחשבון הכללי של תיקון היחס בין פרט לפרט, אף על פי שעדיין אין פה בחירה חופשית.

תיקון הכרתי, לעומת זאת, הוא ביחס של האדם למי שמורגש מלכתחילה כזר, כרחוק, למי שבינינו לבינו יש פער, דחייה, אפילו שנאה. אם נצליח לפתח אהבה לזולת כמו זו שהטבע נתן לנו לילדים, או אז יהיה זה התיקון השלם שלנו כיצורים תבוניים. יוצא שהאהבה לילדינו היא סוג של סרגל מדידה שמסייע לקבוע את מיקומנו בתהליך תיקון היחס לאחרים, מיחס אגואיסטי לטבע חדש של אהבה ונתינה.

אין ספק שבדורנו קשה לאישה היולדת, הרבה יותר ממה שהיה בדורות קודמים. אם פעם היא הייתה מוקפת במשפחה תומכת שגרה צמוד אליה, עזרה לה בכל דבר, נתנה עצות חכמות, חיזקה אותה בעת חולשה ואפשרה לה מנוחה - היום האם הטרייה מוצאת את עצמה לבד בדירתה. לא פשוט, בלשון המעטה, אבל חשוב לדעת שגם הקשיים המודרניים הללו נכנסים לחשבון התיקון. בנוסף, קרובי המשפחה שיסייעו לה בגידול הילד, ירוויחו גם הם. זהו חלק מהתיקון שלהם, וחבל להפסיד אותו.

ובאשר למושג אימא, יש לו משמעות עמוקה. כמו האימא שמגדלת את התינוק, כך אימא טבע מגדלת את כולנו. זוהי מערכת סגורה, מורכבת מאוד, שפועלת עלינו בכל מיני צורות. חכמת הקבלה מסבירה לפי איזו חוקיות מערכת הטבע מפתחת אותנו, כיצד נוכל לזהות את פעולותיה עלינו ולהגיב נכון. כלומר, איך להבין את השפה של אימא טבע, לקלוט לאן היא מכוונת אותנו, ולצעוד באותו כיוון. 

שתהיה לנו גדילה נעימה!

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 582 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content