Left Sidebar Content

קבלה לעם בתקשורת | להיות הורים

על נהיגה והתנהגות לפי תורת הקבלה

יולי 2006

הרב מיכאל לייטמן בהקבלה. על נהיגה והתנהגות לפי תורת הקבלה

תלמיד, שייוותר כחיבור נצחי, בלתי נמנע. זה נכון לגבי נהיגה, וזה נכון לגבי כל תהליך חינוכי אחר.

כשהאדם גדל הוא לומד מניסיון העבר. בנקודת ההווה הוא יותר גדול, יותר בוגר משהיה אי פעם. אבל על מנת שיתבצע תהליך הלימוד, עליו להקטין את עצמו לנוכח המקרה, לנוכח התופעה - רק כך יוכל להתפתח. לכן תהליכי החינוך והלמידה הם למעשה מקבץ של דוגמאות שהאדם מלקט במשך חייו.

ההורה הוא המורה הנצחי, זה שמלווה את הילד מיומו הראשון, ואין לו אפשרות אחרת אלא לשמש דוגמה. מורה יכול להתפטר, הורה מחויב לנצח.

בחוכמת הקבלה מכנים תהליך זה בשם "רשימות" - זו המידה שאדם מתרשם מהעבר, ההווה או העתיד שלו ומקשר ביניהם. רשימות אלה בונות את תבניות העתיד ואת מערכת קבלת ההחלטות. בחוכמת הקבלה יש ספר חשוב שנקרא "תלמוד עשר הספירות".

בהקדמה בסעיף ב' כותב הסולם (הרב יהודה אשלג): "כל הבחירה החופשית של האדם היא בסביבה שבוחר לעצמו כדוגמה לצורות העתידיות שלו". מכאן שאין לנו בחיינו מאום חוץ מלבחור ממי לקבל דוגמה. אחרי שבחרנו וקיבלנו והתרשמנו זה נשאר אצלנו.

כל הורה שמצוי בחברת ילדיו ומפגין צורת התנהגות מסוימת כלפיהם, כלפי אנשים בסביבתם, או כלפי חפץ כלשהו, תמרור, רמזור - צריך להפנים את העובדה החשובה שהוא משמש דוגמה חיה ובונה (או הורסת) להתנהגות ילדיו. עליו לזכור שהוא מוליד צורות התנהגות עתידיות אצל ילדיו הנחרטות במוחם, בנשמתם ואין כל אפשרות לעקור אותן. אין כמו דוגמה חיה. המילים עוברות דרך מסננת השכל, הדוגמה לעומת זאת, עוברת מול העיניים מעין העתקה, צילום.

זהו מבחן ה"הנהגה" וההתנהגות הראשון שלנו, ההורים - אנו קובעים איך יתנהגו ילדינו בכלל ובכביש בפרט. הורה צריך לבדוק עם עצמו את צורת ההתנהגות שלו על הכביש - האם הוא מונחה על ידי גאווה, על ידי הרצון "להיות קודם", "להיות ראשון", "להיות מנצח". עליו להביט על עצמו מהצד ולנסות לכבד את עצמו במקום את האגו שלו. איך בזמן הנהיגה עליו להיות גאה בכך שהוא יכול להתעלות מעל הדחפים הבהמיים, מעל המאבק הייצרי, מעל הרצון "להראות לכולם". עד מהרה הוא יווכח לראות עד כמה התנהגות מעין זו מתגמלת ונותנת המון סיפוק - שכן הדוגמה האישית שלו משפיעה על אחרים, ההתנהגות המעודנת שלו היא בעלת העוצמה. הרי הנשמות כולן מחוברות כמו תאים בגוף האדם. כל תא מב- טיח את המשכיותו בזכות האחר. מספיק שתא אחד הופך ממאיר וכל הגוף עלול למות.

כך גם אנחנו נתונים כולנו במערכת אחת, שכל פרטיה קשורים זה בזה. כל אדם חייב להשאיר מקום לאחר ולעזור לו. כולנו הרי תלויים זה בזה, בעיקר בכביש, כשקיימת קרבה פיזית כל כך גדולה בינינו.

הרב המקובל מיכאל לייטמן, ד"ר לפילוסופיה וקבלה ובעל תואר שני בביו-קיברנטיקה, היה תלמידו של הרב ברוך אשלג ושימש כעוזרו הראשי במשך 12 שנים. במהלך שנים אלה רכש מפי רבו את תורת "הסולם" של אביו, הרב יהודה אשלג (המכונה בעל הסולם). ד"ר לייטמן כתב 30 ספרי קבלה ומעביר מדי יום שיעורים לאלפי תלמידיו בארץ ובעולם באמצעות רשתות הטלוויזיה והאינטרנט.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content