Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה חברתית

מהי חשיבה ביקורתית

חשיבה ביקורתית, חשיבה מעמיקה ולא שטחית, לא לקבל שום דבר כמובן מאליו, לשאול שאלות, להטיל ספקות. מדוע היכולת הזו חשובה לנו, ולאיזו רמה עתידה החשיבה הביקורתית להגיע בשיא התפתחותנו כיצורים תבוניים?

אדם בעל ביקורת תבונתית הוא טיפוס ששואל את עצמו כל הזמן למה, מאיפה, לשם מה. הוא לא נח ולא מסתפק במה שהוא שומע מאחרים, אלא בוחן את דבריהם באופן ביקורתי, רוצה לדעת על מה הם מתבססים. השאלות שהוא מעלה יכולות לקדם אותו לבירור האמת, בתנאי שהוא לא סתם ישאף לסתור כל דבר, ולחילופין גם לא ינסה להצדיק את מה שנראה לו מלכתחילה נכון. ביקורת אמיתית היא כזו שאיננה תלויה בשום דבר. בנוסף, צריך לדעת שבירורים אמיתיים לא נגמרים, ותמיד צריך לשאול שאלות חדשות.

רוב בני האדם לא שואלים, חשיבה ביקורתית אופיינית רק לאנשים מפותחים. ברמה המתקדמת של חיפוש משמעות החיים, החשיבה הביקורתית של האדם מופנית קודם כל כלפי עצמו, בפנים. הוא נדרש לבדיקה עצמית קפדנית: כמה אני מוכן להשקיע עבור השגת האמת? האם לאורך הדרך אהיה מוכן להקריב את הנוחיות שלי, אולי את המעמד שלי, או שאעדיף להתפשר, לעגל פינות, לוותר?

השאיפה להגיע לדרגת חקירה ניטרלית, לברר את האמת כפי שהיא, מעלה קושי מובנה. הרי כל אדם מטבעו אגואיסט, ומכיוון שכך גם משוחד. ואם כך יצר אותנו הטבע, אז איך נוכל פעם לברר משהו באופן נקי? 

מכאן עולה שחשיבה ביקורתית אמיתית דורשת שלב מקדים של קניית טבע שני, תכונות חדשות שיהיו מעל האגו האנושי. כל דבר פחות מזה, גם אם ייראה ביקורתי ומתקדם, תמיד תהיה בו נגיעה עצמית כלשהי, שלעתים נסתרת אפילו מהאדם עצמו.

התעלות מעל האגו זהו תחום המחקר של חכמת הקבלה. לפי שיטה מסודרת שכוללת לימוד ותרגול קבוצתי, אני לומד להכיר את הטבע האגואיסטי שלי ולעלות מעל האינטרס. בהגדרה רחבה, אפילו אם לוקחים בחשבון אינטרס לאומי, כלל-אנושי או אקולוגי, עדיין יש פה נגיעה כלשהי וחשבון שגם ממנו חובה עליי להתנתק בדרך לבירור האמת.

ואם כך, אם חשיבה ביקורתית מלאה דורשת ניתוק מהאינטרס של בני האדם, של הדומם, הצומח והחי, מכל היקום הזה בכלל, מתעוררת השאלה: מה יישאר ממני אם אתנתק מכל אלה? למי אני אהיה שייך?

כאן מגיע האדם לגילוי כוח פנימי שנסתר בכל מערכת הטבע. כוח שעומד ביסוד הטבע, מפתח את החיים, נמצא במרכז המציאות. תכונתו של הכוח הזה היא השפעה, כלומר נתינה ואהבה טהורה. וכשהאדם מתחיל לגלות אותו הוא מבין שרק בירור שמתחיל משיוך עצמך אליו, יכול להוביל אותך ליציאה מחשיבה ביקורתית מסולפת, נגועה באינטרס כלשהו, אל נקודת מחקר עליונה, אובייקטיבית, נקייה. 

מכאן עולות שתי הגבלות לחשיבה הביקורתית האמיתית. האחת היא שלפני שמגיעים לבדיקות, למחשבות ולהחלטות כלשהן, אנחנו צריכים לאפס את עצמנו כלפי נקודת אחיזה ממשית בכוח המרכזי שבטבע. השנייה היא שרמת הביקורת שלנו, כלומר הגובה, העומק והעוצמה שלה, יכולה להיות רק במידת האחיזה שיש לנו בכוח הזה, כלומר המידה שבה רכשנו תכונת השפעה כמו שלו. 

במבט רחב, אנחנו חיים בעולם הזה דור אחר דור, מנסים להבין איך אנשים צריכים להתנהג, איך אמורה האנושות להתנהל. משך כל ההיסטוריה, המצאנו כל מיני חוקים וכללים שחשבנו שהם נכונים, אחר כך שינינו אותם והגדרנו אחרים. לכאורה, הייתה זו חשיבה ביקורתית, אבל האם מישהו יכול לומר שהייתה לו נקודת מדידה אובייקטיבית שכלפיה הוא מדד ועיצב את אותם הגדרות או שינויים? זו הסיבה לכך שבני האדם כל הזמן טועים וסובלים.

כיום, בעולם שנעשה מקושר יותר ויותר, התלות ההדדית מתגברת וכל טעות עולה לכולנו ביוקר. התמודדות מוצלחת עם אתגרי העתיד דורשת חשיבה ביקורתית ברמה אחרת, שתהיה מיוסדת על השגת אותו כוח השפעה שנמצא מחוץ לעולם שלנו, מעליו, ביסודו. רק כלפיו נוכל לעשות מדידות מדויקות, ולדעת להגדיר מהו טוב ומהו רע, מהי אמת ומהו שקר, במובן המערכתי והמלא של הדברים.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1060 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content