Left Sidebar Content

משמעות החיים

לחיות בלהקה

מה מרגישה נמלה בתוך מושבה של נמלים? במה היא נבדלת מנמר לדוגמה, שחי לבדו? והאדם, האם בעידן הטכנולוגי אנחנו דומים יותר לנמלים או לנמרים? על העתיד שמזמנים לנו החיים ברשת, מתוך נקודת המבט הייחודית של חכמת הקבלה.

מצד הטבע, יש בעלי חיים שפועלים כיחידים, ואחרים שמהווים חלק מקבוצה. הנמר מסמן את גבולות הטריטוריה שלו, האינסטינקטים מכוונים אותו בכל צעד ושעל. גם הנמלה מופעלת ע"י אינסטינקטים, אלא שפקודות הטבע ניתנות לה מהמוח שמנהל את כל מושבת הנמלים כאחד. היא מחוברת לשכל הקולקטיבי, אין לה ספקות או לבטים, ברור לה באיזו צורה עליה לנוע וכיצד לפעול כדי להיות בהרמוניה, בהתקשרות עם כולם.

האדם נבדל מעולם החי בכך שיש לו אגו גדול, רצון גדול לקבל הנאה ותענוג, שכל הזמן מתפתח. בשונה מבעלי החיים אשר מנוהלים על ידי הטבע המכתיב את כל תנועותיהם, בין אם הם פועלים ביחידות ובין כקבוצה, לבני האדם יש חופש מחשבה. בכל פעם שהאגו צומח, הוא דורש צורות התקשרות משוכללות יותר, יכולות ביטוי, ריגושים ותענוגים חדשים. כך נוצרו השפה, הספרות, האמנות, המוזיקה וכיוצא בזה.

ככל שהאגו גדל, נוצרו קשרים מסוגים שונים בקרב המין האנושי. לעתים התקרבות, לעתים התרחקות, מתוך שיקולי תועלת מול עלות. מדור לדור האגואיזם של האדם נעשה צר יותר ומתבטא בדחף בלתי מוגבל לנצל הכול לטובתו. חשבו על כך: האדם הוא היצור היחיד בטבע שמוצא סיפוק והנאה בחורבנו של האחר, כי זה גורם לו להרגיש נעלה ממנו.

כיום אנחנו חיים ברשת, מחוברים זה לזה, משפיעים זה על זה, תלויים בזה בזה בצורה הולכת וגוברת. גם אם אינני רוצה בכך כלל, אנשים אחרים משפיעים על מהלך חיי כל הזמן. לצורך המחשה: כשהבורסה בארה"ב נופלת המצב הכלכלי מתערער בכל העולם, וכשעושים חרם על הילד האהוב שלך, חס ושלום, אתה מבין שאתה סובל בגלל בעיות חינוכיות כלל-חברתיות.

שוב ושוב אנחנו מנסים לנתק את הקשרים שמסבים לנו צער, הן ברמה הבינאישית והן ברמה הגלובלית, אבל הריטואל המאמלל הזה שוב ושוב חוזר. בעידן המקושר, כשכולם חיים ברשת, אין לאן לברוח, אין איפה להסתתר. בסופו של דבר, בלית ברירה, נצטרך ללמוד להתחבר נכון זה לזה. 

חכמת הקבלה חוקרת את התפתחות האדם, החברה והטבע. היא מלמדת כי בשונה מנמלים שיודעות אינסטינקטיבית איך פועלים כגוף אחד, לנו הותיר הטבע מקום להבנה, להסכמה ולעשייה. בני האדם צריכים לפתח בעצמם את היכולת ליצור חיבורים כמו אלה שיש בלהקת דגים או ציפורים, כמו בכוורת דבורים, אבל עם הבדל מהותי.

בלהקה האנושית העתידית, אם נכנה אותה כך, יפעלו שני כוחות מנוגדים. האחד הוא הרצון האגואיסטי של כל פרט, שיחוש דחייה מהאחרים ואפילו שנאה. השני הוא הרצון להתחבר עם כולם "כאיש אחד בלב אחד", כמו שנאמר במקורות. וכך, בין שני כוחות מנוגדים, יהיה עלינו ללמוד לקיים קשר רב ממדי.

כדי להמחיש קצת את המצב המדובר, דמיינו את התמונה הבאה: כוורת צפופה מלאה בגוש של דבורים, ובתוכה מלא שנאה, דחייה, מין אווירה שחורה כזו. ויחד עם זה, מעל כל זה, כולן מתקשרות, אוהבות, תומכות ומחוברות. וככל שהן שונאות זו את זו, עוד יותר מזה הן אוהבות. המקובלים מגדירים את ההתקשרות העוצמתית הזו בנוסחה: "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב).

למה שיהיה בנו רצון להתחבר, אם באופן טבעי כל אחד אינדיבידואל ושואף להיות בפני עצמו? כי נגלה שבתוך חיבור מיוחד שכזה, אנחנו משיגים את השורש של האהבה והשנאה. שורש אחד, שנקרא כוח עליון או בורא. מדובר בכוח החיובי שקיים בטבע, הכוח הכללי שמחבר בין ניגודים לצורך פיתוח החיים. ואנחנו, על ידי שנאה שמעליה אהבה, מתקשרים אליו, מחוברים איתו, מזדהים עימו. זהו הפרס הגדול של החיים, ובשבילו שווים כל המאמצים.

מן המקורות

"בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבֵקות, שהוא השוואת הצורה ליוצרה, אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב".

בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "מהות הדת ומטרתה"

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1122 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>hafatza</p><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content