Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה בארץ

מדינת ישראל, דוח מצב

מחירי הדירות עולים, גם מחירי המזון. הפילוג מעמיק, גם ההסתה בפוליטיקה, בתקשורת וברשתות החברתיות. בעיני העולם ישראל מצטיירת כאלימה וגזענית, ושקט בטחוני נראה כחלום שאף פעם לא נשיג. אז איך נכון להגדיר את מצב המדינה? במילה אחת: נפלא! אנחנו מתקדמים לדיאגנוזה מדויקת של המחלה שמקננת משך שנים בחברה, וזו כבר תהיה חצי הדרך לריפוייה.

כשמתבוננים מהצד על האופן שבו המדינה מנוהלת, ברור שכל קיומנו כאן הוא בגדר נס, חסד עליון. עסק פרטי שהיה מתנהל כך, היה פושט את הרגל מזמן. השנאה שבין המנהיגים והתיעוב שבין המחנות כבר הביאו אותנו בעבר לחורבן הבית, מישהו יכול להבטיח שהיום זה לא יקרה? מלחמות היהודים, קוראים לזה, והן אלה שמביאות עלינו גם אויבים חיצוניים. 

מה הקשר? על פי חכמת הקבלה שחוקרת את מבנה המציאות, עם ישראל נמצא בליבו של העולם. גם ההיסטוריה מוכיחה שכך בנוי הפאזל האנושי, ואין לנו אפשרות לברוח מהמרכזיות הזו אף פעם. חשבנו תהיה לנו מדינה משלנו יעזבו אותנו בשקט, וההפך קרה, תשומת הלב רק עולה. מסתכלים עלינו בזכוכית מגדלת, לא נותנים לנשום אפילו שנייה. 

למה? כי מה שקורה בינינו היהודים, קובע את מה שקורה בין כל האנשים. אם אנחנו חושבים רע זה על זה, רבים איש עם אחיו בכנסת ישראל, ברשתות או בכבישים, בכך אנחנו משדרים גלים של שנאה בכל מרחבי הגלובוס. ואז העולם מתמלא במאבקים ובמלחמות, ואומות העולם פונות כלפינו עם רצון להרוג. חד וחלק.

זה אומר שהשנאה כלפינו תלויה בנו עצמנו, ואם כך הם פני הדברים אז לנו יש גם את הכוח לשנות. נכון, אנחנו לא יודעים איך לעשות שלום בינינו, איך להגיע לקרבה בלבבות למרות כל חילוקי הדעות, ודאי שלא לאהוב, אבל עצם ההכרה בכך שמוכרחים ללמוד תקדם אותנו מאוד. 

וכשננסה לשפר את היחס שלנו זה לזה, כשנשתדל להתנהג יותר טוב, כל העולם יירגע. אפילו השכנים שלנו, בני הדודים. ויותר מזה: בכל תחומי חיים נראה פתאום הקלה, החל מהמישור הכלכלי דרך המצב הבריאותי ועד למישור האקולוגי. 

מה הקשר? כל הטבע הוא מערכת אחת גדולה, שכל חלקיה מחוברים זה לזה. היכולת לנהל את המתרחש בכל רמה במערכת נמצאת אצלנו היהודים, ולכן עלינו מוטלת החובה להזרים במערכת כוח מאזן של חיבור והדדיות, במקום כוח של שנאה ופירוד. אין מי שימלא את מקומנו.

טיפ ראשון להתקרבות לאדם שמחזיק בדעה הפוכה משלי: עליי לצייר לעצמי ששלומו של הילד הקטן שלי, תלוי ברצונו הטוב של אותו האיש. והצורה שבה אני אתייחס עכשיו אליו, היא זו שתקבע מה יעלה בגורלו של בני אהוב לבי. לא האדם שמולי קובע את אשר בליבו כלפי בני, אלא אני. ואם אתחיל להתייחס אליו טוב, אפילו באופן מלאכותי, אם אשתדל להיות אדיב כלפיו, להאיר פנים, המאמץ לחיבור מצידי יזמין בו יחס חיובי כלפי הבן שלי. 

לסיכום, אנחנו מנהלים את מי שמולנו, לטובה או לרעה, ועלינו להזכיר זאת כל רגע לעצמנו. זה נכון בין אדם לאדם, בין ישראל לעולם, ובין המין האנושי לכלל הטבע.

מן המקורות

בסוף הקדמתו לספר הזוהר, אומר "בעל הסולם" - הרב יהודה אשלג: "ובהיות האדם מישראל מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו", כלומר את הנטייה לחיבור ולקשר הדדי, "על חיצוניותו", על הנטייה האגואיסטית הטבעית, "הנה אז גורם במעשיו גם בפנימיות וחיצוניות של כללות העולם... וכל האומות יודו ויכירו בשבחם של ישראל".

ובמאמר "הערבות" הוא מסביר: "האומה הישראלית נתקנה ונעשתה כמין מעבר, שעל ידיהם יזרמו ניצוצי ההזדככות לכל המין האנושי שבעולם כולו... שיוכלו להבין את הנועם ואת השלווה השרויים בגרעין של אהבת זולתו".

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 665 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content