Left Sidebar Content

אקטואליה | משבר כלכלי | מאמרים נוספים בנושא כלכלה

סוף עונת המשברים

שיחה בשש עיניים על כלכלה, קבלה, משבר המזון, מערכת החינוך וכל מה שביניהם

הפגשנו לשיחה מרתקת ויוצאת דופן את הפרשן והעורך הכלכלי של ידיעות אחרונות, סבר פלוצקר ואת הרב הד"ר מיכאל לייטמן. השיחה נערכה באולפני "קבלה לעם", בהנחייתו של איש התקשורת והעיתונאי איתן לוין, ונסבה על נושאים רבים.
השיחה המעניינת חשפה את העובדה שלחכמה העתיקה יש מה להציע בתחומי החיים האנושיים, מן הפשוטים ועד המורכבים ביותר. אפשר לומר שקשה למצוא היום שיטת מחשבה כל כך רלוונטית, אקטואלית ובעיקר נגישה ומעשית, למציאות החיים החדשה בישראל.
הדבר המשמח הוא שלמרות המשברים הגדולים בתחומי החברה והחינוך בארץ, השחיתות השלטונית הפושעת וחוסר היציבות הכלכלית, יש עדיין תקווה גדולה לשינוי.

הישרדות כערך עליון. הקשר בין חינוך לתקשורת

איתן לוין: אירועי 60 שנות עצמאות למדינת ישראל עמדו בסימן "חיזוקם של ילדי ישראל". מדליקי המשואות היו השנה אנשים שהקדישו חלק נכבד מחייהם לחינוך ולטיפוח ילדים ונוער במדינה, ונדמה כי יותר מאי פעם ילדינו אכן זקוקים לכל חיזוק. מערכת החינוך נמצאת כבר שנים רבות בתהליך הידרדרות מסוכן. הטענה הזו אינה חדשה והיא מופיעה גם בדוחות שחיברו ועדות מומחים שונות שבחנו במרוצת השנים את מצבה של מערכת החינוך בישראל. על סמך ההמלצות שלהן הונהגו רפורמות, קמו ועדות חדשות, אך שום דבר לא הצליח באמת. מהי לדעתכם הסיבה לכך?

הרב לייטמן: הדור הנוכחי הוא דור בעל רצונות ותשוקות עזים יותר מבעבר. הילדים של היום זקוקים למילוי פנימי יותר, הם רוצים להבין בשביל מה הם חיים, והתשובות שנותנים להם אינן מספקות בכלל. הריקנות הזו יוצרת בתוכם תופעות כמו היפראקטיביות, בעיות קשב וריכוז, חוסר התקשרות עם האחר. הבעיה היא שהחינוך של היום כבר לא בונה "אדם". אנחנו רוצים לתת לילד יסודות שיעזרו לו להסתדר בעולם שלנו, להשיג, לכבוש ולהרוויח בצורה אגואיסטית, אבל הוא בעצמו, כאדם, לא נבנה. בכך אני רואה את הכישלון העיקרי של מערכת החינוך.

סבר פלוצקר: מערכת החינוך הישראלית אכן נמצאת בבעיה קשה מאוד, בכך אני מסכים עם כבוד הרב. היא לא מצליחה להנחיל לילדים ערכים אנושיים בסיסיים, ואפילו לא לעורר בהם כבוד מינימלי למי שאמור להעביר להם את הערכים הללו. הפגיעה המתמשכת במעמד המורים היא בעיניי הבעיה המרכזית של מערכת החינוך הישראלית, הזלזול במי שאמור להיות "מרביץ התורה".

איתן לוין: עם זה צריך להיזהר, כיום מרביצים למי שפעם "הרביץ תורה"...

סבר פלוצקר: אם הייתי יכול לבחור במה להשקיע במערכת החינוך, הייתי מתחיל מהנקודה הזאת. השקעה בכיתות ובחדרי מחשבים היא חשובה, אבל אם הילד נכנס לכיתה ומזלזל במורה, אז ברור שלא די בכך... אני לא מפנה כאן אצבע מאשימה כלפי התלמידים, שאותם עלינו לחנך, אלא בעיקר כלפי המורים והמרצים. אם התלמיד לא מקבל הרגשה של סמכות ברורה בכיתה, זה לא נובע רק מתוך ההתנגדות הפנימית שלו, אלא גם מפני שמי שאמור להקרין עליו את הסמכות הזו לא עושה את זה.

הרב לייטמן: הייתי אומר שיש גם צלע שלישית במשוואה הזו, והיא חלקה של התקשורת בעיצוב פני החברה. לדעתי, למרות הצדדים החיוביים שיש בה, לתקשורת יש משקל רב בטיפוח מצבה הקלוקל של החברה. השאלה היא אם ניתן להשתמש בתקשורת, על כל סוגיה, גם כדי לקדם ערכים חיוביים של חינוך וחברה, ולא רק כדי להמשיך ולשמר את הרמה הירודה שבה נמצאת האנושות כיום...

סבר פלוצקר: אני חושב שאמצעי התקשורת הכתובה פועלים בצורה מאוזנת, ומנסים להקרין ערכים. עם זאת, יש לי ביקורת על התקשורת האלקטרונית, ובמיוחד על הטלוויזיה, ואני מסכים שכאן קיימת בעיה חמורה שאין לי מושג איך פותרים אותה.

איתן לוין: כך זה כשגיבורי התרבות שאימצנו לעצמנו הם משתתפי תכניות הריאליטי...

סבר פלוצקר: נכון. כשהישרדות הופכת לערך העליון שלך, ואתה צריך "לדפוק" את כל האחרים כדי לשרוד. אני לא מאמין שהטלוויזיה היא אמצעי תקשורת שמסוגל לתקן את עצמו, אבל יש עדיין שביב של תקווה. אני מדבר דווקא על האינטרנט, שהוא מעין "טלוויזיה לעניים". הקמת אתר באינטרנט כמעט ולא עולה כסף, הוא יכול להגיע להמונים. וחשוב מכול, ניתן למצוא בו, אם קצת מחפשים, גם מסרים חיוביים, שאותם לא ניתן למצוא כלל בטלוויזיה.

"מתפרת התיקים" הגדולה. השחיתות והאגוסבר פלוצקר

איתן לוין: עמוד השדרה של כל מערכת חינוך הוא המנהיגות שלה, אך בישראל מנהיגות זו לוקה בחסר ואינה מסוגלת לשאת בנטל החברתי המוטל עליה - הכשרת דור העתיד לתפקוד אזרחי מוסרי ראוי. לא זו בלבד, אלא שישראל הופכת להיות "מתפרת התיקים" הגדולה ביותר במזרח התיכון. מדי יום נפתחים עוד ועוד תיקים במשטרה, ופרשיות שוחד ושחיתות של אישי ציבור הן עניין יומיומי. עד כמה תחושה זו נכונה?

סבר פלוצקר: אני לא חושב שישראל היא חברה מושחתת. ביום העצמאות האחרון היו לנו הרבה סיבות לחגוג, ועם ישראל גם הפגין את זה, ובניגוד לכל הציפיות יצא בהמוניו לחגיגות ספונטניות בחיק הטבע וברחובות.
אמנם יש לנו מספר פוליטיקאים מושחתים שהתברגו לעמדות בכירות בפוליטיקה הישראלית, אך אין זה אומר שכל הפוליטיקאים מושחתים, וגם לא שכל ההון מושחת. צריך לבער את הפרשיות האלה ולחקור אותן עד תום.

איתן לוין: אנו רואים שהרבה נבחרי ציבור נכשלים השכם והערב ב"מבחני" קבלת שוחד וטובות הנאה למיניהן. ונשאלת השאלה, מדוע אדם שהגיע למעמד מכובד מוכן לסכן את שמו, מעמדו, תפקידו בתמורה לסכום פעוט של כסף?

הרב לייטמן: האגו של האדם פורץ כיום החוצה ומגיע לממדים שעליהם אנחנו כבר לא יכולים לשלוט. האגו הוא יצר טבעי הנמצא בכל אדם מרגע לידתו ועד יום מותו. זהו טבע האדם - לנצל את הזולת לתועלתו הפרטית, בכל האמצעים שעומדים לרשותו וליהנות מצערו. אנו רואים זאת בכל העולם, במשבר העולמי חובק התחומים - בחינוך, בכלכלה, באקולוגיה, בהתפוררותו של התא המשפחתי ובייאוש הכללי. אלה תופעות המצביעות על ריקנות פנימית שהאדם אינו מסוגל למלא.
אותו האגו פורץ בקרב המנהיגים ביתר שאת, בגלל התפקיד שהם ממלאים, אך השחיתות המתגלה בקרבם משקפת תהליך שעובר על החברה הישראלית כולה.

איתן לוין: כך זה כשגיבורי התרבות שאימצנו לעצמנו הם משתתפי תוכניות הריאליטי

"העיקר שלאחרים לא יהיה...". עונת המשברים בפתח

איתן לוין: את האגו המנופח אפשר לזהות גם בשוק הנדל"ן בארץ. נדמה שעסקאות הענק שנעשות שם איבדו כל פרופורציה בשנתיים האחרונות. כשפותחים את העיתון בבוקר מתקשים להבין כיצד וילה בהרצליה פיתוח נמכרה ב-20 מיליון דולר, ודירת יוקרה בלב תל אביב נמכרת בסכום אגדי של 13 מיליון דולר.
לפי שיחות הסלון, נראה שיש קופצים רבים על עגלת הזהב של מגדלי יוקרה עירוניים, ואנשים מתחרים מי יגור במגדל הכי יפה, ולמי יש את רכב השטח הכי מפואר... מדובר אגב באלה שאמורים לשמש לנו כמודל לחיקוי.

סבר פלוצקר: אתה בהחלט צודק. יש דברים שמושכים אחריהם את החברה בכיוונים בהחלט לא נכונים.

הרב לייטמן: סבר, האם אתה מזהה שהיסוד למשבר הכלכלי הפוקד כיום את העולם ולמשברים אחרים הוא ביסודו משבר בקשר בין בני אדם?

סבר פלוצקר: אני סבור שתמיד הייתה בעיה של כשל ותקשורת בין בני אדם. כאיש חילוני, הייתי אומר שיש מקום לדאגה, אבל יש גם מקום לשביעות רצון. התקשורת בין בני אדם אינה גרועה יותר היום מכפי שהייתה לפני מספר עשורים, אבל העולם הפך למסובך ומורכב יותר. אנחנו מתקשים יותר להבין כיצד הוא מתפקד. זה יוצר המון "קצרים" בהבנה, בדיבור ובקבלת החלטות נכונות.
יש הרבה מבוכה בעולם, שמשפיעה ויוצרת משברים רבים. אני ככלכלן סבור שאנחנו עומדים בפתחה של עונת משברים מאוד ממושכת, שתימשך עד שהעולם יתייצב, וימצא לעצמו שיווי משקל ואיזון חדש. אתה ודאי תאמר "איזון רוחני", ואני אולי אגיד "איזון כלכלי". יעבור עוד זמן רב כנראה עד שנמצא נוסחה חדשה לחיות ביחד.

איתן לוין: אתה לא מדבר בהכרח רק על משברים כלכליים, נכון?

סבר פלוצקר: לא רק. ניקח למשל את יצר הרע של האדם. אתה שואל את עצמך למה מחיר הנפט האמיר ל-130 דולר לחבית. חלק מזה נובע מזה שאנשים לא עושים שום חשבון; הם רוצים את המכונית הכי גדולה, ולא משנה כמה בנזין היא צורכת. כך גם עם המים ועם האקולוגיה. עוד לא הגענו לשלב שאנשים מבינים אחד את השני. זה עדיין רחוק מאוד מאתנו. לכן אמרתי שאנחנו בפתחה של תקופת משברים מאוד ארוכה. הדבר המעניין הוא שניתן לראות מדינות שמתחילות להתנהג בצורה שלילית; זה מתבטא, למשל, בהטלת מכס על הייצוא שלהם למרות שיש ברשותן עודפים של אורז. "אני לא אמכור אותו למישהו מבחוץ", הן אומרות לעצמן, "אני אשאיר אותו פה". שיירקב אפילו... העיקר שלאחרים לא יהיה!

הרב לייטמן: שורש הבעיה הוא טבע האדם. האדם מטבעו אגואיסט, והשאיפה להרוויח אושר נטועה בלב כל אחד מאתנו, גם אם זה על חשבון האחר. כתוצאה מכך האדם מפיק הנאה מזה שיש לו יותר מלאחרים סביבו, והוא סובל אם יש לו פחות. אבל, למרות הכול אני בהחלט מאמין שאפשר לתקן את טבע האדם. ברור שאם לא נצליח, ניכנס למשבר עמוק וממושך.

סבר פלוצקר: אני בהחלט יכול להבין את מה שאתה אומר. יש היום גם הרבה קולות נוספים שמזהירים מפני בעיות מאוד קשות, לא רק מצד הקבלה.
סגן נשיא ארצות הברית, אַל גוֹר, למשל, בסרטו "אמת מטרידה" אומר בעצם את אותו הדבר: "בני אדם עיוורים, כל אחד רודף אחרי חלקת התאווה הקטנה שלו, והתוצאה היא שהעולם הולך ונהרס מול עינינו". אולי הוא מגיע לזה מנקודת מבט קצת שונה, אבל בסופו של דבר כולם מגיעים לאותה מסקנה, שחייבים למצוא דרך לרסן את עצמנו. זה ביטוי מאוד נכון. אנחנו בהחלט חייבים לרסן את הדחפים שלנו, ואת הרצון הבלתי נדלה לקנות ולצרוך עוד ועוד. אין כל היגיון בהתנפלות על אורז בסופרמרקט שנמצא בלב תל אביב... זה אומר שבאמת איבדנו משהו.

הרב לייטמן: בסופו של דבר אנשים יגיעו למשבר כזה, שיגרום להם להרים ידיים. ורק אז חכמת הקבלה האמתית תוכל להתגלות ולצאת לאור מבעד לכל העטיפות השקריות שהלבישו עליה בשנים האחרונות. אנשים יבינו אז שחייבים להגיע למצב של "ואהבת לרעך כמוך". כי הרי ככל שאנו חוקרים את העולם, מתברר לנו שאנו חלק ממערכת גלובלית אחת, שבה כולנו קשורים זה לזה. אין ברירה אחרת, נצטרך למצוא את הקשר הנכון בינינו.

כלכלה בלי קלקול. העולם העסקי ושיטת התיקון

איתן לוין: האם תורת הכלכלה יכולה להיות אף היא מושתתת על קשר בין אנשים?

הרב לייטמן: אני מקווה שאפילו מדעי החברה והכלכלה יתנהלו בעתיד מתוך נקודת האיחוד בין בני אדם. אנו רואים שכל הפרטים בטבע קשורים זה לזה, ורק האדם פועל בצורה אגואיסטית, בניגוד לחוק הכללי שמנהל את הטבע, ומתוך שנאה וניצול הדדי. אם נצליח להתעלות מעל האגו ולהתאחד, נוכל לגלות את חוק הטבע האינטגרלי, ואז נראה פירות בכל מעשינו. אני בטוח שגם העולם העסקי יתנהל בעתיד על בסיס העקרונות האלו, המבוססים על איחוד וקשר הדדי.

סבר פלוצקר: אפשר להתייחס לזה כאל סוג של "אינטרנציונליזם קבלי", אם אפשר לומר כך?

הרב לייטמן: כן, נכון. אבל חוקי הטבע כבר נמצאים בפנים, הם חלק יסוד, בלתי נפרד מהתהליך.

איתן לוין: אז המשימה שלך היא בעצם להסביר ולפרש את העיקרון הזה?

הרב לייטמן: חכמת הקבלה מנסה להסביר שכולנו קשורים זה לזה, בדומה לאוסף של פרטים המרכיבים גוף אחד, ושאם לא נעבוד בצורה אינטגרלית זה עם זה, אז "הגוף" פשוט ימות.
אבל למה לחכות וללמוד דרך המכות, כשאפשר להתקדם מהצד החיובי על ידי הסברה, ובכך לחסוך את כל הסבל המיותר הזה?! זה המסר העיקרי שהייתי רוצה להעביר... המערכת האנושית המלאכותית שבנינו מנוגדת לטבע, ולכן והטבע כביכול "מעניש" אותנו. אנחנו מדברים על חוק אינטגרלי שפועל על כל הבריאה, וכאשר אנו לא משתווים אליו, אנו מקבלים בחזרה תגובות שליליות. עלינו סוף סוף להבין זאת. הייתי רוצה לשאול אותך, סבר, מה לדעתך יכול להיות הטריגר שיחייב את האדם להשתנות?

סבר פלוצקר: אולי אנשים כמוך ודומים לך יצליחו להשפיע על הדור הצעיר. להבדיל אלפי הבדלות, אני מסתכל על הדוגמה של המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, ברק אובמה. הוא מנסה לדבר על שינוי, על שותפות, על התחשבות זה בזה, ובעצם על ו"אהבת לרעך כמוך". אפשר לחלוק על הרבה מהדברים שהוא אומר, אבל המסר עצמו הוא מסר מאוד חיובי, והוא נקלט אצל חלק מהבוחרים. בכל זאת מיליוני אמריקאים הצביעו בשבילו כבר עכשיו.


הרב לייטמן: נקווה שהכלכלה, כלי התקשורת וחכמת הקבלה יוכלו להיפגש בעתיד, ונמצא דרך משותפת להציג לציבור מסר חיובי ואופטימי. יש פתרון לבעיות שלנו, והוא מבוסס על יסודות מוצקים ומעשיים, ואת הפתרון הזה אנו מחויבים לספק לציבור.

סבר פלוצקר: כן, בהחלט. בסיכומו של דבר כולנו בעד תיקון עולם.

 

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>hafatza</p><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content