עניין חינוך

בְּחִינּוּךְ יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת:
א) חֵלֶק הַמַּעֲשֶׂה
ב) חֵלֶק הַכַּוָּנָה.

לְמָשָׁל,
כְּשֶׁהָאָב מְחַנֵּך אֶת בְּנוֹ
וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁאָסוּר לִגְנוֹב,
אָז הַיֶּלֶד שׁוֹמֵעַ עִנְיָן שֶׁל מַעֲשֶׂה.

וְאַחַר כָּךְ שׁוֹאֵל הַיֶּלֶד
אֶת הַכַּוָּנָה שֶׁבַּדָּבָר,
הַיְינוּ, מַדּוּעַ אָסוּר לִגְנוֹב,
הֲלא הַחֵפֶץ שֶׁל חֲבֵרוֹ
מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו,
וְרוֹצֶה לְקַבֵּל אֶת הַחֵפֶץ,
וְאָבִיו מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ אֶת הַגְּנֵיבָה.

אָז שׁוֹאֵל הַיֶּלֶד:
"תַּגִּיד לִי, מַדּוּעַ אָסוּר לִגְנוֹב?"
וְאִם הַיֶּלֶד עוֹד לא קִיבֵּל
אֶת הִתְפַּתְּחוּת הַשֵּׂכֶל כָּרָאוּי,
אָז אָבִיו אוֹמֵר לוֹ:
"תֵּדַע שֶׁיֵּשׁ מִשְׁטָרָה,
וּמִי שֶׁגּוֹנֵב,
אָז הַמִּשְׁטָרָה תּוֹפֶסֶת אוֹתוֹ
וּמוֹשִׁיבִים אוֹתוֹ בְּבֵית הַסּוֹהַר."

וְהַיֶּלֶד שׁוֹאֵל:
"מָה זֶה בֵּית הַסּוֹהַר?"
אָז אוֹמְרִים לוֹ,
שֶׁשָּם אִי אֶפְשָׁר לוֹ,
לְדַבֵּר עִם מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה,
וְלֶאֱכוֹל מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה,
כְּמוֹ כֵן לְשַׂחֵק אֵיפה שֶׁרוֹצֶה,
אֶלָּא הוּא מוּגְבָּל בְּכל הַדְּבָרִים.
וְזֶה יִיסּוּרִים גְּדוֹלִים.

לָכֵן, הֲגַם אִם יִגְנוֹב אֶת הַחֵפֶץ
וְיִהְיֶה לוֹ תַּעֲנוּג,
מִכּל מָקוֹם אֵין הַתַּעֲנוּג שָׁוֶוה
כְּנֶגֶד הַיִּסּוּרִים שֶׁיִּסְבּוֹל,
בַּזְּמַן שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ בֵּית הַסּוֹהַר.