Left Sidebar Content

משמעות החיים

האנשים התלושים

הם חיים לא רע ויש להם כמעט הכול: עבודה מסודרת, אוכל בשפע, בית מאובזר, רכב פרטי, בן או בת זוג תומכים, שני ילדים מקסימים ואפילו כלב במלונה. נכון, יש גם משכנתא, יש סכסוכים פה-ושם, הילדים מוציאים להם ת'מיץ על הבוקר, תמיד חסרה להם עוד ספרה בחשבון הבנק, ולממשלה צריך להחליף את הראש מזמן - אבל לא אלה גורמים להם להזיל דמעה רגע לפני שהם נרדמים. לא התוספות הקטנות או ההנהגות הגדולות הן שימלאו אותם.

יש להם הכול, אבל אין להם כלום. יכולים להשיג בקלות מה שרוצים, אבל חסרה להם רוח במפרשים. חסר להם רגע של נחת בחיים. מילוי פנימי. ניצוץ שיאיר; חסר להם חום נעים שיפזר את העננה השחורה שרובצת עליהם זו תקופה; קרן-אור שתאיר את האפלה ששוררת בליבם. הם יודעים היטב שאת ההרגשה האבודה של גן העדן עלי-אדמות הם לא ירכשו בכמה ג'ובות ולא בתורת הקומבינה.

האגו מתעתע בהם, קורע אותם מאחרים. הם עצלים מדי כדי להיות פעילים, מרשים לעצמם להיות מנוכרים ובוחרים להיות בודדים. הם עדיין תקועים בגלות; מזהים-לא-מזהים את הגאולה שלהם, מהססים לרגע קט, אבל יודעים שהיא שם, ממש שם, בקשר בין הפרט לכלל, בין האני לאנחנו, בין היחיד לאומה. גם כאשר לרגע התחושה מבליחה, הם מתייאשים מהר וחוזרים למוכר והמנוכר; חשים תועים בעולם לא מובן; מעדיפים להיגרר אחרי העדר עד יום מותם.

התלושים הבודדים יצליחו רק יחד. הם ינצחו את המרירות בתנאי שישובו לחיות באגודה אחת, לפעול ברצון אחד, להתלכד כאיש אחד בלב אחד, בראש אחד, בגוף אחד עם נפש-רוח-נשמה אחת. הם ינצחו - ובגדול - כשיחליטו שהאחדות חשובה להם מהאנוכיות, שכעת זמן בגרות וחלפה לה הילדותיות. שאחריות ואכפתיות עדיפות על בהייה בחלל וישיבה בחיבוק ידיים. התלושים עוד ישובו לחיים, לבצלים ולשומים, הם ישובו כשיחליטו שוב להיות אוהבים.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content