Left Sidebar Content

משמעות החיים

עולם הפוך

מה ההבדל בין אדם לבעלי חיים? לבעלי חיים אי אפשר לבוא בטענות. הם מופעלים על ידי חוקי הטבע, והאדם לא בדיוק. לאדם יש רצונות, מחשבות וכוונות משלו. הוא יכול לשנות אותם, לעבוד איתם כך או אחרת, וכן הלאה.

כבר מילדות, מתחיל להתפתח באדם יצר רע. הוא לומד לשקר קצת, להיות ערמומי, להבין איך לסדר הכול לטובתו על חשבון הזולת. הטבע האנוכי מניע אותנו למשוך הכול לעצמנו. 'מה לי, מה לטובתי'. מתוך זווית המבט האגוצנטרית הזו נבנית כל תמונת המציאות שאנו תופסים בכל רגע ורגע. לו יכולנו לצאת מתוך עצמנו ולחיות בתוך האחרים, להחליף את כיוון המבט מפנימה החוצה, היינו מרגישים מציאות אחרת לגמרי.

גדולי האומה, שביצעו את ההיפוך הזה בתפיסת המציאות, מתארים עולם הפוך שנגלה בפניהם. "עולם הפוך ראיתי", הם אמרו, עולם עליון, רחב ונאור. מעל גבולות הזמן, התנועה והמקום, מעל חיים ומוות, עולם שלם ונצחי. כרגע אין ביכולתנו להבין על מה הם מדברים, אבל לדבריהם כולם יכולים להגיע לזה. יותר מזה, הם מסבירים שזוהי פסגת האבולוציה של רוח האדם שבנו ואליה הטבע דוחף אותנו להעפיל.

ההבדל בין העולם שאנו מרגישים עתה לבין העולם ההפוך הוא בכוונה. או שאני מכוון לטובת עצמי בלבד, או שאני מכוון לטובת כולם. איך אני רוצה לקלוט את המציאות, שהיא כולה תבוא לתוכי או שאני מוכן לחיות מחוץ לי. כוונה של התכווצות פנימה לעומת כוונה של התפשטות החוצה.

חכמת הקבלה עוסקת בכוונות. היא מאפשרת לאדם להעפיל מהכוונה 'לעצמי בלבד', שלכאורה אמורה להיטיב עמנו אך בסופו של דבר גורמת לכולנו נזקים הדדיים, אל הכוונה הנעלה 'לטובת כולם'. מדובר בשדרוג של תפיסת המציאות, מעבר מעולם של התנגשויות בלתי פוסקות לעולם של השלמה הדדית.

הכוונה לטובת הזולת מאפשרת לי לרכוש את עצמי השלם. במקום להרגיש את עצמי בלבד בצורה המצומצמת שאני חש עתה, אני מתחיל להרגיש את עצמי המחובר לכולם, הנפרס בכולם. ההרגשה של התרחבותי כלפי העולם כולו נקראת שאני מתחיל להרגיש את הנשמה שלי. אני מגלה שהכול שייך לי בצורה אינסופית, שאני לא שייך רק לגוף החלבוני הזה שחי ומת, אלא לרוח.

חכמי הקבלה פיתחו שיטה מעשית ליציאה מאהבה עצמית לאהבת הזולת. על רגל אחת נאמר, שבלב השיטה מצויה עבודה קבוצתית של כמה אנשים יחד. המספר האופטימלי הוא עשרה אנשים, "מניין". אנו יושבים יחד, לומדים מכתבי הקבלה מה זה אומר להיות מחוברים כאיש אחד בלב אחד ומסכמים בינינו שאנו רוצים להגיע לזה. בעזרת תרגילי קשר מיוחדים אנו מפתחים כוונה משותפת להרגיש שאנו קשורים זה לזה כמו איברים בגוף אחד.

ההשתוקקות המשותפת למצב של קשר הדדי מושלם מביאה אלינו כוח מיוחד שטמון עמקי הטבע. קוראים לו "האור המחזיר למוטב". הכוח הזה משדרג את הטבע האנוכי שלנו, מחבר בינינו בפועל, קושר את הרצונות הפרטיים שלנו לרצון אחד משותף. בתוך הרצון הזה מתגלה הנשמה, והיא מתמלאת בכוונה עליונה של אהבה ונתינה טהורה. ובכוונה העליונה הזו מתחילים גם אנחנו להרגיש את מה שכל הגדולים גילו, את העולם העליון.

"ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר בירכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. ובגוף השלם הזה, יַשׁרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות, בלי הפסק כלל. והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעיין שלא פסק. וכל מקום שתיתן עיניך בו, יתברך". (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", אגרת ד).

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 691 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".    

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content