Left Sidebar Content

חגים ומועדים | ל"ג בעומר | ארכיון כתבות - ל"ג בעומר

ל"ג בעומר - ציון דרך

סדרת מאמרים בשבועון "סקופ"

אם הגענו לדרגת ל"ג בעומר ברוחניות, פירושו של דבר שנסללה לנו הדרך למתן תורה

אחד הסמלים היותר מובהקים של ל"ג בעומר, הוא המדורות. המדורה היא לא רק סמל למרד של בר-כוכבא ואנשיו, היא מהווה בעצם מעין ציון דרך, מעבר בין תקופות. בעבר נטען כי המדורות סימלו את ניצחון המורדים על המשטר הרומי, אך ברוחניות ל"ג בעומר מסמל בעצם מעבר בין שתי תקופות חשובות לא פחות - מעבר מהכוח אל הפועל. במילים אחרות, חכמת הקבלה מסבירה שהעולם הרוחני נחלק לשני חלקים: החלק או התקופה שבה פועל הכוח המניע את הבריאה, הכוח שמקבל את ההכרעות, הכוח שמיישם את ההחלטות, ותקופה אחרת, שהיא תקופת הפועל, תקופה שבה החלטות שהתקבלו למישור הרוחני, יוצאות אל הפועל במישור הגשמי, המוכר לנו.

על פי חכמת הקבלה, עד ל"ג בעומר, בהגדרה הרוחנית שלו, העולם מצוי במצב שבו פעילה אך ורק המערכת העליונה, מרכז הבקרה של היקום. מיד לאחר שמסתיימת ספירת 33 הימים של העומר, או כאשר מתבצע מעבר רוחני מהספירה ה-33, מתחולל מהפך, הכוח הרוחני מתחיל לבוא לידי ביטוי, כל התכניות שנרקמו מתחילות לצאת אל הפועל, ובעבור האדם פירושו של דבר הוא שהתכנית העצומה של הבורא, להביא את האנושות לגמר התיקון, יצאה לדרך. זו הסיבה שאנו חוגגים את היום הזה, לא בגלל שהיו לנו הרבה סיבות גשמיות לחגוג אותו, אלא דווקא בשל העובדה שביום הזה אנו בעצם מקבלים הבטחה מפורשת מהבורא שאם נלך בדרך שאותה התווה לנו, נוכל לסלול לעצמנו את הדרך לחיי אושר נצחיים, אבל זה לא יקרה לפני שנעבור באופן רגשי ואישי את הספירה הזו, שתסייע לנו לפרוץ את המחסום הרוחני, ולהכיר עולמות שכיום הם נסתרים מאיתנו. ל"ג בעומר הוא הזדמנות מצויינת עבור כל אחד מאיתנו לקבל תזכורת שהדרך כבר נסללה עבורנו וכל מה שנותר לנו לעשות, הוא רק ללכת בה לקראת השלב החשוב ביותר בחייו של כל אדם - מתן תורה, או במילים אחרות, קבלת החירות האמיתית שלו, קבלת הזכות להיות חלק בלתי נפרד ממי שמניע את הבריאה העצומה הזו.

כל אחד מאיתנו עשוי להגיע בשלב כלשהו של העבודה הרוחנית שלו לדרגת ל"ג בעומר, לאחר שיחצה את מספר הספירות הנדרש על מנת לקבל את ההבטחה האלוהית שמאותו הרגע, האור שהוכן עבורו מראשית הבריאה, מובטח לו. זה לא קורה בין לילה. העבודה הרוחנית היא עבודה הדרגתית. כשם שירדנו בהדרגה מדרגת הבורא לדרגת העולם הזה, כך אנו זקוקים למדרגות הרוחניות כדי לעלות מעלה. מעבר לכך, אנו זקוקים גם לעידוד, גם למילה טובה, משום שהתקדמות רוחנית היא איננה מהלך שניכר במציאות הגשמית, ולכן לעיתים נראה כי העבודה מתסכלת, חסרת טעם. נקודות ציון שמגיעים אליהן, כמו ל"ג בעומר, אמורות לעודד את רוחו של האדם המבקש להגיע לרוחניות, להראות לו שיש אור בקצה המנהרה, ושהעבודה שלו לא הייתה לחינם.

ל"ג בעומר נועד להזכיר לאדם שהוא מתקיים בעצם, בו זמנית, בשני מימדים שונים לחלוטין זה מזה. המימד החשוב מבחינתו, הוא המימד הרוחני, המימד שבו מתקבלות כל ההכרעות הנוגעות לחייו בעולם הזה ובמימדים אחרים. לעומתו, ישנו את המימד הגשמי, שבו נראה לאדם כאילו יש לו את היכולת לשנות את הנעשה כאן, אך בסופו של דבר, אדם מגיע למסקנה שהעולם הזה הוא בעצם תסריט שכבר נכתב, שאי אפשר לעשות בו שינויים, שהשינוי המהותי יכול להתבצע רק במימד שטרם הגענו אליו.

כאשר אנו מציינים את ל"ג בעומר, אנו מוצאים סיבה לשמוח ולחגוג את המאורע, משום שיש לו משמעות רוחנית מרחיקת לכת. זהו מועד שלאחריו ייעשה גילוי של כל הפעולות שנעשו עד כה במישור הרוחני, ומי שמתעמק בחכמת הקבלה, יכול להבין שפירושו של דבר שתכניתו המקורית של הבורא כלפי הנבראים, עתידה לצאת אל הפועל. חכמת הקבלה מסבירה כי מטרת הבורא היא להיטיב לנבראיו, וכאשר הושלמה המטרה הזו ברוחניות, זה רק עניין של זמן עד שכולנו נחוש אותה במימד שבו אנו חיים.

על פי אותה תפיסה, כל הקיום כולו של האנושות, מראשיתה ועד סופה, כבר נקבע על ידי הבורא, שמוביל אותה אל המטרה הסופית שלה - אל גמר התיקון. במימד הרוחני, אין הגבלות של זמן, תנועה או מקום, לכן כאשר עלה ברצונו של הבורא לברוא את הנבראים ולהעניק להם את כל השפע שהכין בעדם, מיד נבראו הנבראים והוענק להם השפע הרוחני הנצחי. אנו חשים כיום רחוקים מאוד ממקור השפע הזה, משום שאנו שונים מהבורא בכוונה. הוא משפיע רק על מנת לתת ואילו אנחנו שבויים ברצון לקבל על מנת לקבל. כל עוד קיימת הופכיות הצורה הזו בינינו לבינו, לא נחוש את הנוכחות שלו. ברגע שנשנה את החשיבה מקצה אל קצה ונגיע למסקנה שנתינה חשובה יותר מקבלה, רק אז תתגלה לנו המציאות שהבורא והבריאה כולה כבר מצויים בה. אנחנו מפגרים אחרי כל הבריאה, רק משום שהבורא החליט שהפעם נגיע אליו מתוך רצון ולא מתוך כפייה. הוא העניק לנו את הבחירה החופשית, על מנת שהחזרה שלנו אליו תהיה מושלמת והתענוג שנקבל מהקירבה אליו, יהיה עצום עוד יותר. בניגוד לכל הבריות האחרות שבעולם הזה, לנו ניתנה הזכות לא רק לבחור אם להתקדם לעבר הבורא, אלא גם הזכות להידמות אליו, להיות חלק בלתי נפרד ממנו ולקחת חלק פעיל במערכת הבריאה העצומה שברא.

כאשר יסתיים ההליך הרוחני שמבטיח לנו את קבלת התענוג הנצחי הזה, מגיע השלב שבו התהליכים הללו מתחילים לבוא לידי ביטוי בעולם הזה. מי שמצליח להציץ אל העולם שמעבר, אל המימד שבו מתרחשים התהליכים הללו, יכול לראות מה עתיד לקרות בעולם, מה צפוי לבני האדם. אם מתגלה לנגד עיניו כל התכנית, הוא יכול להיות מאושר, רק מעצם הידיעה שבסופו של התהליך, שרק חלקים ממנו נחשפים בפנינו כיום, צפויה האנושות להגיע לדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר שהוכנה עבורה, לדבקות בבורא ולתענוג הנצחי, שהיא כה שואפת להגיע אליו. ברוחניות, שלב הגילוי של התכנית הרוחנית של הבורא, הוא ל"ג בעומר. השלב שבו התכנית נחשפת ויוצאת אל הפועל בגשמיות, הוא שלב מתן תורה, או מעמד הר סיני, שאותו מציינים בתום ספירת העומר, בחג השבועות.

המועדים הללו מצויינים בלוח השנה העברי כחגים, אך במישור הרוחני מדובר בעצם במצבים רוחניים שעובר אדם בדרך לגילוי המציאות הרוחנית. החלק הראשון של העבודה נסתר ממנו. הוא מקדיש הרבה מאוד מאמץ להתקדמות במישור הרוחני, אך לא רואה ברכה בעמלו, משום שהפעולות הנוגעות אליו מתבצעות במישור הנסתר מעיניו. רק כאשר הוא זוכה לגילוי פנים, הוא יכול לראות לא רק את הפעולות שבוצעו, אלא גם את התוצאות הצפויות לצאת אל הפועל בעולם הזה.

הכשיר את הקרקע

יחד עם זאת, בל"ג בעומר אנו מציינים גם את הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי, שבמותו בעצם גילה כי הוא סיים את השליחות הרוחנית שלו בעולם. הוא הכין את כל מה שנדרש כדי להוביל את כל האנושות לגמר התיקון והסתלק לדרגה גבוהה יותר. הוא שהה קודם בדרגה נמוכה יותר, רק כדי לסייע לנו להגיע לתיקון. כעת, הכל מצוי בידינו, גם ההחלטה אם נגיע לעתיד טוב יותר. זו הסיבה של"ג בעומר הוא חג המסמל אור, את אורה של התורה הנגלית למי שמחליט להתחיל את המסע החשוב ביותר בחייו - המסע לגילוי הבורא. זו גם הסיבה שבחג הזה נוהגים לעשות בהר מירון, מול ציון רבי שמעון בר יוחאי, את טקס 'החלקה', שבמהלכו גוזזים לראשונה את שיער ראשם של הילדים שהגיעו לגיל שלוש. הרעיון הרוחני שעומד מאחורי הטקס הזה, נועד לציין את התיקון שאנו עושים במישור הרוחני על הפאה שבראש, כמו התיקון שאנו עושים בקיום מצוות פאה בשדה, שעל ידי קיום המצווה הזו, עניים מתקיימים ממנה, וכך אנו מקיימים בעצם את מצוות ההשפעה החשובה ביותר - ואהבת לרעך כמוך, שהיא כלל גדול בתורה.

אדם, שעל ידי חכמת הקבלה עושה תיקונים על עצמו, בהתאם ל-49 תכונות הבורא שאותן מציינים בימי ספירת העומר, אז הוא חש שהתיקונים הללו מובילים אותו להידמות לבורא, עד שהוא מגיע לשלב שבו הוא ראוי לקבל את כל האור שהוכן בעדו והוא הופך בעצמו כלי להשראת השכינה. אדם לא צריך להמתין עד ל"ג בעומר כדי לנצל את חלון ההזדמנויות הרוחני הזה, משום שברוחניות אין מימד של זמן, אדם יכול בכל שלב בחייו, בכל ימות השנה, לחוש שהוא מגיע לדרגות הרוחניות הללו ולממש את המטרה שלשמה הגיע אליהן.

חכמת הקבלה מסבירה לנו שמשך כל חיינו הטבע גורם לנו לפעול על פי חוק השתוות הצורה, הגורם לנו להשוות את עצמנו עם התנאים הרוחניים הסובבים אותנו, כאשר מטרת הבריאה היא להוביל את כל הנבראים לעבר הטוב המוחלט. לעיתים, נראה כי הכוח המניע אותנו לעבר המטרה נוהג בנו ביד קשה, אך מי שרואה את התמונה הכוללת, מי שרואה את השכר הצפוי, את מתן התורה, מבין את סדר הפעולות שבעבר קשה היה לו למצוא להן הסבר הגיוני. זו הסיבה שהשתוות הצורה עם הבורא היא המטרה שכל נברא אמור לשאוף אלייה, משום שרק במצב הזה ניתן להגיע לטוב המוחלט.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content