Left Sidebar Content

תלמידים יוצרים

צו זוהר

שלום במקום טילים
מאת: מאת נגה זמיר, אומנית ומחנכת, אימא ל-4

חבורת נערים משחקת כדורסל, הם מתפרצים בצחוק מתגלגל, הם מזיעים כמו חמורים, הם קופצים, הם יחד, הם כמעט עפים מרוב שמחה. הרגע המאושר משכיח הכול, כמו רחם הוא שומר אותם, השאר נשאר מחוץ למגרש.
צפירה.

קופאים לרגע באמצע התנועה, לא רוצים להיפרד מהרגע. אחר כך נכנעים, פונים וטסים למקלט.
גם חיים במקלט. הוא המורה שלהם לפיסיקה בבית הספר, והוא גם שכן של שאול, אחד מהנערים.
הם עוברים על פניו מתיישבים לידו. יש לו ספר גדול, מונח על ברכיו פתוח.
הם חושבים שזה ספר פיסיקה, נוסחאות, חוקים.
רק אחד מהנערים מזהה את הספר. אמרו לו שמי שקורא אותו משתגע.

הנער זע באי נחת במקומו. הוא בטח לא רוצה להשתגע. גם ככה הוא כמעט... זאת לא רק המלחמה. זה ההורים שאין להם כסף, זה הריבים ביניהם, זאת האלימות בבית הספר, החרמות, והפייסבוק המשוגע הזה, הכול נהיה כל כך טורפני, דורסני, כאילו משהו הולך ומתהדק ומתהדק, עד ש... עד שמה?
הוא היה מוציא את התהילים שלו מהכיס וקורא כמה פסוקים להירגע, אבל הוא יודע שהחברים יצחקו עליו - "שוב אתה קורא תהילים נגד טילים יונתן?" ואז צועקים לו לתוך האוזן: "בום!!!".

חיים מבחין בחוסר השקט של הנער. הוא גם מבין ממה נובע חוסר השקט.
הוא סוגר את הספר ומרים אותו באוויר כך שהכריכה שלו ניצבת מול החברים שיראו.
"מה חיים, גם כשאתה לא בבית ספר אתה ממשיך לקרוא נוסחאות וחוקים?" הם שואלים בתשובה.
"זה לא נוסחאות וחוקים" צועק יונתן, "זה ספר הזוהר!"ספר הזוהר

"טוב, תירגע יונתן, מרגיעים אותו החברים, "מה יש לך? אז זה ספר הזוהר. מה זה הספר הזה חיים?"
"לא טעיתם", חיים אומר, "זה באמת ספר חוקים. ספר שממנו יוצאים כל שאר החוקים, אלו שאנחנו מכירים, וגם אלו שלא."
"למה אתה אומר להם את זה?" שואל יונתן, הוא לא מבין, הוא אוהב את חיים, אבל אם היה יודע שהוא מתעסק עם דברים אסורים הוא היה... "אסור ללמוד אותו, אתה יודע את זה, זה ספר קבלה."

הנערים מרגישים שיש כאן איזה דו שיח שהם לא מבינים. "נו חיים, אולי תסביר לנו ממה יונתן כל כך מתרגש?"

יונתן סותם את האוזניים בכפות ידיים. חיים מניח את הספר בצד, כדי לפייס אותו ומסביר:
"ספר הזוהר הוא ספר מאוד עתיק. הרבה שנים הוא הוצפן והוסתר, והופצו עליו שמועות שונות ומשונות.
אומנם היום הוא גלוי, וכל אחד יכול לקנות אותו ולקרוא בו, אלא שאותן שמועות מונעות עד היום מחלק מהאנשים כמו יונתן ומשפחתו להתקרב אליו. חלק מהאנשים שמעו עליו משהו מעורפל אבל הוא קשור אצלם במיסטיקה ודת, אם תשאלו את ההורים שלכם בטח יגידו לכם ככה. וחלק מהאנשים, בעיקר צעירים כמוכם, אפילו לא שמעו עליו.

וחלק, כמוני, הגיעו אליו לפני כמה שנים במקרה, וגילו בו מערכת של חוקים שמסבירה את כל השאלות שעלו וצצו בהם משך החיים, למה קורה לנו מה שקורה, למה דווקא ככה, איך זה התחיל, וגם איך זה צריך להיגמר. הספר מתאר מערכת נפלאה, מאוד מורכבת, שמקיפה ועוטפת את כל המציאות ברשת חוקים הדוקה, מההתחלה עד הסוף". והוא מוסיף, "בדרך, יש גם מלחמות".         

לשאול ההסבר הספיק. הוא מתקרב לספר ופותח אותו באמצע, "תראה יונתן אני קורא.. מיד אשתגע":
"כל זמן שאין הנוקבא מעלה מ"ן לז"א, אין לז"א צורך להמשכת מוחין מא"א. אלא אחר עליית מ"ן של הנוקבא, הוא ממשיך המוחין דהארת חכמה מא"א בשבילה, ומשיגים המוחין דפב"פ..."
"באמת אפשר להשתגע מהדבר הזה", שאול צוחק, "וזה גם שובר ת'שיניים. מה שכן, זה באמת כמו פיסיקה, אי אפשר להבין כלום".

יונתן צוחק בזהירות, אחר כך הוא צוחק קצת יותר, ובסוף הוא מתגלגל על הרצפה מרוב צחוק. משהו נפרץ בו, המתח מהמלחמה, המתח מהיחסים עם החברים בבית הספר, הקיפאון בבית כשההורים רבים, חוסר הוודאות של הפרנסה של אבא. הכול צף ועולה, ופוקע, והחברים בלי להבין נדבקים, גם להם כל אחד חבילה משלו, וצוחקים, וצוחקים. גם חיים צוחק איתם.
ואז הדיבורית נופלת לו מהאוזן.
לאט לאט הם משתתקים, פרצי צחוק אחרונים.

יונתן עוצר ראשון. בחשדנות הוא מסתכל על הדיבורית של חיים. הוא כבר מצטער שצחק. "מה אתה שומע שם?"

"האמת, גם אני לא מבין כלום ממה שאני קורא בספר הזה. כי הוא נכתב בצורת צופן, שמכוון לרצון אחר, לא לשכל שלנו כמו שהוא היום.
ספר הזוהר נכתב על ידי קבוצה של עשרה אנשים, שהרכיבו ביניהם רצון משותף לגילוי הכוחות, החוקים של המציאות. ילדים קוראים
רק הקשר הפנימי ביניהם, האהבה והחיבור, אפשרו להם לפרוץ את גבולות העולם המוכר, ולעלות לרמת הכוונה לאהוב ולתת שעליה מסופר בספר. אם אנחנו רוצים ללכת בעקבותיהם, אנחנו צריכים לנסות לבנות בינינו קשר דומה, לחפש את עוצמת האהבה והחיבור שהייתה בין תלמידיו של אותו רבי שמעון. הזוהר נולד מתוך אהבה, ולכן גם הגילוי המחודש שלו בזמננו יתאפשר רק מתוך אהבה.
אז אתם מבינים, אני לא לבד, אני מחובר עם עוד הרבה אנשים בטלפון, יחד אנחנו קוראים ודנים, על חוקי החיבור, שבגלל שלא קיים היום בינינו, הכול נהיה כל כך טורפני, דורסני, כאילו משהו הולך ומתהדק ומתהדק, עד ש..."

"עד שמה?" לא יכול יונתן להתאפק.
עד שנבין שכל זה נובע מחוסר חיבור בינינו, ונלמד כולם יחד את החוק הזה. וכשנלמד...
"אז נרגיש כמו מקודם במגרש, רק בלי הפסקות" מבין שאול.

יונתן מושיט את היד, חיים מוסר לו את האוזנייה. אחר כך הוא מסתכל על שאר הנערים שמסתכלים בהם בסקרנות וחוסר סבלנות, מוציא את הדיבורית בעדינות מהיד של יונתן שמהדק אותה חזק חזק לאוזן, ושם על רמקול:
בקריאת הזוהר, בזמן המיוחד הזה עבור ישראל, אנחנו צריכים לחשוב על התיקונים כדי שהם יגיעו היום בצורה מיוחדת בהתאם לצו השעה, ויפעלו בכזאת צורה כדי להביא את כולנו לשלמות ומתוכה יבוא השלום. כמו שכתוב בזוהר, פרשת "אחרי מות":
"ואתם החברים שכאן, כמו שהייתם בחביבות באהבה מקודם לכן, גם מכאן והלאה לא תתפרדו זה מזה, עד שהקב״ה ישמח עמכם, ויקרא עליכם שלום, וימצא בזכותכם שלום בעולם. זה שכתוב, "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך".

 

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>kab-study</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content