Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה חברתית

קמצנות, נדיבות ואהבה

כשמישהי בוחרת בן זוג, הדבר האחרון שהיא רוצה זה שהוא יהיה קמצן. נדיבות, לעומת זאת, מאוד מוערכת, פותחת את הלב. ומה לגבי חסכנות? כדאי, ודאי. ופזרנות? וחוסר אחריות? ממש לא. הבעיה היא שלא בדיוק ברור איפה עובר הגבול בין קמצנות לחסכנות, בין נדיבות לפזרנות. איך בונים מערכת יחסים טובה, כשכל אחד רואה את הדברים מנקודת מבט שונה?

ראשית חשוב לדעת שאנחנו עשויים מחומר בסיסי שמוגדר כרצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות. אני רוצה לקבל את מה שנראה לי כטוב ולדחות את הרע, כך הטבע מחייב אותי לנהוג. 

לצורך המחשה, נאמר שמישהו אוסף בולים מושבע. לתת לך בול הוא בחיים לא יסכים, אבל אולי בדברים אחרים יש לו יד רחבה. אז הוא קמצן או לא? עוד דוגמה: נניח שמישהו חרד מטבעו, ועבורו להחזיק בבית מלאי של מזון לשנה זו פשוט חובתו כלפי המשפחה. השכן, לעומתו, הוא טיפוס שלא מרגיש את המחר. חופשי כמו פרפר. האם אפשר לומר על מישהו מהם שהיחס שלו לחיים מוצדק יותר מהשני?

כל אדם, בכל מצב, פועל תמיד בהתאם להגדרות שנותן לו הרצון ליהנות הייחודי שטבוע בו. כלומר, מתוך האגו שלו. לוקח את הרע במיעוטו, ושואף לטוב כמה שרק אפשר. ולכן, חבל לחלק ציונים אחד לשני, כי זה לא יביא את היחסים בינינו לשום מקום פורה.

במבט רחב, כל הבעיות שיש היום מתחילות ונגמרות ביחסים לא טובים בין בני אדם. כל אחד רואה את המגרעות של כולם, האגו גדול מאוד ואף אחד לא יודע להתחבר לאחרים נכון. מכאן באים עצבנות, אלימות ועוד רעות חולות. במקביל, העולם נעשה מקושר יותר ויותר, עם תלות הדדית לוחצת, וזה מייצר לנו איומים גדולים מאוד. בלי שינוי כיוון מהותי לא נוכל להימנע ממלחמות עולם גרעיניות או קטסטרופות אקולוגיות. בסופו של דבר, ונקווה שהתובנה הזו תגיע מהר, נבין שאין לנו ברירה אלא ללמוד להתחבר. כאן תוכל לסייע לנו השיטה האינטגרלית, חכמת החיבור.

שיטה זו מסבירה שהטבע לא יצר שום דבר מיותר. כך לדוגמה, אם יש בחברה אנשים קמצנים ואחרים פזרנים, כנראה שגם זה נצרך כדי שתהיה התקשרות אינטגרלית חזקה יותר. אף אחד לא יכול לשנות את הנתונים שקיבל מלידה, והדבר היחיד שבו כדאי להתמקד הוא תיקון הקשר שלך עם החברה. לכן, כבר מילדות, צריך לתת לאדם הצעיר אמצעים להתקשר נכון לסביבה, כך הוא יפתח את האופי הייחודי שלו בצורה הכי טובה.

בקבוצת ילדים שתתחנך לפי גישה זו הדגש יהיה תמיד על בניית קשר קבוצתי. ערבות הדדית, אחריות הדדית, תמיכה זה בזה. וכשהם ישאפו להתחבר בהשלמה הדדית, תשומת הלב לא תהיה לתכונות האופי של פרט כזה או אחר, אלא להתכללות המיוחדת שתיווצר בין כולם לכולם. כמו שבונים פאזל, הם ירכיבו את עצמם לכדי ישות חדשה, מחוברת, הרמונית. לצורך המחשה, בכל משחק שהם ישחקו תלווה אותם הכוונה: איך אני משלים את האחרים, מפרגן להם, עושה להם הרגשה טובה, גורם להם ליהנות מהמשחק. הצלחת המשחק תימדד לפי כמה שכולם ירגישו מחוברים כקבוצה, ייהנו יחד.

ובאשר לזוגיות שעימה פתחנו. בעידן האגו הגדול קשר בין בני זוג יוכל להתקיים לאורך זמן רק אם תהיה לשניהם מטרה רוחנית משותפת. רק אם הם יגדירו לעצמם שהקשר ביניהם הוא מין מעבדה ביתית לפיתוח יכולת ההתקשרות שלהם לזולת, לפי הנוסחה של ואהבת לרעך כמוך.

בזוגיות כזו, השוני המובנה בתכונות האופי יהווה מצע שעליו יוכלו בני הזוג לגדול. כך למשל, אם האחד חושב שלטובת המשפחה כדאי לחסוך, והאחר חושב שזו פשוט התקמצנות, הרי שכאן יש הזדמנות לוותר על דעתי לטובת חיזוק החיבור. גובה ההתעלות הרוחנית יהיה כגובה הוויתור. בדרך נצטרך כמובן להגדיל את האהבה, ונזכיר זה לזה שזוהי המטרה הנעלה של מערכת היחסים בינינו. כך, כל החסרונות שנראה כל פעם מחדש אצל האחר יהפכו ל"עזר כנגדו", כלומר למנוף שיאפשר לנו לגדול עוד ועוד.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 311 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content