Left Sidebar Content

תרבות | ארכיון תרבות

מסע בין כוכבים עם אריק זאבי

הג'וּדוֹקא אריק זאבי, איש שהביא הרבה כבוד ומדליות לישראל, יודע לנצח וגם למד להשתמש בכשלון כבקרש קפיצה, ולמרות זאת מספר לרב ד"ר מיכאל לייטמן שהוא מרגיש כמו בובה בלי בחירה

אריק זאבי: שלום הרב לייטמן, כספורטאי אולימפי בענף הג'ודו, התחלתי להתאמן בגיל צעיר מאוד ואני מייצג את המדינה בתחרויות בינלאומיות כבר מגיל חמש עשרה. גדלתי בבני ברק, ועד כיתה ח' למדתי בבית ספר דתי. אני מתעניין מאוד בדברים שיכולים לשנות לטובה את חיינו. לאחרונה למשל, יוצא לי להעביר הרצאות על התמודדות עם לחצים ומשברים מתוך הניסיון שלי בעולם הספורט.

הרב לייטמן: ואיך מתמודד ספורטאי עם מצבים כאלה?

אריק זאבי: אני חושב שהיתרון שלי כספורטאי הוא דווקא בזה שאני כבר רגיל ללחץ ולכישלונות, כי אין ספורטאי שלא מפסיד. כילד זה שובר את הלב, אבל עם הזמן לומדים איך להתמודד עם זה. כיום, כשאני מגיע למצבים כאלה, אני אומר לעצמי: או-קיי הפסדתי, בוא ננסה להבין איך אני משתפר ומשתמש בהפסד הזה להצלחה עתידית. 

הרב לייטמן: כלומר, היום כבר ברור לך שברגע שאתה עובד עם הכישלון בצורה נכונה, הוא דווקא קרש קפיצה להצלחה.

אריק זאבי: נכון מאד. אבל זה ברור לי רק בתנאי אחד: שנתתי בקרב את כל כולי ולא ויתרתי.  

הרב לייטמן: כי סיפוק נובע רק כתוצאה מהשקעה מלאה.

אריק זאבי: בדיוק.

הרב לייטמן: ההבחנות שאתה מתאר טובות מאוד. בדומה לספורטאי, גם המקובל נלחם, אבל מלחמתו היא פנימית, עם עצמו. גם המקובל מוצא את עצמו פעם אחר פעם בתוך קרב, ואם הצליח במשהו, אסור לו ליפול לחולשה, לגאווה. אם יכשל בזה, מיד יֵרֵד לדרגה נמוכה יותר, שתחייב אותו לחזור למצבו הקודם ולהתחיל מחדש, בדיוק כפי שאתה מתאר.  

אריק זאבי: אם מדברים על תחושות פנימיות, בזמן האחרון ישנן שאלות שמאוד מטרידות אותי והייתי רוצה לשמוע מה עונה עליהן חכמת הקבלה. כבר זמן רב אני מסתובב בהרגשה שכל מה שאני מחליט ועושה בחיים כבר נקבע וידוע מראש. שכל מה שאני עושה נובע מהחינוך שקיבלתי או מהמטען הגנטי שלי, כמו איזו בובה שאין לה שום בחירה. המחשבה הזאת שכולנו "מתוכנתים", ממש מתסכלת אותי.

הרב לייטמן: אתה צודק, במישור העולם הזה אין לנו כל בחירה חופשית. חכמת הקבלה מלמדת אותנו שהבחירה נמצאת רק במישור גבוה יותר, במישור הרוחני. בחיים האלה כמו שאתה אומר, אתה מתוכנת לחלוטין. אם אתה רוצה להיות חופשי, זה יכול לקרות רק במישור העולם הרוחני.

אריק זאבי: ומהו העולם הרוחני?

הרב לייטמן: העולם הרוחני הוא מערכת עליונה של כוחות שמנהלים ומפעילים את העולם שלנו. זו מערכת שאותה אנחנו לא מרגישים כרגע. הכוחות שנמצאים בה מתלבשים בחומר של העולם הזה, מנהלים אותו ומפעילים אותו. לכן, אדם שרוצה להיות חופשי צריך לצאת מתוך החומר אל אותו המרחב שבו נמצאים הכוחות שמפעילים את החומר, ממש כמו יד שנמצאת בתוך כפפה.

אריק זאבי: וכל אחד יכול לעשות את זה?

הרב לייטמן: בהחלט, כל אחד. כל אדם ששואל שאלות קיומיות כמו "בשביל מה אני חי?", "למה הכל קורה כפי שקורה?", "מי מנהל אותי?". אני שומע שיש לך שאלות כאלו...

אריק זאבי: נכון. יש לי המון שאלות בלי תשובות.

הרב לייטמן: מצוין, כך צריך להיות. אם יש לאדם שאלות מסוג זה והוא מוכן להשקיע, אחרי יגיעה של כמה שנים הוא מגיע להרגשת העולם הרוחני.

אריק זאבי: כך מאמינה הקבלה?

הרב לייטמן: הקבלה לא "מאמינה" בשום דבר.

אריק זאבי: מה זאת אומרת?

הרב לייטמן: רוב האנשים בעולם נחלקים לשני סוגים: כאלו שמאמינים בכוח העליון, וכאלו שלא מאמינים בו. אבל גם אלו וגם אלו מאמינים במשהו, אין בידיהם עובדות אלא אמונות. לעומתם יש אנשים שמשיגים ומרגישים בצורה ברורה את הכוח העליון שמפעיל את כל הטבע, אלו הם המקובלים.

אריק זאבי: אני זוכר שבילדותי תמיד אמרו לי שמי שיקיים את מצוות הדת, יגיע בעולם הבא לגן עדן, ומי שלא יקיים לא יגיע.

הרב לייטמן: חכמת הקבלה כלל לא מדברת במונחים כאלו. לפי חכמת הקבלה גם אסור להפחיד את האדם, כי יש כלל רוחני שאומר, "אין כפייה ברוחניות". חכמת הקבלה מסבירה לנו בפשטות שאם אדם לא משיג בחייו את המימד הרוחני, הוא חייב לשוב ולהתגלגל לעולם הזה עד שישיג אותו.

אריק זאבי: והמקובלים מאמינים באלקים?

הרב לייטמן: מקובלים לא מאמינים. ישנו קשר, ממש קשר. כמו שאתה ואני מדברים כרגע ונמצאים במצב של רגשות ומחשבות משותפים, שדרכם אנחנו מבינים אחד את השני, כך המקובל נכנס למצב של קשר עם האלוקים, עם הכוח העליון.

אדם מרגיש סיפוק עצום כשהוא משיג את אותו כוח רוחני. הרי החיים שלנו בעולם הזה מסתכמים בבריחה מתמשכת מייסורים ובמרדף אחרי הרגשת סיפוק קטנה וחולפת. לעומת השפלוּת של החיים האלה, מגיע המקובל להרגשת האור העליון וחווה עולם מלא בכל טוב. הוא מרגיש את הכוחות הרוחניים באופן שלם נצחי, כזרימה אינסופית של רצונות, ידע ואורות. מטרת הבריאה היא שלהרגשה הזו יגיעו כל בני האדם ועל כך נאמר "וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם".

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content