Left Sidebar Content

תלמידים יוצרים

מצטערים, האגו בשיפוצים

האגו שגדל מדור לדור הוביל אותנו לפיתוח טכנולוגיות בנייה חדשות. אורית פנחס עושה לנו היכרות עם ארכיטקטורת הרצונות שלנו: מהמערה של האדם הקדמון, דרך אוהלי צמר העזים הבדואיים ועד לגורדי השחקים בשנחאי
מאת: אורית פנחס

 ומתמיד היה זה הרצון ליהנות (האגו) שהניע את גלגלי ההיסטוריה. רצונותיו הגדלים של האדם גרמו לו להתפתח ולהשתכלל בחיפוש אחר דרכים חדשות לספק את עצמו. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לתהליך זה ניתן למצוא באדריכלות.

על רקע גורדי השחקים שמעטרים כיום כל מטרופולין בעולם, כמעט קשה להאמין לכך שדווקא הטבע הוא שיצר עבור האדם את ביתו הראשון - המערה. במשך שנים סיפקה המערה לאדם הקדמון את צרכיו, שהסתכמו בעיקר במזון ובמחסה.

הצורך להגן על משפחתו מפני איתני הטבע, החיות הטורפות וגם בני מינו דחף את האדם להקים מבנים בעלי דפנות וגג מהחומרים שסיפק לו הטבע. וכך, אט אט החלו לקום מבנים בסיסיים כמו האיגלו האסקימואי בקוטב הצפוני, אוהלי הטיפי האינדיאניים, אוהלי צמר העזים הבדואיים ובקתות הקש שבאפריקה.  מבנים אלה תאמו את התרבות ואת היכולות הטכנולוגיות שהיו זמינות באותן  שנים.

אוהל אינדיאני

גדילת רצונו של האדם הובילה אותו לפיתוח טכנולוגיות בנייה חדשות. האדם התחיל לבנות לגובה. במבט לאחור, מפעלי הבנייה המרשימים ביותר היו מבני קבורה כמו הפירמידות שבמצרים העתיקה ומבני הדת והשלטון.

ביוון הקדומה, ערש האדריכלות, השיש המקומי שימש לבניית מקדשים בעלי עמודים וגגות מפוסלים ומעוטרים. מטרתם של מבנים כמו האקרופוליס באתונה הייתה לגרום לאנשים לחוש התפעלות, הערצה ויראה כלפי איתני

הטבע והאלים שאותם ייצגו אותם מבנים. כך נוצר הפער הגדול בין מבני הדת ומבני המגורים. בימי הביניים, תקופת החושך של האנושות, מצבו העגום של האדם התבטא במבני הקָתֶדְרָלוֹת הגותיות שזמן בנייתן ארך כ-150 שנה. כל פרט ופרט תוכנן בקפידה כדי להאדיר את אלוהים, ובעיקר לרומם את שלוחתו עלי אדמות-      הכנסייה הקתולית.

אקרופוליס

הקתדרלות שימשו ביטוי לכוח ולעצמת הכנסייה, ואפשרו לעומדים בראשה לממש את רצונותיהם לשליטה, לכסף ולכבוד. אגב, בשעה שבה אותה אליטה מצומצמת עסקה בתכנון המבנים המפוארים, רוב האנושות רעבה ללחם, דוכאה וחיה ללא קורת גג.

קופצים בזמן - האדריכלות בימינו

כ-100 שנה לאחר המהפכה התעשייתית שהונהגה בידי מעמד הביניים והבורגנות הרחבה, התגלה מחסור בזמינות הקרקעות בערים צפופות האוכלוסין. רצונם של תאגידי הכסף לשלוט גרם להם להמציא חומרי בנייה חדשים ולפתח טכנולוגיה מתקדמת יותר. ככל שנקפו השנים גדל האגו האנושי וגרם לאדריכלות לעלות קומה, ואת מקומן של הקתדרלות תפסו גורדי השחקים. "המבנה הגבוה ביותר" מסמל את העושר, את השליטה ואת הכבוד של "החזק ביותר".

גורדי שחקים

כיום אנו חוזים בתוצר של אותה התפתחות - 200 הקומות בשנחאי ובדובאי כבר מאחורינו, בגוש דן קו הרקיע צומח לעבר השמים, ובמגדלי המגורים הצטברו פנטהאוזים יוקרתיים שכל מהותם להראות לאחרים עד כמה אנחנו עשירים. אבל לא רק בעלי הממון נטלו חלק בתופעה שאנו עדיה כיום.

גם מעמד הביניים הגשים את חלום "הבית עם הגינה בשהם" ששתלו בו התאגידים, וכעת הוא אסור בכבלי המשכנתא, מבלה את עיקר זמנו בפקקים בתוך תא לחץ יפני על ארבעה גלגלים, מחובר לקרינה סלולרית ומגיע הביתה בלילה כדי לנשק את ילדיו הישנים.

אז איפה נגור בעתיד?

אמנם הנבואה ניתנה רק לשוטים, אך אם נשלב בין הקצב שבו מתפתח האגו האנושי ובין המגמות והתכניות העתידיות באדרכילות, נגלה כי לא רחוק היום שבו סרטי מדע בדיוני כמו "בלייד ראנר" יתגשמו לנגד עינינו. ערים תלת ממדיות, ספינות מרחפות בשחקים וכוורות שמכילות אלפי תאי מגורים המותאמים לאנשים בודדים, מנוכרים ומרוחקים, כבר לא נראים לא מציאותיים בעיניי הבקיאים בתחום.התאגידים שולטים בעולם, והשיקולים שמנחים אותם הם כסף, שליטה וניצול המונים.

עיר עתידנית

לעומתם, במפלס הקרקע המזוהמת נמצאים המסכנים באמת - הטבע, הצמחייה, החיות והאוויר. ולצדם, איך שכחנו, גם האדם הקטן שהפך רק למספר שמניב תשואה. כרגע, לפחות, העתיד לא נראה מזהיר במיוחד.

לפני 20 שנה בערך, לאחר שבן זוגי ואני סיימנו בהצטיינות את לימודי האדריכלות ב"טכניון" בחיפה, טסנו לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ונכנסנו למסלול הקריירה, הכסף וההצלחה האמריקאי. במהירות מסחררת הגענו לשיא, ואז, דווקא אז חשנו בריקנות עמוקה.

אותה ריקנות, שהפכה לנחלת רבים וטובים בעידן המודרני, מסמלת תקופה חדשה. תקופה שבה רצונו הגדל של האדם מגיע לשיא, אבל בה במידה גם למבוי סתום. לרבים מאתנו יש כבר הכול מבחינה חומרית, אבל לא פעם, עמוק בתוכנו מקננת התחושה שאין לנו כלום. תקופה זו מצביעה על הצורך באדריכלות חדשה, כזו שמתחילה מבפנים.

השינוי הדרוש מתחיל ונגמר בתוך כל אחד ואחד מאתנו. אם רק ניקח את חומר שממנו אנו בנויים - האגו או הרצון, ונתעל אותו להצלחת הקשר בין בני האדם, נוכל לשנות את המציאות לטובה. רגע לפני שיהיה מאוחר מדי, הגיע הזמן לבנות את עצמנו כרקמה אנושית חיה, לשים בצד את החלום האמריקאי ולהחליף אותו בבניין של חיבור, אהבה ושיתוף בין בני האדם.

ריקמה אנושית

אדריכלות היא תוצאה של תכנון, ותכנון נכון, שייקח בחשבון גם מטרות נעלות יותר, יוכל ליצור עבורנו - האדריכלים של דור המחר, את ההזדמנות הזו.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>kab-study</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p><p>olamot-nifgashim</p>
<div id="__tbSetup"></div>

Right Sidebar Content