Left Sidebar Content

תרבות | ארכיון תרבות

על המחשבה

קבלה שלי

מאת: מרב סמן-טוב שחק

הרעיון שהקשר עם הטבע - הבורא, מתחיל במישור של תודעה, הוא אחת התובנות הבסיסיות והמופלאות ביותר.
גם הצורך לכוון את עצמך להיות נוכח בהווה כל הזמן, ולבחון כל מצב ומצב בפריזמה תכליתית, דרך שלוש השאלות - מהו המצב? מי אני? מה היחס שלי אל הבורא ברגע הזה? הוא מתיש לעיתים, ובחלק מן המקרים גם מתסכל.
כשמנסים לעשות זאת, נוכחים לדעת, שגם אם נדמה לנו שאנחנו שולטים במחשבות שלנו, למעשה הן אלה ששולטות בנו ובמידה רבה מנהלות אותנו.
אם מחברים את ההבנה הזו לרעיון שמחשבה יוצרת מציאות, מתעוררת ביתר שאת שאלת הבחירה. אבל עצם הנסיון לכוון את עצמך בכל מצב ומצב הופך את חוויית הקיום לעמוסה הרבה יותר והפרטים מתבהרים מתוך התמונה הגדולה. ככל שמתרכזים בנסיון לחוות ולפרש בו זמנית, כך גוברת התחושה של הצפייה בקיום של עצמך כאילו אתה נמצא מחוץ למצב ולא בתוכו. או בניסוח אחר - כאילו המצב נמצא בתוכך ולא אתה בתוכו.
באורח מפליא, התוצאה המיידית של התחושה הזו, היא חיוך.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content